תחבורת אופניים בבריטניה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תחבורת אופניים בבריטניה היא התחום של תחבורת אופניים בבריטניה. לקראת סוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 אופניים היו אמצעי תחבורה חשוב בבריטניה, הן ככלי תחבורה עצמאי והן יחד עם תחבורה ציבורית. דבר זה השתנה עקב הגברת השימוש במכוניות יחד עם מגמות של פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי. בסוף המאה ה-20 אחוז השימוש באופניים בבריטניה היה נמוך יחסית למדינות מערביות אחרות באירופה. בתחילת המאה ה-21 החלו בבריטניה מגמות של שינוי ומאמצים לקדם תשתיות אופניים ותחבורת אופניים כחלק ממגמה כוללת של קידום תחבורה בת קיימא ועירוניות מתחדשת, דבר שמתחבר למגמה כללית של תחבורת אופניים באירופה ועידוד תחבורה פעילה. כתוצאה מכך עלה השימוש באופניים, בעיקר בערים הגדולות. מספר רוכבי האופניים בלונדון עלה פי 3 בתוך עשור, כרבע מסך הנוסעים לעבודה במרכז העיר משתמשים באופניים.

שביל אופניים במנצסטר, בריטניה, יחד עם מונה אופניים אלקטרוני

למרות שבריטניה מפגרת אחרי מדינות אירופאיות אחרות בתחום, יש לה רקע ותרבות אופניים שמקלים עליה. לדוגמה רשת שבילי אופניים לאומית שמכסה את כל המדינה - למרות שרשת זו אינה קרובה לרשת הדרכים ההולנדית , ואינה מציעה אותה דרגה של בטיחות או הפרדה היא עדיין מאפשרת רכיבה של קילומטרים רבים בין עיירות וערים בצורה בטוחה. היבט נוסף שמסייע לקידום הנושא במדינה היא מספר משמעותי של ארגוני אופניים ותחבורה בת קיימא שפועלים לקידום הנושא וכן מחוייבות של הממשלה וראשי עיר לנושא. לדוגמה ממשלת בריטניה מתכוונת להשקיע כמעט מיליארד ליש"ט בקידום תשתיות אופניים וצעדים נוספים בעשור הקרוב. בריטניה יכולה להיות מקרה בוחן מעניין לישראל שכן בשתי המדינות יש ערים עם מכוניות רבות, תרבות נסיעה ותכנון מוטים לכיוון של רכב פרטי ופרבור.

היסטוריה של אופניים בבריטניה

בריטניה, יחד עם צרפת וגרמניה, היא בעלת היסטוריה של פיתוח טכנולוגיית האופניים במהלך המאה ה-19. דוגמה בולטת לכך היא הפיתוח של "אופני הבטיחות" (Safety_bicycle) ידי המהנדס האנגלי Harry John Lawson בשנת 1876. האנגלי John Kemp Starley, נחשב לרוב כממציא של האופניים המודרניים. בשנת 1885 הוא שיווק את הדגם הראשון של אופני הבטיחות שזכה להצלחה מסחרית, תחת השם the Rover. אופני בטיחות, היו בעלי שרשרת שהגיע לגלגל האחורי וזוג גלגלים בעלי גודל זהה. מאפיינים אלה אפשרו רכיבה בטוחה בהרבה לעומת אופני הפני והם אפשרו שימוש באופניים על ידי קהל גדול בהרבה שכלל גם נשים.[3]

החל משנת 1868 ובמהלך המאה ה-19 העיר קובנטרי הייתה היצרנית הגדולה בעולם של אופניים. בעיר היו 450 יצרני אופניים ותעשיית האופניים פרחה בה במשך כמאה שנים. יצרנים מוכרים כמו Dunlop, Hobart, Singer, Premier, Rover ו-Triumph הקימו את מפעליהם בעיר זו והיא הפכה להיות מותג של איכות בייצור. ‏[1]

עד אמצע המאה ה-19 היו כלי הרכב בעלי גלגלים קשיחים, לרוב היו אלה גלגלי עץ בעלי חישוקי מתכת. הסקוטי רוברט ויליאם תומפסון, היה הראשון שניסה להקיף את הגלגל בעור ובין החישוק לגלגל קבע צינור גומי מנופח שיבלום ברכות את זעזועי הדרך. רעיונו של תומפסון נזנח בשל טכניקת עיבוד הגומי שלא הייתה מפותחת דיה. ב-1888 נרשם פטנט ראשון בעולם על צמיג פנאומטי (צמיג מלא באוויר) על ידי הסקוטי ג'ון בויד דאנלופ, שהתקין צמיג שכזה, לתלת האופן של בנו הקטן. חברת הגומי Dunlop Rubber הפכה לחברה רב-לאומית של בתחום הגומי והצמיגים. החברה נוסדה ב-1889 על ידי Harvey du Cros שעירב את דנלופ בנושא והייתה הראשונה לשווק צמיג פנאומטי.

במהלך המאה ה-20 החלו מכוניות וכלי רכב ממונעים אחרים לדחוק את האופניים, והשימוש בהם הלך וירד. מגמות אלה הלכו יד ביד יחד עם פרבור ותכנון מוטה מכוניות. בזמנה של מרגרט תאצ'ר התחזקה הדעה כי אי-שימוש במכונית מעיד על עוני ו/או על כישלון אישי- כלומר ראיית המכונית כסמל סטטוס. היבטים אלה הביאו לאחוזי רכיבה נמוכים מאוד בבריטניה. בשנים האחרונות יש שינוי במגמה, ממשלת בריטניה רוצה להגביר את מספר הרוכבים והולכי הרגל ולהוריד את מספר הנפגעים בתאונות דרכים מבין משתמשי התחבורה הרכה.

אחוז ומספר הרוכבים בבריטניה

נתונים משנת 2003 הראו כי שיעור הנסיעות באופניים מתוך כלל הנסיעות בבריטניה עמד על 2% בלבד - הנתון הנמוך יותר מבין המדינות האירופאיות שנמדדו באותה עת (לעומת 5% בצרפת ו-26% בהולנד). [2]

בשנים האחרונות יש בבריטניה מגמות של שינוי, במיוחד בלונדון עקב הפיתוח של תשתיות אופניים וצעדים נוספים. מומחי תחבורה ממשרד התחבורה הבריטי ועיריית לונדון סבורים כי המגמות של ירידת השימוש במכוניות בעיר מעידה על מגמה לפיה בריטניה עברה את שיא השימוש במכוניות. בין 2002 ל-2012 הייתה ירידה בשימוש במכוניות במונחים של הורדת מספר הקילומטרים שבהם נוסעים ברכב פרטי, ועליה דרמטית בקילומטרים שנוסעים באופניים. ‏[3]

עד שנת 2016, שיעור האנשים הבוגרים באנגליה שרוכבים על אופניים בכל יום, עלה ל-4% (1.9 מיליון אנשים) - עליה של פי 2 לעומת 2003. עוד כ-5% רכבו על אופניים לפחות פעמיים בשבוע (2.6 מיליון אנשים). סקר אחר מאותה שנה, של הממשלה הבריטית מצא כי 3.4% מהבוגרים רכבו על אופניים חמישה ימים בשבוע, וכ-12% מהאוכלוסייה הבוגרת רוכבים על אופניים לפחות פעם בשבוע (כ-5.4 מיליון אנשים). [4] [5] עם זאת, כ-69% מהאוכלוסייה הבוגרת לא רוכבים כלל. הנתונים בווילס ובסקוטלנד הם דומים. [6] ל-42% מתוך האוכלוסייה מעל גיל 5 יש אופניים. גברים בבריטניה רוכבים הרבה יותר מאשר נשים - הן במונחים של מספר הנסיעות והן בקילומטרז'. [7] דבר זה יכול להצביע על כך שתחבורת האופניים ברוב המדינה אינה מפוחתת שכן נשים הן בדרך כלל רגישות יותר לנושאי בטיחות לעומת גברים.

תחבורת אופניים בערים שונות

תחבורת אופניים בלונדון

רוכבי אופניים במהלך שעות העומס במרכז לונדון, 2013

עד סוף שנות ה-60 חלה ירידה באחוז רוכבי האופניים בלונדון. אחוז הרוכבים החל לעלות בקצב איטי בשנות ה-70 של המאה ה-20, מגמה זו נמשכה עד לתחילת המאה ה-21. כמות הנסיעות היומיות שבוצעו באופניים באיזור לונדון רבתי, שבו גרים 7 מיליון תושבים, עלתה מ-290 אלף בשנת 2000 ל-580 אלף בשנת 2012. [8]

תנאי הרכיבה שהיו בלונדון בשנים האחרונות, נתפסו כבלתי בטוחים על ידי רוכבים. מקבץ של מקרי מוות של רוכבים בנובמבר 2013 הוביל לביקורת רחבה על תשתיות האופניים בעיר וקריאה לשיפורם על ידי עיתונאים, פוליטיקאים וארגוני רוכבים.

לונדון החלה בהקמת שבילי אופניים ו-"אוטוסטרדות אופניים", מס גודש על מכוניות, איזורי מיתון תנועה, הגבלות על חניית מכוניות, ושיפורים בתחבורה הציבורית שהובילו לשינויים בעיר. בנוסף לכך גם תהליכים כמו מיתון כלכלי ועליה במודעות סביבתית ובריאותית, וקמפיין של עיתון הטיימס הובילו לעלייה בשימוש באופניים.

בשנת 2008 הכריזה TFL - גוף ממשלתי-עירוני שממונה על התחבורה בלונדון, על הקמה של תריסר "אוטוסטרדות אופניים" במטרופולין לונדון. מדובר בשבילי אופניים דו-כיווניים רחבים במיוחד, שבכל אחד מהם יש מקום לשני רוכבים לאותו כיוון (מאפשר עקיפה) דבר שמאפשר רכיבה מהירה. השבילים כוללים גם צמתים בטוחים לאופניים. ‏[4] השבילים הם בעלי שם CS1 עד 12 והיו מסודרים כחישור שמרכז המטרופולין נמצא במרכזו. מתוך תריסר שבילים רק 6 הוקמו - CS1, CS2, CS3, CS5, CS7 ו-CS8. כמו כן CS2 שודרג בצורה משמעותית לעומת התכנון המקורי שלו ו-CS5 ו-CS8 קוצרו. השבילים CS6 ו-12 שנעים מצפון לדרום בוטלו ו-CS6 תוכנן מחדש. שני שבילים ידועים הם -East-West Cycle Superhighway, שהוא CS3, נע לעורך כ-8 ק"מ לאורך נהר התמזה, מ-Tower Hill ועד Lancaster Gate, [9] [10] נתיב אחר הוא North-South Cycle Superhighway שהוא CS6, הוא אוטוסטרדת אופניים במרכז העיר לאורך 5 ק"מ. [11] השלמה מלאה של שני שבילים אלה צפויה בקיץ 2018. בלונדון יש מערכת השכרת אופניים בשם Santander שמכסה את כל העיר, בעלות של כ-2 ליש"ט לרכיבה. [12]

במשך העשור של 2005-2015, תחבורת האופניים בלונדון גדלה כמעט פי 3 [13] ביוני 2013 דווח משרד התחבורה הבריטי כי 24% מהנוסעים במרכז לונדון בזמן השיא הם רוכבי אופניים.[14].עיריית לונדון מתכוונת להשקיע 913 מיליון ליש"ט במהלך 10 שנים כדי לקדם את תחבורת האופניים. [15]

לונדון מקדמת את הגברת השימוש באופניים גם על ידי אירוע שנתי, RideLondon, שבו השתתפו כ-70,000 רוכבים. [16]

תחבורת אופניים בבריסטול

בשנת 2006 התגוררו בעיר בריסטול כ-410 תושבים, מה שהופך אותה לעיר השישית בגודלה באנגליה והשמינית בגודלה בממלכה המאוחדת. [17] גודל אוכלוסיית העיר דומה לאוכלוסיית תל אביב. אחוז הנסיעות באופניים בה נכון לשנת 2013 הוא כ-14% [18]- דומה גם כן לתל אביב, נכון לאותה שנה זו העיר עם שימוש האופניים הגבוה ביותר בבריטניה, מלבד אוקספורד, שהיא עיר אוניברסיטה. ראש העיר של בריסטול בשנים 2012-2016 George Ferguson היה אדריכל במקצועו,[19] קידם שבילי אופניים במרכז העיר, דבר שהוביל לעליה ניכרת של רוכבים בעיר.[20] ראש העיר Marvin Rees שמכהן משנת 2016, תומך בתחבורת אופניים. [21]

תחבורת אופניים בערים נוספות

השוואה של פיצול נסיעות מראה כי השימוש הגבוה ביותר באופניים בבריטניה נמצא בישובים אוקספורד (19%), בריסטול (14%), יורק (12%), ונוריץ' (10%). נכון לשנת 2008, רק שמונה ישובים באנגליה היו בעלי אחוז נסיעות באופניים גבוה מ-5%. [22]

ב-18 ערים ברחבי בריטניה קודמו שבילי אופניים, אירועים, לימודי רכיבה ועוד. בערים אלו נסללו כ-10-20 קילומטרים של שבילי אופניים חלקם בצמוד לכבישים וחלקם בפארקים. עד שנת 2013 השפעת צעדים אלה קטנה מלבד במספר ערים כמו קיימברידג' ובריסטול.[23][24]

ארגון Sustrans קיים בשנת 2017 פרוייקט הערכה של תחבורת אופניים. הפרוייקט בשם Bike Life היא הערכה של רכיבת האופניים במספר ערים, כולל הערכת תשתיות האופניים, התנהגות נסיעה, נוחות התחבורה, השפעת הרכיבה והשקעות נוספות. הפרויקט העריך את הערים בלפסט, ברמינגהם, בריסטול, אדינבורו, מטרופולין מנצ'סטר וניוקאסל. [25]

אדינבורו (באנגלית: Edinburgh) היא עיר מרכזית והיסטורית בחוף המזרחי של סקוטלנד, על הגדה הדרומית של לשון הים של פורת'. היא הייתה בירת סקוטלנד מאז 1492, ומשנת 1999 חזרה להיות בירת האוטונומיה הסקוטית של בריטניה ומקום מושבו של הפרלמנט הסקוטי, שנוסד מחדש. בעיר גרים כ-460 אלף תושבים. נכון לשנת 2017 כ-7.5% מבין הנסיעות לעבודה של תושבים בעיר היו באופניים. הרוכבים ביצעו 15 מיליון נסיעות והועילו לכלכלת העיר בסכום של 24 מיליון לי"שט. הם חסכו למערכת הבריאות 739 אלף ליש"ט - סכום שווה למשכורת של 31 אחיות. בכך יום נחסכו לעיר 11 אלף מכוניות - שהיו תוספות מקום בכביש של כ-35 מייל. 80% מהתושבים תומכים בבניית שבילים נוספים גם על חשבון מקום למשתמשי דרך אחרים. [26]

בניוקאסל, 7% מהתושבים רוכבים בדרך כלל לעבודה. 31% מהם נמצאים במרחק של 125 או פחות משביל אופניים. 40% מהתושבים חושבים שבטיחות האופניים בעיר היא טובה ו-53% מהתושבים רוצים להתחיל לרכוב או לרכוב בצורה תכופה יותר. 65% מהתושבים חושבים שהעיר תהיה מקום טוב יותר אם יותר אנשים ירכבו על אופניים, 69% חושבים שצריך להשקיע יותר כסף באופניים, 56% מהתושבים חושבים ששבילי אופניים מופרדים מהתנועה יעזרו להם מאוד לרכוב יותר. 74% מהתושבים חושבים שצריך לבנות עוד שבילי אופניים נפרדים, אפילו אם זה אומר פחות מקום למשתמשי דרך אחרים. [27]

אחת הדוגמאות לכישלון של תכנון תשתיות לאופניים נמצא בעיירה Stevenage. עיירה זו שמונה כ-80 אלף תושבים נמצאת 40 ק"מ צפונית ללונדון והוקמה בשנת 1946 בתכנון של "עיר חדשה".[28] בעיר הוקמה רשת של שבילי אופניים, נפרדים לגמרי מתשתיות המכוניות על ידי שורה של מנהרות שעוברות מתחת לכבישים.‏[5] למרות כוונות המתכנן לכך שתושבים רבים ירכבו, ולמרות שהעיר היא קומפקטית למדי, אחוז הרוכבים בעיר היה נמוך מאוד והוא הלך וירד עם השנים, בד בבד עם עליה בשימוש במכוניות. ‏[6]. סיבות אפשרויות לכך הן צפיפות עירוניות נמוכה מידי (בתים צמודי קרקע בצפיפות של 3 אנשים לדונם), נוחות רבה מידי לנסיעה במכונית עקב תכנון מוטה רכב פרטי ופרבור משתרע עם כבישים רחבים. סיבות אחרות עשויות להיות מיעוט מקומות תעסוקה במרחק רכיבה, דעה קדומה נגד אופניים בשנות ה-50 וה-60, רתיעה נגד רכיבה במעברים שיורדים מתחת לקרקע, או תחזוקה גרועה של השבילים. הישוב הוא דוגמה עד היום לכך ששבילי אופניים הם תנאי הכרחי לתחבורת אופניים מוצלחת אבל לא תנאי מספיק. וכן טענות כמו "אם היו לנו רחובות רחבים יותר היה מקום לאופניים" אינן מדוייקות - במקום עם רחובות רחבים מאוד יש מעט שבילי אופניים. [29]

רשת שבילי אופניים ארצית

בבריטניה קיימת רשת שבילי אופניים ארצית המכסה את כל המדינה. הרשת כוללת שבילים וכבישים באורך של 14,000 מייל בכל רחבי המדינה. ‏[7] כיום הרשת מתוחזקת על ידי ארגון ללא מטרת רווח בשם Sustrans. [30]

הרשת היא שילוב של תשתיות אופניים שונות מבחינת בטיחות ונוחות. חלקה מורכב משבילים מופרדים מתנועה מנועית - שבילי אופניים שנמצאים בשטחים ירוקים ואינם נגישים למכוניות, שבילי אופניים לצד שבילי הליכה, ושבילים לצד מדרכות. חלק מהרשת הוא שילוב של אופניים בכבישים עם תחבורה מנועית - כולל רחובות שקטים בדרך כלל עם מיתון תנועה של 20 או 30 קמ"ש, רחובות או כבישים צדדיים וכן כבישים כבישים כפריים עם תנועה מעטה מאוד. כל הנתיבים ברשת מזוהים על ידי תמרורי אופניים, וכן מספרים של רשת שבילי האופניים שמסייעים להתמצאות.‏[8] מפת הרשת מציגה שבילים נפרדים בירוק, ונתיבים בכבישים כפריים או רחובות עם מיתון תנועה בסגול. [31]. יש מקומות שבהם ניתן לרכוב כמעט כל הדרך על שבילים נפרדים - לדוגמה בין מנצ'סטר לבין ליברפול לאורך שביל מספר 62.[32] לעומת זאת חלקים נרחבים מהרשת הם דרכים כפריות, שחלקן בעלות מגבלת מהירות מרבית של 30 קמ"ש.לדוגמה דרך מספר אחת שעוברת ליד העיירה Cayton [33][34]. בקרבת ערים נעשה שילוב של רחובות עם מיתון תנועה יחד עם שבילי אופניים. כמו לדוגמה באיזור הבא של דרך מספר 6 בנוטינגהם [35], שבו סימון לכניסה לרחוב צר[36] המשתלב בהמשך עם שביל אופניים מקומי. [37] ולעומת זאת קיימים גם שבילים נפרדים לגמרי מרשת הכבישים, שבהם ניתן לנסוע קילומטרים בלי לפגוש רכב ממונע, כמו בשביל 67 [38] שחוצה כבישים מתחת לגשרים. [39]

הדרכות לכישורי רכיבה באופניים

משרד התחבורה הבריטי פיתח תקן לאומי לקיום הדרכות אופניים , בשם Bikeability, שמלמד רוכבים כישורי רכיבה ובטיחות. התוכנית מחולקת ל-3 רמות הכשרה:[40]

  • ברמה אחת מלמדת כישורי רכיבה בסיסיים בסביבה מבוקרת שאין בה כלי רכב מנועיים.
  • רמה שתיים מלמדת כיצד לרכוב בנתיבים מתוכננים על כבישים משניים
  • רמה שתיים מלמדת כידצ להתנהל במגוון תנאי דרך והיא מבוצעת בדרכים עמוסות יותר, זיהוי של קונפלקטים ברכיבה והימנעות מהם.

התכנית מיודעת לילדים בבתי הספר וגם למבוגרים. עד שנת 2018 השתתפו בתוכנית מעל שני מיליון משתתפים. ‏[9]

השפעות של תחבורת אופניים בבריטניה

לפי הערכות, פקקי תנועה בבריטניה גורמים שם נזק של 4.3 מיליארד ליש"ט בשנה, ולפי מחקרים מאוניברסיטאות לידס וקיימברידג', הכלכלה הבריטית יכולה לחסוך הוצאות בריאות בסך 6 מיליארד ליש"ט לשנה אם הממשלה תשקיע בשבילי אופניים 10 ליש"ט לאדם לשנה - כלומר כ-630 מיליון ליש"ט לשנה (בבריטניה גרים 63 מיליון תושבים). [10] ההוצאה הלאומית של בריטניה על בריאות עמדה בשנת 2012 על 144 מיליארד פאונד כך שמדובר בחסכון של כ-4% מהוצאה זו. (בישראל ההוצאה הלאומית על בריאות עמדה בשנת 2013 על 79.3 מיליארד ש"ח, כך שחסכון דומה יעמוד על 3.3 מיליארד ש"ח בשנה), סה"כ התמ"ג של בריטניה עמד על 2,848 מיליארד ליש"ט לשנת 2014, לעומת תמ"ג של 305 מיליארד דולר שיש לישראל, כך שהוצאת 630 מיליארד ליש"ט שקולה בישראל להוצאה של 101 מיליון דולר, או 404 מיליון ש"ח בשנה.

קמפיינים וארגונים למען תחבורת אופניים בבריטניה

קיימים מספר ארגונים למען אופניים ותחבורת אופניים בבריטניה.

ארגון Cycling UK שפועל למען כל סוגי הרכיבה בבריטניה, הוקם בשנת 1878, בשם Bicycle Touring Club‏. [41] הארגון מקדם מספר קמפיינים לשיפור הרכיבה במדינה. ביניהם Cycle safety: make it simple שכולל פתרונות פשוטים לתמוך בקידום רכיבה באופניים. [42] קמפיין נוסף הוא לשם קידום רחובות ידידותיים לאופניים. [43]

עיתון 'הטיימס' פרסם מניפסט בן 8 נקודות ויצא בקמפיין בשם "ערים מתאימות לאופניים" (Cities Fit for Cycling campaign) לשיפור הערים כך שיתאימו לאופניים, שכלל דרישות כמו זיהוי 500 הצמתים המסוכנים ביותר לאופניים ותיקונם, והקצאת 2 אחוז מתקציב הכבישים לטובת שבילי אופניים. הוועדה לתחבורה של הפרלמנט המליצה בשנת 2014 להקצות 3% מתקציב התחבורה, כ-400 מיליון ליש"ט בשנה, לפיתוח תשתיות אופניים וזאת בעקבות וועדה חוקרת רב מפלגתית, Get Britain Cycling משנת 2013. בעקבות הלחץ של העיתון ושל ראשי ערים וחברי פרלמנט החליטה הממשלה בשנת 2015 להקצות תקציב יעודי לתשתיות לאופניים(כולל שבילי אופניים וכן תשתיות אופניים הנוגעות לתחבורה ציבורית כגון חניות אופניים).

ארגון בשם London Cycling Works שארגן תמיכה פומבית של עסקים בתשתיות אופניים. הארגון זיהה מספר נתיבים חשובים לשבילי אופניים, פנה לרוכבים באמצעות פלאיירים וקרא להם לדבר עם המעבידים שלהם, כדי שמנכ"לים של חברות שונות, ישלחו מכתבים לעירייה, לתמוך בכך שעובדים יוכלו להגיע לעבודה באופניים באופן בטוח. עד תחילת 2018 שלחו כ-180 עסקים מכתבים לעירייה, כולל חברות גדולות כמו מיקרוסופט, יוניליוור, קוקה קולה, אורנג' ועוד. [44]

The National Clarion Cycling Club, ארגון שיש לו סניפים ברחבי המדינה, הוקם בשנות 1890 וסייע להקמה של התנועה הסוציאליסטית וכן לעליה בפופולריות של רכיבת אופניים במדינה. עוסק ברכיבת ספורט.

קישורים חיצוניים

ארגונים למען אופניים
  • Cycling UK מקדמים תחבורת אופניים ותשתיות אופניים בבריטניה
  • sustrans מבצעים פעילויות שונות ביניהם תיקון של רשת האופניים הארצית בבריטניה.
  • London Cyclying Campaign ארגון עם 12 אלף תומכים המקדם את חזון של לונדון כעיר ידידותית לאופניים
  • CyclingWorks ארגון שמעודד תמיכה של עסקים בתשתיות אופניים נפרדות בלונדון.
  • Life Cycle UK ארגון למען הגדלת מספר הרוכבים על ידי מתן ידע על רכיבה, קבוצות רכיבה, מתן ידע על תחזוקת אופניים ועוד.
  • cycling projects מקדם רכיבה בקרב קבוצות שונות, כולל בקרב נכים.
  • NewCycling קבוצה לקידום תחבורת אופניים בעיר ניוקסל.
  • חזון-אפס לונדון
  • cyclist אתר מסחרי לרוכבים.
מסמכים על אופניים של משרד התחבורה הבריטי
מפות
סרטונים

הערות שוליים

  1. ^ Damien Kimberley, Coventry's Bicycle Heritage, 2015
  2. ^ נסיעות אופניים בהולנד משרד התחבורה, העבודות הציבוריות והמים של הולנד.
  3. ^ Philip Pank, Welcome to the age of the bike: cyclists ‘must be first’ as car use passes its peak The Times, November 6 2012
  4. ^ ראו לדוגמה את הצומת של CS3 עם רחוב Minories [1]
  5. ^ לדוגמה מנהרה מתחת למעגל תנועה
  6. ^ Carlton Reid, Build it and they will come? Why Britain's 1960s cycling revolution flopped, The Guardian, 19 Sep 2017
  7. ^ About the National Cycle Network.Sustrans
  8. ^ לדוגמה סימון של דרך 166 בצומת הבאה [2]
  9. ^ Bikeability, משרד התחבורה הבריטי
  10. ^ Kaya Burgess, Historic move to safeguard cyclists, January 23 2015, the times
אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים