תוצר מקומי גולמי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג, באנגלית: Gross domestic product) הוא מונח כלכלי שמציין את הערך הכספי הכולל של הסחורות והשירותים המוגמרים המיוצרים במדינה בשנה.

גולמי: ללא חישובי פחת ובלאי. מקומי - מודד את כל מה שמיוצר בחתך גאוגרפי של מדינה, להבדיל מתוצר לאומי גולמי תל"ג. התמ"ג מחשיב מפעלים זרים הפועלים בארץ כחלק מהתוצר של ישראל לדוגמה.

טענה בסיסית בכלכלה נאו-קלאסית ובקרב רוב הכלכלנים היא שהתמ"ג לנפש הוא מדד מהימן לרווחה. ושעליה בתמ"ג - צמיחה כלכלית היא יעד חברתי רצוי והכרחי לעתידה של אומה ושל האנושות בכלל. עליה בתמ"ג היא סימן לכך שיותר מוצרים נוצרו. ההנחה היא שהמוצרים נוצרו משום שהיה מי שיקנה אותם. ולכן אות היא שגם יותר מוצרים נקנו. היות ובכלכלה צריכה של יותר מוצרים בשנה נחשבת דבר טוב ורצוי הדבר אומר שהרווחה החברתית עלתה.

חישוב התמ"ג

בחישוב תמ"ג מבחינים בין חישוב תמ"ג נומינלי (או תמ"ג כסף), המתייחס לערכי כספיים שהוצאו בתקופה מסוימת; ותמ"ג ריאלי (או תמ"ג לפי "מחירים קבועים") הכולל התאמה לאינפלציה באותה שנה.

משוואת החישוב המקובלת לתמ"ג היא הבאה:

תמ"ג = צריכה + השקעות + יצוא - ייבוא

כלכלנים, החל משנות החמישים, מעדיפים לעתים קרובות לפצל את הצריכה הכוללת לצריכה פרטית ולצריכה ציבורית (כלומר, ממשלתית). ההנחה שביסוד הפיצול היא שמוקד תשומת הלב של כלכלנים ושל המדיניות הכלכלית צריך להיות בשינוי או השפעה על הצריכה הפרטית, כשהצריכה הממשלתית נחשבת ממריץ "חיצוני" לכלכלה הלאומית. מכאן נובעת הנוסחה הבאה:

תמ"ג = צריכה פרטית + ממשלה + השקעות + ייצוא - ייבוא

ביקורת על התמ"ג

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מדדים חלופיים לתמ"ג

קיימת ביקורת על התמ"ג כמייצג של הרווחה החברתית, דבר זה בא לידי ביטוי אפילו על ידי הכלכלן שהגה את מדד התמ"ג, סיימון קוזנץ. התמ"ג נועד למדוד תפוקה של מוצרים לזמן מלחמה, לא למדוד רווחה של בני אדם.

כיום יש ביקורת נרחבת מצד כלכלנים אקולוגים לפיה שהתמ"ג מודד למעשה את ההרס הסביבתי, כילוי משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים וזיהום כרווחה חברתית. בשנים האחרונות פותחו מדדים חלופיים לתמ"ג כמו מדד רווחה כלכלית מקיימת ומד קידמה אמין.

כלכלנים רבים רואים בתרומה לתמ"ג אות לחשיבות מוצר או סקטור לחברה. לדוגמה אם אנשים משקיעים יותר כסף מכוניות פרוש הדבר שמכוניות תורמות יותר לרווחה החברתית. לדבר זה מספר בעיות האחת היא שתרומה לתמ"ג היא מדידה נקודתית שתלויה במשתנים אחרים ובעיה אחרת היא שהניתוח של רווחה לפי תמ"ג הוא לא היררכי ולא מבדיל בין היררכיה של צרכים שונים. התרומה של כלל החקלאות לתמ"ג העולמי היא רק 6%, אבל בלי חקלאות רוב אוכלוסיית העולם תגווע ברעב. החקלאות היא במובן הזה בסיס הכלכלה (כיום יחד עם משק האנרגיה העולמי שמספק תשומות לחקלאות) אבל הניתוח הנאו-קלאסי שיוצא מניתוח מנקודת מבט מיקרו כלכלית עיוור לדבר זה.

בעיה אחרת של התמ"ג היא שהוא לא מבחין בין תרומה לרווחה של אנשים עשירים לבין זו של אנשים עניים ובבעיות לרווחה שעלולות להווצר עקב אי שוויון כלכלי. אם התוצר של ביל גייטס עולה ב-100 דולר זה מצטייר בתמ"ג יותר מאשר אם 3 משפחות עניות מרוויחות עוד 30 דולר כל אחת - זאת למרות שתוספת הכנסות היא משמעותית יותר להגדלת רווחה בקרב משפחות עניות. הרווחה במודל של התמ"ג מושגת רק דרך צריכה כלכלית של מוצרים ושירותים כאשר ההנחה היא שאין השפעה של הרגלים, של צריכה יחסית לאחרים או של כוח פוליטי. זאת בניגוד לצרכים חברתיים (כמו מציאת בני זוג, מציאת עבודה, השקעה בילדים) שמושפעת בין היתר לא רק מהצריכה המוחלטת אלא גם מהיחס אל אנשים אחרים - אם למדתי 6 שנות לימוד לדבר זה יש משמעות שונה בהתאם לכמות שנות הלימוד שלמדו אנשים אחרים שמחפשים עבודה.

נקודת ביקורת אחת היא מהכיוון המערכתי שמשלב ביקורות חברתיות וסביבתיות. העולם, עוד בטרם היות הכלכלה, מאוכלס במערכות מתפקדות, היוצרות תפקודים שחיוניים ליצורים החיים, ובכלל זה האדם, וכן לאושרם של בני האדם. מערכות אלו יכולות להיות מערכות טבע (כמו מערכת לאגירת מי גשמים או מערכת לטיהור אוויר), או מערכות חברתיות (כמו משפחה, קהילות, רשתות חברתיות ועוד). פרוק של המערכות האלה גורם להגדלת המחסור, ולכן יוצר תמריץ חזק יותר לאנשים לנסות ולקנות תחליפים מהשוק. כאשר דנים בתמ"ג בכלכלה מניחים בדרך כלל ש:

  1. העולם הוא ריק ממערכות - ולכן הכלכלה אינה יכולה ממילא להשפיע על מערכות אלו לרעה.
  2. אושרם של האנשים או הרווחה החברתית אינה מושפעת מתפקודן של המערכות.
  3. אנשים הופכים למאושרים יותר רק תודות לצריכת מוצרים או שירותים (דרך השוק).

ומכן שכאשר אנשים צורכים עוד מוצרים, הם עושים זאת משום מתוך בחירה חופשית, וללא קשר למצב העולם, ולכן צריכה מוגברת היא אות לעליה ברווחה החברתית.

ביקורת על התמ"ג ועל הרעיון כי צמיחה כלכלית היא דבר הכרחי שיכול להמשך עוד זמן רב, מובאת ברעיונות של כלכלנים אקולוגיים כמו הרמן דיילי וטים ג'קסון אודות כלכלת מצב יציב. דיילי, טוען שכאשר הכלכלה היא קטנה יחסית (מעט מוצרים, מעט אנשים), ומשאבי הטבע והביוספרה הם גדולים יחסית לכלכלה, גידול בפעילות הכלכלית מספק רווחה משמעותית וגורם לפגיעה קטנה בסביבה. אולם בהמשך הכלכלה מתפשטת וגדלה, אך במקביל הביוספרה אינה יכולה לגדול, ודבר זה מוביל להשפעות סביבתיות חמורות.

לדוגמה עקב הגידול בפעילות הכלכלית יש יותר זיהום אולם מערכות סביבתיות כמו יערות או ביצות שיכולות לנטרל חלק מסוגי הזיהום לא מסוגלות להתמודד איתו כאשר הן נשארות בגודל קבוע או אפילו קטנות (עקב בירוא יערות לדוגמה) ואילו היקפי הזיהום גדלים. דיילי מיישם את עקרון של תועלת שולית פוחתת כעקרון מאקרו כלכלי: כאשר לאנשים יש יותר חפצים, תוספת הרווחה שלהם מתוספת של פעילות כלכלית (התועלת השולית) נמצאת בירידה ככל שגודל התוצר גדל. ממצאים אמפיריים שמובאים בספרו של טים ג'קסון, שגשוג ללא צמיחה, תומכים בדעה זו. ג'קסון מביא גם דוגמאות לכך שהמשך גידול התמ"ג במדינות העשירות לא משפר את תוחלת החיים. היות ולפי דיילי המחיר של צמיחה גדל והתועלת שלה יורדת, מגיעים לנקודה שבה יש גודל אופטימלי של צמיחה ומעבר לה תוספת צמיחה תגרום לירידה ברווחה או ל"צמיחה שלילית" (צמיחה עם תועלת שלילית).

דיילי ממשיך וטוען כי במקום חזון של צמיחה אינסופית יש לאמץ חזון של כלכלת מצב יציב שבה יש ייצוב אוכלוסין, גודל התוצר נשאר בגודל קבוע ושניהם נמצאים מתחת ליכולת הנשיאה של מערכות אקולוגיות ויכולת התחדשות של הון תעשייתי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה