זיהום

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זיהום אוויר ממפעל לייצור נשק בזמן מלחמת העולם השנייה. כיום רוב המפעלים המזהמים עברו למדינות עניות יותר בעולם השלישי.

זיהום (באנגלית: Pollution) הוא ההכנסה של חומרים או גורמים לתוך מערכת מורכבת (לרוב מערכת טבעית) שגורמת לה לחוסר יציבות, אי-סדר, או הפרעה לעמידות, הזיהום יכול לגרום לאי נוחות, תחלואה, מומים ומוות ביצורים חיים כולל האדם. עיקר הזיהום נובע כיום תעשייה (כרייה, תחנות כוח, ומפעלים), חקלאות (חומרי הדברה ודשן כימי), ומתחבורה.

לרוב משתמשים במילה זיהום כמילה נרדפת לזיהום סביבתי כלומר זיהום המשפיע על המערכת האקולוגית ועל הבריאות. בתחום הרפואה משתמשים במונח זיהום כדי לתאר מצב של כניסת מזהמים או גורמי מחלות אל תוך הגוף. מחלות שנגרמות על ידי חיידקים ווירוסים מכונות לכן "מחלות זיהומיות" (להבדיל ממחלות אחרות כמו מחלות של המערכת החיסונית, מחלות לב ריאה ועוד). בתחומי תעשייה שונים כמו תעשיית מוליכים למחצה ושבבים משתמשים במונח זיהום כדי לתאר חדירה של חומר או גורם לתוך חומר אחר.

זיהום יכול להופיע בצורות שונות כמו חומר כימיקלי שנמצא בריכוז לא מתאים בתוך מערכת כלשהי, או בצורות שונות של אנרגיה כמו זיהום רדיואקטיבי, זיהום חום, זיהום רעש או זיהום אור. ניתן לסווג את הזיהומים לזיהום נקודתי ולזיהום לא נקודתי. הצורות הנפוצות של סיווג הזיהום הסביבתי הן לפי התווך אליו משוחרר הזיהום: זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום ים, זיהום קרקע וזיהום במזון.

גורמים מזהמים (או חומרים מזהמים), שהם הגורמים הגורמים לזיהום, יכולים להיות ממקור טבעי או מלאכותי. חומר טבעי נחשב לזיהום כאשר הוא עובר ערכי סף טבעיים או כשהוא מפריע לתפקוד של מערכות אקולוגיות. חומר מזהם אינו חייב גם להיות חומר רעיל.

זיהום ורעילות

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

לא כל צורות הזיהום נגרמות כתוצאה מחומרים רעילים. כדי להיחשב כמזהם, די שריכוז של חומר מסויים, שיכול להיחשב בלתי מזיק ואף מועיל בסביבה אחת, יעלה מעל ריכוז מסויים בסביבה אחרת.

לדוגמה אוויר, שלרוב אינו נחשב כחומר מזהם, יכול להיחשב לכזה אם הוא נמצא בתוך הדם, שכן הדבר משבש את הפעילות התקינה של הלב. מלח-ים, חמצן, מים, פחמן דו חמצני וחומרים רבים אחרים אינם נחשבים כחומרים רעילים לגוף או למערכת אקולוגית, אבל הם יכולים לגרום לזיהום כאשר הם נמצאים במקום הלא נכון בריכוז הלא נכון. לדוגמה המלחת מי תהום והמלחת קרקע יכולה להיחשב לצורה של זיהום מים או זיהום קרקע בהתאמה, אם כי המים המלוחים אינם נחשבים רעל. אבק מהמדבר או מהרי געש יכול להוות זיהום אוויר רציני למרות שהוא לא רעיל. מים בכמות גדולה מידי יגרמו נזק הן לבעלי חיים (הרעלת מים) והן לצמחים (חנק של שורשים).

בשנים האחרונות מתייחסים ארגוני סביבה ומדענים אל פחמן דו חמצני ואל מתאן באטמוספירה של כדור הארץ כאל זיהום בגלל היותם גזי חממה שתורמים להתחממות עולמית. למרות שחומרים אלה הם חומרים טבעיים, שאינם רעילים (כל עוד הם בריכוז נמוך), הם עלולים להשפיע על המערכת האקולוגית לרעה.

כמו כן, חומר רעילים רבים אינם בהכרח זיהום, כל עוד הם נמצא בריכוז נמוך מספיק בתוך הסביבה או בתוך הגוף ואין להם השפעה ממשית.

דרכי סיווג של זיהום

ניתן לסווג את חומרי ותהליכי זיהום בצורות שונות. הבחנה אחת היא בין זיהום אנושי וזיהום טבעי. זיהום טבעי יכול לנבוע מהתפרצות הר געש לדוגמה; סופת אבק יכולה לגרום לזיהום אוויר של חומר חלקיקי. עם זאת זיהומים טבעיים הם בדרך כלל נדירים (כמו התפרצות הרי געש) או מוגבלים בהשפעתם. זיהום חלקיקי של אבק ממקור טבעי לדוגמה אינו מצטבר בתוך מערכות אקולוגיות. החשש ארוך הטווח מפני זיהום אנושי נובע מהפרעה מצטברת וגדלה בעוצמתה למחזורים אקולוגיים ולמערכות אקולוגיות, באופן שזיהומים טבעיים בדרך כלל אינם גורמים לו. עם זאת התפרצות מסיבית של הרי געש או התנגשות כוכב שביט בכדור הארץ יכולים להיחשב גם הם לאיום קיימות היות ובעבר הרחוק הם גרמו להכחדה המונית.

הסיווג המקובל ביותר של סוגי זיהום הוא הסיווג שלהם לפי תחומי התווך שבהם הזיהום נצפה ובהם הוא מועבר הלאה:

  • זיהום אוויר - זיהום ממפעלים ותחנות כוח, זיהום מכלי רכב, זיהום מחומרי הדברה הנעים ברוח וזיהום ממקורות טבעיים כגון אבק מהמדבר. זיהום אוויר ביתי הנובע משאריות של דבקים וצבעים בריהוט ובקירות. הזיהום נכנס לריאות של אנשים ובעלי חיים, פוגע במבנים וצמחים, וחלקו עלול להפוך לזיהום מים ולזיהום קרקע.
  • זיהום מים - זהום תעשייתי ממפעלים; זיהום ממתקני טיהור שפכים; זיהום חקלאי מחומרי הדברה, תרופות, דשנים וצואה; זיהום מאתרי פסולת; זיהום מפעולות כרייה, זיהום ממקורות ביתיים- ביוב.
  • זיהום קרקע - זיהום של הקרקע עקב זיהום מים או זיהום אוויר, או המצאות של פסולת על הקרקע ששאריות ממנה נשטפות אל הקרקע. זיהום קרקע יכול לחלחל הלאה אל מי התהום, להישטף אל הנחלים וכך להגיע למי שתייה, למערכות אקולוגיות ולמזון, לפעמים במהלך איטי שלוקח שנים.
  • זיהום במזון - זיהום שהגיע אל צמחים דרך המים או הקרקע ומשם אל בעלי חיים ומשם למזון מהחי; או כתוספים המגיעים לבעלי חיים; או זיהום מזון על ידי גורמי מחלות (בעיקר פטריות); הדבר כולל זיהום במתכות כבדות, חומרי הדברה, דיאוקסינים וגורמי מחלות (מיטוקסינים לדוגמה).
  • סוגי זיהום נוספים כמו זיהום חלל, זיהום רעש, וזיהום אור, זיהום ביוטי (זיהום שנטמע כבר בתוך מערכות ביולוגית) וכו'. אלה יכולים בתורם להתמיין הלאה לפי סוגים שונים של מזהמים. חלוקת משנה אחרת היא להבחין על איזה מערכות אקולוגיות הזיהום משפיע. לדוגמה זיהום מי תהום, זיהום ימי, זיהום עירוני וכו'.

ניתן לסווג את הזיהום האנושי על ידי מקור הפעילות הכלכלית שיוצר את הזיהום. לדוגמה זיהום תעשייתי, זיהום חקלאי, זיהום ביתי, זיהום תחבורה וזיהום שנובע מפעילות של מתן שירותים כלכליים. ניתן לעדן חלוקה זו עוד יותר על ידי הבחנה בין ענפי תעשייה שונים לדוגמה זיהום הנגרם מתעשיית התרופות, תעשיית הבגדים, תעשיית הרכב, תעשיית הנייר, זיהום מתעשיית האלקטרוניקה ועוד. גם ענפי תעשייה המוכרים שירותים כמו ביטוח, בנקאות, מסעדנות או תיירות עשויים לייצר זיהום. ביטוח פנסיה ובנקאות עלולים לממן פרוייקטים מזהמים. סיווגים כאלה חשובים כדי לנסות להבין איזה סוגי תעשיות תורמים לזיהום, ובאיזה סוגי מפעלים או פעילות כלכלית יש להתמקד בחיפוש, ניטור וצעדים להקטנת הזיהום כמו שינוי טכנולוגים ברמת המפעל, שינוי תמריצים כלכליים, או שינוי תכנוני או טכנולוגי אחר.

ניתוח מחזור חיים של מוצרים ושירותים מספק צורה נוספת של סיווג צורות זיהום שונות, על פי שלבים שונים בתהליכי הייצור והצריכה. ניתן להבחין בין זיהום בתהליכי כרייה, זיהום בזמן הפקת חומרי גלם (כמו זיקוק נפט או הפקת פלדה), זיהום תובלה, זיהום בתהליך יצור של מוצרים וזיהום בשלבים של הפצה, מכירה, זיהום הנובע משימוש במוצרים (לדוגמה תסמונת הבניין החולה, חשיפה לפתאלטים) וזיהום הנובע מפסולת לאחר שנפטרו ממנה (לדוגמה שריפת פסולת במשרפות הפולטת דיאוקסין). יש סוגים מסויימים של תהליכים כימיים ותעשייתיים שבהם יש כמות גבוהה יותר של זיהום. בעקרון רוב הזיהום של רוב המוצרים וחלק מהשירותים נמצא בשלבי הכרייה והפקת חומרי גלם, שהם תהליכים עתירי אנרגיה, מכילים שאריות של מתכות כבדות בעופרות, נעשים הרחק מעיניו של הצרכן, ולרוב הקונים של שלבים אלה הם תאגידים ופירמות ולא צרכני קצה. לתאגידים אין אינטרס מובנה בשמירה על הסביבה. הביולוג ג'ארד דיימונד מציין לדוגמה כי צרכני הקצה אינם קונים מוצרים מתאגידי כרייה של זהב ולכן יתקשו להפעיל חרם צרכני על מכרות מזהמים. כדי להפעיל לחץ מסוג זה, יש צורך בהפעלת לחץ על פירמות המוכרות תכשיטים ולדרוש מהם לקנות רק מחברות העומדות בתקן מסויים, או לחלופין לקדם תקינה על כל הענף.

דרך סיווג נוספת ומפורטת יותר היא חלוקת אלפי סוגי תרכובות מזהמות לקבוצות שפועלות באופן דומה על מערכות ביולוגיות - כמו מתכות כבדות, מזהמים אורגניים יציבים, דיאוקסינים, גזי חממה, חומרים מסרטנים, חומרים טרטוגנים, משבשים של מחזורים אקולוגיים וכו'.

נדידת זיהום והצטברות ביולוגית

הגברה ביולוגית של כספית במערכת אקולוגית ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם

חלק מסוגי הזיהום נודדים מתווך אחד למשנהו. לדוגמה רוב הדיאוקסינים והמתכות הכבדות נפלטים כיום כחלק מזיהום תעשייתי בצורה של זיהום אוויר ממפעלים וממשרפות, אבל חלק ניכר מהסכנה שלהם לבריאות האדם היא כניסה שלהם אל המזון והמים. המזהמים אינם נשארים באוויר אלא נוחתים על האדמה והופכים לזיהום קרקע משם הגשמים שוטפים אותם בצורה איטית אל תוך נחלים, ימים, אגמים ואל תוך הקרקע עצמה שם הם יכולים להיות זיהום מים. בחלק מהמקרים התהליך הזה יכול להמשך עשרות שנים לאחר התרחשות הזיהום המקורי - לדוגמה דיאוקסינים מתאפיינים במסיסות נמוכה במים.

מתוך הקרקע והמים חומרי זיהום נכנסים לתוך המערכת הביוספרית - נכנסים לתוך צמחים או פלנקטון, ובעלי חיים שאוכלים את הצמחים, או אכלו בעל חיים אחר שאכל צמחים. דבר זה יוצר הפרעות למערכות אקולוגית מקומיות ועולמיות.

חלק מתוך הזיהומים - לדוגמה דיאוקסינים, מתכות כבדות וחומרי הדברה הם בעלי תכונה של הצטברות ביולוגית - הם מסיסים בשומן ולכן מצטברים בתוך הגוף. כאשר חיה אחת אוכלת חיה אחרת היא מקבלת "בירושה" את כל הזיהום שלה ושומרת אותו אצלה. באופן כזה הריכוז של מזהמים יכול להעלות בצורה דרסטית במעלה שרשרת המזון בקרב יצורים יבשתיים וימיים. לדוגמה, בגוף של עוף שאוכל דגים מהאגם, ריכוז הכספית עלול להיות גבוה פי מיליון ביחס לריכוז הכספית באגם עצמו.

בצורה זו יצורים במעלה שרשרת המזון, לרבות האדם, פגיעים יותר לזיהום. כן אפשרי שזיהום שפוזר על פני איזורים שונים יצטבר באיזור גאוגרפי קטן, שיכול להיות מרוחק ממקור הזיהום במרחק ובזמן. בעלי החיים בראש שרשרת המזון הם בעלי השפעה גדולה יותר על המערכות האקולוגיות ולכן פגיעה בהם יכולה לערער מערכות אקולוגיות שלמות.

חלק מהצמחים ובעלי החיים נאכלים על ידי בני אדם (על ידי חקלאות דייג או חקלאות בעלי חיים), וכך נוצר חלק ניכר מזיהום המזון המודרני. לדוגמה רוב החשיפה לדיוקסינים בקרב בני אדם אינה מתרחשת דרך זיהום אוויר אלא דרך זיהום במזון. זיהום ב-PCB שנזרק למים בארצות הברית הצטבר באוקיינוסים וגרם לרמות מסוכנות שלהם בקרב אסקימוסים וביפן, כאשר הוא מצטבר ברקמות של נשים ומשם מועבר לתינוקות הניזונים מחלב אם.

השפעות הזיהום

השפעות בריאותיות של סוגי מזהמים שונים

השפעות סביבתיות של זיהום

זיהום נחשב אחת ההשפעות סביבתיות המרכזיות והוא עצמו גורם להשפעות סביבתיות נוספות. לדוגמה זיהום אוויר, גורם לגשם חומצי ולהכחדת מינים. זיהום מים, ובעיקר זיהום נחלים וזיהום עקב כרייה או זיהום ימי גורמים להכחדת מערכות אקולוגיות כמו יערות, או מערכות באגמים ובנחלים שהסתמכו על מקורות המים הנקיים לשם מחייתם.

בנוסף לזיהום יש השפעות פיזיות על מבנים. בעיקר הדבר מתייחס לגשם חומצי שמעכל מבנים ועצים.

השפעות בריאותיות של זיהום

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

לזיהום השפעות בריאותיות משמעותיות על בריאות האדם, ועם השנים מתגלים עוד מחקרים שמוצאים קשר חזק יותר בין זיהום סביבתי לבין כמות משמעותית מהתחלואה והתמותה בעולם.

על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו זיהום אוויר (זיהום אוויר ביתי וזיהום אוויר סביבתי), זיהום מים ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ורפואה מונעת. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מנטל התחלואה, ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, וסרטן. אנשים במדינות העניות נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [1] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה דווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של מלריה, סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [2]

על פי דו"ח "עניים מורעלים" (Poisoned Poor) של "הברית העולמית לבריאות וזיהום", (Global Alliance on Health and Pollution), משנת 2013, זיהום הורג בכל שנה 8.4 מיליון בני אדם - פי 3 יותר מאשר איידס, מלאריה ושחפת גם יחד. מחקר במימון הבנק העולמי, האיחוד האירופאי ובנק הפיתוח של אסיה, טוען כי כ-200 מיליון בני אדם מושפעים באופן ישיר מהזיהום. [3]

לדוגמה 20 מיליון אנשים מושפעים מזיהום עופרת כתוצאה מתעשיות מחזור של מצברי רכב, מכרות קטנים של זהב ברחבי העולם חושפים 17 מיליון אנשים לזיהום כספית, וזיהום תעשייתי מכרום וכרום שש ערכי משפיע על 15 מיליון בני אדם. [4]

כיום ידוע כי סוגי סרטן שונים, מחלות לב-ריאה, זאבת, אסתמה, פרקינסון ומחלות אחרות הן בעלות סיכוי התרחשות גבוה יותר בעקבות חשיפה לסוגים שונים של מזהמים במים, באוויר ובקרקע. החשיפה למזהמים אלה יכולה להיות ישירה (לדוגמה שתיית מים מזוהמים או נשימה של אוויר מזוהם) או שהיא יכולה להיות עקיפה - על ידי כניסת מזהמים כמו מתכות כבדות, לשרשרת המזון. חלק מהמזהמים הם טרטוגנים או מזהמים אנקוקטריניים כלומר משפיעים על מערכת ההורמונים של הגוף ויכולים לגרום להפרעות שונות בהתפתחות, לקשיים ברבייה וליצירת מומים שונים בקרב ילדים. מומים אלה יכולים להתגלות בלידה עצמה או במהלך הילדות ולפעמים יתגלו רק בזמן הבגרות המינית.

תוכנית של ארגון הבריאות העולמי, International Programme on Chemical Safety, הגדירה עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[5] הדבר כולל:

השפעות חברתיות וכלכליות של זיהום

בשל ההשפעות הבריאותיות והנופיות שלו, לזיהום יש גם השלכות כלכליות וחברתיות. דירות או ישובים שנמצאים ליד נחל מזוהם או ליד כביש סואן ומזוהם (זיהום רעש וזיהום אוויר), וכן שכונות שנמצאות בקרבת תעשיות מזהמות הן בעלות מחיר נמוך יותר.

בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "מוצר לא כלכלי" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי הדבר נובע מהיותם מוצר דחיס. על פי דו"ח "עניים מורעלים", זיהום הוא גורם המוות מספר אחד במדינות העניות.


השפעות ארוכות טווח

מודל עולם 3 מתוך הספר גבולות לצמיחה. החלק במודל המתאר את הקשרים אל ומזיהום ומשאבי טבע (משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים). על פי חלק מהרצות המודל, אם מניחים כי יהיו יותר משאבים מתכלים (דבר שימנע קריסה בגלל מחסור בהם), התוצאה עלולה להיות קריסה בגלל גידול בכמות הזיהום, דבר שלא יאפשר למערכות הטבעיות לטהר כמות מספיקה של פסולת

נוסף להשפעות חיצוניות שקל לצפות בהן - כמו זיהום כימי שזורם לנחל וגורם לו לריח רע ותחלואה למי ששותה או רוחץ בנחל, לזיהומי שונים יש בדרך כלל צורות סמויות ועקיפות של זיהום. לדוגמה דיאוקסין שנפלט כזיהום אוויר גורם בהמשך להרעלות של מזון מהחי ושל זיהום של מערכות אקולוגיות. הפגיעה במערכות אקולוגיות גורמת בהמשך לשורה רחבה של השפעות כלכליות וחברתיות על ידי פגיעה בשירותי המערכת האקולוגית. לכן המחיר הכלכלי של הזיהום הוא מקיף יותר מאשר הערכות מקובלות המתבוננות במקרים בהן ניתן לקשר בקלות בין הזיהום לבין הנזקים הישירים שלו.

בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים הקיומיים על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מהגבולות הפלנטריים לצמיחה.

בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת וזיהום נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות למשבר ההכחדה ההמונית שמתרחש כיום. [6]

נדידת מקורות הזיהום

תאוריית "יצוא זיהום" גורסת שמדינות עשירות שבהן יש מודעות גבוהה יותר לבריאות התושבים ולהשפעות סביבתיות, מחוקקות חוקים וגורמות לתמריצים כלכליים שמעודדים תאגידים וחברות לייצא תעשיות מזהמות אל מדינות עניות.

תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב התעשיות המזהמות נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה, Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזוהמים ביותר היו באזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקראינה ובזמביה.[7]

ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב (בעיקר ברמת חובב, וכן באשדוד ובאשקלון), חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו זיהום האוויר במפרץ חיפה וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש ניסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות.

עם זאת, פרוש הדבר גם שברמה איזורית ועולמית יש סוגי זיהומים שגדלים בלי שיש לכך מודעות ציבורית היות והזיהום מפריע לתפקוד של מערכות אקולוגיות בלי שיש לכך השפעה קצרת טווח על הבריאות. דבר זה מוביל לתאוריית ההרעלה האיטית לפיה טיפול שאינו מערכתי בזיהום גורם להתפתחות צורות זיהום נסתרות ומקיפות יותר. לדוגמה חלק מסוגי הזיהום - כמו מתכות כבדות מצטברות במעלה שרשרת המזון - כך שזיהום באינדונזיה של אורז במתכות כבדות, יכול לגרור צריכת אורז עם מתכות כבדות למי שאוכל את האורז, וזיהום במקום אחר של תירס יכול לגרור זיהום מזונות של בעלי חיים, ולאחריו זיהום של מזונות מהחי. זיהום כספית יכול לנדוד לים ולהשפיע על מי שצורך דגים או מזון ימי.

השפעות סביבתיות שאינן זיהום

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעה סביבתית
בעיות סביבתיות

רבים חושבים שהשפעה הסביבתית היחידה של האדם על המערכת האקולוגית היא זיהום. אלא שהאדם משפיע על המערכת האקולוגית ועל סיכויי הקיימות שלו גם באופנים רבים אחרים הכוללים:

זיהום בתאוריה הכלכלית

זיהום בכלכלה הנאו קלאסית

הרעיון שזיהום הוא ההפרעה הסביבתית היחידה בא לידי ביטוי בתאוריה כלכלה נאו-קלאסית שמתייחסת לזיהום כאל סוג של השפעה חיצונית, ולפיכך גורסת שהפנמת העלויות החיצוניות (על ידי מיסוי פיגוביאני) אל תוך השוק תביא לרמות "יעילות" (יעילות פארטו) של זיהום, ולהקטנה שלו לרמה "אופטימלית". האופטימליות הכלכלית של הזיהום מתרחשת כביכול במקום שבו בוצעה הפנמה מלאה של נזקי הזיהום לתוך המערכת הכלכלית, כך שנזק מהגדלת הזיהום מתאזן מול מול נזק שייגרם כתוצאה מהקטנת הייצור.

התאוריה הנאו-קלאסית לא מתייחסת לשאלה של יכולת המערכת האקולוגית לתפקד ברמה מסויימת, שרירותית, של זיהום (שנקבע על ידי השוק, כלומר בהחלטה אנושית כלשהי). אין גם התייחסות לשאלה של תלות המערכת הכלכלית בתפקוד תקין של המערכת האקולוגית, לתלות של הכלכלה בממשאבים מתכלים או לאפשרות שזיהום אינו ההפרעה הסביבתית היחידה הקיימת. כמו כן יש צורך בהנחות נוספות כמו ידע מלא והעדר השהיות בזמן כדי להפנים בצורה "מלאה" את הנזק הסביבתי.

כך או כך המטרה של הקטנת הזיהום לערך כלשהו על ידי כלים כלכליים נאו-קלאסיים (במסגרת כלכלה סביבתית), היא חתירה ליעד נורמטיבי של יעילות פארטו. שאלות אודות ערך נורמטיבי של קיימות אינן עולות בהקשר כזה, ומטופלות בעיקר במסגרת כלכלה אקולוגית.

זיהום בכלכלה אקולוגית

הכלכלן האקולוגי רוברט קוסטנזה מבקר את מודל "עולם ריק" של הכלכלה הנאו-קלאסית, שבו רווחה חברתית מגיעה מצריכת מוצרים ושירותים שמיוצרים תודות להון תעשייתי ודרך תיווך של נורמות ומדיניות. תחת זאת הוא מציג את "מודל עולם מלא" שבו יש 4 סוגי הון - הון טבעי, הון אנושי, הון חברתי והון תעשייתי. בין סוגי ההון אין תחליפיות כלל (לדוגמה שכבת האוזון, ייצור ראשוני) או שיש תחליפיות חלשה שדורשת זמן אנרגיה ומאמץ רב.[8] במודל זה הן מאגרי ההון עצמם והן הזרמים שהם משפיעים עליהם משפיעים בתורם על הרווחה החברתית של בני האדם.

זיהום ופסולת במודל זה נגרמים הן מתהליך הייצור של מוצרים ושירותים כלכליים והן כתוצאה מתהליך צריכה שלהם. הזיהום והפסולת הם אחת מ-5 דרכים שבהם המערכת הכלכלית-חברתית-סביבתית משפיעה על הרווחה, דרך השפעה פיזית (לדוגמה השפעה על הבריאות) והשפעה נפשית (עוגמת נפש ממקום מלוכלך). בנוסף פסולת וזיהום משפיעים לרעה על כל סוגי ההון. חלק מה"פסולת" הוא בעצם קרינת חום שנפלטת החוצה מכדור הארץ בהתאם לחוקי התרמודינמיקה שכן מה שמאפשר את קיום המערכת הזו הוא כניסה מתמדת של אנרגיה.

קישורים חיצוניים

השפעות בריאותיות של זיהום
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

הקטנה ומניעת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

רפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - בשר מעובד - מלח - מזון אורגני - דגנים מלאים
נורמות והרגלי חיים: עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אורח חיים יושבני - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
בטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - איזור ידידותי להולכי רגל - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - התמכרות למשחקי מחשב - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל
קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים