עירוב שימושי קרקע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארוע מסה קריטית בישראל ברחוב אבן גבירול בתל אביב. עירוב שימושי קרקע ברחוב בא לידי ביטוי בדירות מגורים מעל לקומת עמודים שבה חנויות ומסעדות. הוא גם נחשב לאחד הרחובות המוצלחים והשוקקים בתל אביב.

עירוב שימושי-קרקע (Mixed-use development) או ערבוב שימושים הוא סוג של תכנון עירוני שבו מאפשרים מספר שימושים (כגון דיור או מסחר) בבניין, בקבוצת בניינים או באזור מסוים. בתכנון אזורי ערים, הכוונה היא לשילוב שימושים כמו מגורים, מסחר, תעשייה, משרדים, חינוך, רשויות, מוסדות תרבות, נופש, פנאי ושירותים אחרים, גינות ועוד, באותו האזור.

תפישה זו עומדת בניגוד להפרדת שימושי קרקע - מהתכנון העירוני שהתפתח בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה של - הפרדת ערים לאזורים שונים כמו אזורי דיור (שכונות שינה בערים ובפרברים), אזורי מסחר, אזורי חינוך (מתחמי חינוך מבודדים כגון אוניברסיטת חיפה שבישראל) אזורי תעשייה וכו', כחלק מתכנון מוטה רכב פרטי.

המעבר של מתכנני ערים חזרה לעירוב-שימושים מהווה צעד אחד בתנועה של עירוניות מתחדשת וכחלק מתכנון מוטה תחבורה ציבורית.

השפעות

עירוב שימושים יכול לשפר את האקולוגיה העירונית במספר דרכים:

מבחינת תחבורה עירוב שימושים מאפשר לקרב את התושבים לשירותים כמו עבודה, חינוך או מסחר, ולהגיע לכל אלה בקלות באמצעות הליכה או תחבורת אופניים. דבר מאפשר להקטין את כמות הנסיעות במכוניות בעיר ולהוריד את זיהום האוויר בתוכה, להקטין בעיות של תאונות דרכים, עומסי תנועה, רעש והקטנה של מגמות של פרבור.

הקטנת השימוש ברכב הפרטי גוררת גם הקטנת המנגנון של ביקוש מושרה, הקצאת פחות מקום ל חנייה דבר שמפנה שטח עירוני לשימושים אחרים כמו דיור, תחבורה, מסחר או גינות, ומוזיל את עלויות הדיור.

מניעת פרבור ושיפור התחבורה באופניים וברגל משלימים עוד מטרה של ערבוב שימושים והיא יצירה של עיר חיה ושוקקת, שבה יש נוכחות מתמדת של הולכי רגל בכל האזורים - דבר שעוזר לפיתוח כלכלת העיר (במיוחד לעסקים המקומיים), הופך את הרחוב למקום מעניין יותר. הליכה ואופניים מהווים גם תחבורה פעילה שמשפרת את הבריאות באופן מהותי על ידי שיפור הכושר הגופני ומניעת תחלואה במחלות לב וסוכרת.

בספרה מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות, טוענת ג'יין ג'ייקובס כי דרך טובה להפחתת הפשיעה בעיר היא הגברת נוכחות של הולכי רגל ברחוב, כמו גם חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב. דברים אלה יוצרים נוכחות של אנשים ברחוב, יחד עם זהות מקומית ותחושת שייכות ואחריות של המרחב מצד בעל החנות. כיום זהו תחום אחד מתוך שורה של צעדים בתחום של מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי.

יישום

עירוב שימושי קרקע ברחוב שקט בעיר אוטרכט בהולנד - שילוב חנות בחזית הקומה הראשונה בבית מגורים. רחובות מרכזיים רבים בערי הולנד מכילים עירוב שימושים של חזיתות חנויות בבנינים משותפים רבי קומות, אבל עירוב כזה קיים גם ברחובות פחות מרכזיים בבתים פרטיים.

עירוב שימושי קרקע הוא אחד הצעדים המרכזיים לשיקום ערים שקידם בשנות ה-70 ז'יימה לרנר בעיר קוריטיבה שבברזיל. הרעיון היה לקצר את מרחקי הנסיעה בין מקומות שונים בעיר. בנוסף כל אזור משמש מגוון של שימושים ולכן יש בו נוכחות מתמדת של אנשים. הדבר דומה לעקרון פרמקלצ'ר שבו כל דבר משמש לשם מספר דברים.

ערים נוספות כמו פורטלנד ביצעו צעדים דומים וזכו גם הן לשיפור התחבורה ואיכות האוויר, הורדת כמות הפשיעה ושיפור איכות חיי התושבים. בסרט אגדה אורבנית מדגים ניצן הורוביץ כיצד עירוב שירותי קרקע יחד עם שיפור התחבורה הציבורית משפר את השילוב של קשישים בקהילה העירונית, שכן הדבר מאפשר להם גישה קלה לשירותים עירוניים וסביבה עירונית בטוחה.

בערים אירופאיות רבות קיים עירוב שימושים אינטנסיבי במרכזי הערים במסגרת בניה מרקמית. בבניה כזו אין חצר קדמית בין חזית הבית לרחוב. החצרות ממוקמות פעמים רבות בצד האחורי של הבניין או בתוך בלוק עירוני, או שיש גנים ציבוריים. במרכזי ערים רבות באירופה (לדוגמה בהולנד) חזיתות של בתים פונות לרחוב ובהן ממוקמים משרדים וחנויות הצופים אל הרחוב. בניה מרקמית כזו היא חסכונית בהרבה בשטח ומאפשרת מגורים צפופים יותר, דבר שמקל על שימוש באופניים, תחבורה ציבורית והליכה ברגל.

תמהיל דיור

תמהיל דיור הוא עקרון נוסף שדומה לעירוב שימושי קרקע ומשלים אותו. בתמהיל דיור יש ערבוב אוכלוסיות בגילים שונים. לדוגמה: מבוגרים וצעירים, משפחות עם ילדים יחד עם רווקים ומבוגרים, ערבוב של אוכלוסיות עם הכנסות שונות באותן השכונות ורקע אתני שונה. דבר זה מסייע כדי למנוע סגרגציה, ג'נטריפקיציה והתפתחות של מלכודות עוני, ניכור פשיעה ועוד בעיות הקשורות בכך. אנשים בעלי רקעים שונים מגדילים את המגוון האנושי בעיר ומאפשרים מפגשים, הפרייה הדדית של רעיונות, תרבות ופעילות וכן מאפשרים ליצור הון חברתי על ידי הספקה של שירותים מקומיים. לדוגמה אנשים מבוגרים או בני נוער יכולים לסייע להורים ולמוסדות חינוך בגידול ילדים קטנים על ידי התנדבות, בייביסיטר, הדרכה ועוד. נוכחות של צעירים ליד מבוגרים יכולה להגביר את הביטחון נגד פשיעה ולסייע בעבודות תחזוקה של הבית וכדומה.

השפעות של עירוב שימושי קרקע

השפעות בריאותיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תחבורה פעילה

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), מגלה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[1] הסיבות לכך כוללות הפחתה בתאונות דרכים (לרמה של רבע מישובים פרווריים), שיפור כושר גופני והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של תחבורה פעילה), הפחתה בזיהום אוויר מתחבורה, שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת המתח הנפשי בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. [1]

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית ממליץ על לפחות 22 דקות ביום של פעילות גופנית מתונה כמו הליכה מהירה, כדי לשמור על הכושר ועל הבריאות. רק מחצית מהאמריקאים המבוגרים מצליחים לעמוד בכך, אבל רוב נוסעי התחבורה הציבורית מגיעים ליעד זה על ידי הליכה לתחנות של תחבורה ציבורית.

מאפיינים של השכונה שמעודדים שימוש בתחבורה ציבורית כמו עירוב שימושי קרקע, ותכנון מרחב ידידותי להולכי רגל משפרים גם הם את בריאות הציבור. מתוך התושבים שיכולים להגיע ליעדים עירוניים רצויים בתוך 10 דקות הליכה מהבית, 43% מצליחים להגיע ליעד המומלץ של פעילות גופנית, זאת לעומת 27% מקרב האנשים שנמצאים באיזורים בעלי תכנון מוטה רכב פרטי[1] מקרב אזרחים בוגרים שיכולים לבצע פעילות גופנית, מי שמצליחים להגיע ליעד של הפעילות הגופנית הם בעלי הוצאות בריאות של 1,019 דולר לשנה, הוצאות נמוכות ב-32% (או 330 דולר) יחסית לאנשים בעלי אורח חיים יושבני (1,349 דולר בשנה). [1]

עירוב שימושי קרקע בישראל

עירוב שימושים קיים בישראל ברחובות וותיקים רבים בערים ישראל כמו רחוב אבן גבירול, נחלת בנימין ורוטשילד בתל אביב, רחוב וויצמן וכצנלסון בגבעתיים, רחוב אחוזה ברעננה, רחוב ויצמן בכפר סבא, רחוב ביאליק ברמת גן ועוד.

בניגוד לכך חלקים, גדולים של הבנייה והתכנון החדשים מבוססים על הפרדת שימושי קרקע ובניית איזורי תעשייה או "מתחמי בילוי" יחד עם חניונים לרכב פרטי - כמו מתחם הנמל בצפון תל אביב, איזור התעשייה בפתח תקווה או בראש העין, איזור התעשייה בנתניה ועוד. איזורים אלה סובלים מבעיות תחבורה וחנייה בשעות הבוקר, והופכים להיות מקומות שוממים ומסוכנים בשעות הערב. במקביל שכונות המגורים ב"ערי שינה" הופכות להיות שטח נטוש-כמעט בשעות הבוקר.

כמו במקומות רבים אחרים בעולם, הפרדת השימושים גורמת לבזבוז קרקע ולשימוש מוגבר ברכב פרטי לשם יוממות, ולפרבור. כמו כן הפרדת השימושים גוררת שימוש בזבזני בשטח, דבר שמעלה את עלויות התחזוקה מצד העיירה וגם מייקר את הדיור. הפרדת השימושים מקשה על שימוש בתחבורה ציבורית ומאריכה את מרחקי ההליכה של הולכי רגל.

עמותת מרחב פועלת בישראל מול רשויות המדינה לעידוד תכנון שבו יש עירוב שימושי קרקע. בשנת 2012 הוציאה העמותה יחד עם המשרד להגנת הסביבה את הסרטון "אגדת דשא" סרטון קצר בכיכובו של פרופסור הלל שוקן על בעיות הפרבור בישראל, והשלכות של דבר זה על פקקי תנועה, פליטת גזי חממה ועלויות נוספות לחברה. שוקן מדגיש חלופות לפרבור כמו עירוב שימושי קרקע ומביא כדוגמה את בת-ים שבה יש שילוב של צפיפות ועירוב שימושים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Todd Litman, Evaluating Public Transportation Health Benefits ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010
אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - שיקגו - בוגוטה - מלבורן - מסדאר

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - איזור ידידותי להולכי רגל - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית -ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים


אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד - קופנהגן - גרמניה - שוודיה - צרפת - ארצות הברית - ישראל - תל אביב

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - שדרת אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - חזון אפס תאונות דרכים - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - רכבת אופניים - ישראל בשביל האופניים