רוחניות חילונית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוחניות חילונית (Secular spirituality) היא רעיון לפיו ניתן לקיים אורח חיים חילוני, ללא אמונה בכוח עליון או במיסטיקה (על טבעי) ובכל זאת להחזיק ברוחניות, ובערכים חברתיים.

לפי השקפה אחת, רוחניות היא תהליך נפשי וחוויתי - מסע לעבר הכרה "גבוהה" יותר, עם פחות סבל. לפי פרשנות אחרת רוחניות היא חוויה טבעית (נדירה) אשר משנה את המציאות עבור החווים אותה, ואשר תועדה על ידי אנשים שונים בתרבויות שונות. רוחניות לפי עקיבא אור לדוגמה היא חווית המציאות בצורה צלולה ללא נוכחות של ה"אני". בכל מקרה לפי גישת הרוחניות החילונית, השיוך של הרוחניות למיסטיקה, לדת או לחוויה על-טבעית הוא מוטעה.

ניתן לקיים רוחניות חילונית ברמות שונות: ברמה אישית, ברמה קהילתית או ב"דת חילונית" שבה יש מאפיינים רבים של דת - כגון מוסד רבני, תמיכה קהילתית, מפגשים תכופים, אך ללא ההיבטים הדתיים של אמונה בעל-טבעי. רוחניות חילונית כזו נסמכת על המדע או על זרמי מוסר חילוניים כדי לנסות להבין את המציאות וכדי לספק סיוע אישי, רוחני ופסיכולוגי לחבריה.

קהילות של רוחניות חילונית יכולות להחזיק בקבוצה ובמדרג שונה של ערכים חברתיים. לדוגמה ניתן להחזיק בקבוצת ערכים דומה לזו שקיימת במסגרת דתית או מסורתית, דוגמת יהדות כתרבות, או בודהיזם חילוני או הינודאיזם חילוני, ערכים אוניברסליים כמו הומניזם, ליברליזם או סוציאליזם.

בקרב קבוצות לקידום קיימות וסביבתנות קיימים זרמים של רוחניות דתית וחילונית השואבות תובנות אודות הטבע, החברה ונפש האדם מתוך אקולוגיה, מדע, וכן מתוך זרמים רוחניים דתיים כמו שאמנים, הדבר בא לפעמים לידי ביטוי בזרמים כמו פרמקלצ'ר. אל מול תרבות הצריכה אשר מציגה את תכלית החיים כמסע אינסופי של צריכת מוצרים וצבירת רכוש וכסף קמו חלופות כמו פשטות מרצון ובתוך כך עלו שאלות לגבי חלופות תרבותיות עמוקות יותר לתרבות הצריכה מחד ולדת מאידך.

חילוניות כדבר פוזיטיבי

עבור חלק מהחילונים החילוניות מוגדרת כאי-אמונה בדת או אי-אמונה באלוהים. חילונים רוחניים טוענים שגישה זו היא לעומתית. היא לא מגדירה את החילוני במונחים של מה הוא כן, אלא במונחים של מה הוא לא. במקביל מבלבלים חילונים ודתיים רבים את הרוחניות עם מיסטיקה ודת.

יש חילונים שפונים אל ה"ניו אייג'" - קבלת מוטיבים דתיים, בעיקר מהמזרח, וניסיון לאמץ מוטיבים מיסטיים בניסיון לשפר את החיים. אך דבר זה מנוגד לרוחניות חילונית שדוחה את המיסטיקה מאותן סיבות שהיא דוחה את הדת, משום שדבר זה מעוגן באמונה בעל-טבעי.

רוחניות חילונית אינה עוסקת בשאלה אם אלוהים קיים או מנסה לסתור את קיומו, ועיקרה אינו עימות עם הדת. תחת זאת רוחניות חילונית יוצאת מנקודת הנחה שאלוהים ומיסטיקה אינם קיימים. התקרבות למצב רוחני יותר יכולה לקבל מקורות השראה ממסורות מיסטיות כמו דתות, אבל אלו נבחנות לאור המוסכמות של המדע. החתירה לאמת היא דרך המתודה המדעית ופרסומים מדעיים ולא בהכרח דרך לימוד המסורות הרוחניות עצמן. מתודות של לימוד או טקסים עשויים לקבל השראה מדתות אבל התכנים מבוססים על מדע.

רוחניות ומיסטיקה

יש רבים המזהים חוויה רוחנית כדבר מיסטי, כלומר כדבר על-טבעי, שלא מן העולם הזה. הרוחניות החילונית מתייחסת אל הרוחניות כאל דבר טבעי, כחלק מהחוויה האנושית שניתן לחקור אותו, לנסות להתקרב אליו ולהסבירו באמצעות מונחים לא מיסטיים, בסיוע הלוגיקה והמדע. היבט זה בא לידי ביטוי גם בהגות הבודהיסטית שעיקרה התבוננות פנימה אל הנפש.

הסברים על התפתחות היקום, החיים והאדם

חילונים רבים אינם מקבלים את ההסברים הדתיים להיווצרות העולם, כדור הארץ, החיים או האדם, אבל מצד שני הם בורים בשאלה איך כל אלה נוצרו. רוחניות חילונית פונה אל המדע כדי לקבל הסברים אודות שאלות אלו.

ההסבר המקובל ליצירת היקום קיים בתאוריית המפץ הגדול, כך נוצרו כוכבים וגלקסיות בתהליכים שלקחו מיליארדי שנים, ומסבירים לדוגמה את גודלו של היקום ואת גילו וכן ממצאים מודרניים כמו קרינת הרקע הקוסמית.

קיום יסודות קלים ונפוצים כמו מימן, זרחן או פחמן מוסבר על ידי תהליכים של היתוך גרעיני בתוך שמשות צעירות. כוח הכבידה ריכז עננים גדולים של מימן וגרם להם לעבור היתוך גרעיני. במהלך ההיתוך נוצר הליום וכמות גבוהה של אנרגיה שיוצרת אור וחום, שגורמים לכוח נגדי שמעכב את תהליך הדחיסה של כוח הכבידה. בתהליכים של מאות מיליוני שנים נוצרו יסודות כבדים יותר בלב השמשות כמו חמצן או פחמן. תהליך זה נמשך עד ליסוד ברזל. בשלב זה האנרגיה שנוצרת על ידי המשך ההיתוך הגרעיני אינה מספיק חזקה כדי לעצור את התכווצות הכוכב בשל הכבידה. כוכבים שונים יכולים לסיים את חייהם בצורות שונות לפי המשקל שלהם. כוכבים קטנים הופכים לננסים לבנים, ואילו כוכבים גדולים יותר עשויים להסתיים בתור סופר נובה - התפוצצות מהירה שזורקת את חומר הכוכב לחלל. התפוצצות זו משחררת גם אנרגיה רבה שמאפשר יצירה של יסודות נוספים כבדים יותר מברזל. החומר שנזרק לחלל משמש חומר גלם ליצירת כוכבים נוספים (שמשות וכוכבי לכת) שמורכבים לא רק ממימן והליום אלא גם מיסודות כבדים יותר. אחת ההשלכות של דבר זה היא שרוב האטומים שיש בכדור הארץ ושמהם מורכב גם גופנו, היו בעבר בליבות של שמשות עתיקות.

יצירת מערכת השמש וכדור הארץ מוסברת על ידי פיזיקה, ואסטרונומיה. יצירת היצורים החיים מוסברת על ידי שילוב של כימיה, החוק השני של התרמודינמיקה (דרך ארגון עצמי ולאחר מכן אבולוציה ונחקרת על ידי גאולוגים, ביולוגים אבולוציונים, פלנתואלוגים ועוד. ספר לדוגמה העוסק בכך הוא הגן האנוכי של ריצ'ארד דוקינס.

התפתחות האדם נחקרת ומוסברת על ידי ענפי ביולוגיה, גאוגרפיה, ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה. ראו לדוגמה השימפנזה השלישית מאת ג'ארד דיימונד, וקוף העירום מאת דסמונד מוריס. התפתחות הציביליזציה האנושית, בעיקר מאז המהפכה החקלאית נחקרת בכלים דומים - ראו לדוגמה רובים חיידקים ופלדה וקיצור תולדות האנושות.

רוחניות חילונית בתרבות האמריקאית

רוחניות חילונית בתרבות האמריקאית באה לידי ביטוי בכתביו של וולט ויטמן שראה חשיבות בכוחה של המילה. הספר ד"ר סוס, "הגרינץ' שגנב את כריסמס" מתייחס לחג המולד כאל יותר מאשר סך המתנות המחולקות בו.[1] יש מבקרים של תרבות הצריכה כמו החלום האמריקאי החדש שמנסים לאפיין מהו אורח חיים אמריקאי שאינו מעוגן בקניות.

קתה פוליט, מבקרת תרבות בשבועון האמריקאי "The Nation" טוענת כי הדת גרמה לנזקים מהותיים כמו התנגדות גורפת להפלות, פנאטיות דתית, פיגועי טרור ועוד. היא מציעה את הרוחניות של הנתינה - על ידי סיוע לאנשים נזקקים ולקידום מטרות חברתיות במקום קניית מתנות לחברים ומשפחה שכבר יש להם חפצים רבים. [2]

אתר האינטרנט של "האגודה למחשבה חופשית רוחנית" באמריקה. כותב: "רוחניות חילונית מקושרת זה כבר לעל-טבעי, למיסטי. במקום לחוות את פלאי המדע אימצו רבים את צורת החשיבה של 'העידן החדש', שהיא הניגוד המוחלט של המחשבה המדעית".[3]

לפי האגודה, רוחניות חילונית אינה ניו אייג'. היא החריגה מהבלי העולם הזה - מהצריכה, מהתחרות וההישגיות, מסדר הדברים הקבוע של לימודים-עבודה-משפחה; חריגה זו אינה מושגת על ידי פניה לעל-טבעי, אלא באמצעות עיון, הגות, שירה, אמנות, מוסיקה ומדע. באמצעות יצירות שנוצרו על ידי בני אדם (או חיות). וכן, גם באמצעות התבוננות והתפעמות מהטבע: משקיעה, עץ בשלכת, פרח בעציץ או חתול המשתזף בשמש.[4]

כיצד קובעים מה טוב

המדע יכול לקבוע כיצד מערכות מתנהגות, אבל הוא אינו מסוגל, ככל הידוע כיום, לספק מסגרת הנחיה בשאלות ערכיות כמו "מה זה טוב", לדוגמה בשאלה האם יש לשאוף לטובת הפרט הבודד, תת קבוצה אנושית כמו לאום מסויים, כלל האנושות או אולי כלל המינים.

רוחניות חילונית יכולה לכן להתקיים במספר זרמים שונים, שנבדלים ביניהם על פי המסורות הפילוסופיות שמהן הם יונקים.

הומניזם רוחני

אחת הגישות המקובלות ביותר לתרבות חילונית כיום היא הומניזם. הומניזם יכול להיות הומניזם דתי (לדוגמה הומניזם נוצרי, הומניזם יהודי) שמשלב בין הראיה ההומניסטית לבין תפיסות דתיות, הומניזם סוציאליסטי, הומניזם ליברלי ועוד. כל זרם תופס את האדם בצורה מעט שונה, ורוב הזרמים שמים דגש על זכויות אדם, על השמת האדם במרכז וכו'.

בודהיזם חילוני

סטיבן בצ'לור, מורה בודהיזם מערבי, מנסה להבין וללמד את הבודהיזם מנקודת מבט שאינה מכירה באמונות מיסטיות כמו גלגול נשמות או קארמה. הוא מכנה זאת בודהיזם אתאיסטי[5] ומנסה להבין את הבודהיזם לפי הבנת הטקסטים של בודהה ולפי סיפורו ההיסטורי ללא תיווך של מסורות מאוחרות יותר של הבודהיזם.

יהדות כתרבות

גישה נוספת, היא "יהדות כתרבות" או "יהדות חילונית". גישה זו עוסקת לרוב בהכרות עם הטקסטים והטקסים הקיימים ביהדות, ומתן פרשנות והקשר חילוני ועכשווי. דוגמה לדוגלים בזרם זה הוא עמותת בינה [6], שמפעילה לדוגמה "ישיבה חילונית".

רוחניות חילונית על פי עקיבא אור

לפי עקיבא אור רוחניות היא חווית המציאות ללא תיווך ה"אני". היא לא קשורה לדת, או לאמונה. לא קשורה למיסטיקה.

לפי אור דת היא סגידה ומחייבת התמקדות באל. היא מחייבת חוויה של "אני". דת מרחיבה את הפרדוקס של ה"אני" ששולט בחומר ומרחיבה אותו אל העולם החומרי כולו. מספיק רגע קצר של רוחניות כדי לשנות את החוויות לכל החיים.

המהפכה הצרפתית זיהתה רוחניות עם תבונה וניסתה לייסד דת הסוגדת לתבונה. לטענת אור, הניסיון נכשל. התבונה, עם כל חשיבותה, איננה רוחניות.

רוחנית חילונית כתחליף לדת

רוחניות חילונית יכולה להיתפס כמסע אישי בלבד. באמצעות התבוננות פנימית, התבוננות חיצונית, מדיטציה, לימוד והסתמכות על מחקר מדעי וחוויות מהטבע, החברה והאומנות ניתן להתקדם ולחוות פחות סבל ולסייע לאחרים.

רוחניות חילוניות יכולה להיתפס כדבר מקיף יותר שמהווה חלופה חילונית לדת, ומחליף תפקודים שהדת מספקת על ידי מוסדות חברתיים חילוניים. לדוגמה רבנים חילוניים שיהוו תחליף לכמרים או רבנים ויספקו סיוע ותמיכה נפשית, סיוע בהבנת עקרונות המדע ופופולריזציה של עקרונות המדע והקשר בין המדע לבין חיי היומיום. פיתוח של קשרי קהילה, תמיכה חברתית וכלכלית (לדוגמה סיוע לזקנים, סיוע בגידול ילדים וכו'), סיוע בגיבוש זהות עצמית פוזיטיבית (שאינה פוגעת באחרים), מפגשי תרבות והתכנסות בזמני חג ומועד ופיתוח ושימור של ערכי תרבות והגות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית