קפיטליזם כתרבות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קפיטליזם כתרבות היא השקפה לפיה קפיטליזם הוא בראש ובראשונה תרבות.

במחשבה הנאו-קלאסית, הקפיטליזם ובייחוד מערכת השווקים הם "המצב הטבעי" של הפעילות הכלכלית בעולם. רעיון זה הוא אחד החזקים בדוקטרינת ההצדקה של הרעיונות הנאו-קלאסיים. לפיכך, ההשקפה כי הקפיטליזם הוא בראש ובראשונה תרבות מערערת את אחד מיסודות המחשבה הנאו-קלאסית הבסיסיים ביותר ותוקפת את אחד המושגים השגורים ביותר בשיח הכלכלי ההמוני: "ככה הדברים צריכים להיות לפי היגיון הטבע".

גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל
-- אדם סמית

ההיסטוריון יובל נח הררי בספרו קיצור תולדות האנושות מכנה את הקפיטליזם "הדת הקפיטליסטית". לפי הררי, קפיטליזם, סוציאליזם ועוד אידאולוגיות הן סוג של "דת טבעית" שדומות לבודהיזם, קונפוציניזם ועוד. בדתות טבעיות אין משמעות מיוחדת לאלים, והן טוענות להבנת האמת, או "איך העולם מתנהג לפי חוקי הטבע". בכך הדתות הטבעיות נבדלות מדתות אחרות כמו דתות מונותאיסטיות, פוליתאיסטיות או דתות שבהן יש מקום לאלים, לרוחות או לכוחות על-טבעיים.

המצב לפני עליית הקפיטליזם

הקפיטליזם עלה לראשונה באנגליה בשל התנאים המיוחדים ששררו בה בפרט ובמערב אירופה בכלל. הקפיטליזם החל לעלות ביחד עם המהפכה התעשייתית ומהפכת ההשכלה באירופה אשר שחררה את החברה מכבלי הדת. עד למהפכה הקפיטליסטית היו חיי הכלכלה של אירופה מבוססים על הפיאודליזם. האיכרים עבדו את אדמות האצילים במעמד דמוי עבדים, צמיתים. האצילים לא עבדו ובעיקר עסקו בהגדלת כוחם הצבאי והפוליטי.

לקראת תום ימי הביניים ותחילת הרנסנס החלו להתהוות הערים החופשיות, בהם חיו אנשים שלא היו משועבדים לאצולה. כך החלה להתהוות הבורגנות של אירופה. האנשים בתחתית החברה עבדו במקצועות שהועברו מאב לבן על ידי שיטת הגילדות. החלה להתפתח פעילות מסחרית ברחבי היבשת. האצילים והכנסייה איבדו לאט לאט מכוחם. כוחו ומעמדו של אדם נבעו בעיקר מהייחוס המשפחתי שלו או ממקצועו.

מיתוס המצב הטבעי

עם עליית ההשכלה והתרופפות כוחות המלוכה והדת תפסה את מקומם תנועת ההשכלה החילונית, השואפת למקם את האדם במרכז- הומניזם. במסגרת תנועה זו החלו לצמוח רעיונות אודות המצב ה'טבעי' של החברה האנושית. זה אשר היה לפני התהוות הכוחות המדיניים.

בהשפעת תורתו של תומס הובס, דימיינו לעצמם הוגי התקופה עולם בו ניצבים כל בני האדם זה מול זה. ביריבות מתמדת על מקורות, שליטה ותנאי חיים. במצב זה אדם לאדם זאב, כל פרט משפר את מצבו החומרי על ידי ההתנהגות הטובה ביותר בשבילו ובשבילו בלבד.

עקב ההשתחררות מכבלי הדת ראו את האדם כשולט לראשונה בטבע, באמצעות שכלו ובאמצעות הטכנולוגיה. בתפיסות הקדומות הטבע לא היה קיים כמכשיר בשירות האדם, אלא ביטא את שליטתו של האל על האדם באשר הוא. לעומת זאת, בתקופת ההשכלה הטבע נתפס כמכשיר בידי האדם, למען קיומו. רעיון אחד הספרים אשר ביטא, מאוחר יותר, את הלך המחשבה הזה במיטבו היה רובינזון קרוזו. בספר מתואר אדם על אי בודד המתקיים מהטבע ומשפר את קיומו מכוח המצאתו, שיטות הניהול שלו ויכולתו האישית, כך הוא הולך ומגדיל את הנאתו מפירות עמלו (בעזרתו האדיבה של ששת הכושי, כמובן...).

ההנחות הבסיסיות של התרבות הקפיטליסטית

מעמד בעלי ההון

הקפיטליזם למעשה מנמק ומארגן לתוך החברה את המעמד החדש שלו, בעלי ההון (קפיטל). לפי התאוריה הקפיטליסטית, בעל ההון הוא הגורם המניע את הייצור קדימה. התרומה שלו לתהליך הייצור, ההון שלו, הוא המאפשר את הפריון המיוחד של תהליך הייצור, ובכך מניע את כל המערכת הכלכלית. במחשבה הנאו-קלאסית פונקציית הייצור מורכבת מהון, עבודה וקרקע (או משאבי טבע). רק ההון הוא בעל הסגולה המיוחדת ליצור פריון, להגדיל כל הזמן את המערכת הכלכלית, קרי צמיחה כלכלית.

רציונליות = אנוכיות

לפי מיתוס המצב הטבעי, כל אדם שואף לשפר את מצבו האישי במערכת בה אדם לאדם זאב. לכן לפי כל הספרות הנאו-קלאסית ההחלטה הרציונלית אשר יכול אדם לעשות בכל מקרה נתון, היא זו אשר תביא אותו למקסימום שיפור במצבו האישי (או המשפחתי) ללא התחשבות בגורמים אחרים. לפי תפיסה זו אלטרואיזם כמערכת יחסים של תן וקח ולא כבחירה ערכית, זוהי הנחת היסוד בבסיס תורת המשחקים. התוצאה היא שכל אדם יכול לקבל את מה שהוא רוצה, ובכך מתאפשר לו החופש האישי הגדלות ביותר מבין כל צורות החברה.

שוק, תחרות ויעילות

המערכת הקפיטליסטית מארגנת את עצמה על ידי השוק. השוק נשלט על ידי כוחות הביקוש וההיצע. כוחות אלו גורמים שכל מוצר ייוצר בדיוק בכמות שבה מעוניינים לרכוש אותו. בשביל תהליך הייצור דרושים מוצרים אחרים, אף הם ייצורו בכמויות המדויקות הדרושות לתהליך. התחרות בין היצרנים השונים אשר הם רבים וקטנים מכדי להשפיע על המחיר (שוק משוכלל) משחקת לטובת כולם, כך מושגת בשוק מקסימום "יעילות" המתוארת כמצב האופטימלי פארטו, עקב כך נחוצה מינימום התערבות ממשלתית אשר רק 'מקלקלת' את ההתנהגות הטבעית של השוק.
ראה: שעור: 4. שוק חופשי, יסודות ובעיות.

היד הנעלמה

זהו מושג העל של התרבות הקפיטליסטית. לפיו גם כשאר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל. (אדם סמית' וכל ממשיכיו) זוהי ההנמקה הבסיסית ביותר העומדת במסגרת המערכת של התרבות הקפיטליסטית.

קץ ההיסטוריה

הקפיטליזם תופס את עצמו כמצב הסופי של התרבות האנושית. לאחריו לא יהיה עוד מהפכות או שינויי משטר מכיוון שהוא מייצג את המצב ה'טבעי' האמיתי והצודק ביותר של החברה האנושית.

הביקורת התרבותית על הקפיטליזם

הביקורת התרבותית על הקפיטליזם חושפת את ההנחות המצויות בבסיסו כמוסכמות תרבותיות ולא כ'חוקי טבע'. בנוסף היא מסבירה כיצד התרבות הקפיטליסטית מרחיבה את גבולותיה ללא הרף.

הרווח

לפי הכנ"ק (כלכלנים נאו-קלאסיים) אדם ישפר את מצבו ככל שיעמדו לרשותו יותר אמצעים כספיים. הגדלת האמצעים הכספיים נעשית על ידי הרווח. לפי התפיסה התרבותית זהו הלב האמיתי של הקפיטליזם, בניגוד ליד הנעלמה. מוסד הרווח הוא למעשה המטרה של בעלי ההון, להגדיל עוד ועוד את ההון שברשותם, ולהגדילו באופן יחסי לבעלי ההון האחרים. ההצבר המתמיד של ההון מגדיל את כוחם החברתי של בעלי ההון ואינו מהווה תרומה כלשהי לרווחת הכלל. על רעיון זה עמדו הן מרקס וממשיכיו השונים והון תורסטיין ובלן ובעלי ההשקפה המוסדית.
ראי: מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום.

הרציונליות האמיתית

הביקורת התרבותית פוסלת את ההגדרה של רציונליות כאנוכיות. למעשה רציונליות היא מושג תרבותית אשר משמש בכל תקופה ובכל תרבות להצדקת של התנהגות אחרת. מושג זה הנובע מהפסיכולוגיה הינו מושג פוליטי תרבותי מובהק ומודרני, ואין לו כל משמעות לגבי האופן בו הדברים אמורים להתרחש, מכיוון שהוא מבוסס על בחירה ערכית. הביקורת מציינת כי מצבו הטבעי האמיתית של האדם הוא החיים בקהילה, וכי ערכים נקבעים על ידי הקהילה ולא על ידי הרובינזון קרוזו הבודד.

שוק, תחרות ויעילות

על פי תפיסה זו, במהותו הקפיטליזם הינו תרבות, כלומר מערכת של ערכים ומערכת של השקפות על העולם. הקפיטליזם אינו מערכת כלכלית, או חברתית, או משפטית אלא מערכת תרבותית - כל השאר נבנות עליה. למעשה לא קיים בשום מקום שוק משוכלל. אף שוק אינו מכיל מספר שחקנים גדול מספיק ותמיד ישנם שחקים גדולים מספיק היכולים להשפיע על המחיר. בנוסף קיימים כל כשלי השוק המונעים ממנו לקיים את ההבטחה של "טוב לכולם".
ראי: שעור: 6. שוק ממשלה, תאגידים ומונופולים.

תרבות הצריכה

התוצר התרבותי הבולט ביותר של הקפיטליזם הוא תרבות הצריכה. מערכת הערכים הקפיטליסטית מחליפה את ערכי העולם הישן וערכי הדת שהתמוטטות בערכיו, ערכי הצריכה. בתרבות הצריכה ערכי היסוד הם הבידור (Entertainment), ורדיפת החידושים הגורמים למירוץ קניות בלתי פוסק המתודלק על ידי הפרסומות. כל החיים התרבותיים והרוחניים של האדם מסתכמים בקניית הפריט הבא. כך נולדת תרבות השופינג, הקניונים והמותגים. תרבות הצריכה מעודדת קונפורמיות, כולם קונים את אותם הדברים, ומצמצמת את המגוון האנושי. לכן תרבות הצריכה סותרת את החופש האישי שמבטיח הקפיטליזם.
ראו:

הפן הסביבתי

אין בהגות הקפיטליסטית כמעט שום התייחסות לעולם שבו אנו חיים. זוהי התרבות הראשונה המנותקת לחלוטין מהטבע הסובב את האדם ורואה בו אך ורק מכשיר בידו למען הרווחה הכלכלית והצמיחה. כל המערכות התרבותיות הקודמות התייחסו לטבע כגדול יותר מהאדם ומהחברה האנושית כולה, והבינו את מערכת יחסי הגומלין שבין האדם לטבע. הכלכלה האקולוגית מהווה קו מחשבה המכניס את האילוצים הסביבתיים לתוך המחשבה הכלכלית כתחליף לתמונת ה'עולם הריק' הקפיטליסטית.

כלכלה ללא פוליטיקה

עד לעליית הקפיטליזם כל הפעולות הכלכליות היו קשורות תרבותית לפוליטיקה ולמערכת יחסי הכח בחברה. העושר רוכז בידיהם של החזקים בתוקף זכותם המקודשת, בהתאם לתרבות שבה פעלו. ההצגה של הקפיטליזם כמצב 'טבעי' מצדיקה את עושרם של בעלי ההון כנובע מהצלחתם ב'תחרות' הקפיטליסטית. למעשה עושרם, ההון, שבידיהם נובע גם בקפיטליזם מיחסי הכוח בחברה (כמשמעות השם: שלטון בעלי ההון). הניכוס של ההון נעשה על ידי הפעלה אלימות מוסווית, השפעות ממשלתיות, מונופול, כשלי שוק וכל הדרכים אשר נוגדות את 'ערכי' התרבות הקפיטליסטית.

פעולה בין תרבותית

ייחודה של התרבות הקפיטליסטית מול דתות מערביות היא ביכולתה להציג עת עצמה כטבעית, באמצעות הנחות רציונליות ולא דתיות.

בנוסף לתרבות הקפיטליסטית יכולת גבוהה מאוד לייצר לעצמה סוכנים בתרבויות אחרות. זאת על ידי הפצת תרבות הצריכה והשרשת מוסד הרווח בתוך תרבויות לא קפיטליסטיות שהוא הדרך לניכוס העוצמה בתרבות הקפיטליסטית וייחודו ביכולתו לעשות זאת מבלי להפעיל אלימות גלויה. תכונה זו מכשירה אותו להתפשט לתוך תרבויות אחרות ולשנות אותן מבפנים באופן סמוי יחסית תוך נטרול ההתנגדות הערכית ה'מיושנת' וה'לא טבעית' של התרבות אותה הוא משנה. בנוסף תרבות הצריכה מסנוורת את הציבור בבוהק אלפי המוצרים הנחשקים בקניונים וחותרת תחת התרבות המקומית.

לפי הביקורת התרבותית, כדי להתנגד לקפיטליזם יש לחשוף אותו כתרבות ואת המיתוסים שלה, לא כשיטה כלכלית-תעשייתית. כך יתאפשר להתמודד איתו במגרש האמיתי שלו, המגרש התרבותי-פוליטי.

ראו גם

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית