מיקרו-פלסטיק

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיקרו-פלסטיק (באנגלית: Microplastics) הוא אוסף גדול של חומרי פלסטיק (פולימרים) שמופיעים כפיסות זעירות, סיבים וגרנולות, שגודלן יכול לנוע מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים בודדים. [1] חלק מהחלקיקים כה זעירים שאינם ניתנים לזיהוי גם בהגדלה פשוטה. המיקרו-פלסטיק מהווה זיהום בחופי הים וככל הנראה מגיע גם למזון ומשם לבני האדם ולבעלי חיים. רוב המקור של המיקרו-פלסטיק הוא בפרוק של סוגי פלסטיק שונים כמו צמיגי מכוניות, בגדים, וכן סוגים של "פלסטיק מתכלה" ושל כלים חד-פעמיים ואריזות מפלסטיק. המיקרו-פלסטיק עלול לספוח מזהמים אורגניים יציבים כמו PCB ולהגדיל את ריכוזם. קיים חשש כי מזהמים אלה יגרמו נזקים כמו שיבוש אנדוקריני בקרב בני אדם ובעלי חיים.

"מחזור החיים" של מיקרו-פלסטיק - ממוצרי פלסטיק שונים, התפרקות לחלקיקים, סחיפה אל הסביבה הימית, משם על בעלי חיים ימיים ומשם לאדם

סוגי מיקרו-פלסטיק

ניתן לחלק את כלל המיקרו-פלסטיק על פי מקורו כראשוני או שניוני: [2]

מיקרופלסטיק ראשוני הוא כל חלקיק (שנקרא באנגלית Pellet), בדרך כלל בגודל של כחצי סנטימטר, שמהווה חומר גלם לכלל המוצרים המופקים מפלסטיק. אותם חלקיקים מיוצרים מחומרי פלסטיק (פולימרים) שמעורבבים עם חלקיקים דומים מחומרים אחרים ובעזרתם מייצרים את התוצר המוגמר. כמו כן, חלקיקים קטנים יותר גרנולות, (Granules) מיוצרים בתעשיות הקוסמטיקה, הרפואה ולשימושים ננו-תעשייתיים שונים, שבהם חלקיקי פלסטיק זעירים מהווים חלק מהתוצר הסופי. בסבוני פנים, למשל, קיימים חלקיקי פלסטיק קטנים שתפקידם לסייע בניקוי העור.

מיקרופלסטיק שניוני הוא תוצר בלייה של מוצרי פלסטיק גדולים. בלייה זו נגרמת עקב חשיפה לשמש, כוחות מכאניים ופירוק ביולוגי. בתוך קטגוריה זו נכללים גם מוצרים שמורכבים ממה שמכונה "פלסטיק מתכלה". אותם מוצרים שמתפרקים במהירות יחסית, אינם מתכלים לחלוטין אלא מותירים לאחר היעלמותם מהעין מיקרופלסטיק. ככל הנראה זהו רוב רוב של המיקרו-פלסטיק.

לפי נועם ואן-דר-האל, שחוקר את שכיחות המיקרופלסטיק בחופי ישראל, 96% מהמיקרופלסטיק מקורו מפירוק שניוני עקב כלים חד פעמיים ואריזות פלסטיק. מיקרו פלסטיק מסוג חלקיקים ממקור ראשוני הוא רק 0.2%. לפי ואן-דר-האל, המיקרו-פלסטיק לא נעלם מהמערכת אלא רק הולך וקטן בגודל עם הזמן. [3]

מקומות המצאות של מיקרו-פלסטיק

מיקרו-פלסטיק בחוף תל ברוך

באוקיינוסים

יש כמות גדולה של מיקרו-פלסטיק שמגיעה לאוקיינוסים. מחקר משנת 2015 מעריך כי כמות הפלסטיק בים עומדת היא 93 עד 263 אלף טונות באוקיינוסים. ‏[1][2]

מחקר של תפוצה של חלקיקי פלסטי במזרח האוקיינוס השקט מביא למסקנה כי ריכוז הפלסטיק בים גדלה עם השנים.

במערכות מים מתוקים

עד כה נעשו מעט מחקרים של מיקרו-פלסטיק במערכות של מים מתוקים, אבל מחקרים אלה מצאו יותר ויותר מיקרו-פלסטיק בסביבה הימית. מחקר משנת 2011 מצא כי יש 37.8 חלקיקי פלסטים במטר מעוקב של משקעים מאגם הורן. מחקרים מצאו מיקרו-פלסטיק בכל האגמים הגדולים בארצות הברית, בריכוז של 43,000 חלקיקים לקילומטר מעוקב. ‏[3] מיקרו-פלסטיק נמצא גם במערכות מים מתוקים מחוץ לארצות הברית.

בקרקע

כמות משמעותית של מיקרו-פלסטיק צפויה להגיע לקרקעות, אבל מעט מאוד מחקר נעשה בנושא זה.

באוויר

מיקרו-פלסטיק מגיע לאוויר - הן לאוויר מחוץ לבית והן לאוויר בתוך הבית. מחקר משנת 2017 שבדק זיהום אוויר ביתי מצא כי ריכוז מיקרו-חלקיקים באויר בריכוז של 1-0.6 מיקרו חלקיקים במטר מעוקב של אוויר, מתוכו 33% היה מיקרו פלסטיק. מחקר אחר בדק מיקרו-פלסטיק באבק רחוב של טהרן ומצא מעל 2600 חלקיקי מיקרו-פלסטיק ב-10 דוגמאות של אבק-רחוב, בריכוזים שנעו בין 83 עד 605 חלקיקים ל-30 גרם של אבק-רחוב. עם זאת גם בנושא זה נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את ההשלכות של מיקרו-פלסטיק שנישא באוויר.

השפעות סביבתיות ובריאותיות של מיקרו-פלסטיק

חלקיקי פלסטיק זעירים מוסעים על ידי מים בנחלים, נהרות, אגמים וימים. זעירותם של חלקיקים אלה נותנת להם פני-שטח גדולים יחסית. דבר זה הופך אותם למשטח ספיחה מצוין, בגלל תכונות ה"מיקרופלסטיק" נספחים לו רעלים שונים, שנמצעים בריכוזים נמוכים בסביבה. הספיחה המתמשכת גורמת לעליה בריכוז הרעלים במיקרו-פלסטיק. רוב הרעלים שניספחים ל"מיקרופלסטיק" הם מולקולות פוליכלורידים ביפניל או PCB, [4] קבוצה של חומרים מסוכנים שהם מזהמים אורגניים עמידים, מסיסים בשומן, רעילים ומסרטנים.

לפי ניסוי של האקולוג הימי ריצ'רד טומפסון ה"מיקרו-פלסטיק" מסוגלים לרכז רעלים שונים שיש בים. תולעים שמתקיימות מפסולת בקרקעית הים הראו עליה של 80% בריכוזי הרעלים שבגופם בעקבות הוספת ה"מיקרופלסטיק" לסביבה.[5] דבר זה מצביע על כך שמיקרו-פלסטיק עלול להחריף בעיה של הצטברות ביולוגית של זיהום בסביבה הימית.

שרשרת המזון בים מורכבת מיצורים זעירים שנסחפים בזרמי הים, זואופלנקטון, אותם אוכלים דגים שונים, שנאכלים בעצמם על ידי דגים גדולים כמו דגי טונה, דגי חרב, כרישים ועוד. כמו כן פלנקטון נאכל על ידי חלק מהלוויתנים וכריש -הלוויתן. חלקיקי פלסטיק שנאכלים על ידי יצורים קטנים עלולים להצטבר ולפגוע גם ביצורים גדולים יותר. חוקרים איטלקים בדקו נוכחות של חלקיקי פלסטיק בקיבות של דגי טונה ודגי חרב. חלקיקי פלסטיק בגדלים שונים היו ב-12% עד 30% מסוגי הדגים עם הבדלים בין הסוגים. הפלסטיק הגיע לקיבה מאכילה ישירה או מדגים שנטרפו. ‏[4]

חלקיקי פלסטיק עלולים לגרום להגדלת הריכוז ולהסעה של תרכובות אורגניות שונות, כמו מזהמים אורגניים יציבים, שנמצאים בסביבה הימית. כמו כן החלקיקים עלולים לסייע בהעברת הרעלים מתוך הסביבה הימית אל יצורים חיים ובעלי חיים.‏[5] רעלים אלה יחד עם חומרים שנוספו לפלסטיק בזמן ייצור הפלסטיק, עלולים להפלט לאחר הבליעה ולגרום לנזקים שונים. אחת ההשפעות ממנה חוששים היא שיבוש אנדוקריני בקרב בני אדם ובעלי חיים, שעלול לגרום נזק למערכות רבייה. ‏[6]

פלסטיקים, הם פולימרים שהופקו מנפט ושמנים מינרליים, הם בלתי-מתכלים בתהליכים ביולוגיים. בשנים האחרונות מפתחים פיתוחים של פולימרים טבעיים מתחדשים, שלפי הטענה ניתן יהיה לפתח איתם חומרים שמתפרקים בצורה ביולוגית, שהם דומים בתכונות שלהם לפולימרים מבוססי נפט.

מיקרו פלסטיק בישראל

מחקר משנת 2015 גילה כי 92% מהפסולת בחופים בישראל מורכבת מפלסטיק, אחוז גבוה יותר ביחס לממוצע העולמי שעומד על 75% מהפסולת. מתוך הפסולת הימית שנספרה בחופי ישראל, 32% הם אריזות מזון וכלים חד-פעמיים, ו-23% הן שקיות אשפה. ‏[7] בשנים האחרונות נחשב הפלסטיק לאחד האיומים החמורים על הסביבה הימית. עם הזמן הפלסטיק מתפורר למיקרו-פלסטיק. כאשר המיקרו-פלסטיק מגיע לים לא ניתן לאסוף אותו. הנזק שהוא גורם עדיין לא ברור לגמרי, אולם ידוע שחלקיקים אלו נספגים בגופם של בעלי חיים, שבטעות מזהים אותם כמזון, ועלולים להיפגע מבליעתם. חוקרים כמו נועם ואן דר האל מאוניברסיטת חיפה בוחנים את ההשלכות. לפי המחקר שלו, הסביבה הימית רוויה בחומר סינתטי עם מרכיבים רעילים. ריכוז המיקרו-פלסטיק ליד חופי ישראל גבוה פי עשרה לעומת הממוצע בחלק המערבי של הים התיכון. באחד המוקדים אף נמדד ריכוז מהגבוהים שאי פעם נמדדו בעולם. כמו כן התגלו על חלקיקי הפלסטיק ריכוזים גבוהים של מזהמים מסוגים שונים שמקורם בפעילות תעשייתית ושריפת דלקים. ‏[8]

המים שמגיעים למכוני טיהור שפכים מכילים חלקיקי מיקרו-פלסטיק. ברוב המקומות בעולם המים מוזרמים לים אבל המים המטופלים בישראל אינם מוזרמים לים, אלא נעשה בהם שימוש בחקלאות. לפי ד"ר דרור אנג'ל מאוניברסיטת חיפה, אם מים עם מיקרו-פלסטיק משקים גידולים בשדה, החלקיקים עלולים להיכנס לשורש ולהגיע לרקמת הצמח, וכך הם מגיעים לאוכל שאנחנו צורכים. הוא וצוותו מנסים לבדוק אם ריר ממדוזות יכולים לפרק את המיקרופלסטיק. [6]

חלקיקי מיקרופלסטיק נמצאו בדגימות צואה של בני אדם בישראל.[דרוש מקור]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Van Sebille, Erik; Wilcox, Chris; Lebreton, Laurent; Maximenko, Nikolai; Hardesty, Britta Denise; Van Franeker, Jan A.; Eriksen, Marcus; Siegel, David; Galgani, Francois; Law, Kara Lavender (2015). "A global inventory of small floating plastic debris". Environmental Research Letters. 10 (12): 124006. doi:10.1088/1748-9326/10/12/124006.
  2. ^ "Pesky plastic: The true harm of microplastics in the oceans – National Geographic Blog". blog.nationalgeographic.org. 2016-04-04.
  3. ^ Ivleva, Natalia P.; Wiesheu, Alexandra C.; Niessner, Reinhard (2017). "Microplastic in Aquatic Ecosystems". Angewandte Chemie International Edition. 56 (7): 1720–1739. doi:10.1002/anie.201606957. PMID 27618688
  4. ^ מיקרו בעיה, זווית, 26 באוגוסט 2015
  5. ^ erraik, José G.B (2002). "The pollution of the marine environment by plastic debris: A review". Marine Pollution Bulletin. 44 (9): 842–852. doi:10.1016/S0025-326X(02)00220-5.
  6. ^ Teuten, E. L.; Saquing, J. M.; Knappe, D. R. U.; Barlaz, M. A.; Jonsson, S.; Bjorn, A.; Rowland, S. J.; Thompson, R. C.; Galloway, T. S.; Yamashita, R.; Ochi, D.; Watanuki, Y.; Moore, C.; Viet, P. H.; Tana, T. S.; Prudente, M.; Boonyatumanond, R.; Zakaria, M. P.; Akkhavong, K.; Ogata, Y.; Hirai, H.; Iwasa, S.; Mizukawa, K.; Hagino, Y.; Imamura, A.; Saha, M.; Takada, H. (2009). "Transport and release of chemicals from plastics to the environment and to wildlife". Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences. 364 (1526): 2027–2045. doi:10.1098/rstb.2008.0284. PMC 2873017. PMID 19528054.
  7. ^ גליה פסטרנק, קיץ מפלסטיק, זווית, 7 ביוני 2015, פסטרנק היא דוקטורנטית בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה
  8. ^ צפריר רינת, ים הפלסטיק: הפסולת בחופי ישראל מסכנת את הים התיכון, הארץ, 06.05.2016