פלסטיק

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פלסטיק הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מנפט וגז טבעי.

שלט בכניסה לעיירה בורט במדינת ויקטוריה באוסטרליה, האומר שאתם נכנסים לעיר שאסרה על השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא פלסטיק חד פעמי והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד פלסטיק רב פעמי לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של חומרי גלם, עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים חומרי גלם מסורתיים יותר כמו עץ, אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של תרבות הצריכה. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון שקיות פלסטיק חד פעמיות‏[1]. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ 4-5 טריליון‏[2].

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קשטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. אם לשער שאורח החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים אז הצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל 2017 הוא 7.6 מיליארד‏[3]לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. ניתן לשער שאנו מייצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שאנחנו צריכים.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים בקבוקי הפלסטיק. ב 2006 כל שנה יוצרו כ 300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים‏[4]. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

יש נזקים בריאותיים - לאדם וישהשפעות סביבתיות על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.

ייצור

השפעת הייצור על שינוי האקלים

על פי הנתונים של הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים גזי חממה חזקים כמו מתאן. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. ‏[5]. אם המגמה הנוכחית תמשך עד 2050 20% מהנפט ילך לפלסטיק‏[6]

במהלך ייצור 5 שקיות פלסטיק נפלט קילוגרם אחד של פחמן דו חמצני. זה בלי לכלול את שאר גזי החממה ולדבר רק על הייצור בלי להחשיב את שאר ההשפעות‏[7] לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 30% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהפיכת הנפט או הגז לפלסטיק ועוד 8% מהפיכת הפלסטיק לבקבוק‏[8].

זיהום אוויר

ייצור תרכובות פלסטיק מנפט עלול לגורר זיהום אוויר. לדוגמה, כרמל אולפינים היא חברת בת של של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. ‏[9]

בשנת 2012 דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה על פליטת 1,020 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 392 טונות תחמוצות חנקן, 62 טונות מתאן, 61 טונות פחמן חד חמצני, 16 טונות חומר חלקיקי מרחף, 3.5 טונות בנזן, 1 טונה פחמנים הדרוכלורופלואורים, 1 טונה אתיל בנזן, 795 ק"ג טולאן, 478 ק"ג קסילן, 57 ק"ג סטירן, ו-6 ק"ג מנגן. [1] כרמל אולפינים הוא מקור הזיהום הגדול ביותר בחיפה ב- בנזן [2] מסרטן וודאי בבני אדם וחומר טרטוגני שעלול לפגוע בעוברים.

צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק

ייצור של מוצרי פלסטיק מנפט גולמי בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. ‏[10] צריכה זו גבוהה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת ברזל מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת נייר מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. ‏[11]

שינוע מהיצרן לצרכן

הפלסטיק עובר דרך ארוכה מבאר הנפט למפעל שהופך את הנפט או הגז לפלסטיק משם למעל שעושה מהפלסטיק שקית או בקבוק משם למפעל שממלא את הבקבוק במיץ או לסופרמרקט שמשתמש בשקיות ואז לבית של הצרכן. הפלסטיק משמש לרוב לאריזת מוצרים אחרים ומגיע לכל החנויות ולכן הוא עושה דרך ארוכה מהרגיל. בגלל זה ובגלל הכמויות האדירות שלו השינוע אחראי על חלק משמעותי מהפליטות. לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 29% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהשינוע‏[12].

שימושים

חלקי פלסטיק נמצא כמעט בכל מוצר מודרני - רכיבים בריהוט, רכיבים בבגדים, מוצרים לבית (כמו טלפון, מכשירי חשמל), צעצועים, אביזרים רפואיים, מכוניות, מטוסים, כבלי חשמל, צנרת מים וביוב, תרופות, כלי אוכל, כלי אוכל חד פעמיים, שקיות אריזות מזון, מחשבים, חבלים ועוד. הפלסטיק מחליף בהצלחה רבה סוגים שונים של חומרים כמו עץ, גומי טבעי, מתכות, נייר, סיבים טבעיים, זכוכית ועוד. רוב מוצרי הפלסטיק נכנסו לשימוש במהלך המאה ה-20 והקלו מאד על שיווק של מוצרי צריכה רבים לציבור הרחב תוך הוזלה של מחירי המוצר.

רעילות

פתלטים הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות בתעשיית התרופות, קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.

פתלטים עלולים לעבור בדרכים שונות אל תוך גוף האדם בדרכים שונות, דרך נפוצה במיוחד היא ככל הנראה דרך בליעה של פתלטים שנודדים מהפלסטיק אל המים והמזון. דבר זה מתרחש בעיקר תודות לחימום - לדוגמה הגשת מזון חם בקופסאות להגשה פחד פעמית או חימום של מזון במיקרוגל. אם המזון הוא שומני זה מסייע לפתלטים להתמוסס לתוך המזון.

פתלטים חשודים כחומר טרטוגני - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד, בין היתר השפעה על מערכת הרבייה. חשד נוסף הוא שהם עלולים להיות חומר מסרטן.

פלסטיק מכיל גם חומר שנקרא Bisphenol A אשר מזיק מאוד לבריאות. הוא משפיע על הרבה מערכות בגוף ובין היתר על הורמוני המין במיוחד על הורמוני המין הזכריים. הוא משפיע גם על ההורמון שיש לו תפקיד בחילופי חומרים והתפתחות הגוף‏[13].

שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה שקיות הגופייה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה וזיהום אוויר‏[14]. יש לציין שמשאיות הזבל הן אחת מהסיבות לזיהום האוויר בערים והמשרד להגנת הסביבה מנסה להיאבק במפגע זה.

פסולת

פסולת פלסטית בשטחים הפתוחים, בנהרות, באגמים, בימים, ובאוקיינוסים

בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת וזיהום נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות למשבר ההכחדה ההמונית שמתרחש כיום. [3]

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה‏[15].

שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד‏[16]. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[4][5]

ב-2016 עבר בישראל חוק השקיות - חוק לצמצום השימוש בשקיות הפלסטיק החד פעמיות. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות‏[17].

תפיסת מקום במזבלות

ב-2 הפסקאות לעיל כבר נכתב כמה מקום תופסות שקיות הגופייה שהם רק חלק מהפסולת הפלסטית. כאשר נאלצים להטמין אותם במזבלות זה תופס מקום, הרבה פעמים על חשבון שטחי טבע וקשה אחר כך לשקם את האתרים האלה.

שריפת פלסטיק

מכיוון שהפלסטיק טופס כל כך הרבה מקום והרבה ישובים סובלים בגלל המצאות מזבלות ענקיות לידם הרבה אנשים מנסים לשרוף את הפלסטיק. אבל כאשר הוא נשרף נפלטים חומרים רעילים כולל דיאוקסינים. בעיה זו מהווה חלק מבעית זיהום האוויר בארץ.

מיחזור פלסטיק

הרבה אנשים מנסים למחזר פלסטיק. אבל גם תהליך המחזור גורם לפליטות רבות. כאשר מדברים על שקיות חד פעמיות המחזור מזהם לא פחות מהייצור‏[18]

ניסיונות לפתור את הבעיה ללא צמצום ייצור והנזק מהם

אנשים רבים ניסו להוציא את הפלסטיק מהאוקיינוסים ברשתות או במשאבות, כדי לפתור את הבעיה ללא צמצום הייצור. אבל מומחים לא תומכים בפרויקטים כאלה‏[19] בעיקר מהסיבות הבאות:

  • ניסיונות כאלה פוגעים בפיטופלנקטון ובעוד יצורים ימיים שהם בעלי חשיבות גדולה לאדם ולסביבה.
  • אי אפשר לאסוף את האשפה ממעמקי הים ולשם שוקעת רוב הפסולת
  • כל הזמן מגיעה אשפה חדשה לכן הדבר ידרוש מאמץ קבוע שפירושו כסף, אנרגיה וזיהום קבועים.
  • צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך להטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.
  • פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.

מאבק בזיהום הפלסטיק

במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל. כך לדוגמה במקומות רבים נאסרו או הוגבלו שקיות הפלסטיק החד פעמיות. הצעדים שעשתה ישראל בנושא זה הם משמעותיים ויכולים לעזור במידת מה לא רק לניקיון חופיה אלה גם למאבק בזיהום האוויר והפחתת פליטות גזי החממה. אתם יכולים לראות את הצעדים שנעשים בעולם לצמצום הזיהום משקיות פלסטיק כאן ואת צעדים של ישראל בערך המורחב:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חוק השקיות.

אחת מהשיטות היא להקים חנויות וסופרמרקטים ללא פלסטיק. יש לא מעט כאלה, באירופה וצפון אמריקה‏[20][21][22]. יש לציין, שלחנויות כאלה הולכים לא רק פעילי סביבה אלה גם אנשים שפשוט נמאס להם מהפסולת הפלסטית בים או במטבח‏[23].

בתחילת שנת 2018 רשת הסופרמרקטים שמתמחה במזון קפוא "איסלנד" הכריזה שתוך 5 שנים הם יחליפו את אריזות הפלסטיק בסניפים שלהם באריזות נייר וקרטון שימוחזרו. גם אריזות כאלה הן בעלות מחיר סביבתי למרות שקטן יותר מאריזות הפלסטיק‏[24]. ההכרזה הגיעה שבוע לאחר שראש ממשלת בריטניה טרזה מאי כחלק מתכנית רחבת היקף לשימור הסביבה הכריזה שתוך 25 שנה היא תפטר מהפסולת הפלסטית במדינה בים היתר בעזרת ההיטל על שקיות הפלסטיק גם על חנויות קטנות ועידוד הקמת מעברים חופשיים מאריזות פלסטיק בסופרמרקטים. בעלי הרשתות טוענים שהעטיפות מסביב למוצרים כמו מלפפונים נועדו כדי למנוע ריקבון מהיר שלהם ובכך בזבוז מזון, למרות שחקלאים ידעו לשמור על פרות היבול שלהם עד היבול הבא גם לפני המצאת הפלסטיק.‏[25][26].

בדצמבר 2017 חתמו 193 המדינות החברות באו"ם על הסכם לפיו הם יתחילו לעקוב לאחר כ מות הפלסטיק שהם זורקים לים ויחפשו דרכים לעשות ללא חוקי זריקת פלסטיק לים.‏[27]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE Plastic left holding the bag as environmental plague 20.7.2014, Seatlepi
  2. ^ THE WORLDWATCH INSTITUTE STATE OF THE WORLD 20o4
  3. ^ Worldometers Current World Population
  4. ^ Sandra Laville and Matthew Taylor A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change' 28.06.2017, The Guardian
  5. ^ Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015
  6. ^ פרטו - אינדוסטרי ניוז New Research Suggests Plastic Industry Guzzles More Oil Than Aviation Sector 17.02.2016 International Labmate Limited
  7. ^ Juerg Plastic bags and plastic bottles - CO2 emissions during their lifetime Time for change
  8. ^ Marie-Luise Blue What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle? 25.04.2017 Sciencing
  9. ^ אתר חברת כרמל אולפינים
  10. ^ The monster footprint of digital technology, Low Tech magazine, 2009.
  11. ^ How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?, Low Tech magazine, 2009.
  12. ^ Marie-Luise Blue What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle? 25.04.2017 Sciencing
  13. ^ ויקיפדיה Plastic pollution Effects on humans
  14. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  15. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  16. ^ אלכסנדר סעודה שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמותצלול
  17. ^ המשרד להגנת הסביבה צמצום השימוש בשקיות פלסטיקהמשרד להגנת הסביבה 6.9.2016
  18. ^ המרכז לאיכות הסביבה מיחזור ניילון
  19. ^ Erik Stokstad Critics say plan for drifting ocean trash collectors is unmoored 11.05.2017 Science
  20. ^ The Zero Waster Zero Waste Resources
  21. ^ The Zero Waster Shop Zero Waste: UK-Wide Stores
  22. ^ The Zero Waster Local Plastic-Free/Bulk/Unpackaged/Refill/Zero Waste Shops and Projects UK
  23. ^ Matthew Taylor The plastic-free stores showing the big brands how to do it 17.01.2018, The Guardian
  24. ^ Nicola Slawson Iceland supermarket vows to eliminate plastic on all own-branded products 15.01.2018, The Guardian
  25. ^ Peter Walker Theresa May proposes plastic-free supermarket aisles in green strategy 11.01.2018, The Guardian
  26. ^ Adam Vaughan Conservatives' 25-year green plan: main points at a glance 11.01.2018, The Guardian
  27. ^ Sarah Knapton 193 nations sign pledge to tackle 'global crisis' of plastic in the oceans 13..12.2017, The Telegraph