שלטי חוצות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שלטי חוצות הם שלטים גדולים התלויים במרחב הציבורי ומעבירים מסרים, לרוב פרסומיים. שלטי חוצות קיימים מזה זמן רב כאמצעי לפרסום בתי עסק בערים בימי הביניים. החל מאמצע המאה ה-19 רובם היו שלטים המציגים צילום או ציור, אבל החל מתחילת המאה ה-21 קיימים שלטים המציגים כמה פרסומות (על ידי סיבוב של השלט) או מסך טלוויזיה.

יש מדינות בהן יש מאבקים או חקיקה נגד שלטי הפרסומות בטענה שהם מהווים הפרעה למרחב הציבורי, פגיעה בנוף, קידום של תרבות הצריכה או תרומה שלהם לתאונות דרכים, בעיקר כאשר השלטים מוצבים ליד כבישים מהירים, או כשהם מכילים תוכן משתנה כמו טלוויזיות או נורות נאון מנצנצות.

נימוקים בעד ונגד שלטי חוצות

השפעות שלטי חוצות על תאונות דרכים

כל חוקרי התנועה מסכימים, כי גורמים חיצוניים המסיחים את דעת הנהג מהכביש מעודדים תאונות. שלטי חוצות נועדו להשיג את תשומת ליבו של הנהג, ולפי חוקרי התחבורה הם אכן משיגים זאת, תוך כדי הפרעה לתשומת ליבו למתרחש בכביש.

קשה להגיד מה התרומה המדוייקת של שלטי חוצות להסחת הדעת ולתאונות. היות ותרומה זו אינה מובהקת - היא קטנה יחסית ונבלעת ב"רעש" של גורמים אחרים. מהצד השני אי אפשר להראות כי אין לשלטי חוצות השפעה על תאונות דרכים. התרומה גדולה יותר בדרכים מהירות ובסוגי שילוט בעלי תוכן מתחלף או מהבהב כמו טלוויזיות או שלטי נאון.

מחקרים בחו"ל

כבר בשנות ה-50-60 של המאה ה-20 הצביעו מחקרים שנערכו באוסטרליה, אנגליה וארצות הברית על עלייה בתאונות דרכים ופגיעה בבטיחות, עקב התקנת שלטי פרסום לצד כבישים מסויימים. המחקרים סוכמו על ידי ג'ונסון וקול בשנת 1976 Johnson & Cole (1976). הם מציינים כי יש מגמה חוזרת של תאונות עקב חוסר תשומת לב מצד הנהג, בקטעים דרך עם פרסומות לעומת קטעים ללא פרסומות.

עם זאת, הם מסיקים, כמו חוקרי תחבורה אחרים, שקיים קושי להביא הוכחה מובהקת לכך ששלטי פרסום גורמים לעליה בתאונות, וזאת בגלל שהתרומה נמוכה ויש "רעשים" מצד גורמים אחרים. מהצד השני, באותה קשה להביא הוכחה חד-משמעית כי שלטי הפרסום אינם מעודדים תאונות דרכים. על פי Treat ועמיתיו (1979), פגיעה ברמת הקשב של הנהג מהווה סיבה חשובה לתאונות. גם לפי Wang ועמיתיו (2000), נמצא כי גורמים חיצוניים לרכב, המסיחים את דעתו של הנהג, גורמים ל-3.2% מהתאונות. Gordon (2005( ניתח 2000 תאונות בניו זילנד, ומצא, כי גורמי הפרעה לקשב, ששלטי חוצות פרסומיים כלולים בהם, היו נוכחים בכ-10% מהן.

מחקרים, שנערכו על-ידי הקרט וגיטלמן (2002, 2006) ומהלאל (2006), קבעו כי שילוט האלקטרוני גורם להקטנת תשומת הלב ממטלת הנהיגה וכתוצאה מכך עלול להגדיל את ההסתברות לתאונות דרכים.

עמדות מומחי תחבורה בישראל

בקרב מומחי התחבורה בישראל יש טענות שונות לגבי הקשר ביו שלטי חוצות בצידי דרכים מהירות לבין תאונות דרכים, אם כי בזמן האחרון יש טענות גוברות נגד השלטים.

מהנדס התנועה של המשטרה רפ"ק ערן סדן טוען שהשילוט בצידי הדרכים מהווה סכנה בטיחותית:[1]

באופן אינטואיטיבי, מובן לכל אחד שמטרת הצבת השלט היא שיסתכלו עליו, המפרסמים עושים את עבודתם מצוין, ומשתמשים בשיטות הלוכדות את תשומת הלב, וגורמות לצופה להסתכל למקום מסוים. כך מחשבתם של הנהגים מועתקת מהכביש לשלט, דבר היוצר סכנה ברורה לתאונות.

סדן הציג מחקרים הטוענים כי קריאת שלט פרסום אורכת 2.3 שניות בממוצע.

רוצה לומר, שבנהיגה במהירות של 90 קמ"ש, עובר הנהג 60-70 מטרים בהם מוסחת דעתו מהכביש". גם המחקרים המוזמנים שהציגו המפרסמים, מדברים על שילוט החוצות כגורם ל-1% מהתאונות. בחישוב פשוט מדובר על 5 הרוגים בכל שנה בגלל שילוט בלבד.

לעומת זאת, במחקר שהוזמן על ידי חברות השילוט, טוען ד"ר משה בקר, מומחה תחבורה שעובד במשרד התחבורה, כי ההפרעה הנגרמת לנהגים על ידי שילוט קבוע היא נמוכה, ודווקא השילוט האלקטרוני מהווה הפרעה גדולה יותר.[2]

עמותת "אור ירוק" הוציאה בינואר 2008 נייר עמדה בשם "אור אדום לשילוט בדרכים" בו היא מתנגדת לשילוט בקרבת הדרך ובעיקר לשלטים אלקטרוניים מתחלפים. [3]

על סמך ממצאי המחקרים שהובאו במסמך זה, ועל סמך הניסיון המצטבר ממדינות אחרות, אור ירוק מתנגדת להתרת הצבת שלטי פרסום בתחום זכות הדרך ובקרבתו, ובעיקר לשלטי הווידאו הדינמיים ולשלטים בעלי מסר מתחלף, בעלי הטכנולוגיה המתקדמת.
-- ינואר 2008- נייר עמדה של עמותת אור ירוק בנושא הסכנה שבשלטי חוצות בכבישים

בזמן הדיונים על הסרת השלטים בבתי המשפט, ובעת דיוניי וועדת הכלכלה על החוק להתרת שילוט בדרך מהירה, משרד התחבורה בראשותו של שאול מופז נמנע מלחרוץ עמדה רשמית בנושא. רק ביולי 2008, חצי שנה לאחר הסרת השלטים, ובמקביל לפרסום נתונים גולמיים של משטרת ישראל, במסגרת הדיונים על החוק להתרת שילוט בדרך מהירה, הודיעו אנשי משרד התחבורה לוועדת הכלכלה כי המשרד מתנגד להחזרת שלטי החוצות עד להשלמת מחקר בנושא.

פרופסור דוד שנער מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמר:

עמדת הרשות נשענת על משולש לוגי שאומר שאנחנו יודעים כ-80% מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מהיסח דעת. יודעים על בסיס מחקרי ששילוט גורם להיסח דעת. מה לא יודעים ששילוט ותאונת דרכים יש קשר חד ערכי". [בשל כך] עמדתנו למנוע את הצבת השילוט עד לקבלת תוצאות מחקר מפורט וענייני
-- משרד התחבורה - לא להחזיר הפרסום לאיילון צבי זרחיה, 07.07.2008 הארץ

פרופ' דורון בלשה, ראש המרכז לבטיחות בטכניון, (בעבר מנכ"ל נתיבי איילון) טען כי הקשר בין הסח הדעת ותאונות הוא ברור.יש מחקרים בעולם שהוכיחו קשר אך אין אף מחקר שמוכיח ששילוט מוסיף לבטיחות.[1]

הגברת עירנות הנהגים

חלק מתומכי השלטים טוענים כי הם גורמים לגירוי הנהגים וכך שומרים על עירנותם. לא ברור מהיכן נובעת טענה זו או עד כמה היא מבוססת.

לעומת עמדה זו, ידוע על לפחות מקרה אחד שבו שלט חוצות "סקסי" גרם לתאונה. נהג בלוס אנג'לס שבהה בשלט חוצות ענקי של הטניסאית מריה שרפובה וגרם לתאונת שרשרת, טען בעת משפטו:

אל תעמידו אותי לדין, היא פשוט יותר מידי סקסית
-- "מריה מריה", מיקי שגיא, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות 25.1.2008

השתלטות על המרחב הציבורי

מתנגדי השלטים טוענים כי השילוט הוא למעשה מסר שנכפה על הצופים, בניגוד לדוגמה לפרסום בטלוויזיה שאפשר לנסות להתחמק ממנו, הנהג בכביש אינו יכול לבחור שלא לצפות בפרסום.

חלק ממתנגדי השילוט טוענים כי השלטים הם חלק מתרבות הצריכה שבה עסקים והמסרים של העולם העסקי חודרים לכל פינה ולכל דקה פנויה בעולמו של האזרח, ומצמצמים עוד ועוד את המרחב הציבורי שהוא נקי מהתערבות זו.

השפעות על הנוף הפתוח ועל המרקם העירוני

חלק מהשלטים ממוקמים במרחבים פתוחים שבהם יש שדות, פארקים או נוף טבעי. חלק מתנגדי השילוט טוענים כי השלטים מהווים הפרעה נופית.

חלק מתומכי שלטי החוצות טוענים כי עבור השלטים במרחב העירוני, השלטים מכסים בניינים מכוערים ובכך עוזרים לשפר את המראה האסתטי שלה. כמו כן הם טוענים כי כך מקובל גם במקומות רבים בעולם, וכי הפרסומות מוסיפות צבע לעיר הכעורה.

מנגד טוענים מתנגדי הפרסומות כי כדי לקבל לערים יפות ונעימות יותר הוא תכנון עירוני נכון, ולא כיסוי בניינים מכוערים או יפים בשלטי ענק. פאר ויסנר ממפלגת "הירוקים" לדוגמה, קרא לנטוע עצים בצידי איילון לשיפור מראה הדרך, הפחתת זיהום והענקת חמצן.

תמיכה כספית ברשויות מקומיות

תומכי השלטים מכניסים כסף לרשויות המקומיות שבשטחן הן מוצבים, ודבר זה מסייע לרשויות.

מהצד השני ניתן לטעון כי שלטי פרסומות מהווים עלות שהצרכנים של המוצרים בסופו של דבר משלמים, ולכן יוצא שמדובר בהעברת כספים מהצרכנים לרשויות בהן מדובר. הרשויות הן רמת השרון, רמת גן ותל אביב, כולן רשויות שנהנות מהכנסות גבוהות יחסית לערים אחרות בישראל. ומכאן שהפרסום המדובר מעביר כסף מהצרכנים לרשויות העשירות.

פיטורי עובדים

לטענת המפרסמים, הורדת השלטים תגרום להפסד כספי לחברות השילוט. נטען כי דבר זה יגרום לפיטורי עשרות עובדים. לא ברור עד כמה עמדה זו מבוססת, והאם נערכו פיטורים על רקע הדבר.

מהצד השני נטען כי אם אכן שלטי חוצות גומרים לתאונות דרכים, אזי אין זה הגיוני לשמור על משרות אלה במחיר חיי אדם.

כמו כן לפי ההסבר הכלכלי הנפוץ, הורדת השילוט, תגרום לכך שמספר שלטי החוצות ירד, ודבר זה יגרום לעליה בתמלוגים לכל שלט שלא ירד - ולכן לאחר תקופת שינוי, הכנסת החברות לא צריכה להשתנות במידה רבה.

מאבקים וחוקים נגד שלטי חוצות בעולם

בארצות הברית יש מספר חוקים המעודדים מניעה של שלטי חוצות פרסומיים ליד כבישים, הן כדי לשמור על הנוף והן במטרה להגן על חיי הנהגים [2]

בינואר 2007 החליטה מועצת העיר של סאו פאולו, ברזיל, על הורדת כל שלטי החוצות בעיר. [3]

בשנת 2007 החליטה יוון על הורדת שלטי פרסומות לצד דרכים. לטענת גורמים בכירים במשטרת התנועה של אתונה, 10% ממקרי המוות באתונה נגרמים בגלל פרסומות שמסיחות את דעת הנהגים ומהסתרת תמרורים או רמזורים, וסה"כ מביאים השלטים ליותר מ-200 מקרי מוות בשנה מתאונות דרכים. [4]

מאבק נגד שלטי פרסומות בדרכים מהירות בישראל

עתירה להסרת השלטים באיילון

הסרת שלט פרסומת מבניין ליד נתיבי איילון ברמת גן, 1.1.2008.

בישראל קיים חוק נגד הצבת שלטי פרסומות ליד כבישים מהירים בגלל הטענה שדבר זה מסכן את הנהגים. עם השנים, אכיפת חוק זה נעקפה ועיריות שונות כמו אלו הגובלות בנתיבי איילון התירו את הצבת השלטים בניגוד לחוק.

השופטת ד"ר דרורה פלפל קבעה ב-20 בינואר 2004, בעתירה נגד המועצה האזורית חוף השרון ואחרים, כי

נראה שלא יקום האדם שיחלוק על קיומו של קשר ישיר בין שלטי פרסום המוצבים ברחבי הכבישים והסכנה הבטיחותית הטמונה לנהגים הלוטשים עיניהם בעל כורחם בשלטים אלו.

ארגון פעולה ירוקה שקיבל סיוע מצד התכנית לצדק סביבתי באוניברסיטת תל-אביב הגישו עתירה מנהלית נגד מצב זה.

בדצמבר 2006 פסקה השופטת המחוזית שרה גדות לטובת העותרים ונגד חברות השילוט.

ערעור לבג"ץ שהוגשו על ידי חברות השילוט נדחה. ב-1 בינואר 2008 נכנס לתוקפו צו בית משפט המורה לחברות השילוט להסיר את השלטים. החברות כיסו את השלטים, ללא פינוי מבני השלטים, בציפייה שהכנסת תשנה את החוק הקיים ותתיר להן להציב שלטים בצידי איילון.

חוק שלטי חוצות באיילון

במקביל למאמץ לדחיית הפסיקה המשפטית, הפעילו חברות השילוט לובי פוליטי לתקן את החוק, כך שיתיר פרסום בצידי דרכים מהירות. הצעת חוק כזו קודמה על ידי חבר הכנסת יורם מרציאנו (עבודה) ויואל חסון (קדימה).

לפעולה ירוקה ולתכנית לצדק סביבתי והצטרפו אישים וארגונים נוספים כמו ארגון אמנים למען צדק סביבתי, כמו גם אנשי מקצוע בתחום הבטיחות בדרכים שהתנגדו להצעה זו.

הנימוקים של המתנגדים לחוק למען שילוט בדרכים מהירות הם:

  • החוק מנוגד לעמדתם של מומחים במשרד התחבורה ובמשטרת ישראל, שטענו ששלטי החוצות הפרסומיים בכבישים המהירים מסכנים את הנהגים.
  • המרחב הציבורי שייך לכלל האזרחים ולא לאף גורם פרטי, ולכן הוא אינו עומד למכירה.
  • הצבת שלטי ענק לאורך הכבישים הופכת את האזרחים ל"קהל שבוי" שאין להם אפשרות להימנע מחשיפה לפרסום.

הנימוקים של התומכים בשילוט הם:

  • השילוט תורם לעירנות הנהגים.
  • השילוט מהווה חלק מהנוף העירוני, וכי הדבר הפך לנורמה בעולם כולו.
  • הסרת השילוט תפגע בפרנסתם של אנשים רבים המתפרנסים ממנו.

ב-14 בינואר 2008 התכנסה ועדת הכלכלה והחליטה על קידום החוק להחזרת השלטים.[5] ח"כ דב חנין ביקש דיון חוזר וזה נתקיים ב-29 בינואר 2008, וגם בו היה רוב של 11 חברי כנסת מול 3 בעד החזרת השלטים. החוק צריך לעבור עוד קריאה שניה ושלישית בכנסת.[6]

מפלגת ש"ס הגיעה לפשרה עם חברות השילוט לפיו המפלגה תתמוך בחוק, בתנאי שחברות השילוט ידאגו לכך שהשלטים שלהן יהיו צנועים.[4]

ביולי 2008 הודיעה המשטרה בוועדת הכלכלה של הכנסת כי יש נתונים גולמיים על ירידה בתאונות הדרכים בקטע הכביש בו הורדו השלטים, אם כי מספר ימים לאחר מכן חזרה בה המשטרה, והודיעה כי הדבר נבע מטעות. באותו דיון הכריזו אנשי משרד התחבורה כי השילוט עלול להוות סכנה, וכי המשרד מתנגד להשבתו עד להשלמת מחקר בנושא.

ב-30 ביולי 2008, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק בנוגע לשלטים באיילון. 27 חברי כנסת היו בעד החוק ו-10 התנגדו. [7]

סקרי דעת קהל

בתחילת מרץ 2008 נערך סקר בנושא מטעם עיתון "כלכליסט" (הוצאת ידיעות אחרונות) ומכון "מותגים" על מדגם מייצג של 500 איש.

  • 24% טענו כי השלטים הם מטרד, ו-32% אחוזים טענו כי הם דבר שנעים להסתכל עליו, בעוד ש-42% מאמינים שהם לא מתייחסים לשלטים.
  • 58% מהנסקרים מאמינים כי השלטים פוגעים בבטיחות הנסיעה, מול 32% שאינם חושבים כך ו-9% שאינם יודעים.
  • מתוך הנשאלים שנוסעים באיילון, 37% לא שמו לא שהשלטים באיילון כוסו, לעומת 43% שהבחינו בכך.
  • 27% מהנשאלים מעוניינים להחזיר את השלטים לאיילון, 45% מתנגדים לכך, ול-22% אין דעה בנושא.
  • מבין הנסקרים שנוסעים באיילון, 45% מתנגדים להסכם בין ש"ס לבין חברות השילוט, 22% בעדו ו-32% ללא דעה.[5]

קישורים חיצוניים

מאבק סביב שלטי החוצות בדרכים מהירות בישראל:

פעילות

בטיחות בדרכים

בכנסת

המרחב הציבורי

השתלשלות

כתבות קשורות

החוק נגד פרסומות בסאו פאולו

הערות שוליים

  1. ^ מהנדס רב הפקד ערן סדן בתוכנית הבוקר עם אברי גלעד על סכנות הבטיחות של השלטים.
  2. ^ בר רפאלי לא מסכנת את הנהגים ד"ר משה בקר ממשרד התחבורה במחקר מטעם חברות השילוט
  3. ^ אור ירוק: אור אדום לשילוט בדרכים 14 בינואר 2008
  4. ^ דוגמניות באיילון? רק בלבוש צנוע על ההסכם בין ש"ס לבין חברת נור, צבי זרחיה, הארץ, 09.03.2008
  5. ^ מיטל זדה, כלכליסט, ידיעות, 23.3.2008
אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - בוגוטה - מלבורן - פריז - ברלין - ברצלונה

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - הליכתיות - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית - ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - Walkable city - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים