אנרגיית רוח

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טורבינת רוח בשדה בלוקסמבורג. בשנים האחרונות מוקמות טורבינות בלב שדות חקלאיים וכך קטנה בעייה של צורך בשטחים נרחבים הנדרשים לטורבינות רוח, אם כי דבר זה מתאים רק לאיזורים עתירי רוח שבהם יש רוח במישורים.

אנרגיית רוח היא אנרגיה הקינטית האצורה ברוח. ניתן להשתמש באנרגיה זו לצורות מועילות לאדם, כמו הפקת חשמל באמצעות טורבינות רוח, רתימת הרוח לתחבורה, כפי שנהוג באוניות מפרש, או לצרכים אחרים.

אנרגיית רוח היא אחת האנרגיות המתחדשות העיקריות, מבחינת פוטנציאל פיתוח עולמי, יחד עם אנרגיה סולארית.

טכנולוגיה

טכנולוגיות קיימות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - טורבינות רוח

רוב אנרגיית הרוח המשמשת את האדם מופקת כיום באמצעות טורבינות רוח, לשם הפקת חשמל. טורבינות אלא מתחלקות לסוגים שונים: טורבינות ענק וטורבינות קטנות לסביבה עירונית או לשימוש כפרי; טורבינות בעלות ציר אנכי וטורבינות בעלות ציר אופקי; טורבינות יבשה וטורבינות רוח בים. יש זינוק עצום בכמות הטורבינות המותקנות, כך שאם בעבר רוב הטורבינות היו בגודל בינוני ומוצבות על היבשה, היום יש יותר ויותר התקנות של טורבינות ענק (70 מטר קוטר) המוצבות בים.

שכלולים והמצאות לעתיד

יש תכנונים שונים לגבי היבט של הפחתת בעיות והורדת מחיר הפקת החשמל: טורבינות שקטות יותר, בעלות להבים קלים יותר, מערכות בקרה להפחתת בעיות תחזוקה וכו'.

יש גם תכנונים שמנסים להגיע לטכנולוגיות יעילות בהרבה הללו כוללות, טורבינות ענק בעלות ציר אנכי, טורבינות רוח אוויריות ועוד.

חגורת רוח, Windbelt, היא תכנון חדשני משנת 2007 להפקת אנרגיה מהרוח ללא סיבוב. שיטה זו אמורה להיות יעילה בהרבה בהשוואה לטורבינות רוח, והיא אמורה לפעול גם במהירויות רוח נמוכות יחסית. [1], [2]

שימושים בתחבורה ימית

עם עליית מחירי הדלק, יש התחלה של חזרה לרתימת אנרגיית רוח לסיוע להנעת של אוניות מסע. חברת SkySalies הגרמנית, לדוגמה מוכרת מפרס דמוי מצנח שתלוי לפני האוניה. [3] פרוייקט אחד בנושא הוא WINTECC project שמקבל חלק מהמימון שלו מתוכנית Life לחסכון באנרגיה של האיחוד האירופי.

הוצאות דלק בתחום הספנות יכולות להגיע ל-25% מהוצאות ההפלגה. אוניה בינונית, בעלת מעמס של 20-30 אלף טונות צורכת כ-25 טונות דלק ביום הפלגה. עבור מחיר של 450 דולר לטונת דלק מדובר בהוצאה של כ-11,250 דולר ליום הפלגה. על פי היצרנים, בתלות בכיוון הרוחות ועוצמתן וכן בגודל האוניה (אוניות קטנות יותר מקבלות תרומה גבוהה יותר ממפרשים), המפרש יכול לחסוך כ-10-35% מהוצאות הדלק תוך הספקת כוח גרירה של 8-32 טונות.

עלות כלכלית

העלות הכלכלית של הפקת חשמל מטורבינות רוח ירדה במשך השנים. בתחילת שנות ה-80 המחיר הממוצע של הפקת חשמל עמד על כ-30 דולר לקוט"ש. נכון לשנת 2005 המחיר הממוצע עומד על 5-3 דולר לקילו-ואט-שעה. המחיר משתנה בהתאם למיקום ונתונים נוספים, ובהתאם לכך הטכנולוגיה היא ברת תחרות עם טכנולוגיות לא מתחדשות כמו נפט, פחם או אנרגיה אטומית. עם זאת ישנן הערכות שונות למדי לגבי עלויות של הפקת חשמל של גורמים שונים. (ראו לדוגמה עמ' 66 כאן)

לפי התאחדות הרוח האמריקאית מחיר הפקת האנרגיה ירד בכ-80% ב-20 השנים בין 1985 ל-2005. [4]

עלות הפקת החשמל תלויה בגורמים הבאים:

  • מהירות הרוח באתר- כמות האנרגיה שתופק גדלה ביחס של בחזקת 2 למהירות הרוח באתר. אתר בעל מהירות של 16 מייל בשעה לדוגמה, יפיק 50% יותר אנרגיה בהשוואה לאתר בעל תכונות זהות (גודל הטורבינה וכו') שבו מהירות רוח ממוצעת של 14 מייל בשעה.
  • גובה הטורבינה מעל הקרקע - בגבהים גבוהים יותר יש רוחות מהירות יותר, ופחות מערבולות, דבר שמביא לכך שטורבינות גבוהות יותר מפיקות יותר חשמל.
  • גודל להבי הטורבינה - טורבינות גדולות הן יעילות יותר. שטח חתך הרוח שהטורבינה מכסה (בטורבינות אופקיות) הוא דיסקה שתלויה בגדול הלהבים בריבוע (שטח מעגל). בשנות ה-80 היו מקובלות טורבינות בעלות להב של 10 מטרים, שהפיקו בממוצע 25 קילו-ואט. בשנות ה-2000 אורך הלהבים גדל פי 5, ל-50 מטר, והפקת החשמל גדלה ל-750 קילו-ואט, גידול של פי 55 בתפוקת האנרגיה השנתית, חלק מזה בגלל גידול של פי 25 בשטח החתך, וחלק מזה בגלל הגבהת התרנים וכתוצאה מזה ניצול רוחות מהירות יותר בגובה. כמו כן, בטורבינות אופקיות ככל שהלהבים גדולים יותר יש יחס טוב יותר בין שטח הלהבים לבין שטח התורן הנושא וכתוצאה מזה יש פחות מערבולות והפרעות.
  • דגם הטורבינה ובטכנולוגיה בה יוצרה. ירידת מחירים בעלויות ושיפור הביצועים של להבים, מערכות בקרה, הובילו לשיפור בביצועים. [5]

בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילו-ואט, בשנת 2000 טורבינה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילו-ואט. המחיר לקילו-ואט ירד פי 6. [6]

  • גדול חוות הרוח - חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר בשל החסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט, וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקוט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקוט"ש - ירידה של כ-40%. [7]
  • מיסים ותנאים מימון. מחקרים מראים כי פרוייקטים שנבנו באופן פרטי או שנהנו מתנאים דומים לאלו של תשתיות גז יכלו להחזיר את עצמם במהירות רבה בהרבה.[8]

העלות והתפוקה מתחלקים לרכיבים הבאים:

  • עלות ההתקנה - עלויות התקנה של מתקני רוח נחשבת גבוה למדי יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט, היא גדלה בטורבינות גדולות אך מאידך יש פיצוי בכך שהטורבינה מפיקה חשמל רב יותר.
  • עלות התחזוקה והתפעול - תלויות בגורמים רבים, כגון האם הטורבינה בים או ביבשה, האם היא מותקנת בהרים או במישור וכו'. עלות זו נמוכה יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט ויקרה יחסית לאנרגיה סולארית, בעיקר זו של לוחות פוטו-וולטאריים.

התעשייה משקיעה מאמצים בניסיונות מחקר ופיתוח, הקשורים גם לתעשיית החלל והתעופה כדי להתייעל ולהוריד עלויות.

במדינות רבות מקובל לסבסד את המחיר על ידי מחירי עידוד והטבות שונות לייצור חשמל מאנרגיית רוח. הצידוק לכך הוא שהמחיר המלא של אנרגיות אחרות, לא מתחדשות, הוא למעשה גבוה יותר ממחיר השוק, ומכיל השפעות חיצוניות שליליות של זיהום אוויר, פליטות של גזי חממה ועוד. כמו כן, גם דרכי ייצור אחרות של חשמל, כמו נפט או פחם מקבלות סבסוד: בצורה של הוצאות ביטחוניות, חוקים לביטוח של מחלת הראה השחורה של כורי פחם, או ביטוח ממשלתי נגד תאונות שניתן לתעשיית הגרעין.

יתרונות וחסרונות בהפקת חשמל מאנרגיית הרוח

יתרונות

עלות הפקת חשמל נמוכה, עקב הניצול של אנרגיה זמינה חינמית. רוח איננה עולה כסף, ולא נדרש דבר כדי ליצור אותה. המקור לה הוא מהאנרגיה הסולארית (כשהאוויר מתחמם אוויר אחר תופס את מקומו ונוצרת רוח). העלויות העיקריות הכרוכות בהפקת החשמל מטורבינות רוח הן עלויות התכנון וההקמה של התחנות המבוססות עליהן. השקעה ראשונית זו יכולה להיות כדאית, כי התהליך ייצור החשמל והתפעול השוטף זולים יחסית לתחנות כמו תחנות כוח פחמיות או אטומיות. עקב פשטות המערכת כמות התקלות בה נמוכה יחסית למערכות אנרגיה אחרות, ואיננה תורמת משמעותית לעלות התחזוקה השוטפת.

עם זאת, התחזוקה של טורבינת רוח יכולה להיות דבר מסובך ויקר - במיוחד לדוגמה כאשר משווים את התחזוקה של תחנות אלה מול לוחות פוטו-וולטאים שאינם מכילים חלקים נאים. טורבינות בראש הרים מסובך יותר לתחזק. טורבינות בעלות ציר אופקי סובלות מבעיות הנדסיות רבות, וטורבינות ים סובלות מסופות רסס ומקורוזיה.

יתרון נוסף הוא שאנרגיה חלופית זו אינה מזהמת את הסביבה ואינה מכלה מחצבים כמו תחנות כוח מבוססות דלק דוגמת פחם, נפט וגז. ההשפעות החיצוניות של יצור חשמל בתחנות כוח הכוללות זיהום אוויר, נזק לבריאות, ניקוי כתמי נפט ודליפות אינן נכללות בדרך כלל בתחשיב מחירי החשמל (אולם החברה משלמת אותן בכל מקרה). הכללת הוצאות אלו בתחשיב מטה את הכף הכלכלית לטובת אנרגיית רוח.

ייצור חשמל מאנרגיית הרוח ברחבי העולם מקטין את ההשפעות השליליות של שימוש בדלק פחמימני לייצור חשמל. באירופה, המובילה בפיתוח אנרגיה מרוח, מקובלת הטכנולוגיה כחלופה מועדפת לשימוש באנרגיה גרעינית ובדלק פחמימני לייצור חשמל.

כיום במקומות רבים בעולם אנרגיית הרוח היא האמצעי הזול ביותר לייצר אנרגיה מתחדשת,. בעולם מפותחים פתרונות רבים לחסרונות העיקריים של הפקת חשמל מאנרגיית הרוח. עלות הפקת האנרגיה הולכת וקטנה עם השנים בשל שימש בעיצוב טוב יותר של הטורבינות ובשאר המרכיבים. כמו כן מוקמות טורבינות שיכולות לנצל רוחות חלשות יותר באופן טוב יותר ועם פחות בעיות מכאניות. כל הדברים הללו, יחד עם עליית מחירי האנרגיה גורמים לעלייה ניכרת בכמות האנרגיה המופקת מרוח בכל שנה.

חסרונות

הפקת חשמל מרוח מזיקה לסביבה פחות מייצור חשמל בתחנות כוח קונבנציונליות, אולם חוות הרוח משפיעות על הסביבה בתוכה הן פועלות. המפגעים העיקריים המיוחסים לניצול האנרגיה של הרוח הם: רעש, פגיעה בנוף, בטיחות, פגיעה בבעלי חיים, קרינה אלקטרומגנטית, השפעה סביבתית של החומרים ואנרגיה ופגיעה בניצול קרקעות. החששות העיקריים הם מפני הרעש שיוצרים להבי טורבינות הרוח, הפגיעה בנוף והנזק לבעלי חיים. כמו כן טורבינות צריכות אתרים מתאימים בהן יש רוחות מתאימות, ואינן פועלות כאשר אין רוח.

להלן פירוט של החסרונות וכמה ניסיונות לפתור או להקטין אותם:

  • אגירת כוח חיסרון חשוב של ייצור חשמל מאנרגיית רוח נובע מהתלות המוחלטת בנשיבת הרוח. ניתן להתגבר על מחסור ברוח באמצעות תכנון מערכי טורבינות הרוח לפעולה בזמן שיא הביקוש. ביירה-מדסן, נשיא חברת טורבינות הרוח הדנית, MICON NEG, לדוגמה, טוען ש"צריכת האנרגיה בדנמרק מגיעה לשיאה בשעות אחר הצהריים של ימי דצמבר הקרים, וסביר להניח שבשעות אלו נושבת הרוח בעוצמה הרבה ביותר". חסרון זה קשור לנושא של אגירת אנרגיה לחשמל, שהופקה בעת שהרוח נשבה בחוזקה. מעריכים שטכנולוגיות עתידיות כגון גלגלי תנופה, או כמצברי ענק יפתרו בבוא הזמן את בעיית אחסון החשמל.
  • חיסרון עיקרי נוסף הוא כמות התפוקה: נדרשות הרבה טורבינות על מנת להפיק חשמל בהספק של תחנת כוח שורפת-דלק גדולה. דבר זה עלול לצרוך שטח רב. הפתרונות הן בהקמת טורבינות יעילות יותר, שימוש בטורבינות ים או טורבינות גדולות מפיק אנרגיה רבה יחסית. יש יוזמות גם להקמת טורבינות בשטחים חקלאיים שממילא מנוצלים כבר ובהן הטורבינות אינן מפריעות במיוחד.
  • רעש תנועת כנפי טורבינות הרוח מאופיינת כרעש מכני וכרעש אווירודינמי. הרעש המכני נגרם על ידי פעולת המערכת (גנרטור, מסבים) ועוצמתו מושפעת מגודל המערכת. הרעש האווירודינמי נגרם על ידי תנועת הלהבים באוויר, והוא תלוי בגודל הלהבים ובצורתם. ניתן להפחית את עוצמת הרעש האווירודינמי באמצעות התאמת צורת הלהבים. כיום (2007) יש מספר דגמים של טורבינות רוח עירוניות שקטות יחסית תודות לעיצוב מתקדם יותר. טורבינות מרוחקות ממקומות ישוב גורמות לפחות נזק לבני האדם, וטורבינות בים או בהרים שהם מקומות נידחים למדי גורמות מעט נזק באופן כללי לבני האדם. ייתכן ויש זיהום רעש לבעלי חיים הגרים במקומות אלה, לשם השוואה ניתן להשוות נזקי רעש אחרים מפעילויות אחרות כמו מפוחי עלים. כמו כן ניתן להשוות את הנזק הסביבתי האפשרי הזה לנזקים סביבתיים אחרים הנגרמים לטבע על ידי חלופות - לדוגמה גשם חומצי זיהום אוויר והתחממות עולמית הנגרמים מהפקת חשמל בפחם וחשש מפני זיהום גרעיני בחלופות של אנרגיה גרעינית.
  • השפעה על בעלי כנף - השפעת טורבינות הרוח על בעלי כנף נחקרה במדינות המנצלות אנרגיה של הרוח. הנושא החשוב ביותר היה התנגשויות של ציפורים ושל עטלפים בטורבינות, אולם נבחנו גם ההשלכות על תזונת הציפורים וקינונן. הסכנה לציפורים צומצמה במידה ניכרת באמצעות הגדלת הלהבים והקטנת מהירותם, על מנת שייראו בעיני הציפורים במעופן. כמו כן הותקנו סולמות פנימיים וחיווט תת-קרקעי כדי למנוע קינון ציפורים על המתקנים. כמו כן, על פי ד"ר ג'וזף פיש, פעיל למען אנרגיות מתחדשות מגרמניה, ההשפעה של טורבינות רוח על בעלי כנף היא שולית יחסית להשפעה של גורמים אחרים כמו התחשמלות מקווי מתח, התנגשות בבניינים גבוהים, דריסה ופגיעות אחרות על ידי תחבורה וטריפה או פציעה על ידי חתולים. [1]
  • פגיעה בנוף שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים, וכן טורבינות בקו החוף. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לוויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. טורבינות ים אינן משפיעות כמעט על הנוף או כלל לא (אם הן מרוחקות), ויש טורבינות עירוניות שהן בעלות עיצוב מעניין ואף אפשר להשתמש בהן לקישוט.
  • הפרעה אלקטרו מגנטית טורבינות רוח גדולות קרובות למקומות יישוב עלולות לגרום להשראה אלקטרו מגנטית שמפריעה לציוד אלקטרוני ועלולה להיות מסוכנת לבריאות. רוב ההספק המותקן בטורבינות רוח בא מטורבינות המתוקנות באיזורים חקלאיים או מחוץ לישובים ולכן הפרעה כזו לא תשפיע בצורה משמעותית על רוב בני האדם. תתכן השפעה על עובדים חקלאיים. כמו כן תתכן הפרעה אפשרית ליצורים חיים אחרים.
  • בעיות מחזור וחומרים רעילים להבי הטורבינה בנויים מחומרים מורכבים ולעיתים קרובות מכילים דבק אפוקסי רעיל. לאחר כ-20 שנות פעילות יש צורך לפרק את הטורבינה בגלל בעיות של סדקים מבניים ובעיות בטיחות. נכון להיום (2012), ניתן למחזר רק את המתכות שבתורן הטורבינות ובראש הפיקוד שלה. את הבטון בתורן הטורבינה ואת החומרים המורכבים בלהבים לא ניתן למחזר. עם זאת, לשם השוואה, בטון קיים גם בארובות של תחנות כוח שפועלות על פחם. החומרים הרעילים והמסוכנים בתחנות גרעיניות - שאריות הנובעות מכריית אורניום, ציוד של הכור שהפך למסוכן בגלל חשיפה לקרינה ושאריות האורניום עצמו, בעייתיים בהרבה. הם בעלי השפעות נרחבות יותר וממושכות יותר יחסית לחומרים כמו דבק אפוקסי וקשה יותר או בלתי אפשרי לפרק אותם לתוצרים בטוחים. גם עפר פחם שנשאר לאחר פעילות של תחנות כוח פחמיות הוא זיהום בעייתי שכיום (בישראל) הוא נזרק לים. אפר הפחם מכיל יסודות רדיואקטיביים בעלות קרינה נמוכה והטמנה שלו או עירבוב שלו במלט טומנים מצדים סיכונים אחרים לבריאות ולסביבה, ולכן מוגבלים על ידי רשויות הבריאות.

שיקולים נוספים

חברות להפקת אנרגיות רוח

חוות רוח

טורבינת רוח אחת היא דבר שדורש הקמה יקרה ותחזוקה, המחיר של ההקמה ובעיקר התחזוקה יכול לרדת כאשר מרכזים כמה טורבינות בשטח אחד כדי ליצור חוות רוח

קואופרטיבים להפקת אנרגיית רוח

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - קואופרטיב אנרגיית רוח

קואופרטיבים לאנרגיית רוח נועדו כדי לאפשר לאנשים פרטיים לקדם את נושא אנרגיית הרוח.

הקמת טורבינת רוח עירונית אישיות היא דבר חדש יחסית, ובשל גודלה הקטן יחסית ומגבלות נוספות של רעש, ויברציות הגודל שלה מוגבל מה שאומר שיעילותה פחותה יותר יחסית לטורבינות הגדולות יותר.

לעומת זאת, קואופרטיבים להפקת אנרגיית רוח מאפשרים לכמה אנשים להתאגד, וליזום הקמת טורבינות רוח גם אם אין להם בעלות על שטח מסויים. כמו כן הדבר מאפשר לבנות טורבינות גדולות יותר, שיעילותן גבוה יותר ולכן החזר ההשקעה שלהן מהיר יותר.

בנוסף, כאשר אנשים הם הבעלים של טורבינת רוח או חברים בקואופרטיב רוח, יש להם מודעות גדולה יותר לנושא, דבר שגורם לחסכון בחשמל מצד אחד, ולהתנגדות פחותה יותר לטורבינות רוח מצד שני. במדינות כמו דנמרק, גרמניה וקנדה יש כמה קואופרטיבים שזכו להצלחה רבה בנושא זה[9]

תפוקה עולמית

נכון לסוף שנת 2006 התפוקה העולמית של אנרגיית רוח עמדה על 74,233 מגה-וואט, או כאחוז אחד מייצור החשמל העולמי. יש מדינות בהן אנרגיית הרוח אחראית לחלק משמעותי מהפקת החשמל שלהן, כמו דנמרק (20%), ספרד (9%) או גרמניה (7%). בין השנים 2000 ו-,2006 תפוקת החשמל העולמית גדלה פי 4.

ייצור החשמל באנרגיית רוח הוא כלכלי בעיקר באזורים מסויימים בעולם.

בספטמבר 2006 הודיעה חברת איווה ווינדס (Iowa Winds) האמריקאית על הקמת פרויקט טורבינות רוח בעלות 200 מיליון דולר במדינת איווה, עם תפוקה של עד 300 מגה וואט חשמל.

בדצמבר 2006 אישרה הממשלה הבריטית את הקמתו של פרויקט טורבינות רוח ימיות בהשקעה של בהשקעה של 2 מיליארד ליש"ט (3.9 מיליארד דולר), שהוא הפרויקט הגדול בעולם לתקופתו. תפוקת החשמל של הפרוייקט צפויה להגיע ל-1.3 ג'יגה-ואט, שיסופקו על ידי 341 טורבינות מול חופיה הדרומיים של אנגליה, וכ-100 טורבינות יבשתיות. בשנת 2007 החליטה הממשלה הבריטית להגיע ליעד של 100% אנרגיה מטורבינות רוח, שיופקו מכ-7000 טורבינות.[10]

אירופה היא היבשת המובילה בעולם בתחום ניצול אנרגיית הרוח, המספק חשמל לכ-40 מיליון צרכנים ברחבי היבשת. לפי הערכת איגוד אנרגיית הרוח האירופי (EWEA), עד שנת 2020 נתון זה אמור לגדול ליותר מ-195 מיליון בני אדם - כמחצית מאוכלוסיית מערב אירופה.

הפקת אנרגיית רוח בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אנרגיית רוח בישראל
טורבינות רוח ברמת הגולן

פוטנציאל הפקת חשמל מאנרגיית רוח בישראל נאמד בין 600 מגה ואט[11] ל-1,000 מגה ואט[12].

בישראל פועלות טורבינות רוח ברכס חזקה (תל עסניה) שברמת הגולן ליד היישוב אלוני הבשן, ובגלבוע ליד היישוב מעלה גלבוע.

בסוף 1980 נוסדה תכנית ניצול אנרגיית הרוח בישראל על ידי משרד האנרגיה והתשתית. במסגרת התכנית בוצעו פעולות של איתור אתרים לטורבינות רוח. ב- 1985 הותוו תקנות שמאפשרות לייצר חשמל באופן פרטי ולמכור אותו לרשת חברת החשמל. פרויקט טורבינת רוח הדגמה בתל קטיף שליד אלוני הבשן ברמת הגולן שהוקם ב- 1985 בסיוע משרד האנרגיה והתשתית היה הראשון שהוכר כ"יצרן חשמל פרטי".

החל מסוף 1986 ועד 1993 קיימה חברת "מי גולן אנרגיית רוח" יחד עם משרד האנרגיה,מחקר בנושא ניצול תנאי החל משנת 1993 מפעילה החברה חוות הרוח "בשנית 1" שממוקמת בתל עסניה (בשנית בערבית) ברמת הגולן. החווה היא בעלת כושר ייצור של 6 מגה וואט שעה. החווה כוללת 10 טורבינות רוח בעלות ציר אופקי, בקוטר להבים של 36 מטרים מתוצרת אוסטריה, ויש לה, לטענת החברה, ניצולת גבוה מבחינת שמישות - (כלומר משך הזמן בו התחנה עובדת ולא בתיקונים) - מעל 95% שהוא נתון גבוה יחסית לטורבינות בארצות הברית ולמתקני חשמל קונבנציונליים של חברת החשמל. בעקבות הכנסת "פרמיה עבור אנרגיה נקיה" של משרד התשתיות ועליית מחירי הדלק בכוונת החברה להגדיל את תפוקת החווה ל-12 מגווה וואט על ידי הגבהת תרנים ומעבר לטורבינות מדגם מתקדם יותר. [13][14]

מתוכננת בניה של חוות טורבינות ברמת סירין בגליל. וכן נשקל פרוייקט של 400 מגה-ואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [15]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מבוסס על הרצאתו של Dr josef Pesch מארגון FESA בפני העמותה לכלכלה בת קיימא, מרץ 2012.
אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות