מכונית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכונית או אוטו היא סוג של כלי רכב יבשתי. המכוניות פותחו בסוף המאה ה-19 ונכנסו לשימוש במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 אבל השימוש ההמוני בהן בעולם המערבי החל בעיקר מתום מלחמת העולם השנייה. במאה ה-21 השימוש במכוניות ממשיך להתפשט גם למדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה כמו סין והודו. השימוש הגובר במכוניות גובה מחירים יקרים מאד מהחברה ומשפיעה בצורה משמעותית על מבנה ותכנון הערים, על הדיור, הבריאות, הכלכלה והתרבות כולה. השפעה חשובה אחת היא הפרבור ותכנון מוטה רכב פרטי שבהן העיצוב העירוני של ערים חדשות וישנות מעוצב כך שיהיה נוח לנהגים ולמכוניות על חשבון תפקודים אחרים של הערים ועל חשבון צורות תחבורה אחרות כמו תחבורה ציבורית, תחבורת אופניים או הליכה ברגל.

למכוניות פרטיות יש השפעות רבות על הבריאות. השפעות אלה כוללות השפעה על התמותה, פציעות, מחלות, בעיות נפשיות, נטל תחלואה ונכות. הדבר מבוצע דרך מספר אפיקים: תאונות דרכים; אורח חיים יושבני ודרכו השפעה על השמנה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד; זיהום אוויר מתחבורה ודרכו תרומה למחלות נשימה, מחלות לב וכלי דם, סרטן, אסתמה ואולי גם מחלות נוספות כמו אוטיזם; זיהום רעש הגורם למתח נפשי, חירשות ומחלות לב; פגיעה בבריאות הנפשית -הגדלה של המתח הנפשי עקב פקקי תנועה, נהיגה ממושכת, וטראומות, וכן דרך גדלת העול הכלכלי שגורם המתח בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. השפעות נפשיות נוספות נגרמות על ידי הורדה של תחבורה פעילה - אורח חיים יושבני. יצירת קיטוע של שטחים עירוניים ובכך פגיעה בקשרים החברתיים דבר שפוגע בבריאות הנפשית; ותרומה לאי שוויון בריאותי - פגיעה בנגישות לשירותי רפואה ולמזון בריא יותר, ופחות אפשרות כלכלית להשיג שירותים אלה בגלל הוצאות על רכב.

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית בארצות הברית (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[1] הדו"ח מצא כי בישובים בעלי תכנון מוטה תחבורה ציבורית יש הרבה פחות הרוגים בתאונות דרכים, (לרמה של רבע מישובים פרווריים), כי משתמשי תחבורה ציבורית הם בעלי בריאות משופרת עקב תחבורה פעילה והליכה לתחנות תחבורה ציבורית, שבישובים עם תחבורה ציבורית יש פחות זיהום אוויר מתחבורה, ויש ירידה במתח הנפשי וכן השפעות אחרות, הנובעות משיפור המצב הכלכלי של התושבים עקב אפשרויות תחבורה זולות יותר. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. [1]

מאמר משנת 2011 מצד קבוצת חוקרים, מצביע על הנזקים הרבים של מכוניות על בריאות. ההיבטים כוללים: תאונות, פגיעה בפעילות גופנית, רעש, פגיעה בהון החברתי. המאמר מציין גם את השפעתם על אי שוויון בריאותי ופעילות הלובי הפוליטי של מכוניות נגד הפחתת השימוש ברכב ונגד פעילות בתחומים כמו התחממות עולמית, נושא שיש לו השפעות בריאותיות נוספות , ומשווים את המכוניות להשפעות בריאותיות של עישון טבק. [2][3]

השפעה חשובה של מכוניות היא נזקים סביבתיים שהן גורמת - תרומה משמעותית להתחממות עולמית, זיהום אוויר, קיטוע שטחי קרקע, זיהום מים ועוד.

בנוסף למכוניות יש ההשפעות שיש למכוניות על החברה שכוללות גם תופעות אחרות כגון: אובדן זמן בפקקי תנועה, אי שוויון תחבורתי, ייקור הדיור עקב הוצאות על חניה, תרומה לאי חום עירוני ובזבוז חשמל, פרבור, פגיעה בהון חברתי, ועוד. השפעה נוספת של מכוניות הן דרך היותן צרכן חשוב של נפט - נפט גורם להשפעות סביבתיות קשות (כמו דליפות נפט, זיהום אוויר בבתי זיקוק לנפט) וכן להשפעות מדיניות קשות - תמיכה במשטרים דיקטטורים, תמיכה בארגוני טרור ודיכוי של זכויות אדם.

תכנון מוטה רכב פרטי ופרבור מחריפים עוד יותר את השפעות המכוניות על הבריאות על ידי הגדלה של תופעות כגון נסועה כוללת, תאונות דרכים, פקקי תנועה, זיהום אוויר, הפחתת פעילות גופנית ועוד. הם בעלי השלכות כלכליות ובריאותיות נוספות. אלה כוללים ייקור נוסף של העלויות הכלכליות של התושבים, פקקי תנועה וייקור שירותי רשת אשר מייקרים גישה לשירותי רפואה, למוצרים בריאים, פריסה של שירותי בריאות בקהילה והגעה של שירותי חירום והצלה. השפעות נוספות לפרבור יכולות להיות דרך השפעתו על הון חברתי, דפוסי פשיעה ועוני.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Todd Litman, Evaluating Public Transportation Health Benefits ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010
  2. ^ Atlas Sprawled prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015
  3. ^ Margaret J. Douglas et al, Are cars the new tobacco? Journal of Public Health, Volume 33 Issue 2, June 2011 Pp. 160-169.