חקלאות בת קיימא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חקלאות בת קיימא (באנגלית: Sustainable agriculture) היא כינוי כולל לעקרונות ולשיטות חקלאות שתומכות בחברות בנות קיימא. חקלאות זו כוללת שיטות מסורתיות שהיו נהוגות בחברות פרה-תעשייתיות במשך אלפי שנים וכן שיטות מודרניות שנועדו לאפשר קיימות תוך שימוש בעקרונות ממדע האקולוגיה- חקר היחסים בין יצורים לבין הסביבה הטבעית שלהם. שיטות מרכזיות לחקלאות בת קיימא מודרנית כוללות פרמקלצ'ר וחקלאות ביו אינטנסיב כמו גם שיטות שכוללות רק היבטים חלקיים של קיימות כגון חקלאות אורגנית. חקלאות בת קיימא עומדת במידה רבה בניגוד לחקלאות תעשייתית המסתמכת על משאבים מתכלים, ומכלה משאבים ביוטים החיוניים לקיומה (כמו קרקע, יערות) וגורמת לזיהום.

רצועות הגנה בין שדות בארצות הברית. אמצעי לשם הקטנה של בעיות של זיהום מים וסחף קרקע

חקלאות בת קיימא אמורה לשאוף ל:

כל השיטות של חקלאות בת קיימא מתבססות על שילובים של שמירה וניהול של הקרקע כמערכת חיה שכוללת את בעלי החיים, הצמחים והמיקרו-אורגניזמים שבה; עיצוב פיזי של מרחב הגידול; ובתכונות של צמחים ובעלי חיים שונים. בשל הצורך לשמור על הקרקע חיה, וכדי להימנע מזיהום, חקלאות בת קיימא מניבה לרוב מזון אורגני.

דרישות נוספת לייצוב חקלאות בת קיימא מודרנית כוללות יצירת בסיס צרכנים מקומי. דוגמאות נפוצות לכך הן חקלאות נתמכת קהילה או קואופרטיב אורגני. דבר זה מאפשר לחסוך בעלויות אנרגיה של הובלה ובמקרה של חקלאות נתמכת קהילה הדבר יכול לסייע בביטוח החקלאי נגד בעיות בתנובה. כמו כן הדבר מאפשר פיקוח קל והדוק יותר על החקלאים ותמיכה בהם במקרה של בעיה.המודל הזה מתקיים במיוחד לתוצרת טרייה של מזון כמו פירות וירקות, ופחות לייצור דגנים, זרעים ותבלינים או חקלאות למוצרי תעשייה כמו בד, נייר, גומי, וכו'. אפשרות אחרת לחקלאות בת קיימא היא במסגרת יוזמות סחר הוגן.

חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות

לא כל החברות הפרה-תעשייתית החקלאיות היו חברות בנות קיימא. חברות חקלאיות רבות התמוטטו עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן, בגלל מחסור בידע או בגלל גורמים חברתיים. כך לדוגמה אימפריית שומר התמוטטה עקב המלחת קרקע, ובאי הפסחא התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב בירוא יערות וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן דלדול קרקעות. בני המאיה והאנסאזי התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים.

סיבות סביבתיות להתמוטטות חברות חקלאיות כללו סחף קרקע, המלחת קרקע, ריקון הקרקע מחומרי הזנה, בעיות בצורת, ושינויי אקלים. חלק גדול מבעיות אלה קשור לכריתת יערות ולניהול לא נכון של משק המים והקרקע. בעיות אלה קשורות גם לנושאים אחרים כמו גידול אוכלוסין שמהווה פקטור הן בביקוש למזון והן בחוזקן של השפעות סביבתיות שונות כמו כריתת יערות שמובילה לסחף קרקע לדוגמה.

הדברים מובאים ביתר פרוט בספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד. הספר מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות בגינאה החדשה, באי טיקופיה, וביפן לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות לייצוב האוכלוסייה, לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים.

משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון

בתחילת המאה ה 21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של החקלאות התעשייתית יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש בדשן כימי גרמו לסחף קרקע ולאובדן שליש מהקרקע ב 40 השנים האחרונות. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר יקרה הרבה יותר מהר. נמשך גידול האוכלוסייה בכדור הארץ. שינויי האקלים, אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם למדבור - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים לנקודת האל חזור[1]

מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו- שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות‏[2][3] ועוד חלק גדול מביא להשמנה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם לחלק את המזון באופן צודק אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. היום כבר ברור שאפשר להאכיל את העולם עם חקלאות אורגנית‏[4] בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך‏[5][6]

במרץ 2017 יצא דוח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית[7].

סיבות נוספות לצורך בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר:

1.בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלה שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך.

2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר.

3. אחת השיטות לשיקום קרקע היא לתת לה מנוחה לפחות לשנה(כמו שנת שמיטה). בשביל זה צריך שלחקלאי יהיה מאגר מזון ממנו הוא יוכל להתקיים בשנה הזו מה שמצריך סיפוק מזון מאזורים אחרים או לפחות חלוקת משאבים צודקת יותר כדי שהחקלאים במדינות הענות לא יחיו בעוני מרוד אלה יוכלו לאגור מזון.

בישראל ניתן לציין לשבח את הארגון "לקט ישראל" אשר הציל 2,110,198 ארוחות שעמדו להיזרק בשנת תשע"ז בלבד‏[8] אבל אין בישראל חוק המחייב מניעת זריקת מזון כמו בצרפת‏[9] ואיטליה‏[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

חקלאות בת קיימא בנגב

הערות שוליים

  1. ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
  2. ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]
  3. ^ UN World Food Programme Hunger Statistics
  4. ^ Tom Bawden Organic farming can feed the world if done right, scientists claim Independent, 10.12.2014
  5. ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
  6. ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
  7. ^ המרכז למגוון ביולוגי Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says 9.3.2017אקו-וואטצ'
  8. ^ לקט ישראל שלוש שנים מוצלחות של הצלת ארוחות מבושלות ומזינות למאות אלפי נתמכים בכל הארץ לקט ישראל 18.09.2016
  9. ^ Angelique Chrisafis French law forbids food waste by supermarkets4.2.2016, גארדיאן
  10. ^ Stephanie Kirchgaessner Italy tackles food waste with law encouraging firms to donate food 3.8..2016, גארדיאן
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה


זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

הקטנה ומניעת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים