תחבורה בת קיימא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תחבורה בת קיימא (באנגלית: Sustainable transport) או תחבורה מקיימת היא אוסף של טכנולוגיות, דרכי תכנון ומוסדות חברתיים שנועדו להפוך את התחבורה למקיימת - היינו ככזו היכולה להתקיים על פני דורות רבים.

הדגשים בתחבורה מקיימת כוללים הקטנת כמות הנסיעות, קיצור מרחק הנסיעה, על ידי עירוב שימושי קרקע או עבודה מרחוק; שימוש באמצעי תחבורה "רכים" וחסכוניים במשאבים ובאנרגיה כמו הליכה ברגל ותחבורת אופניים ותכנון עירוני המתאים להם; תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית תחבורת מעברים ועירוניות מתחדשת; חסכון באנרגיה ושימוש באמצעי תחבורה המשתמשים באנרגיה מתחדשת, שילוב של אמצעי תחבורה שונים למטרות שונות, שילוב של תכנון ובינוי ערים בתחבורה, ועוד.

השפעות סביבתיות וחברתיות של תחבורה מנועית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - השפעות חיצוניות של רכב פרטי, פרבור, נפט

מערכות תחבורה ממונעות - בעיקר מכוניות, ומטוסים, ובמידה פחותה אוניות, אוטובוסים ורכבות הן בעלת השפעה משמעותית על הסביבה. תחבורה מנועית צורכת בין 20% ל-25% מצריכת האנרגיה העולמית דבר שתורם לדלדול משאבי האנרגיה ובכך מערער את יציבות הכלכלה העולמית. תחבורה מנועית פולטת כ-20%-25% מסך הפליטות של פליטות של פחמן דו חמצני דבר שגורר התחממות עולמית. פליטות גזי חממה מתחבורה עולים בקצב הגבוה ביותר יחסית לשאר הסקטורים המשתמשים באנרגיה, כמו דיור, תעשייה וכו'.

שימוש מוגבר במכוניות מעודד פרבור - בנייה לא צפופה של בתים צמודי קרקע, ודבר זה מעודד עוד שימוש ברכב פרטי והפחתת שימושים בתחבורה ציבורית, בתחבורת אופניים והליכה ברגל. בבניה לא צפופה קשה להפעיל תחבורה ציבורית. הסיבה היא שכדי לאסוף די אנשים, על אוטובוס צריך לאסוף אנשים משטח גדול כשהוא נע במסלול מפותל ולכן זמן הנסיעה שלו יחסית לרכב פרטי הוא ארוך בהרבה. עסקים מקומיים מתקשים לשרוד בשכונות לא צפופות כי אין מספיק צרכנים יכולים להגיע אליהם ברגל. בבניה כזו קשה להולכי רגל להתנייד, שכן יעדים שונים, נמצאים במרחק גדול ומסלולי ההליכה נקטעים על ידי כבישים ראשיים. חנויות, מוסדות חינוך ותעסוקה נמצאים במרחק גדול ומופרדים מהמגורים בגלל הפרדת שימושי קרקע), דבר שמקשה עוד יותר את השימוש בכל אמצעי שאינו מכונית.

פרבר טיפוסי המדגים את הצפיפות הנמוכה והבזבזנית בשטח של מגורים בפרבר. כדי לספק שירותים כמו תחבורה, ביוב או שיטור יש צורך לפרוס שירותים על פני שטח רחב.

תכנון מוטה רכב פרטי - השילוב של הפרבור והשימוש ברכב פרטי, גורר מחיר חברתי וכלכלי כבד. הערכה היא שמכוניות גורמות לעלות חיצונית גבוהה של כ-8%-10% מהתוצר המקומי הגולמי וזאת נוסף לעלות הישירה שלהן (עלויות של דלק, פחת, בלאי וביטוח). העלויות החיצוניות של תחבורה מנועית כוללות פקקי תנועה, תאונות דרכים, זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע, רעש, קיטוע שטחי גידול ועוד. פרבור גורם גם לייקור שירותי רשת (כמו ביוב, מים, חשמל, משטרה ועוד) ולאי יעילות של התחבורה הציבורית. שני הגורמים מגדילים את הפערים בחברה, לדוגמה על ידי פערי נגישות להשכלה ולתעסוקה, ומעודדים אי שוויון כלכלי.

השפעות בריאותיות של מכוניות כוללות מגוון השפעות כגון: זיהום אוויר מתחבורה, תאונות דרכים, תורמת לאורח חיים יושבני ופגיעה בפעילות גופנית, זיהום מים משמנים, דלקים, מצברי רכב ושטיפת מכוניות, תרומה משמעותית למתח נפשי בגלל הפחתת פעילות גופנית ובגלל נסיעות ממושכות ופקקי תנועה, זיהום רעש, יצירת אי שוויון תחבורתי שגורר גישה גרועה יותר למזון בריא ולשירותים רפואיים בקרב מי שאין לו מכונית וכן פגיעות כלכליות שמקטינות את היכולת לקנות מזון בריא ותרופות. [1] תחבורה יבשתית היא גם תורמת משמעותית לזיהום אוויר מקומי כמו חומר חלקיקי אוזון בגובה הקרקע, תחמוצות חנקן ולערפיח. לדוגמה רוב זיהום האוויר בגוש דן מקורו בתחבורה. בנוסף זיהום אוויר תחבורתי הוא לעיתים קרובות מזיק יותר מזיהום אוויר תעשייתי בגלל הקרבה שלו למקומות מגורים.

השימוש המוגבר במכוניות פוגע גם בתפקוד החברתי והכלכלי של הערים כמקום מפגש בין אנשים לבין שימושי קרקע כמו מגורים, מסחר ושירותים. לדוגמה רעש ממכוניות הוא לא רק דבר שגורם לנזק בריאותי ולנזק למבנים, אלא גם גורם לפגיעה ביכולת לנהל שיחה ברחוב ולכן פוגע באיכות הרחוב והמסחר העירוני. הפיכת הרחוב למסוכן למבוגרים ולילדים מקטינה את המשחק ברחוב, מקטין את הפעילות הגופנית ותורמת בכך לפגיעה בכישורים חברתיים, חוסן נפשי ותחלואה (ראו פירוט בתחבורה פעילה). העדר תחבורה זולה ואיכותית פוגע בניידות ובחופש של אוכלוסיות עם גישה מוגבלת לרכב פרטי - עניים, זקנים, חולים וילדים.

התחבורה המנועית היא כאמור אחד הצרכנים העיקריים של אנרגיה בכלל ושל נפט בפרט. לכן, נוסף לבעיות החברתיות והסביבתיות שהיא מייצרת. היא בעלת עמידות נמוכה לשיא תפוקת הנפט, הצפי של סביבתנים ואנשי קיימות רבים הוא כי סוף עידן המכוניות ושל הפרברים הוא עניין של זמן: חברה דלת אנרגיה שצריכה להכריע בין אנרגיה למכוניות או אנרגיה למזון או תעשייה תבחר בחלופות האחרות ותעבור ייעול מבחינה תחבורתית. מקרה לתרחיש זה התקיים בקובה בשנות ה-90 כאשר אזלה לה הספקת הנפט שהגיע מברית המועצות.

ערים ותחבורה בת קיימא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עירוניות מתחדשת
השוואה בין פליטות של גזי חממה בין ערים שונות. המבנה המפורבר והפרדת שימושים הנהוגה בערי ארצות הברית (וכן בקנדה ובאוסטרליה), גורם לשימוש נרחב ברכב פרטי במקומות אלה לעומת ערי אירופה שלתושביהן יש הכנסה דומה, אך יש להן תכנון עירוני שונה ונוטה יותר לעירוניות מתחדשת. כתוצאה מהשימוש המוגבר ברכב יש בארצות הברית רמות גבוהות יותר של זיהום אוויר מתחבורה, תרומה להתחממות עולמית ועוד השפעות חיצוניות של רכב פרטי. ניתן לראות רמות פליטה נמוכות עוד יותר בערים במדינות עניות שרוב תושביהן אינם יכולים להרשות לעצמן להחזיק רכב פרטי ומסתמכים על תחבורה ציבורית, הליכה ברגל ותחבורת אופניים.

ערים מעוצבות במידה רבה על ידי מבנה מערכת התחבורה שלהם. בספרו "העיר בהיסטוריה" תעד לואיס ממפורד כיצד המיקום והפריסה של הערים עוצבו סביב מרכז שמיועד להולכי רגל, כשהעיר עצמה ממוקמת בדרך כלל ליד נמל או נתיב מים (נהר, נחל, נתיב תחבורה בים וכו') כאשר הגישה לפרברי העיר, לכפרים ולערים קטנות יותר הייתה באמצעות בהמות משא ומרכבות, ולאחר מכן באמצעות מסילות רכבת.

בשנת 1939, היריד העולמי בעיר ניו יורק כלל מודל של עיר דמיונית שמכילה מערכת תחבורה המתבססת על הרכב הפרטי. בחזון זה של "עולם טוב וגדול יותר של המחר", הופרדו האיזורים של מסחר, תעשייה ומגורים וגורדי שחקים התנשאו מעל רשת של כבישים עירוניים. רעיונות אלה, שקודמו על ידי תעשיית הרכב וממשלות, כבשו את לב הציבור והיו בלב הרעיונות של מתכננים עירוניים מרכזיים משנות ה-40 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20.

הפופולריות של הרכב הפרטי בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה, הובילה לשינויים משמעותיים בתפקוד ובמבנה של ערים, בעיקר בארצות הברית, אבל גם בשאר מדינות העולם. הייתה קיימת אופוזיציה לשינויים אלה בזמנו. העיתונאית האמריקאית ג'יין ג'ייקובס בספרה המפורסם מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות ספקה תזכורת לדברים שאבדו בשינויים אלה, וכן תיעוד של מאמצי קהילות להתנגד להן. לואיס ממפורד שאל "האם העיר מיועדת למכוניות או לבני האדם" דונלד אפליארד תיעד את ההשלכות לקהילות שעברו גידול בתחבורת הרכב הפרטי בספרו "The View from the Road" משנת 1964. ובבריטניה, Mayer Hillman פרסם ספר על השלכות התנועה המוטורית על העצמאות התחבורתית ש ילדים בשנת 1971. למרות כל זאת, מגמות של בעלות על רכב פרטי וצריכת דלק המשיכו לעלות מאז שנות ה-50.

תכנון התחבורה המרכזי באירופה לעומת זאת, ניסה להתבסס על רכב פרטי כפתרון לניידות עירונית רק לתקופה קצרה בהרבה. לדוגמה מערכת התחבורה ההולנדית דרשה החל משנות ה-70 כי ביקוש לעוד קיבולת לרכב פרטי תענה רק עם "התרומה לרווחה החברתית תהיה חיובית". ומאז שנות ה-90 הציבה מטרה מפורשת של הקטנת קצב הגידול בתחבורת רכבים לחצי. מספר ערים מחוץ לאירופה קישרו בין תחבורה, תכנון עירוני של שימושי קרקע וקיימות, בעיקר קוריטיבה בברזיל, פורטלנד באורגון וונקובר בקנדה. מאז תחילת שנות ה-2000 יותר ויותר ערים באירופה מעודדות שימוש באופניים, וכ-60 ערים חתמו על "אמנת בריסל לאופניים" שקובעת יעד לפיו 20% מהעובדים יגיעו לעבודה באופניים עד שנת 2020.

יש הבדלים משמעותיים בין צריכת האנרגיה לתחבורה בין ערים שונות. תושב עירוני בארצות הברית מוציא פי 24 יותר אנרגיה לתחבורה בשנה יחסית לתושב עירוני סיני, ופי 4 יחסית לתושב אירופאי. הבדלים אלה אינם קשורים להבדלים בעושר אלא לדפוסי השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל, לצפיפות העירונית ולתכנון העירוני.

מרחקי הנסיעות חשובים היות ומרחקי נסיעות בינוניים של עשרות ק"מ, נוחים לאזרחי מדינות עשירות, ומעודדים שימוש ברכב פרטי. במרחק קצר יותר אפשר להשתמש בהליכה ברגל, באופניים, אופניים חשמליים או תחבורה ציבורית עירונית.באנגליה מעל שני שליש מהנסיעות הן נסיעות במרחק מתחת ל-5 מייל.[1]

בסקר תחבורה שנערך בישראל בשנת 2003, שליש מהנוסעים לעבודה נוסעים למרחק של פחות מ-5 ק"מ. שני שליש מהנוסעים לעבודה נוסעים פחות מ-20 ק"מ, מרחקים שניתן לשרת בצורה יעילה על ידי תחבורה ציבורית מתקדמת: תחבורת מעברים, אופניים חשמליים, תחבורת אופניים והליכה ברגל.

תחבורה בת קיימא באירופה

המטה הכללי לתחבורה ולאנרגיה של האיחוד האירופי (Directorate-General for Transport and Energy), השיק תוכנית שמתמקדת בעיקר בתחבורה עירונית. הדגשים העיקריים של תוכנית זו הם:

תחבורה בישראל

רקע:

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות
מידע ומחקרים
חדשות ועיתונות

הערות שוליים

  1. ^ Todd Litman, Evaluating Public Transportation Health Benefits ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010


אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - שיקגו - בוגוטה - מלבורן - מסדאר

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - איזור ידידותי להולכי רגל - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית -ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים


אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד - קופנהגן - גרמניה - שוודיה - צרפת - ארצות הברית - ישראל - תל אביב

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - שדרת אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - חזון אפס תאונות דרכים - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - רכבת אופניים - ישראל בשביל האופניים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים

זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

הקטנה ומניעת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים