גז טבעי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גז טבעי (Natural gas) הוא סוג של דלק מחצבי המורכב בעיקר ממתאן. בהיותו דלק מחצבי הוא משאב מתכלה. הגז משמש בעיקר לשם הפקת חשמל וכן להפקת מוצרים וחומרים רבים אחרים בתעשיית הפלסטיק, הדשנים וחומרי הדברה. בהיותו אחד מחומרי הגלם החשובים להפקת דשן כימי הגז הטבעי הוא מרכיב חיוני בחקלאות תעשייתית ומכאן על שוק המזון העולמי.

הגז גורם לכמות קטנה מאד של זיהום אוויר אך גם הוא פולט פחמן דו חמצני לאטמוספירה המשמש כגז חממה שעלול לגרום להתחממות עולמית.

שוק הגז העולמי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - משק האנרגיה העולמי

בניגוד לנפט ולפחם, יש קושי לנייד גז טבעי על פני מרחקים גדולים, כך שגז מקומי הוא בדרך כלל זול יותר מגז מיובא. לשם ניוד הגז יש צורך בצינורות גז גדולים ויקרים שיכולים להוביל אותו למרחק מוגבל. הצינורותפגיעים להתקפות מצד גורמי גרילה וטרור, וגורמים לכך שהגז יקר יותר ככל שהוא רחוק יותר. שיטה אחרת לניוד גז על פני מרחקים גדולים היא הנזלת גז והובלתו באוניות. שיטה זו מייקרת מאד את הפקת הגז וכרוכה בהפסד אנרגטי ניכר. מסיבות אלה, שוק הגז העולמי מורכב למעשה ממספר שווקים איזוריים (שמשפיעים זה על זה), שבכל אחד מהם יש היצע מקומי וביקוש מקומי לגז טבעי. בשנים האחרונות, עקב התדלדלות הפקת הגז בכמה איזורי ביקוש יחסית לצריכה שלהם, לדוגמה באירופה ובמזרח הרחוק, יש שוק גדל לגז מנוזל, שמחירו גבוה פי כמה יחסית לגז טבעי מקומי.

מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה

מחירי הגז הטבעי בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארה"ב ויפן. מחירי הגז עולים במגמה ארוכת טווח של פי 2 כל 20 שנה, כאשר בשנים האחרונת חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים. להלן מחירי הגז הטבעי, בדולר ליחידת אנרגיה ברטית (MMBTU) במונחי מחירים קבועים של שנת 2005 (בניכוי אינפלציה), כפי שפורסמו על ידי הבנק העולמי: [1]

שנה גז טבעי, ארה"ב גז טבעי אירופה גז טבעי מנוזל, יפן
1960 0.63 1.81 ..
1970 0.63 1.65 ..
1980 2.09 5.54 7.47
1990 1.76 2.92 3.76
2000 4.82 4.32 5.28
2008 7.57 11.45 10.72
2009 3.61 7.97 8.17
2010 3.88 7.34 9.61
2011 3.25 8.55 11.92

מחירי הגז הטבעי, בדומה לדלקים מחצביים אחרים, מושפעים ממספר גורמים. גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים:

  • טכנולוגיות חדשות של גילוי והפקה של דלק מחצבי קונוונציונלי (גז, נפט, פחם) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות בינהן קלה יחסית.
  • טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונוונצילים" כמו פצלי גז ופצלי שמן. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארה"ב (ראו בהמשך).
  • טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות (אנרגיה גרעינית, אנרגיות מתחדשות)
  • חסכון אנרגטי שמוביל להורדת הביקוש

גורמים אחרים פועלים להעלאת מחירי האנרגיה:

  • גידול אוכלוסין – כ 79 מיליון בני אדם בשנה. שמעלה את הביקוש.
  • צמיחה כלכלית לנפש, במיוחד בקרב 3 מיליארדי אנשים במדינות מתפתחות שרמת צריכה האנרגיה לנפש שלהם עולה במהירות לכיוון הרמות הגבוהות שמאפיינות את מיליארד אזרחי המערב (לדוגמה רוב המכוניות היום נמכרות במדינות העולם המתפתחות)
  • ריבנואד אפקט (פרדוקס ג'בונס): ייעול אנרגטי טכני (כמו מכוניות יעילות יותר) גורר הוזלת השימוש באנרגיה ולכן הגברת השימוש בה – כך שייעול האנרגטי ברמת המשק נמוך יותר (ולפעמים לא קיים).

נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את המשבר הכלכלי של 2008 שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה.

ב-50 השנים האחרונות, (לגביהם יש לנו נתוני מחירים ריאלים מהבנק העולמי), הגורמים ארוכי הטווח שמעלים את הביקוש לאנרגיה חזקים יותר מהגורמים שמעלים את ההיצע, כך שמחירי האנרגיה בכלל והגז בפרט נמצאים במגמת עלייה ארוכת טווח.[1] יש מומחי אנרגיה וכלכלנים החושבים שפצלי הגז הטבעי יובילו לירידה דרמטית במחירי הגז והנפט (שהוא מוצר חלופי לגז) בעולם. בשנים האחרונות נתגלו מרבצים גדולים של פצלי גז בארצות הברית ונתגלה פוטנציאל למרבצים גדולים עוד יותר בסין ובמדינות נוספות. הדבר הוביל גורמים רבים להאמין כי צפיה ירידה חדה במחירי הגז והנפט עקב העליה בהיצע ועקב הורדה זמנית של מחירי הגז בארה"ב. כך לדוגמה חזה 'בנק אוף אמריקה', ביוני 2012, כי מחירי הדלק בעולם יצנחו בתוך שנתיים ב-50% לרמה של 50 דולר לחבית[1], עם זאת נכון לאפריל 2014 המחירים נשארו ברמה של 100 דולר לחבית[2]

בנובמבר 2013 פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על פצלי נפט וגז, היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שההפקה מבארות זולות הולכת ומסתיימת, וההפקה הולכת ומתסתמכת יותר ויותר על הפקה ממקורות יקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [3]

עתודות, קצב גילוי וקצב הפקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שיא תפוקת הגז

לפי סקר האנרגיה של חברת BP, יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות (כלומר ללא גידול בצריכה עקב גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית וללא ירידה עקב שינוי טכנולוגי או גילוי של עוד מאגרים), יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות ביחס לצריכה במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .[2]

40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו4% בדרומה ובמרכזה.[2]

גילויי מאגרים חדשים

על פי David L. Goodstein קצב הגילוי העולמי של מאגרי גז טבעי חדשים, הגיע לשיא בשנות ה-60 של המאה ה-20 וקצב הגילוי יורד מאז בהדרגה. [4]

קצב גילוי מאגרי גז חדשים, בממוצע של 7 שנים, לעומת קצב הפקת המאגרים. הממוצע בוצע בגלל שיש שנים שבהם גילו מאגרי גז גדולים. עם זאת, עם השנים, היחס בין כמות הגז שמוצאים לבין כמות הגז שמפיקים יורד

סגן נשיא תאגיד האנרגיה אקסון מוביל, Harry J. Longwell, טען בשנת 2002 כי השיא העולמי של גילויי הגז התרחש בסוף שנות ה-90, וטען כי מאז יש ירידה חדה בקצב גילוי מאגרי גז.[5] קצב הגילוי של מאגרים חדשים ירד מתחת לקצב צריכת הגז בשנת 1980. הפער בין הצריכה וגילוי מאגרי גז חדשים הלך ועלה מאז.

בשנים האחרונות מתגלים שדות גז טבעי חדשים, בשל השימוש בטכנולוגיות חדשות לגילוי ולהפקת הגז. בין היתר הדבר כולל טכנולוגיות גילוי של סקר ססמי תלת מימדי בסיוע מחשב, וכן טכנולוגיות הפקה חדשות הכוללות קידוחים במים עמוקים והפקת גז בשיטות של פצלי גז דברים שמאפשרים לנצל שדות שבעבר לא היתה טכנולוגיה להפקתם.

למרות מגמות אלה, הביקוש לגז גדל בקצב מהיר יותר וסה"כ יש ירידה ביחס של הגילוי ביחס להפקה. יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוה של גז ושנים עם מעט גילויים, דבר שמקשה על מעקב אחר מגמות ארוכות טווח בנתונים שנתיים. לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתו לראות ירידה בממוצע רב-שנתי בן 7 שנים של היחס בין גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבשנת 1992 הממוצע הרב שנתי היה שעל כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU , נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל1:1.[2]

דלדול בקצב גילוי הגז מקדים ומנבא את דלדול קצב הפקת הגז היות שהפקת עוד גז טבעי שלא כרוכה בדלדול מהיר יותר של מקורות הגז יכולה להתרחש רק בעקבות גילויי מאגרי גז חדשים. [3]

הפקת פצלי גז

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פצלי גז

בשנים האחרונות פותחה שיטה להפקת גז טבעי הקרויה פצלי גז. בשיטה זו מאתרים שכבות של פצלי שמן בעומק האדמה. אז מזרימים כמויות גדולות של מים שחוממו לטמפרטורה גבוהה וללחץ גבוה, יחד עם תערובת של חול ושל כימיקלים. דבר זה גורם ל"אפיה" ול"שבירה" של פצלי השמן הגז וליצירת מתאן שניתן לשאוב אותו בדומה לגז טבעי. השיטה הזאת פותחה בארצות הברית וגרמה לעליית כמות ההפקה של גז טבעי במדינה ולהקמת מסופי ייצוא לאירופה ולמדינות נוספות. כמו כן החלו ביבוא השיטה למדינות נוספות כמו בריטניה. בעקבות כך ירדו מחיר הגז בארצות הברית, החל משנת 2005 לאחר עשורים של עליות מחירים של 200-300% בשווקי הגז.

יש ציפיה לירידת מחירי הגז בעולם בעקבות כמות פצלי הגז, אבל לא ברורה ההשפעה ארוכת הטווח של הפצלים. יחסית למחירים של 1990, מחיר הגז בארה"ב עלה לשיא של פי 5 בשנת 2005. הפקת פצלי הגז הובילה למיתון ההתייקרות, כך שמחיר הגז ב 2011 הוא כפול ממחירו הראלי בשנת 1990. השפעת פצלי הגז עד כה היתה החזרת מגמת המחירים להתייקרות של פי 2 כל 20 שנה, במקום המשך המגמה של התייקרות מואצת במחיר הגז.[1] במהלך שנת 2012 המחיר הנומינלי של חוזי עתידיים בגז בארצות הברית עלה פי שתיים.[6]

יש סימני שאלה רבים הנוגעים לפצלי גז. לא ברור כמה מהעתודות שמדווחות על ידי התעשייה הן מהימנות או שמדובר בדיווחים מוגזמים כדי ליצור בועה ספקולנטית של השקעות. כמו כן לא ברור מתי יתרחש שיא תפוקה של גז שמיוצר בשיטה זו, והאם איכות הגז תשמר או שאיכות הגז תרד (יותר הוצאות זיקוק) ואיתה ירד גם ההחזר האנרגטי של גז הפצלים. מספר מומחים טוענים כי המחיר הנמוך בארה"ב של גז הוא עקב מכירה במחירי הפסד, שכן היצרנים מקווים שיותר להם לייצא את הגז לשאר העולם וממהרים לפתח את שדות הגז בציפייה להקדים את המתחרים.

הפקת פצלי גז כרוכה בשימוש בכמות גדולה של מים ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, זיהום מים ואפילו בעיות של רעידות אדמה, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים באדמה יכולים להגיע למקומות אחרים במעבה האדמה דרך סדקים. מקרים של זיהומי מים ורעידות אדמה הובילו מספר מדינות בארצות הברית לאסור על שיטת הפקה זו בגלל בעיות אלה.

שימושים והשפעות

גז טבעי מהווה מקור דלק חשוב לשם הפקת חשמל ומקור אנרגיה לתעשיות שונות. בעוד שיש מקומות כמו ישראל, בהן רוב הגז משמש לשם הפקת חשמל, במדינות אחרות משתמשים בו לשלל יישומים כמו חימום ביתי, מקור אנרגיה לתעשייה, מקור הספקת חומרי גלם לתעשיות שונות (פלסטיק, חומרי הדברה), וכמקור אנרגיה לתחבורה.

אחד השימושים החשובים של גז טבעי הוא כחומר גלם להכנת אמוניה בתהליך האבר שפותח בתחילת המאה ה-20. דבר זה מאפשר ליצור כמות גבוה של דשן כימי, והיה אחד היסודות החשובים למהפכה הירוקה ולקידום חקלאות תעשייתית. עם זאת, בהיות הגז הטבעי משאב מתכלה, עלולה ברכה זו להתגלות כאיום קיומי שכן הדבר דחף את התרבות לעבר נקודה ב מזון תלוי בדלק שהוא סוג של נעילה טכנולוגית- אם רוצים להגיע לחקלאות בת קיימא שאינה תלויה במשאבים מתכלים ואינה גוררת השפעות סביבתיות הדבר קשה להשגה היות ודבר זה פרושו הקטנת כמויות היבולים ופרוש הדבר שלא יהיה די מזון לכלכל את אוכלוסיית העולם ומצד שני המשך החקלאות התעשייתית מכלה את המשאבים הדרושים לקיום חקלאות בהיבטים כמו סחף קרקע, הפרעות למחזור החנקן ועוד.

גז טבעי בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גז טבעי בישראל

בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של גז טבעי מול חופי ישראל. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "תמר" ו"לוויתן" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים של צריכת הגז בישראל לשם הפקת חשמל. אם ישתמשו בגז גם לתחבורה ולתעשייה עתודות הגז יספיקו לפחות זמן.

התמלוגים בישראל מגז נחשבים לנמוכים יחסית לתמלוגים דומים בעולם. מצב זה התקיים מאז הקמת המדינה. בשנת 2002 נעשה נסיון להעלות את התמלוגים, אך הוא טורפד בלחץ חברות הגז ובלחץ אמריקאי. בשנת 2009 הוקמה וועדת שישנסקי במאמץ להעלות את התמלוגים מהגז הטבעי. המלצות הוועדה העלו את התמלוגים אולם רק לאחר שהחברות המפיקות זכו בהחזרי השקעה של 280% על ההשקעה, וכן הן העניקו לחברות המפיקות מספר רב של הטבות כמו פחת מואץ והכרה מורחבת בהוצאות לצרכי מס.

וועדת צמח לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות הנזלת הגז, או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל, כמו גם בהיבטים נוספים של הגז כמו אכסון הגז והובלתו. הוועדה המליצה לאפשר לייצא הגז עד כמות של 500 BCM לאחר שמירת עתודות של 450 BCM לטובת השוק הישראלי.לטענת הוועדה הדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז, וישמור על עתודות גז ל-25 שנה. כנגד זאת העמותה לכלכלה בת קיימא, הפורום הישראלי לאנרגיה, אדם טבע ודין, צלול, ישראל יקרה לנו, המכון הישראלי לתכנון כלכלי וגופים נוספים מתנגדים לייצוא הגז וקראו לתכנן את משק האנרגיה של ישראל לטווח ארוך. לטענתם הארגונים הוועדה הניחה הנחות אופטימיות הנוחות ליזמים ובפועל עתודות הגז שאישרה הוועדה לישראל יספיקו לפחות מ-25 שנה, כמו כן יש חשש שמחירי האנרגיה בעתיד יעלו וכי ישראל תמצא את עצמה בבעיה כלכלית ומדינית חמורה. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"ל משרד הסביבה, מדעני משרדי האנרגיה והסביבה ומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[7].

ראו גם


אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימיליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונות

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות‏החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 מחירי סחורות, הבנק העולמי , מגמות היסטוריות של מחירי הגז 1960-2011, במחירים ראלים של 2005, לפי הבנק העולמי
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם,2011,BP
  3. ^ David L. Goodstein (2004). Out Of Gas: The end of age of oil. W. W. Norton & Company. pp. 128.

קישורים חיצוניים