עירוניות מתחדשת

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדרחוב בקוריטיבה. מרחב ציבורי נוח להולכי רגל, המשלב מגורים עם מסחר הוא חלק מהתפיסה של עירוניות מתחדשת.

עירוניות מתחדשת או עירוניות חדשה (באנגלית: New Urbanism) היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון מקיים, קהילתי, אנושי ונוח להולכי רגל ולתחבורה בת קיימא, כחלופה למגמות הפרבור ולתכנון עירוני מוטה רכב פרטי. זוהי תפיסה דומה לזו של אקולוגיה עירונית.

יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה קוריטיבה, אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-90 החלה התנועה לצבור תאוצה ושינויים דומים נכנסו גם לערים כמו פורטלנד, בוגוטה, קופנהגן, אוטרכט ועוד. ובשנות ה-2000 למלבורן, שיקגו ועשרות ערים נוספות בעיקר באירופה. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו פאריס, ניו יורק, לונדון, ועוד.

רקע והיסטוריה

פרבור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פרבור
בתי מגורים בפרבר טיפוסי: שטח רב המבוזבז על כבישים ומקומות חנייה; הפרדת שימושי קרקע (שכונות למגורים בלבד); בנייה בצפיפות נמוכה, מרחקי הליכה ארוכים, ותלות גבוהה ברכב הפרטי

בתחילת המאה ה-20 ערים בארצות הברית ובאירופה היו בנויות בצורה קומפקטית, עם עירוב שימושי קרקע בשכונות. רוב האנשים הגיעו לעבודה באופניים, ברגל או בתחבורה ציבורית. דפוסי הבנייה החלו להשתנות כאשר תחבורה ציבורית זולה יצרה אפשרות למעבר לפרברים, כדי להימלט מהזיהום התעשייתי והצפיפות בתוך הערים. תהליך זה קיבל תאוצה על ידי בניית בתים גדולים יותר, שיטת המיקוד בכתובות דואר, והתחזקות הרכב הפרטי.

לאחר מלחמת העולם השנייה חל זינוק חד בבניית פרברים. הפרברים הוקמו בעידוד הממשלה - על ידי סבסוד פדרלי לתוכניות "בנה ביתך" להספקת דיור זול לחיילים המשוחררים. כמו כן קמה תוכנית לאומית להקמת כבישים מהירים, ובנייה שמעודדת שימוש ברכב פרטי. הפרדת שימושי קרקע (בניגוד לעירוב שימושי קרקע) - של מגורים, מסחר, חינוך ועבודה במתחמים או שכונות נפרדות גררו הגדלת כמות הנסיעות הנדרשת ובזבוז שטחים נרחבים. בנוסף לכך חברות המכונית הנפט והצמיגים חברו יחד להשתלטות עויינת, דרדור השירות והרס התחבורה הציבורית בארצות הברית. התוצאה היא שכיום רוב תושבי ארצות הברית גרים בפרברים.

הפרבור גרם לבעיות סביבתיות חברתיות וכלכליות רבות - הצפיפות הנמוכה פרושה זלילה של שטח רב ועידוד השימוש במכונית פרטית, התייקרות שירותי רשת (כמו ביוב, דואר, שיטור, חשמל). בגלל פריסה הרחבה של הדיור ובניית השכונות כמרחבים סגורים, הפעלת תחבורה ציבורית בפרבר וממנו למקומות אחרים הפכה להיות יקרה, איטית ובלתי אמינה. היות ובפרבר קשה להגיע ליעדים ברגל יש פחות הולכי רגל ופחות תחבורת אופניים בשכונה ופחות עסקים מקומיים (שכן אין מספיק קונים בשכונה כדי להצדיק קיום של חנות) הדבר הקטין את האפשרויות ליצירת מרחב ציבורי ואזרחי, פגיעה בחיי הקהילה, פגע בהון החברתי. מרחקי ההליכה הארוכים שגם נקטעים על ידי כבישים מהירים, יצרו שכונות מנותקות זו מזו, שהובילו לאי שוויון תחבורתי שפגע באוכלוסיות חלשות יותר כמו עניים, זקנים, ילדים, ולפעמים נשים. אי שוויון כזה מתפקד כמלכודת עוני שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים יותר לחינוך ולתעסוקה וגם פוגע בעסקים קטנים ובכלכלה המקומית. היבט דומה הוא אפקט הבייגלה - הרס מרכז העיר ועסקים מקומיים. מלבד הבזבוז הרב שנוצר עקב הפרבור, הוא גם גורם לזיהום אוויר רב ולטביעת רגל אקולוגית גדולה בגלל השימוש הרב ברכב פרטי. בלל היבטים של ביקוש מושרה בתחבורה, לעיתים קרובות בניית הכבישים אינה מספיקה ותושבי הפרברים מבלים שעות רבות בפקקי תנועה כאשר הם נוסעים אל העיר ולעיתים גם ביציאה מהשכונה.

תכנון מוטה רכב פרטי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תכנון מוטה רכב פרטי

עם הזמן גם במקומות שבהם אין פרבור משתרע של בתים צמודי קרקע, שונו כך שיהיו נוחים לשימוש למכוניות פרטיות. תכנון מוטה רכב פרטי. הדבר כולל שינוי של ערים וותיקות כך שיהיו נוחות (ככל האפשר) למכוניות, הקמת כבישים מהירים בין ערים (והרחבה מתמדת של כבישים אלה), הקמת מחלפים והתאמה של תשתיות נוספות למכוניות. דבר זה בוצע על חשבון משתמשי דרך אחרים, המרחב העירוני ועם השלכות שונות של המכוניות על הבריאות ועל הסביבה והחברה.

צעדי תכנון לטובת המכוניות הפרטיות כולל צעדים שונים שמבוצעים גם בלב ערים וותיקות שנבנו לפני עידן המכוניות (לדוגמה גבעתיים, ניו יורק, ירושלים, או תל אביב) - הצעדים כוללים כמו צמצום מדרכות, הרחבת כבישים, מדיניות חניה למכוניות "חינם" בצידי הכביש, היתר חניה על מדרכות, בניית חניונים בעיר בכספי מיסים, בניית כבישים מהירים ומחלפים בצורה שמנתקת שכונות מבחינת הליכה ברגל, איסור של חציית כבישים ובניית גדרות, הזרמת ה"תנועה" (של מכוניות) על חשבון תנועת הולכי הרגל, הקמת מתחמי מסחר נפרדים (אליהם חייבים לנסוע) ועוד. גם בשכונות חדשות הכוללות מגדלי מגורים לעיתים קרובות משולבים בתכנון מוטה רכב פרטי שכן סביב המגדלים נבנים שטחים גדולים של פארקים וחניות הגורמים לכך שסך הצפיפות העירונית היא נמוכה, אין הצדקה כלכלית למסחר עירוני, ויש צורך לנסוע ממקום למקום במכונית.

תכנון מוטה מכוניות פרטיות נוגע לכל היבטי התכנון - לדוגמה גם אם בונים תחנות רכבת - בונים אותן כך שההגעה אליהן תהיה נוחה במכוניות ולאו דווקא באמצעי תחבורה אחרים. לדוגמה בישראל תחנות רכבת חדשות רבות הוקמו מחוץ לערים ואף היו תחנות שהורחקו מהעיר (כמו ראש העין), והוקמו בסמוך אליהן חניוני ענק תחת הכותרת "חנה וסע". תחנת הרכבת ברחובות, נתניה, ותל אביב שנמצאות בתוך העיר אינן נוחות להגעה ברגל ולא מחוברות לעיר באמצעות שבילי אופניים. הדבר יוצר מצב שבו כדי להגדיל את השימוש ברכבת על ידי אנשים יש צורך בשטח רב יותר לחניית מכוניות ודבר זה יוצר עלויות וקשיים לשימוש ברכבת. לדוגמה באופן זה כדי להגיע ליעד של פיצול נסיעות של 10% מהמשתמשים שיגיעו לעבודה ברכבת יש צורך לבנות מקומות חניה ל-10% ממשתמשי המכוניות - כלומר בישראל כ-250 אלף מקומות חניה.

תכנון מוטה מכוניות פרטיות אינו מוגבל למדיניות תכנון ממשלתית, היא כוללת גם צעדים של עיריות (כמו הענקת חניה חינם לתושבי העיר, התנגדות העיריה לצמצם חניות לטובת שבילי אופניים או תחבורה ציבורית). כן היא כוללת צעדי מדיניות שאינם תכנון פיזי - כמו חוקי המיסוי ביחס לרכבי ליסינג, החזרי הוצאות רכב. אפילו בתחום המדידה יש מדינות (כמו ישראל) שאינן מודדות בצורה עקבית ומדי שנה משתמשים בתחבורה ציבורית, אופניים ורגל אלא רק מתייחסות לתנועה במכונית כאל "תחבורה". גם החינוך וההסברה מוכוונים להתאמת הציבור לנוכחות המכוניות בעיר (לדוגמה ילד עד גיל תשע לא הולך לבד) במקום להתאמת התחבורה בעיר לבטיחות ולצרכים של בני האדם.

עליית העירוניות המתחדשת

תחבורה בישראל

רקע:

התנועה של עירוניות מתחדשת היא תגובה לפרבור ולתכנון מוטה מכוניות, ומבוססת על עקרונות תכנון עירוני וארכיטקטורה שעובדים יחד לייצר קהילות בסדר גודל אנושי ובר-הליכה.

הפילוסוף החברתי וההיסטוריון לואיס ממפורד ביקר את הפיתוח ה"אנטי עירוני" של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-60 כתבה העיתונאית ג'יין ג'ייקובס את הספר מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות שקרא למתכננים לשקול מחדש את הנורמות החדשות - פרוייקטים של שימוש קרקע יחיד (למגורים או תעשייה), איזורים תלויי רכב פרטי, ואיזורי מסחר נפרדים.

בשנות ה-70, החל האדריכל ז'יימה לרנר לכהן כראש עיריית קוריטיבה ולהכניס בה שינויים לטובת שימוש בתחבורה ציבורית והליכה ברגל, נגד פרבור והחייאת המרחב העירוני. הצעדים כללו פיתוח תחבורת מעברים נוחה וזולה תוך שימוש ב-BRT, הפיכת הרחוב הראשי ורחובות נוספים למדרחוב, עירוב שימושי קרקע, תמהיל דיור ושינויים רבים נוספים.

דבר נוסף שהתרחש בשנות ה-70 היה משבר הנפט. דבר זה השפיע במיוחד על מדינות אירופה שלא היה להן אז מקור נפט משלהן ונאלצו להסתמך על יבוא נפט ממדינות ערב. דבר זה השפיע במיוחד על הולנד. באותה עת התקיימה בהולנד תנועת מחאה "להפסיק את רצח הילדים" בתביעה לסגור רחובות לתנועת מכוניות, להקים איזורי מיתון תנועה בעיר ורחובות משחק שיאפשרו לילדים לשחק בעיר בבטחה וכן להקים ולשפר שבילי אופניים. הולנד היא מדינה צפופה עם משאבי קרקע יקרים שבה רוב הערים הן עתיקות ואין מקום רב למכוניות ולחניה. העליה המהירה בשימוש במכוניות בהולנד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הובילה להרחבת כבישים, הקמת חניונים על כיכרות. בגלל הרחובות הצרים היה צריך להרוס בלוקים שלמים של בתים ודבר זה ייקר והאט את הרחבת הכבישים בערים. בו בזמן השימוש במכוניות בעיר גרם לזינוק בתאונות דרכים, כולל תאונות שפגעו ברוכבי אופניים כולל רוכבים ילדים. הדברים האלה יצרו בעיות תנועה ועירוניות בהולנד מוקדם יותר ביחס למקומות אחרים בעולם וגם עוררו שיח ציבורי ומחאה נגד המכוניות. כתוצאה מכך החלו רשויות בהולנד באמצע שנות ה-70 בצעדים שונים - כולל הקמת שבילי אופניים, מדרחובים, "רחובות הולנדים" ועוד.

בשנות ה-70 וה-80 העירוניות המתחדשת התפתחה עם חזונות ומודלים תאורטיים לבנייה מחדש של ערים "אירופאיות" שהוצאו על ידי הארכיטקט לאון קריאר (Leon Krier,) ועל ידי "שפת הדפוסים" שהוצאה על ידי כריסטופר אלכסנדר (Christopher Alexander). הדבר הוביל להתגבשות קבוצה מוגדרת בשנות ה-90.

בשנת 1994 פורסם הספר הבולט הראשון של עירוניות מתחדשת - "העירוניות החדשה: לקראת ארכיטקטורה של קהילה" בעריכת פטר כץ. ובשנת 2000 פורסם הספר "אומת הפרברים", מאת המתכננים העירוניים אנדרס דואני ואליזבט פלייטר-זיברק.

העירוניות המתחדשת כוללת ארכיטקטים מסורתיים וחדשניים. חלקם עובדים על פרוייקטים של בנייה בישובים חדשים, ואחרים על פיתוח המבוסס על תחבורה ציבורית. חלק מהמתכננים מנסים לשנות את הפרברים. כולם מאמינים בכוח של שכונות הבנויות באופן מסורתי לאפשר קהילות מתפקדות ובנות קיימא.

רעיונות מרכזיים

רעיונות מרכזיים בתנועה הם :

עירוניות מתחדשת בעולם

יש בעולם דוגמאות רבות לצעדים של עירוניות מתחדשת, כאשר בערים שונות יש דגשים שונים בהתאם לאופיה של העיר, הכלכלה שלה, היבטים גאוגרפים ועוד. עירוניות מתחדשת בולטת יותר במספר ערים באירופה. כמו כן היא מקודמת בערים גדולות בדרום מזרח אסיה.

אירופה

כיכר דאם, באמסטרדם, הולנד. הכיכר מתפקדת כמקום מפגש עירוני ויעד תיירותי למיליוני תיירים ומקומיים שנה. שילוב של תחבורה ציבורית ונוחות הגעה אל הכיכר, יחד עם אלמנטים בכיכר עצמה וסביבה, הופכים אותה למקום מעניין ונעים עבור הולכי רגל: אומנות, אדריכלות, מקומות מסחר וממכר מזון, עירוב שימושי קרקע, רוכלים זעירים, אומנים, מקומות ישיבה פורמליים ובלתי פורמליים, והיבטים נוספים

דרום מזרח אסיה

בדרום מזרח אסיה יש מספר ערי-ענק בעלות מיליוני תושבים, ערים אלו הן ערים צפופות יחסית, שהתפתחו ברובן ללא פיתוח נרחב של רכב פרטי.

בערים ביפן יש שימוש נרחב ברכבות כבדות והליכה ברגל כדי להגיע ממקום למקום. דבר זה בולט במיוחד בטוקיו. [23] בעיר טוקיו גרים 12 מיליון בני אדם, ובמטרופולין שלה 35 מיליון תושבים. זהו המטרופולין הגדול בעולם. הצפיפות בעיר היא לכאורה - נמוכה היא 6 תושבים לדונם - פחות צפוף מאשר תל אביב. (8 אנשים לדונם) אבל עצם צפיפות זו נובעת מהכללת שטחי יער גדולים ממערב לעיר בשטח המוניציפלי שלה. לפי סקר פיצול נסיעות משנת 2008, רק 12% מהתושבים בעיר השתמשו במכונית כדי להגיע לעבודה, 23% הלכו ברגל, 12% באופניים ו-51% השתמשו בתחבורה הציבורית. סך התחבורה הפעילה בעיר הוא 35% -גבוה יותר מאשר תל אביב (שקטנה מטוקיו פי 26) [24]

הערים בסין התפתחו במשך אלפי שנים כערים צפופות מוטות הליכה. בעשרות השנים האחרונות הן גדלו מאד בשל גידול אוכלוסין במדינה ומגמה מהירה של עיור. עם התעשרותה של סין החלה בה מגמה של שימוש רב במכוניות פרטיות, ואיתן באו גם מגמות של זיהום אוויר מתחבורה ופקקי תנועה. בשנים האחרונות החלה סין במגמה של הרחבה מאסיבית של רכבות תחתיות ורכבות מטרופוליניות כמו גם בתכנון יותר מוטה לכיוון של תחבורה קלה.

בייג'ין היא אחת הערים הגדולות בעולם עם 21 מיליון תושבים ו-24 מיליון תושבים במטרופולין. [25] סקר פיצול נסיעות משנת 2005 מצא כי 24% מהנסיעות לעבודה בוצעו במכונית, 53% השתמשו בתחבורה פעילה (אופניים ורגל) ו23% השתמשו בתחבורה ציבורית. [26] הרכבת התחתית של העיר Beijing Subway היא הרכבת התחתית הגדולה בעולם מבחינת מספר הנוסעים, עם 3.7 מיליארד נוסעים בשנה או 10 מיליון נוסעים ביום, בעלת 22 קווים עם 370 תחנות.

שנגחאי היא העיר הגדולה בעולם 24 מיליון תושבים. ‏[1] סקר פיצול נסיעות בשנגחאי משנת 2011 מצא כי 20% מהעובדים בעיר הגיעו לעבודה במכונית, 35% בתחבורה ציבורית, 25% ברגל ו-15% באופניים. [27]

צפון אמריקה

מפת שבילי אופניים, השכרת אופניים וחנויות אופניים באי מנהטן בניו יורק (מתוך אתר ridethecity.com). בשנים האחרונות מקדמת העירייה צעדים שונים לקידום עירוניות מתחדשת כמו תחבורת אופניים, עירוב שימושים וחיזוק מעמדם של הולכי הרגל.

יש נסיונות לקדם עירוניות מתחדשת גם במספר ערים בארצות הברית, וקנדה. צעדים כוללים קידום עירוב שימושים, שבילי אופניים, קידום תחבורה ציבורית לסוגיה כמו רכבת קלה או BRT, קידום חזון אפס, מדיניות ניהול חניה ועוד. אולם רוב הערים אלה הן מלכתחילה בעלות אופי פרברי יותר עם צפיפות עירוניות נמוכה, ובעלות נוכחות גדולה של רכבים ברחוב, ותכנון מוטה רכב פרטי ולכן התקדמות שם היא קשה וברוב הערים אין ירידה משמעותית בשימוש במכוניות.

דרום אמריקה

צעדי עירוניות מתחדשת בדרום אמריקה מתמקדים בצורה נרחבת בתחבורה ציבורית. בערים רבות יש אתגרים של פרבור גבוה וצפיפות עירונית נמוכה מאד שמשקשים על שימוש בתחבורה רכה בנוסף לכך עוני, שחיתות ותכנון מוטה רכב פרטי שומרים על המשך שימוש גבוה במכוניות ונוכחות גבוה שלהם במרחב הציבורי.

דוגמאות בולטות לצעדי עירוניות מתחדשת בדרום אמריקה: קוריטיבה בברזיל ובוגוטה בקולומביה. דוגמאות נוספות לעירוניות יש במקסיקו סיטי (רכבת תחתית בעלת שימוש נרחב) וריו דז'נרו בברזיל.

אוסטרליה

באוסטרליה: בריזביין בתחום התחבורה הציבורית. ומלבורן. סינדי מקדמת שבילי אופניים. יחד עם זאת רוב הערים באוסרטליה הן בעלות פרבור משמעותי וצפיפות עירונית נמוכה, כך שבדומה לצפון אמריקה התקדמות בתחום זה היא איטית מאד.

ספרים מרכזיים

תנועות בארץ

קישורים חיצוניים

בישראל

בעולם


אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - בוגוטה - מלבורן - פריז - ברלין - ברצלונה

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - הליכתיות - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית -ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים


קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים

אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית

זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים


אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



רפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - בשר מעובד - מלח - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל
  1. ^ באופן רשמי היא רק השנייה בגודלה בעולם, שכן העיר הגדולה בעולם צ'ונגצ'ינג מכילה שטח עצום של מספר ערים יחד