הולנד

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הולנד היא מדינה בצפון מערב אירופה. הולנד היא החלק העיקרי והגדול ביותר בממלכת ארצות השפלה, הכוללת גם כמה איים בים הקריבי. הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר באירופה ובעולם כולו.

השם הולנד השגור בעברית הוא שמם של שניים מהמחוזות הגדולים במדינה (צפון הולנד ודרום הולנד). שמה הרשמי של המדינה הוא נידרלאנד (Nederland), שמשמעו בעברית "ארץ השפלה". עם זאת, בחלק מהשפות, ובכלל זה עברית, מכונה המדינה "הולנד", עקב היותו אזור דומיננטי בממלכה.

אמסטרדם - העיר הגדולה במדינה - היא בירת הולנד, אולם תפקידה כעיר בירה הוא סמלי. רוב מוסדות המדינה כמו הפרלמנט, ארמון המלכה והשגרירויות מרוכזים בעיר האג (Den Haag).

הולנד וקיימות

בהולנד יש מודעות גבוהה לנושא הגנת הסביבה וקיימות. דבר זה נובע בין היתר מכך שחלקים גדולים מהמדינה נמצאים בסכנה תמידית של הצפה במי ים. חלק ניכר מהמדינה יובש במאות השנים האחרונות ונמצא מתחת לפני הים. היבט נוסף הוא גשמים רבים שיש לנקז אותם כדי למנוע הצפה. השילוב של ייבוש שטחי אדמה (לשם הפיכתם לאיזורי חקלאות ומגורים), ניקוז המים העודפים ומניעת הצפות הוא מאמץ לאומי ממדרגה ראשונה, והוא חלק מהאתוס הלאומי. את המאבק במניעת הצפות מכנים בהומור "לשמור את הרגליים שלנו יבשות".

ב-1287 התרחשה הצפת סט לוסיה, והרגה מעל 50,000 בני אדם בהולנד ובגרמניה. בשנת 1421 התרחשה הצפת סט אליזבט הרסה פולדר (שטח אדמה שיובש מהים) שזה עתה נוצר והציפה 72 קילומטרים רבועים. בשנת 1953 התרחשה הצפה בים הצפוני שגרמה להתמוטטות מספר סכרים. מעל 1,800 בני אדם טבעו בהצפה. בתגובה יזמה הממשלה ההולנדית תוכנית רחבת היקף, "Delta Works", כדי להגן על המדינה מפני הצפות נוספות. השלמת תוכנית זו נמשכה 30 שנה. לטענת ג'ארד דיימונד היכולת של הממשלה להתמודד עם בעיות המסכנות את חיי התושבים נובעת מתרבות שבה כולם מבינים שיש איום-הדדי על חייהם ופרנסתם. דבר זה תורם גם לכך שקיימת תרבות של קבלת החלטות בקונצנזוס בקרב הפוליטיקאים והציבור.

תחבורת האופניים בהולנד מפותחת מאד כמו גם היבטים אחרים של אקולוגיה עירונית ותחבורה בת קיימא. הבנייה בהולנד צפופה גם ללא שימוש במגדלי מגורים על ידי שימוש בבנייה מרקמית וחצרות פנימיות, כך שחזית הבית נמצאת בקו הרחוב, דבר שחוסך מרחב ציבורי עירוני ניכר. כמו כן השימוש הנרחב באופניים ובתחבורה ציבורית מאפשר הקצאת מרחב מועט לחנייה של מכוניות בערים, וחניה זו היא בדרך כלל יקרה ומוקצבת בזמן. בחלק מהערים העתיקות והקטנות יותר יש סידורי חניה למכוניות מחוץ לעיר. היבטים אלה מאפשרים חסכון בקרקע לטובת שימושים אחרים. השילוב של צפיפות בנייה, יחד עם אלמנטים נוספים כמו מדרחובים, שדרות אופניים, עירוב שימושי קרקע, תכנון מוטה תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים מאפשרים איזורים שבהם נעים ונוח להסתובב כהולכי רגל וכלכלה עירונית משגשגת של עסקים מקומיים.

להולנד יש שדות גז טבעי ונפט בים הצפוני, דבר שגרר את המדינה למשבר כלכלי בשנות ה-70 ונתן את שמו לתופעת המחלה ההולנדית. הודות להיותה מדינה שטוחה וקרובה לים הצפוני יש בהולנד שימוש נרחב באנרגיית רוח על ידי חוות של טורבינות רוח, בעיקר בחלקה הצפוני של המדינה.

כלכלת הולנד

להולנד יש כלכלה מפותחת ויש לה היסטוריה ארוכה של מסחר והשפעה כלכלית על אירופה במשך מאות השנים האחרונות. דייג וחקלאות היו ענפי הכלכלה ההיסטוריים של הולנד. מאז המאה ה-16 התפתחו בהולנד ענפי הדיג, הספנות, המסחר והבנקאות והפכו לענפים המרכזיים של הכלכלה.

ההולנדים שזכו לעצמאות מהספרדים היו נטולי אוצרות טבע משלהם ולא היה להם צבא-יבשה חזק במיוחד, לכן נאלצו לעסוק במסחר ובבנקאות, ואיתם פיתחו גם את המדע והמחקר הטכנולוגי.

אחדים מהתאגידים רב לאומיים הראשונים בעולם התפתחו בהולנד, כאשר המפורסמים בהם הם "חברת הודו המזרחית" ו"חברת הודו המערבית" - שני תאגידי ענק הולנדים שנאבקו על שליטה בשווקים אלה ויזמו הקמת קולניות מול תאגידים בעלי שמות זהים של אנגליה ומול תאגידים וקולניות נוספות של פורטוגל וספרד.

בעקבות המסחר והעושר הפיננסי יותר התפתחה האימפריה ההולנדית שהקימה קולוניות בניו-אמסטרדם (כיום ניו יורק), דרום אמריקה, דרום אפריקה ואיזור דרום מזרח אסיה - בעיקר אינדונזיה. קולוניאליזם זה נמשך במשך כ-200 שנה עד לאמצע המאה ה-20 ותרם רבות לעלייתה של הולנד כמעצמה כלכלית עולמית.

כיום הולנד היא אחת מ-1 היצואניות הגדולות בעולם. מוצרי מזון הם הסקטור התעשייתי העיקרי. תעשיות חשובות נוספות כוללות כימיקלים, מטלורגיה, מכונות, מוצרי אלקטרוניקה ותיירות (בשנת 2012 הולנד אירחה 11.7 מיליון תיירים מרחבי העולם).

ועד היום המרכזים של תאגידים רב לאומיים רבים נמצאים בהולנד. דוגמאות לתאגידים כוללות את תחום המזון (יוניליוור, היינקן), שירותים פיננסים (ING), כימיקלים (DSM, AKZO), הפקת נפט (של), מכשירי חשמל (פיליפס, ASML) ותוכניות ניווט TomTom.

חשיבותה של הולנד למסחר נשארה גבוהה בזכות הקשרים שלה ברחבי העולם, מסורת ארוכת שנים של מסחר ודיפלומטיה, וכן קיום של בורסות סחורות באמסטרדם. נמל רוטרדם שהיה אחד מהנמלים הגדולים בעולם, הוא עדיין הנמל הגדול באירופה ומהווה גשר סחורות בין אנגליה לבין גרמניה - שתי הכלכלות הגדולות באירופה.

הולנד היא הכלכלה ה-18 בגודלה בעולם מבחינת גודל התוצר מקומי גולמי (תמ"ג) שלה והיא הכלכלה העשירית בעולם במבחן של תמ"ג לנפש. בין 1997 לשנת 2000 הצמיחה הכלכלית עמדה על כ-4 אחוז בממוצע, הרבה מעל הממוצע באירופה. הצמיחה האטה באופן ניכר בין 2001-2005 בגלל המיתון העולמי.

ראו גם

קישורים חיצוניים