כלכלה סביבתית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלה סביבתית (באנגלית: Environmental economics) היא תת-תחום בכלכלה, הבוחן נושאים סביבתיים.

מושג מרכזי בכלכלה סביבתית הוא השפעה חיצונית; משמעות ההשפעה החיצונית היא שחלק מההשפעות של פעילות כלשהי אינן מובאות בחשבון במחיר השוק שלה, היות וההשפעות הן חיצוניות לשוק. כך, למשל, עלול להיגרם זיהום סביבתי מרובה כאשר יצרן לא מקבל תמריץ דרך השוק ולא מחוייב להתחשב בעניינם של אלו שיושפעו ממנו לרעה. באופן דומה, אחת הסיבות לפגיעה בטבע היא שאלו האמונים על שמירת הטבע אינם מתוגמלים על ידי מנגנון השוק למרות שהטבע תורם לאיכות החיים של כלל האוכלוסייה - לדוגמה על ידי שירותי המערכת האקולוגית.

השפעה חיצונית נפוצה היא טרגדיית המרעה המשותף, המתרחשת ב"טובין ציבוריים" (דברים השייכים לכלל האוכלוסייה). דוגמה לכך תהיה פארק נופש פתוח לציבור. ללא מנגנון שיפקח וישים גבול עליון לפעילות הנופשים בו, תושבים ומבקרים עלולים "להציף" אותו עד כדי גרימת הידרדרותו הסביבתית.

במינוח הכלכלי, אלו הן דוגמאות לכשלי שוק, כלומר מצבים שבהם שוק חופשי לא מגיע ליעילות פארטו.

אחד הפתרונות העיקריים שמציעה הכלכלה הסביבתית לפתרון בעיות הזיהום הוא הפעלת עקרון "המזהם משלם", או הפנמת השפעות חיצוניות - אם באמצעות הטלת מיסוי על פעולות מזהמות באופן שיממן את הטיפול בבעיות הזיהום שהן יוצרות (מיסוי ירוק), ואם באמצעות תביעת פיצויים שיגישו נפגעי זיהום כלפי יוצרי הזיהום. בכל מקרה מדובר על "הפנמת עלויות", כלומר הכללת מחיר הזיהום במחיר המוצר המזהם.

באופן כזה ההשפעות החיצוניות אמורות להיכנס אל תוך השוק, כך שאלו הנפגעים מהזיהום יקבלו פיצוי כספי, ואלו המזהמים יקבלו קנס כספי, עד שהשוק יסדיר את מחיר הזיהום.

ביקורת

כנגד הכלכלה הסביבתית, עולה ביקורת מצד חלק מזרם הקיימות וכן מצד כלכלנים בזרם של כלכלה אקולוגית. אחת הטענות המרכזיות היא שהכלכלה הסביבתית, כחלק מהיותה זרם של הכלכלה הנאו-קלאסית הופכת את היוצרות: מתן תג מחיר למערכות אקולוגיות מייצר אשליה כאילו מדובר בעוד סוג של סחורה שיש לה תחליפיות עם סחורות אחרות, וכן אשליה כאילו הכמות של היבטים שונים של המערכת האקולוגית צריכה להיקבע על ידי החלטות שוק, מתוך הנחה כי הכלכלה האנושית אינה נשענת על השירותים וחומרי הגלם שמספק הטבע. הכלכלה, והמין האנושי כולו, כך נטען, תלויים בסביבה מתפקדת שתספק היכולת של המין האנושי לספק לעצמו שרותים אלו, אינה קיימת כלל, או שהיא מחייבת השקעת מאמצים אדירים שלשם נקיטתם יש צורך להשקיע הון עצום דבר שייקר את כל שאר המוצרים.

הכלכלה האנושית, והמין האנושי כולו, תלויים בתפקוד של המערכות האקולוגיות, ומקבלים מהסביבה הטבעית חומרי גלם (ביוטים וא-ביוטים), אנרגיה וכן שירותים אקולוגיים שרותים כמו ייצור מזון, טיהור אוויר, אגירת מי גשם, או הגנה מפני קרינת השמש. ככל הידוע לנו, היכולת של בני האדם להחליף שירותים אלה בטכנולוגיות אחרות, קטנה משמעותית מיכולות הטבע לספק אותם. מה גם שרוב החלופות שכן מוצעות לדוגמה התפלת מים נשענות לרוב על צריכה גבוהה של אנרגיה, שמצדה נשענת על אנרגיה מחצבית.

הנחות היסוד של הכלכלה הנאו-קלאסית, כוללות הנחות כי הסביבה הטבעית היא גורם פסיבי (שמספק רק חומרי גלם בהתאם להשקעות הון תעשייתי של בני אדם), אין צעדים בלתי הפיכים וכי לבני האדם הסוחרים בשוק יש את כל ידע והמידע שהם זקוקים לו. יש הנחות נוספות, לדוגמה בכל הקצאה שהיא של סחורות בשוק משוכלל תמיד הקיום של כלל הסוכנים הכלכליים אינו מוטל בספק.

כל ההנחות האלה, נטען, אינן מתאימות בהקשר של דיון בסוגיות של קיימות וכלכלה בת קיימא. דברים אלה מובאים לדוגמה בספר לטובת הכלל של הרמן דיילי, ברעיון של ספינת החלל כדור הארץ. בספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד ניתנות דוגמאות לתהליכים דינמיים של הסביבה הטבעית ולהיבטים של נזק בלתי הפיך שנגרם ליכולות ייצור המזון של חברות שהובילו להתמוטטות שלהן ולהרג של רוב או כל בני האדם באותה חברה.

כמות הנזקים הסביבתיים כמו זיהום או מינים פולשים או קיטוע שטחי מחייה שאיתם מערכת אקולוגית יכולה לתפקד, היא דבר שבהרבה מקרים אינו ידוע אפילו למומחים בתחום, ובוודאי שהיא לא ידועה לצרכנים או לפירמות. כמות זו אינה תלויה בהעדפות של הצרכנים או בהעדפות של בני אדם בכלל ואינה תלויה בהחלטות שמבוצעות דרך מנגנון השוק או מוסד חברתי אחר (כמו הצבעה דמוקרטית), אלא בנתונים אובייקטיביים. החוסן של המערכת האקולוגית או של מין אקולוגי יכול להשתנות עם כמות ההפרעה וכתלות בהיסטוריה. מעבר לסף מסויים הם יעברו התמוטטות או הכחדה גם עם ההפרעה האנושית תהיה אפס. לכן גם אם מניחים שבני האדם יכולים לקבוע כמות אופטימלית של זיהום, או הפרעה סביבתית אחרת לפי השוק, כמות זו צריכה להשתנות כל הזמן, ובתאם לכך מחיר השוק של ההפרעה הסביבתית צריך להשתנות באופן תדיר. הניסיונות של בני האדם לבצע ניהול של מערכת אקולוגית שלמה ולו בסדר גודל קטן, לדוגמה ביוספרה 2 נכשלו בגלל בעיות אלה של מחסור במידע ובידע.

לפי הרמן דיילי, השוק נועד לבצע הקצאה אופטימלית של סחורות ושירותים, לא לנסות לקבוע מהי הסקאלה הכוללת של סחורות ושירותים שייוצרו. הוא משווה את הדבר להבדל בין היכולת של השוק לקבוע את תמהיל הסחורות שנעמיס לספינה, לבין אי היכולת שלו לקבוע מה יהיה סך המשקל הבטוח להעמסה של אותה ספינה. המערכות הטבעיות, למרות שניתן לתת להן תג מחיר אינן פשוט סחורה שניתן לקבוע באופן שרירותי את הכמות הרצויה שלה. מה שיש לעשות הוא בדיוק הפוך - במקום שהכלכלה תכתיב את גודלה של האקולוגיה , האקולוגיה תכתיב את גודל הכלכלה. כלומר לנסות לקבוע מה היא כמות הבטוחה של מערכות אקולוגיות כדי שאלו יוכלו לתפקד באופן טוב ולפי זה לקבוע היבטים כמו גודל האוכלוסין ורמת התוצר הכלכלי שאיתם המערכת יכולה להתמודד. גישה זו מכונה כלכלת מצב יציב ונובעת מהניתוחים של גבולות לצמיחה או כלכלה אקולוגית.

קישורים חיצוניים

אקולוגיה תעשייתית

כלים: מודל מבוסס סוכנים · ניתוח תשומה-תפוקה · ניתוח מחזור חיים · טביעת רגל אקולוגית · מטבוליזם תעשייתי · מטריצת MET

מושגים: מעריסה לעריסה · יעילות אקולוגית · פרדוקס ג'בונס · אקסרגיה · עקרון המזהם משלם · עקרון הזהירות המקדימה

תחומי מחקר קרובים: כימיה ירוקה · כלכלה אקולוגית · כלכלה סביבתית · עיצוב מקיים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים