כלכלת מצב יציב

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

אורובורוס - נחש או דרקון שאוכל את זנבו. בין יתר המשמעותיות שלו, סמל זה מתאר היבטים מחזוריים והתחדשות שקיימים בטבע

כלכלת מצב יציב (Steady state economy) היא כלכלה שנמצאת בגודל קבוע יחסית. יש בה אוכלוסייה יציבה, צריכה כלכלית יציבה, שנשארים בתוך יכולת נשיאה של המערכת האקולוגית. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה לקיימות, וכלכלה בת קיימא והיא מהווה מושג מרכזי בכלכלה אקולוגית. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם צמיחה כלכלית ועם גידול אוכלוסין וכן עם רעיונות להשגת פיתוח בר קיימא על ידי דה-קפלינג.

כלכלה מצב יציב נמצאת במצב יציב או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קלה ממצב זה.

יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח בכלכלה נאו קלאסית במשמעות אחרת על ידי רוברט סולו Trevor Swan במודל צמיחה מאקרו כלכלי בעל תפיסה נאו-קלאסית. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ההון הפיזי, עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר אלא אם כן ישנם שינויים טכנולוגיים.

הגדרה

הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי מגדיר כלכלת מצב יציב כ:

כלכלה שבה יש כמויות קבועות של אנשים וחפצים, שנשמרת ברמות רצויות ומספיקות כלשהן על ידי קצב מסויים של "תפוקה" או תחזוקה, כלומר על ידי הזרמים הנמוכים ביותר האפשריים של חומר ואנרגיה מהשלב הראשון של ייצור ועד השלב האחרון של צריכה."
-- הרמן דיילי כלכלת מצב יציב (ספר), 1991, 2nd edition. Island Press, Washington, DC. עמ' 17

כלכלת מצב יציב, שואפת לכן לייצוב אוכלוסין (שיעור הילודה שווה לשיעור התמותה) ולייצוב של הצריכה לנפש של חומרי גלם ושל אקסרגיה.

בנוסף לייצוב זה של גודל המאגרים והזרמים, כלכלת מצב יציב צריכה להישאר בתוך גבולות המערכת הטבעית, להסתמך על מקורות מתחדשים של חומרים ועל אנרגיה מתחדשת (מודל מעריסה לעריסה) ולהימנע מהגדלת הזיהום הסביבתי והפרעות אחרות למערכת האקולוגית. לדוגמה, רמה יציבה של צריכת משאב מתכלה היא לא מצב יציב שכן היא מכלה את בסיס הקיום של עצמה.

גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים גבולות לצמיחה - הן לצמיחה כלכלית לנפש והן לגידול האוכלוסייה. במשך מספר עשורים, המדיניות מאקרו כלכלית כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ההתוצר המקומי הגולמי - כלומר צמיחה כלכלית.[1]. מטרה דומה היתה קיימת לפחות מאז המהפכה התעשייתית כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של שינויי אקלים, הרס נרחב של בתי גידול והכחדת מינים, דלדול של משאבי טבע חיוניים, זיהום, תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.

צמיחה כלכלית היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם גידול אוכלוסין, גידול בצריכה לנפש (ובייצור לנפש). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול בתוצר המקומי הגולמי הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של ציידים לקטים לחברות חקלאות בעקבות המהפכה החקלאית הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ולשינויי טכנולוגיה ניכרים. המהפכה התעשייתית והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו דלק מחצבי על ידי מנועי חום (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בערה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים באוכלוסייה האנושית ובצריכה.

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך וגידול מתמיד של האוכלוסייה החלו בספר "מסה על עיקרון האוכלוסייה" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי תומס מלתוס.[2] בספר הציג מלתוס את הסכנה שבפיצוץ אוכלוסין ואת הרעיון של אסון מלתוסיאני.

הוויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר גבולות לצמיחה שנכתב על ידי דונאלה מדווז ועמיתיה על פי הזמנת מועדון רומא. מדווז ומדענים נוספים פיתחו מודל ממוחשב של העולם, עולם 3, ובדקו תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסייה, מה יהיו ההשלכות סביבתיות והחברתיות ואיך הדבר ישפיע בהמשך על הכלכלה, כל זה במסגרת תהליכים המשלבים מערכות מורכבות ולולאות משוב. [3] האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות להמשך הצמיחה, וכי המשך צמיחה מעבר לגבולות אלה יכול להתקיים במשך זמן קצר, לבצע תגובת יתר ולאחר מכן להוביל להתמוטטות.

הכלכלן הרמן דיילי, שהיה תלמידו של ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן פרסם בשנות ה-70 את הספר כלכלת מצב יציב ולאחר מכן הקים יחד עם רוברט קוסטנזה את האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית.

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה טביעת רגל אקולוגית היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן בר קיימא. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.[4]פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר משאבים מתחדשים) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה די אופטימית שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם לחוק המינימום של ליביג במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו טביעת רגל מימית שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את הערכת המילניום של המערכת האקולוגית וגבולות פלנטריים שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.

כל המחקרים האלה, המהווים מדדים לקיימות, מצביעים על כך שצמיחה כלכלית וגידול אוכלוסין הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של משאבים מתחדשים ושירותי טבע, והרס של הההון הטבעי, כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן.

כלכלה בת קיימא

כלכלת מצב יציב היא מצב מוגדר יותר יחסית לניסוחים עמומים יותר כמו כלכלה בת קיימא ופיתוח בר קיימא. כלכלת מצב יציב מקיימת את חוקי דיילי לקיימות:

  • עבור משאבים לא מתחדשים כמו דלקים מחצביים, עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו משאב מתחדש, כאשר משתמשים בו באופן מקיים, יכול להוות תחליף עבור משאב זה.
  • עבור משאבים מתחדשים כמו אדמה, מים, יערות, דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.
  • הגבול המקיים של קצב הפליטות של זיהום אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להיקלט בבטחה בכיור שלו.

כלכלת מצב יציב מחייבת גם ייצוב אוכלוסין שכן המשך גידול אוכלוסין ללא גבול פירושו הפיזי הוא הגעה לגבולות - אם מדובר בגבולות ביולוגיים של יכולת הנשיאה של המערכות האקולוגיות ואם מדובר בגבולות פיזיקליים מרוחקים יותר.

האתגרים במעבר לכלכלת מצב יציב

כלכלת מצב יציב עומדת בניגוד לכמה מגמות, וכן לדרך בה עובדת המערכת החברתית-כלכלית הקיימת כיום - קפיטליזם עם דגש על צמיחה כלכלית ותרבות הצריכה.

  • צמיחה של עסקים. עסקים רבים בנוים כיום על פי הגיון של לגדול או לחדול. היות ויש יתרונות לגודל, עסקים שואפים להתרחב ולגדול - אם בכמות הלקוחות שלהם, בכמות המכירות, בגודל המחזור השנתי הכספי, בכמות העובדים, וכמובן ברווח הכספי. לעסקים גדולים ולתאגידים רב לאומיים יש שאיפה גם להגדלת עוצמתם הפוליטית שכן זו מאפשרת להם סיוע מצד ממשלות, חוקים מפלים, וגישה לחוזים ממשלתיים.
  • תעסוקה - בכלכלה הקיימת היום, ישנם מחזורי עסקים כך ההפך של צמיחה כלכלית הוא מיתון כלכלי. במצב שיש פחות קניות, הרווחים של עסקים יורדים והם נאלצים לפטר עובדים. לפעמים עסקים מתמוטטים או עוברים מיזוג וגם גורמים אלו מורידים את היקף העובדים המועסקים. עובדים שמצליחים לשמור על משרותיהם עושים זאת לעיתים קרובות בתמורה להורדה של השכר ו/או באמצעות שעות עבודה ארוכות יותר. בכלכלת מצב יציב הדגש הוא על פרנסה (יכולת קיום ואספקת צרכים ורצונות) ולא על תעסוקה.
  • צריכה - כדי לאפשר לעסקים להגדיל את מחזור המכירות שלהם ולקלוט עוד עובדים, יש צורך בהגדלת הצריכה. הגדלה כזו פירושה הגדלת הצריכה לנפש וכן הגדלת גודל האוכלוסייה. כדי לעודד את הצריכה לנפש העסקים נוקטים בשיווק ופרסום ובאופן כללי יותר את תרבות הצריכה של טיפוח נורמות חברתיות לפיהן צריכה רבה יותר מעידה על חשיבות חברתית גבוהה יותר ועל תרומה לחברה. אמצעים נוספים להגדלת הצריכה לנפש כוללים מתן אשראי על ידי בנקים, חברות אשראי וקופונים שונים וכן על ידי התיישנות מכוונת.
  • פנסיה - עם העליה בתוחלת החיים, ההיגיון של פנסיה עבר מתמיכה קהילתית ומשפחתית לתמיכה כספית - אם במסגרות של חיסכון אישי ואם במסגרת קבוצתית, נדרשים כך וכך עובדים צעירים כדי לעבוד ולפרנס אדם אחד זקן שאינו יכול לעבוד. בזמן המעבר מכלכלת צמיחה לכלכלת מצב יציב תהיה תקופה ביניים שבה קיימים פחות צעירים אבל כמות הזקנים גבוהה יחסית, ודבר זה יצריך הגדלה של הסיוע באמצעים שאינם כספיים מצד הצעירים אל המבוגרים בכדי למנוע עוני מוגבר בקרב הזקנים.
  • בנקאות ברזרבה חלקית וכסף מבוסס חוב בנויים שניהם על הרעיון של קיום ריבית בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים ועל כן נדרשת הקטנת המינוף בצורה משמעותית.
  • צמיחה בעידוד וסיוע המדינה - ממשלות מודעות להיבטים שנסקרו, ופועלות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקיימות מדידה של התוצר המקומי הגולמי מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סיבסוד של מוצרי גלם (לדוגמה סיבסוד דלק), אם על סיבסוד גידול ילדים וחינוך (קצבאות ותמיכות שונות), ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. למעשה אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית.
  • גידול אוכלוסין - בחלק מהמדינות (לדוגמה בישראל, סוריה, ומדינות אירופה) המדינה מעודדת גידול של האוכלוסייה על ידי מענקי ילודה, סיבסוד החינוך, על ידי סמלי סטטוס או על ידי עידוד הגירה אל המדינה (ישראל, ארצות הברית) וזאת כדי להגדיל את הביקוש למוצרים, לספק עובדים ו/או חיילים חדשים וכן כדי לשמור על מבנה שוק הפנסיה מפני קריסה.
  • הסתמכות על דלקים מחצביים - כיום מעל 80% ממשק האנרגיה העולמי מבוסס על דלקים מחצביים כמו פחם, גז טבעי ונפט וכן על אורניום לייצור אנרגיה גרעינית. אלה משמשים לא רק לשם ייצור חשמל, אלא גם כדי לקיים תחבורה יומיומית המבוססת על מכוניות ומטוסים, לתובלת מוצרים באוניות, לחימום וקירור בתים וכדי ליצור מוצרי תעשייה. בנוסף, כיום שוק המזון העולמי תלוי בחקלאות תעשייתית שגם היא תלויה במשאבים מתכלים - דרך התלות בדשן כימי שתלוי בכריית כמו פוספטים ואשלג והפקת אמוניה מגז טבעי, ודרך התלות בנפט לכריית המחצבים והפקת חומרי הדברה. מעבר לאנרגיה מתחדשת הוא אתגר בפני עצמו שכן במקרים רבים אנרגיה כזו היא יקרה יותר, היא אינה זמינה במשך כל ימות השנה ושעות היממה ולכן יש צורך לאגור אנרגיה.

דיון וביקורת על כלכלת מצב יציב

מתנגדים לכלכלת מצב יציב מציינים בדרך כלל לפחות אחד מהאתגרים של כלכלת מצב יציב האלה כמשימה בלתי אפשרית, דבר בלתי רצוי, או סתם דבר קשה ומיותר. לדוגמה הימין הכלכלי מציין תכופות כי מעבר לאנרגיה מתחדשת הוא יקר יותר מסובך יותר ובאופן כללי לא נחוץ - כאשר יבשילו מספיק תנאים בשוק יהיה מעבר ספונטני לסוג כזה של אנרגיה או שלא יהיה מעבר כזה ונמשיך להשתמש באנרגיה מתכלה. טיעון נגד חקלאות בת קיימא הוא שחקלאות כזו היא יקרה יותר או בזבזנית יותר וכו'.

תומכי כלכלת מצב יציב מודעים לאתגרים אלה, אבל מציינים כי המשך הצמיחה (וקבלת הרעיון של צמיחה אין סופית) בעולם שהוא סופי הוא לא דבר אפשרי, על כן עדיף להתמודד עם האתגרים מוקדם ככל האפשר, כל עוד יש בידנו שפע יחסי של משאבים, ידע ואנרגיה מאשר לדחות את פיתרון הבעיה למועד לא ידוע מתוך תקוות שווא שהיא תתפוגג מעצמה. תומכי כלכלת מצב יציב שואפים לייצר כלכלה יעילה יותר מבחינה אנרגטית וניצול חומרים כדי לאפשר מעבר לכלכלה כזו בצורה חלקה.

נקודת המחלוקת העיקרית בכלכלת מצב יציב נוגעת למוטיביצה לקיים אותה. תומכי כלכלת מצב יציב טוענים שהכלכלה היום היא בלתי יציבה - בדומה לאדם שיש לו גידול סרטני וצריך לעבור טיפול כימותרפי. מתנגדי הגישה נוקטים בדרך כלל בהכחשה - בדומה לאדם שמכחיש שיש לו גידול, או שטוען שאם הכאבים יתחזקו אז הוא ילך להבדק. גישה עוד יותר קיצונית טוענת שבכל מצב בני האדם, האנושות או השוק אינם יכולים לטעות לעולם והעובדה שהם שרדו עד היום מוכיחה שהם יוכלו לצאת מכל מצב. (טענה זו מתעלמת מחברות עבר שנכחדו בעקבות משבר סביבתי-חברתי.)

תשובות מרגיעות רבות הטוענות כי כלכלת מצב היא בעצם דבר מיותר מניחות בדרך כלל (באופן משתמע) כי תמיד יהיה מספיק זמן, ידע, אנרגיה, משאבים, הזדמנויות ויכולות כדי לתקן בעיות אם בעיות אלה יצוצו. לדוגמה אם הנפט יתייקר השוק יחפש וימצא לו חלופות. אם החלופות האלה יתייקרו נמצא להם תחליף אחר. בדרך כלל מודלים פורמליים או בלתי פורמליים של טיעונים אלה מניחים שאין חשיבות לזמן - כלומר לתהליכים ובמיוחד אין חשיבות לתהליכים בלתי הפיכים. בניגוד לכך במצבים אמיתיים של משבר, ללא הערכות מוקדמת אנחנו לא תמיד יכולים להגיב בזמן. לדוגמה אם הולך רגל מתפרץ בכביש אין לנו בהכרח מספיק זמן כדי לעצור. כאשר מישהו נחשף לגורם מסרטן עד שמגלים את הבעיה לא בהכרח ניתן לעזור לחולה. במצבים חברתיים משבר לא בהכרח ניתן לפתרון על ידי טכנולוגיה ושווקים - לפעמים המשבר מחריף את התנאים של עצמו - לדוגמה משבר כלכלי עקב בעיה סביבתית הגורם למלחמה המחריפה את הבעיה הסביבתית. מחסור בנפט לא חייב להתרגם בהכרח לעוד לוחות סולאראיים או פיתוח של טכנולוגיות חדשות - הוא יכול להתרגם גם להתייקרות מזון, אבטלה ועוד שמובילים למלחמה או לשחיתות שגורמים לעוד בזבוז אנרגיה או לפגיעה נוספת במקורות אנרגיה ומזון. דוגמאות ראו בספר התמוטטות.

מבקרים של הגישה של גבולות לצמיחה ושל כלכלת מצב יציב מציגים בדרך כלל שני טיעונים עיקריים:

דיקפלינג פרושו להשיג תפוקות כלכליות גבוהות יותר באמצעות תשומות נמוכות יותר של חומרים ושל אנרגיה. תומכים בתאוריה זו מצביעים על מעבר לכלכלת מידע כהוכחה להצלחה של גישה זו. הראיות מראות כי כלכלות הצליחו להגיע להצלחה מסויימת של דה-קפלינג. כדוגמה, כמות הפחמן הדו חמצני שנפלטה לכל דולר תוצר ירדה לאורך השנים. אבל הצלחות אלה התרחשו במקביל לעליה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כך שלמרות שהיו ירידות בעוצמת השימוש בחומרים (resource intensity ) של התמ"ג, הכלכלות עדיין צורכות משאבים רבים יותר. כך שפליטות של פחמן דו חמצני כתוצאה משימוש בדלק מחצבי גדלו ב-80% מאז 1970.

הן אופטימיסטים טכנולוגיים והן תומכים של דיקלפניג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה פרדוקס ג'בונס.

הכלכלן האקולוגי טים ג'קסון מנגח את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת I=PAT שבה השפעה סביבתית או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של גודל האוכלוסייה (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T (כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של כל דולר). ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב מתמקד בהורדה של הרכיב הטכנולוגי, וכי ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיל ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

האקולוג ג'ארד דיימונד מצביע על כשל דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה ביחס לגידול אוכלוסין. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ-400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ-10,000 שנה מגיעים לכך שהמסת האנושות שווה למסת הייקום.

נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של התיישבות בחלל אינם פותרים בעיות של גידול אוכלוסין בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלטנה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג למחזור ביוגאוכימיים תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי הביוספרה. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופרוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של כלכלה בת קיימא ויכולת ייצוב של ועמידה בזעזועים מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית ועוד.

ספרים בנושא

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ Victor, Peter. 2008. Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.
  2. ^ Malthus, An Essay On The Principle Of Population (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.
  3. ^ Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972): The Limits to Growth. New York: Universe Books.
  4. ^ World Footprint, Global Footprint Network
קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים


צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית

אוכלוסין

מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב

אוכלוסיית העולם

סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'