רחוב אופניים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שדרת אופניים בעיר ברמן, גרמניה. השדרות מאפשרות חניה ברחוב וכן תנועת מכוניות. במקרה זה בוטלו שבילי אופניים שהיו ברחוב, לטובת הרחבת המדרכות.

רחוב אופניים או שדרת אופניים (באנגלית: Bicycle boulevard) הוא רחוב שבו משלבים תנועה של אופניים עם תנועת ממונעת בצורה בטוחה וללא הפרדה. ברחוב כזה יש זכות קדימה לאופניים, אבל גם כלי רכב אחרים כמו מכוניות יכולים לנסוע בו. שדרות אופניים הם רחובות שבהם יש מעט תנועה מנועית שנוסעת לאט, ואשר מותאמים לשימוש לתחבורת אופניים על ידי עיצוב עירוני שמשלב מיתון תנועה, הפחתת תנועה, תמרור וסימון כביש מתאים, וכן טיפול בדרכים חוצות. טיפולים אלה מאפשרים תנועה בטוחה ונוחה לאופניים בעודם מרתיעים נסיעות של כלי רכב ממונעים דרך רחובות אלה. נשמרת הגישה של כלי רכב ממונעים לדירות ונכסים שנמצאים לאורך הנתיב.

בניגוד לשבילי אופניים, שדרת האופניים בדרך כלל אינה מפקיעה את זכויות הדרך מכלי רכב ממונעים, ואינה כרוכה באובדן מקומות חנייה לרכב הפרטי, ובכל זאת מייצרת רחוב שבו נעים ובטוח לרכוב באופניים.

במדינות כמו הולנד דנמרק, גרמניה, ובשנים האחרונות גם בספרד, צרפת ובלגיה ובכמה ערים בארצות הברית ובקנדה משתמשים בשדרות אופניים ברחובות שקטים של שכונות מגורים שבהם יש תנועת מכוניות דלילה ואיטית. כדי להבטיח שרכב מנועי יסע לאט משתמשים במיתון תנועה - מגבלת מהירות של 30 קמ"ש שנאכפת על ידי מאפיינים פיזיים של הרחוב.

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שבילי אופניים

שבילי אופניים מושכים אליהם רוכבים ומגבירים את כמות רוכבי האופניים בעיר, אך הם סובלים מבעיות שונות. שדרות אופניים מתאימות לכבישים "קהילתיים" - כבישים ברחובות שקטים שמשמשים בעיקר את דרי הרחוב - ובעיקר במקומות שיש בהם איזור מיתון תנועה. שדרות אופניים אינן מתאימות לכבישים ראשיים שיש בהן תנועה סואנת או לכבישים שיש בהן תחבורה ציבורית. במקומות אלה יש אינטרס ציבורי שהתנועה תיסע מהר וללא הפרעות. תנועה רבה או מהירה מסתירה את רוכבי האופניים מהנהג וגורמת לסיכון הרוכבים.

בעיה מרכזית של שבילי אופניים היא התנגדות מצד נהגי מכוניות, וזאת בעיקר במקומות שבהם שבילי אופניים נחוצים במיוחד כמו מרכזי ערים. במדינות רבות, כמו בישראל קידום שבילי אופניים נעשה בעיקר בפאתי העיר ולא במרכזה. נהגים חוששים כי שבילי אופניים יקחו מקומות חניה. שדרות אופניים לא מייצרים דילמה כזו היות והם לא דורשים הקצאת נתיב נפרד לרוכבים. שדרות אופניים מתאימות יותר לערים וותיקות, צפופות ובעלות רחובות צרים.

בעיות בטיחות של שבילי אופניים היא חסימה של השבילים על ידי מכוניות שחונות בחנייה כפולה, או חסימה על ידי משאיות שפורקות סחורה. כמו כן קיימים שבילי אופניים ללא הפרדה פיזית מהכביש, נתיבי אופניים, שעליהם שמכוניות יכולות לנסוע על שביל האופניים.

כמו כן, שבילי אופניים עלולים להשפיע לרעה על בטיחות רוכבי האופניים בנסיבות מסוימות. חלק מהותי מהתאונות של רוכבי אופניים בעיר הן תאונות עם מכוניות שמתרחשות בצמתים, ולא תאונה בקטע הרחוב (ראו כיצד להימנע מפגיעת מכוניות). עבור סיכונים בצומת, שבילי אופניים הם בעלי השפעות סותרות. מצד אחד השבילים מגבירים את מספר הרוכבים ומקטינים את כמות הנסיעות ברכבים, והם גם מעודדים תרבות נהיגה מודעת יותר לרוכבים ובכך גורמים להקטנת כמות התאונות. מצד שני, השבילים עצמם עלולים להגביר את הסיכוי לתאונות בצמתים. במיוחד במקום שאין בו צומת בטוח לאופניים. שביל האופניים ממוקם בצד ימין של הכביש ומקשה על הנהגים להבחין ברוכבים - כאשר לדוגמה רכב פונה ימינה הוא עלול לפגוע ברוכב שממשיך ישר ורכב שמגיע מכביש צידי, עלול להסתכל שמאלה למרכז הנתיב הימני ולא להבחין ברוכב שמגיע בשביל אופניים. הרוכבים עצמם מגבירים את מהירות הנסיעה בגלל קיומו של השביל, ומתקרבים לצומת במהירות גבוהה יותר. כך שבעיר שבה יש שבילים ותנועה מסיבית של רוכבים, פעמים רבות בטוח יותר לרוכבי אופניים לרכב על הכביש.

בשדרות אופניים לעומת זאת, נהנים מכמה יתרונות- גם מגבירים את מספר הרוכבים ובכך משפרים את הבטיחות, וגם הרוכבים נמצאים במרכז נתיב הנסיעה במקום שיש להם יותר מרחב ראיה וקל יותר להבחין בהם. תכנון נכון של מיתון תנועה ומתן זכות קדימה לרוכבים דואג לכך שהרוכבים בטוחים.

מאפיינים עיקריים של שדרות אופניים

דוגמה ל"רחוב אופניים" או "רחוב משותף" ב-Carranza Street במדריד. ברחוב יש מיתון תנועה ל-30 קמ"ש.
הסטת התנועה המנועית לרחובות אחרים, האופניים יכולים להמשיך ישר. וונקובר, קנדה.

מאפיינים עיקריים של שדרת אופניים הם:

  • מיתון תנועה - אובייקטים שמאיטים את התנועה של כלי רכב ממונעים. הדבר נעשה באמצעים שונים כמו הצרת הכביש, פיתולים בכביש, פסי האטה, רחוב בעל ריצוף הולנדי, ושילוט להגבלת המהירות, בדרך כלל גבול המהירות המותרת הוא 30 קילומטר בשעה.
  • הפחתת תנועה - או הסטת תנועה - אובייקטים שמעודדים נהגי מכוניות לבחור לנהוג בכבישים אחרים. דוגמה אחת היא מעברים או פניות שבהן רק אופניים יכולים לנסוע ואילו תנועה ממונעת נאלצת לסטות לרחוב אחר.
  • סימונים ברורים וגדולים על הכביש, ותמרורים כדי לסמן את שדרת האופניים בצורה בולטת.
  • טיפול בצמתים ובמפגשים עם כבישים אחרים כך שרוכבי האופניים יוכלו לחצות בבטחה את הרחוב. דבר זה כולל לדוגמה צומת מוגבה, כך שהאופניים והרכב החוצה צריכים להאט.

כתוצאה מצעדים אלה, נהגים מעדיפים לנסוע דרך כבישים אחרים, וממעטים להיכנס לרחוב. מצד שני הרחוב מעודד רוכבים לרכוב בו, כך שיש בו נוכחות מוגברת של רוכבי אופניים. מצד שני נהגים שבוחרים להיכנס לרחוב, כמו דיירים, יכולים עדיין לנסוע בו ברכב, לחנות ברחוב או לפרוק סחורה, בלי פגיעה בשטח החנייה שלהם.

יישום רחובות אופניים בעולם

יישום של רחובות אופניים הוא חדש יותר יחסית לשבילי אופניים. עיקר השימוש ברחובות אופניים הוא בהולנד ובשנים האחרונות הרעיון התפשט למדינות אחרות ארצות הברית ובבאירופה בין היתר בגרמניה, צרפת, בלגיה, ספרד, ובריטניה.

רחובות אופניים בהולנד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תחבורת אופניים בהולנד
רחוב אופניים ברחוב מגורים בהולנד. במקרה זה אין סימון בולט של רחוב האופניים.

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על בטחון הילדים באיזורי מגורים בעיר על ידי אזורי מיתון תנועה. אלו מכונים בהולנדית Woonerf (וברבים - Woonerven). תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות באמצעי ריסון תנועה כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור איזורים ידידותיים לבני אדם.‏[1]

"רחוב אופניים" (Fietsstraat) הוא העיצוב ההולנדי של מה שמכונה בארצות הברית שדרות אופניים.[2] רחוב אופניים כזה יכול לקשר כמה שבילים לאופניים בלבד, דרכי גישה ועוד סוגים של רחובות ידידותיים לאופניים ובכך לאפשר מסלול רציף שלם ובטוח לתחבורת אופניים. מידע רב על נושא זה נכתב בבלוג Pedal Portland [2] ובאתר האינטרנט שהקימו סטודנטים מאוניברסיטת Northeastern בהנחיית פרופסור Peter Furth[3]

קיימים 4 סוגים של רחובות אופניים בהולנד:

  • רחוב מגורים עם תנועת מכוניות מועטה. בדרך כלל לא נדרשים אמצעים מלבד סימון הרחוב. רוב רחובות המגורים בהולנד שאין בהם שבילי אופניים נפרדים, ואין בהם תנוע ערה הם בפועל סוג של שדרות אופניים שכן מהירות הנסיעה מוגבלת ל-30 קמ"ש ויש זכות קדימה לאופניים. כך שנהגים נוסעים מאחורי האופניים ואינם מנסים לעקוף אותם.
  • רוכבי אופניים בצידי הדרך. קיימים פסים אדומים משני צידי הדרך של הנהג כך שהוא צריך לחלוק את הדרך עם רוכבים ולספק זכות קדימה לרוכבים כאשר הוא מגיע אליהם.
  • רוכבי אופניים יותר במרכז הדרך. מעודדים רוכבים לרכוב במרכז הנתיב כדי למנוע עקיפת רכב ממונע כדי למנוע סיכון של הרוכב.
  • הפרדה בדרך. סימון ברור משני צדי הדרך עבור הרוכב. יש מניעה של עקיפה וחניה בדרך כלל על ידי אבני שפה גבוהות וצרות.

באמסטרדם לדוגמה, כ-40% מהנסיעות בעיר מבוצעות באופניים. מתכנני תחבורה בדירקטוריון התחבורה והתשתיות (Dienst Infrastructuur Verkeer en Vervoer) אימצו מדיניות תחבורה שמשלבת מספר עיצובים של רחובות ידידותיים לאופניים כמו שבילי אופניים נפרדים, נתיב אופניים על הכביש, ו-fietsstraat ועיצובים אחרים.[4] הרעיון המרכזי כאן הוא שרוכבים יכולים להשתלב בזהירות יחסית עם תנועה מנועית שנעה במהירות נמוכה מ-30 קמ"ש (19 מייל לשעה), אבל עבור רחובות שיש בהם מגבלת מהירות גבוהה יותר נדרשים שבילי אופניים.

שדרות אופניים בארצות הברית

שדרת אופניים במיאמי.

המונח "שדרות אופניים" (Bike Boulevards) משמש בעיקר בארצות הברית וזהו גם מונח נפוץ באנגלית. ישנם שמות אחרים לתכנון דומה כולל "רחובות שקטים" (Quiet Streets) "דרך אופניים שכונתית" (Neighborhood Byways), "רחוב ידידותי לאופניים" "Bicycle Friendly Streets" ועוד. בארצות הברית המושג חדש, ונצבר ניסיון בפורטלנד ובברקלי שבה היו כבר תשתיות של מיתון תנועה. בברקלי יש 7 שדרות אופניים והן מהוות את ה"שלד" שעליו יושבת תשתית שבילי האופניים בעיר.[3] מספר מתכננים ופעילים הוציאו חוברות הנחיות בנושא תכנון שדרות אופניים (ראו בהמשך).

בארצות הברית הוקמו שדרות אופניים בערים הבאות:

  • קליפורניה: ברקלי, פאלו-אלטו, לונג ביץ', Emeryville, סן פרנסיסקו
  • מינסוטה: מיניאפוליס
  • צפון קרוליינה: וילמינגטון,
  • אורגון: פורטלנד ו-Eugene
  • ניו מקסיקו: אלברקקי, ניו מקסיקו
  • ויסקונסין: מדיסון, ויסקונסין

עיצוב רחובות בעלי מאפיינים דומים לשדרות אופניים אפשר למצוא גם בקנדה בוונקובר, בססקטון (Saskatoon העיר הגדולה ביותר במחוז ססקצ'ואן, בעלת 220 אלף תושבים),[5] ובעיר ויניפג (Winnipeg, עיר הבירה של מחוז מניטובה, בעלת 660 אלף תושבים) [6][7]

רחובות אופניים בגרמניה

בגרמניה קיים הסדר בשם "רחוב אופניים" או "כביש אופניים" (Fahrradstraße). במספר מקומות בעיר ברמן, בוטלו שבילי אופניים לטובת "רחובות אופניים" שכוללים מיתון תנועה ל-30 קמ"ש וסימון מיוחד. דבר זה איפשר את הרחבת המדרכות לטובת הולכי הרגל. [4] [5] יש שדרות אופניים גם בברלין[6] [7]

רחובות אופניים בצרפת

שדרת אופניים ברחוב צר בפריז, עם הגבלת תנועה של 20 קמ"ש.

מספר רחובות בפריז הוסבו לרחובות אופניים. המהירות ברחובות אלה מוגבלת ל-20 קמ"ש ויש בהן סימון ברור של אופניים על הכביש וכיתוב Pietons (הולכי רגל). לעיתים יש גם סימון של אופניים עם חץ נגד כיוון התנועה לסמן אפשרות של רכיבת אופניים בכיוון המנוגד.

רחובות אופניים בספרד=

גם בספרד יש שדרות אופניים, לדוגמה בברצלונה. [8])

בשנים האחרונות יש נסיונות חדשניים במדריד בעיצוב חדש של רחובות אופניים. בדרך כלל רחובות כאלה מיושמים ברחובות שקטים - חד סטריים ועם נתיב אחד בודד. במדריד יישמו את הדברים בצורה שונה. הרעיון הוא שאחד הנתיבים ברחוב ראשי עם יותר מנתיב אחד, יהיה נתיב של 30 קמ"ש. בתחילה הקימה העיריה נתיב עם סימון ברור של 30 קמ"ש לצד נתיב תחבורה ציבורית (נת"צ) ושני נתיבים נוספים למכוניות. ‏[8] אולם לא ברור אם נהגים אכן צייתו למגבלה זו. בהמשך באותו רחוב (של 4 נתיבים) הוקם נתיב אופניים בלבדי, שמופרד מהנת"צ עם פס הרעדה ומופרד מתנועת המכוניות עם הפרדה חלקית של פסי פלסטיק.

רעיון אחר שיושם בכביש עם נת"צ - נתיב אחד נועד לאוטבוסים ולמוניות, הנתיב השני הוא למכוניות ואופניים עם מגבלת תנועה של 30 קמ"ש. בשולי הנתיב פסים נמוכים המונעים ממכונית לעבור מנתיב זה לנתיב השני, אלא בקרבת הצמתים (אופניים יכולים לעבור). [9]. באופן זה הרחוב יכול לשמש את האוטובוסים והמכוניות בשעות העומס, בלי הגברת בעיות של פקקי תנועה ובלי לקחת ממצאי החניה ברחוב. חסרון אפשרי של עיצוב כזה הוא שמכוניות עלולות לנסוע בו יותר מ-30 קמ"ש (כרגע אין בו אמצעי האטה מלבד זה שהנתיב צר ולכן נסיעה מהירה היא קשה) וכן בעיה של מכוניות שעלולות לחנות באחד משני הנתיבים בחניה כפולה ולגרום לחסימת הרחוב.


רחובות אופניים באנגליה=

בשנים האחרונות יש הגדלה משמעותית של איזורי מיתון תנועה בלונדון, עם מגבלת תנועה של 20 מייל בשעה - 30 קמ"ש. חלק מהרחובות האלה מוסבים להיות רחובות אופניים. ברחוב Vauxhall שבו היה שביל אופניים לכיוון הנגדי מופרד מהתנועה ומגבלת 30 קמ"ש הוכנסו כריות תנועה שמגבילות את המכוניות אבל רוכבי אופניים יכולים לרכוב במרכב הנתיב והכריות לא מאטות אותם. [10] קיים גם שילוט מתאים לנהגים ולרוכבים ביציאה ובכניסה לרחוב. [11]

שדרות אופניים במדינות נוספות

שדרות אופניים נחשבות לפיתוח חדש בבלגיה, והן מיושמות בבריסל. הכינוי בצרפתית הוא Rue cyclable - שדרות אופניים [12]

שדרות אופניים בפאריס מופיעות כסימון מיוחד על הכביש. [13]

ראו גם

קישורים חיצוניים

עזרים לתכנון

הערות שוליים

אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים