פשטות מרצון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מהטמה גנדי טווה חוט צמר, 1942. גנדי האמין בחיים פשוטים ובקיום עצמי

פשטות מרצון או חיים פשוטים (באנגלית: Voluntary simplicity או Simple living) הוא אורח חיים וכן פילוסופיה ותרבות בו יחידים וקבוצות בוחרים באופן מודע לצמצם את הרדיפה שלהם אחר עושר כספי וצריכה.

תומכים בפשטות מרצון בוחרים בה ממגוון סיבות הכוללות רוחניות (דתית או רוחניות חילונית), קידום בריאות, הפחתת לחצים, הגנה על הסביבה, קיימות, צדק חברתי , או התנגדות לתרבות הצריכה, בעוד אחרים בוחרים בפשטות מרצון מסיבות של טעמים אישיים, או רצון לחסכון כספי. לעיתים קרובות פשטות מרצון מתחברת לאג'נדה רחבה יותר של בחירה בערכים חברתיים שונים, שלא חושבים שרדיפה אחר שכר גבוה יותר או קריירה הם הדבר החשוב ביותר בעולם, אלא רצון לשינוי חברתי וסביבתי.

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תרבות הצריכה

פשטות מרצון שונה מחיי עוני, שפירושו הוא מחסור סכנה ומצוקה. פשטות מרצון משמעותה לחיות ללא עודף שיכול להיות מסוכן או מזיק כמו מחסור. מחסור במזון גורם למצוקה ומסכן בריאות, אבל גם עודף מזון, הגורם להשמנה או צריכה של מזון לא בריא יכולה להיות דבר שפוגע ברווחה או בבריאות. מחסור בכלים המכריח את האדם לעבוד עבודת פרך שמקשה על החיים, אבל גם עודף כלים כאלה טומן בחובו סכנות כמו אורח חיים יושבני, התמכרות. טכנולוגיה יכולה לעודד עושר תרבותי והעמקה של ידע והבנה אבל היא גם יכולה לגרום לסכנות, דיסאינפורמציה או לנתק של האדם מהמציאות.

פשטות מרצון נבחרת בצורה רצונית, והיא מיועדת לשמור על רווחה ואף לשפר אותה. פשטות מרצון יכולה להידמות לנזירות או פרישות, אך רבים מבין הבוחרים בפשטות מרצון (בעיקר פשטות מרצון שאינה רדיקלית) אינם נזירים או פרושים והם בעלי משפחות. פשטות מרצון כרוכה לעיתים קרובות בפעילות חברתית או קהילתית כדי לספק תחליפים למוצרים ושירותים מהשוק באמצעות קהילות. תכופות יש הספקה עצמית של חלק מהמוצרים והשירותים בשיטות של רכישה חכמה, תחזוקה מונעת, עשה זאת בעצמך, שימוש חוזר ותרבות של שימור, תיקון והסתפקות במועט. דרך נוספת של פשטות מרצון זה יצירה של מאגרי הון מסוגים שונים (נדל"ן, השכלה, הון חברתי קהילתי) כאמצעי לתמיכה בצרכים בסיסיים.

לעיתים קרובות הבוחרים בפשטות מרצון מוותרים לגמרי או צורכים בצמצום, אפשרויות הגלומות בעולם המודרני, כמו טיסות, מחשבים, טלוויזיה, נסיעה במכונית, מוצרי חשמל, בגדים אופנתיים ועוד. פשטות מרצון מצריכה בדרך כלל שינוי מחשבתי ותרבותי המאפשר ויתור על מוצרים, לא כהפסד אלא כהזדמנות לחוות חוויות, להכיר אנשים, להתפתח מבחינה רוחנית ולשפר את איכות החיים.

עודף צריכה עלול לגרום להשפעות שליליות. לדוגמה לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב 2017 ילדים רבים בישראל סובלים מהשמנה. הסיבות לכך הן צריכה עודפת של מזון, צריכה של מזון לא בריא כמו מזון מעובד המכיל כמות גבוה של סוכר, שומן ומלח ואורח חיים יושבני שנובע משימוש רב במכוניות ושעות רבות מול מסכים. ‏[1]

לעיתים קרובות השאיפה בפשטות מרצון היא לחיים נינוחים יותר, בעלי קצב איטי יותר ובעלי קשרים הדוקים יותר עם הטבע ועם קהילת אנשים קרובה -משפחה, חברים ושכנים. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי גם מבחינה בריאותית על ידי היבטים רבים של רפואה מונעת - הורדה של מתח נפשי, תזונה בריאה יותר, אורח חיים פעיל, קשרים חברתיים טובים יותר וכן לימוד ונתינה כאמצעים לשיפור של פסיכולוגיה חיובית ורווחה נפשית, הרגלי שינה בריאים יותר ועוד.

פשטות מרצון מצריכה בדרך כלל פיתוח כישורים שאבדו לרוב התושבים העירוניים המודרניים החיים בתרבות המערבית בעיקר במהלך המאה ה-20 במסגרת תרבות הצריכה. היא משלבת בין כישורים, זמן פנוי, לימוד והכשרה, גישה לציוד וידע וסיוע קהילתי כדי לאפשר חיים בסיסיים ועצמאיים יותר עם דגש עם יכולת לימוד עצמית, יכולות עצמית בתחומים שונים, סיוע לאחרים והעצמה. יש הטוענים כי חיי פשטות מרצון הם חופשיים יותר לעומת חיים של שכירים רבים, הנאלצים להקדיש זמן רב לעבודה, לנסיעות בפקקי תנועה, לסידור וניקיון הבית ולפעילויות נוספות הכרוכות בתחזוקה של מוצרים.

לפשטות מרצון יש היבטים רבים ותחומיי חיים שונים ליישום. הדבר דורש זמן ללימוד ולהתנסות - כלומר בנייה של הון אנושי או השכלה מתאימה. הדבר קל יותר במסגרת של קהילות שבהם אנשים בעלי ידע וניסיון יכולים ללמד אחרים, בעיקר בגיל צעיר. כמו כן יש אנשים שמעוניינים בפשטות מרצון בתחומים מסויימים ופחות בתחומים אחרים, או שהם מעוניינים לשמור על היבטים מסויימים כחלק מהתרבות המודרנית, או נאלצים לעשות זאת בשל שיקולים של פרנסה או משפחה. מסיבות אלה יש אנשים רבים שמיישמים רק היבטים מסויימים של פשטות מרצון וממשיכים לחיות בצורה מערבית בהיבטים אחרים, או מיישמים פשטות מרצון מלאה יותר רק לתקופות מסויימות (כמו בתקופות טיול). ניתן לבצע פשטות מרצון בתחום הביגוד או התקשורת לדוגמה אבל להמשיך להשתמש במכונית או לטוס במטוסים, או להפך.

פשטות כערך חברתי

פשטות היא ערך חברתי ונורמה חברתית נפוצה בדתות ובקבוצות רוחניות שונות ברחבי העולם - אם כאידאל מופשט שיש לשאוף אליו (ולא תמיד עומדים בו) ואם כאורח חיים בפועל. לעיתים הפשטות היא פשטות מרצון שהאדם עצמו בוחר בה, ולעיתים קרובות יותר הדבר נובע משילוב של חינוך, אמונה או הכרה רוחנית או מערכתית יחד עם נורמות חברתיות וצווים דתיים. דוגמאות כוללות את הקווייקרים והאיימיש בדת הנוצרית, חרדים בדת היהודית, נזירים בודהיסטים וקבוצות רבות אחרות עם רמות שונות של דרישות ויישום של פשטות. הדבר נובע הן מאילוצים חברתיים שהיו הכרחיים בעבר, והן בגלל היבטים שתקפים גם היום.

מבחינה חברתית רוב התושבים בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית היו עניים כלומר, חיו בתנאי מחסור, בגלל שמיעוט לקח מהם את רוב התוצרים שהם ייצרו. המיעוט הזה חי בתנאים של עודף וכבר אז זה גרם להשפעות בריאותיות שליליות. המצב הזה גם גרם להשלכות חברתיות שליליות. למעשה חלק גדול מאנשים שהצטרפו לקבוצות כמו קוויקרים היו מהקבוצה של המיעוט עם העודף. אידאל של פשטות מרצון יכל לשפר את איכות החיים, כמו גם למנוע מתח וקנאה ותסכול ב-2 הקבוצות. נסיבות שקיימות עד היום, גם בתקופה של אפשרות להשיג רמה גבוהה יותר של צריכה כוללות פינוי זמן לפעילות משותפת, בידוד על ידי סוגים של צריכה (לדוגמה משחקים במחשב או צפייה בטלוויזיה), ידע משותף וקשרים חברתיים כדי לשמור על הקהילה ביחד, הגדלת המעורבות והסיוע ההדדי וכן הימנעות ממתח נפשי ופינוי משאבים נפשיים רבים יותר לעיסוק בסיוע לאחרים ובהתפתחות רוחנית ואישית במקום בהתקדמות בעבודה ו/או בצריכת מוצרים ושירותים בשוק.

פשטות, ופשטות מרצון הם גם ערך חברתי עבור תנועות שדוגלות בשינוי חברתי - כולל בסוציאליזם (לדוגמה פשטות מרצון בקיבוצים) ובתנועת הקיימות בתנועה זו החשיבות היא לא רק כדי לשפר את מצבו של הפרט ושל הקהילה אלא גם כדי להקטין את טביעת הרגל האקולוגית על ידי הקטנת הצריכה. תנועות דומות הדוגלות בפשטות מרצון הם התנועה לאיטיות, תנועות למען זכויות בעלי חיים, ותנועות למען ביזור כלכלי כמו פעילים לצמצום הכוח של תאגידים ו/או ממשלות לדוגמה בתנועה האנרכיסטית ותנועות דומות הדוגלות בחיזוק של קהילה.

יישום של פשטות מרצון בתחומים שונים

פשטות מרצון בתחומי התרבות והתקשורת

חלק ניכר מהבוחרים בחיים פשוטים בוחרים לוותר על טלוויזיה, או להתנתק מחברות כבלים, כדי לשלוט בתכנים ובערכים שהם ומשפחתם נחשפים עליהם, כדי להימנע מהשפעה תרבותית של תרבות הצריכה וממסרים פרסומיים וערכיים של תאגידים, וכדי לפנות זמן למלאכות וצורות בילוי אחרות. פעמים רבות הדבר כרוך בצורות בילוי אחרות כמו קריאת ספרים, פעילות חברתית, בילוי עם חברים, יצירה וכדומה. ניתן להשתמש בקריאה באינטרנט כדי לחסוך עלויות של מנויים לעיתונות היומית. מנוי לספריות עירוניות הוא ברוב המקרים בחינם וחוסך את הצורך לקנות ספרים. כלכלה שיתופית לגבי ירחונים או ספרים וכן קניה בחנויות יד שנייה הן אופציות נוספות.

בטיולים ונופש פשטות מרצון באה לידי ביטוי ביעדי הנופש, סוג התחבורה איתה מטיילים (לדוגמה תחבורה ציבורית תיירות אופניים או טרמפים), במקומות הלינה (לינה תחת כיפת השמיים, במחסה בהכנה עצמית או באוהל פשוט) ובתזונה במהלך הטיול. גם הציוד לטיול הוא בצמצום. בבחירת יעדים אפשר במקום טיולים לחו"ל שדורשים טיסה, אפשר לטייל בארץ או לנוע בקצב איטי בטרמפים. סגנון אחר מעט הוא נופש עירוני או טיול "זולה" שבהם מתמקמים במקום מסויים ויוצאים ממנו לסיורים קצרים. המונח "תרמילאות קלה" מתאר את ההכנות הנפשיות ופיזיות לשם טיול עם מעט ציוד.[1]

פשטות מרצון במוצרים ביתיים כמו ריהוט ומוצרי חשמל

בצריכה ביתית, פשטות מרצון באה לידי במיעוט רהיטים, ובמיעוט במוצרי חשמל ובמקומם שימוש במכשיר=ים אחרים. ראו למשל שימור מזון ללא מקרר חשמלי וכביסה אקולוגית לדוגמאות נוספות. תיקוני הבית נעשה לפעמים בשיטות עשה זאת בעצמך. כמו כן פשטות מרצון באה לידי ביטוי בבחירה בין מוצרים חדשים למוצרים משומשים. צריכת מוצרי יד שנייה או כלכלה שיתופית עדיפה מקניית מוצרים חדשים הן מבחינה אקולוגית והן מבחינה כלכלית ומתיישבת עם המטרות של אורח חיים פשוט וחסכוני. מוצרי יד שניה ניתן למצוא בירידים המיועדים לכך וכן בחניות יד שנייה אך לרוב המוצרים בירידים אלו הם בגדים, יש גם חנויות ספרים יד שנייה. לעומת זאת, באתרים המיועדים למכירת או השכרת יד שניה (כמו יד 2, אגורה, וכן באתרים כמו אמזון ועוד), ניתן למצוא מגוון רחב יותר של מוצרים. אפשרות נוספת היא "ליקוט" רהיטים ומוצרי חשמל ברחוב אחרי שאנשים זרקו אותם. רשתות חברתיות מאפשרות גם הם למצוא ריהוט ומוצרים אחרים שחברים אינם צריכים יותר.

פשטות מרצון כוללת גם השגת מידע וידע על סוגי מוצרים שמחזיקים זמן רב יותר ומידע על איכות המוצרים כדי להימנע מצריכה של מוצרים זולים המתקלקלים לאחר זמן קצר (ומקרים שונים של התיישנות מתוכננת) או של קנייה מיותרת של מוצרים שאינם מספקים את הדרישות ויש להחליף אותם. לדוגמה ריהוט מעץ אורן או סיבית הוא זול יותר אבל נשבר בקלות רבה יותר. יש קבוצות שונות ברחבי האינטרנט כמו פורומים וקבוצות פייסבוק המספקות יעוץ בנושאים טכניים שונים לגבי קנייה חכמה של מוצרים.

פשטות מרצון של מוצרים כוללת גם תחזוקה נאותה של מוצרים כדי שישמרו על איכות לאורך זמן - לדוגמה שמירה מפני אבק, לחות, שמירה על ניקיון, שימון צירים וכדומה. איפסון ותחזוקה נכונה של מוצרים יכולה להקטין את הצורך בשיפוץ ותיקונים יקרים.

פשטות מרצון של מוצרים כוללת גם תיקון מוצרים ואף הכנה עצמית שלהם - הדבר כולל תיקון מוצרי עץ, פלסטיק, בד, ומתכת בשיטות שונות. אתרים כמו ויקי-איך ואחרים נותנים שיטות והדרכות לגבי שיפוץ. רמה גבוהה יותר משיפוץ היא הכנה עצמית לדוגמה בניית רהיטים מעץ או מקרטון. או הכנת עצמית של צעצועים לילדים. השיפוץ חשוב גם לשם יכולת של תיקון מוצרים שאנשים זרקו או רוצים למכור במחיר זול מאד. במדינות שונות יש סדנאות ומוסכים ללימוד שיפוצים וכן שיטות עשה זאת בעצמך.

פשטות מרצון בדיור

פשטות מרצון יכולה לבוא לידי ביטוי גם בבניית הבית עצמו - שימוש בבנייה טבעית כמו בנייה באדמה או בנייה בחבילות קש מאפשרת בנייה זולה בצורה עצמית או על עם סיוע מחברים. אפשרויות אחרות כוללות מגורים בקרוואן, מגורים במכונית, בטיפי, ועוד. יש גם המתארחים במסגרות אירוח שונות כמו חברים, בני משפחה, חוות חקלאיות הדורשות עובדים מתנדבים וכו'. יש הבוחרים לגור עם שותפים. אסטרטגיות אחרות כוללות כלכלה שיתופית כמו השכרה של הבית למשך זמן מה ו/או השכרה של חדר לתיירים או לדיירי משנה.

גודל הדירה או הבית משפיע בצורה רצינית על כמות ההוצאות הנדרשת לשם קנייה ותחזוקה שלו. כמות גדולה של מוצרי צריכה כמו בגדים, ספרים, תקליטים, תמונות, צעצועים, כלי מטבח, רהיטים, ומוצרי חשמל ממלאת את הבית, הופכת אותו לצפוף ומבולגן ומגדילה את הביקוש לדירה גדולה יותר. במקרים מסויימים הדבר גורר מתח נפשי עקב הצורך לנקות ולסדר את הבית שוב ושוב. החזקת מכונית פרושה גם מקום חניה בתוך הבית או ברחוב ודבר זה תורם לעלות הדיור הישירה (חניה מתחת לבית שבאה לידי ביטוי בעלות הבנייה) או לעלות הארנונה.

מגורים בית צמוד קרקע פירושם אפשרות לחסוך באפיקים שונים (כמו בנייה טבעית) אבל יכולים לגרור הוצאות אחרות בגלל פרבור כגון: צורך גדול יותר בנסיעות וקושי גדול יותר להשתמש באופניים בהליכה ברגל ובתחבורה ציבורית וכן קושי גדול יותר להשתתף בקהילה מקומית ולשתף משאבים שונים. מגורים במגדל מגורים גבוה פירושו בדרך כלל הוצאות דיור גבוהות יותר על תחזוקת המבנה בגלל מערכות מסובכות יותר כמו מעלית, מערכות שאיבת מים, מיזוג אויר וכו'. אחת האסטרטגיות היא לגור בבנייה מרקמית או בהעדפה של עירוניות מתחדשת בבניינים מרובי קומות של 6-8 קומות לכל היותר. בניה כזו יכולה לספק גישה לשירותים עירוניים שונים במרחק הליכה או רכיבה, גישה לקהילה ולשירותים שקהילה זו מספקת, גישה לתחבורה ציבורית ותחבורת אופניים.

ניתן לחסוך בתחזוקת הבית ובהוצאות התפעול שלו בדרכים שונות. תחזוקה מונעת של הבית כמו סיוד, צביעה, שמירה מפני אבנית בצנרת, זיפות הגג וסיוד שלו ועוד יכולים לחסוך כסף רב על שיפוצים שנדרשים אם הבית מוזנח ונדרש לשיפוץ יסודי יותר. בנייה טבעית יכולה לפשט ולהוזיל מאד הוצאות על שיפוץ הבית בגלל חומרים זולים ושיטות פשוטות יותר לתחזוקה.

בנייה ירוקה ודגשים שלה כמו הצללה או מסה תרמית יכולים לחסוך בחימום וקירור הבית, שימוש בשטיחים, ביגוד נכון, מאווררים ועוד יכולים לחסוך בהוצאות נוספות. דוד שמש יכול לחסוך בהוצאות לחימום המים. תאורה טבעית יכולה לחסוך הוצאות חשמל לתאורה. ניקיון ידידותי לסביבה הוא בריא יותר ויכול להיות גם זול יותר לעומת ניקיון בחומרים תעשייתיים.

פשטות מרצון בתחבורה

פשטות מרצון בתחבורה יכולה לבוא לידי ביטוי בהימנעות מרכישת מכונית, בהקטנת שימוש במכונית ובקנייה של מכונית זולה לתחזוקה. דוגמאות להקטנת השימוש במכונית כוללים שימוש ביוממות אופניים, אופניים חשמליים, הליכה ברגל ותחבורה ציבורית לשם שימושי יוממות. דרך נוספת היא שיתוף נסיעות. עוד אמצעים לצמצום נסיעות הוא שימוש בשיחות ועידה לשם פגישות, וכן העדפה של עסקים מקומיים. לשם נסיעות מיוחדות כמו ביקור חברים או טיולים ניתן להשתמש באמצעי התחבורה שהוזכרו, וכן לבצע שימוש בטרמפים ו/או להשתמש בשירותי כלכלה שיתופית כמו שיתוף רכבים. במקרים רבים תחבורה כזו דורשת מגורים בקרבת מרכז עירוני עם עירוב שימושי קרקע, כדי לאפשר מרחקי הליכה נוחים. דבר זה יוצר דילמה בין צרכי התחבורה לבין הוצאות אחרות בתחום הדיור והמזון.

פשטות מרצון בתחום התחבורה קרובה לעיתים קרובות לתחבורה בת קיימא ומדגימה כי פשטות מרצון היא לא רק בחירה אישית, אלא גם יכולה להיות מאמץ קהילתי משותף - לדוגמה - רוב האנשים יכולים להחליט שהם נוסעים בעיר באופניים, אבל זה קל הרבה יותר אם יש תשתיות אופניים כמו שבילי אופניים או צמתים לאופניים - וברוב המדינות הדבר כרוך במאבק חברתי כדי להשיג דבר זה. דבר דומה נכון גם לתחבורה ציבורית (תכנון מוטה תחבורה ציבורית) והליכה ברגל (הליכתיות).

פשטות מרצון בתחום המזון

במזון והכנתו, פשטות מרצון יכולה לכלול מגוון גדול של גישות - סוג המזון, דרכי ההשגה, הקנייה, ההכנה והאיפסון.

טבעונאות, טבעונות וצמחונות משמשים כדי להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של המזון וכדי להוזיל את עלות המזון וחסכון בהכנה ובאיפסון שלו. גישה רדיקלית יותר היא הדבר כולל לקטות או שימוש בשיטות פרמקלצ'ר לשם השגת מזון וכן קנייה בכמויות גדולות של מזון לא מעובד כי לחסוך בהוצאות. הנבטה היא דרך להגדיל את הצריכה של ערכים תזונתיים טובים ממזון צמחי ללא בישול או עם פחות בישול. כמו היבטים רבים בנושא של פשטות מרצון - ניתן לחסוך כסף ומאמץ על ידי השקעה של ידע ותכנון מראש.

אפיק אחר הוא התנועה למזון איטי שבוחרת לרוב במתכונים פשוטים, מקומיים ואיטיים תוך הקטנה של שימוש במזון מעובד ואקזוטי. מזון מקומי יכול להיות זול יותר או יקר יותר בהתאם לנסיבות. קניית ירקות ופירות לפי עונות השנה חוסכת הוצאות קירור או גידול בחממות וכך משיגים אותם בצורה זולה יותר. בחירה במזון לא מעובד מקטינה מאד את הוצאות הקנייה ויכולה לאפשר קניה בכמויות גדולות שהיא זולה יותר ובמקרים רבים גם בריאה יותר. עם זאת, המזון הלא מעובד דורש יותר זמן והשקעה בהכנת המזון, והוא קל יותר כאשר הבישול והכנת המזון מתחלק על פני מסגרת משפחתית כמו "חמולה" או קבוצה בגדול דומה שבה מתחלקת ההכנה בין מספר אנשים.

לחלופין אפשר לבשל בכמות גדולה ממה שנחוץ ולשמור על המזון המבושל בצורות שונות של שימור מזון. יש קבוצות הדוגלות במזון נא צמחוני או בשרי. אם בוחרים בבישול ניתן לעשות זאת בתנור שמש לדוגמה ובכך לחסוך באנרגיה. חסכון באנרגיה יכול להיעשות גם בבחירת סוג המקרר - לדוגמה מקרר חסכוני בחשמל (לדוגמה מקרר עם דלת הפונה למעלה כך שחום לא נכנס פנימה בפתיחת הדלת) או שימור מזון ללא מקרר חשמלי.

פשטות מרצון בתחום הביגוד

פשטות מרצון בביגוד פרושה בדרך כלל הימנעות ממותגים. כמו כן הדבר כולל קניית בגדים מעטים, תיקון בגדים ושימוש יצירתי בבגדים (לדוגמה הכנת מכנסיים קצרים ממכנסיים ארוכים שנקרעו). קניית בגדים עמידים יותר, אורח חיים איטי, בידוד נכון של הבית ועוד אמצעים יכולים להקטין את הצורך בכביסות ובכך לשמור על אורך חיים ארוך יותר של הבגדים. כביסה בת קיימא כוללת שיטות שונות כדי להקטין את הצורך במכונת כביסה, בחשמל ובחומרי ניקוי.

פשטות מרצון בתחום הטיפוח האישי

חלופות כמו שמפו טבעי, סבון טבעי ודאודורנט טבעי יכולים להקטין את הצורך בחומרים מזיקים ויקרים יותר. היבטים אחרים נוגעים לחסכון במים וכן שימוש במים אפורים לחסכון במים ולשימוש בהם בצורה אקולוגיות יותר.

פשטות מרצון רדיקלית

יש הבוחרים ליישם פשטות מרצון בצורה רדיקלית. לדוגמה מעבר למגורים באוהל, בקתה, בבית בבניה טבעית בדירה זולה או בדירה עם שותפים תוך הימנעות מהשתתפות במשרה קבועה אבל מציאת דרכי פרנסה אחרות. דוגמה אחת לפשטות כזו היא התנתקות מכלכלת הכסף (חיי לקט עירוני), דרך אחרת היא או שמירה על מלאי הון קיים וחיים מהרנטה שלו - לדוגמה השקעות בבורסה ובאפיקים אחרים.

צורה זו קשה יותר לביצוע עבור בעלי משפחות או אנשים עם צרכים רפואיים, והיא דורשת גם יותר יכולות ואומץ. עם זאת, בהיותה הוליסטית יותר, היא מאפשר להקטין הוצאות רבות שקיימות ביישום של פשטות מרצון בצורה חלקית. אם לא הולכים לעבודה יורדות הוצאות המכונות "הוצאות עבודה" - הוצאות שחלק חשוב מהן הוא לשם השגה או שמירה על עבודה. כך יורד הצורך באמצעי תחבורה לשם יוממות ובעיקר יורד הצורך במכונית, יש יותר זמן פנוי לתיקונים, יותר הזדמנות להכנת אוכל (ולכן אפשר להשיג מזון טרי ולא מעובד שהוא זול יותר, ולדאוג להכנתו) וללימודים, יש יותר הזדמנויות לליקוט של מזון או מוצרים שנזרקו, ניתן להקדיש זמן רב יותר בהשוואה בין מוצרים שונים וכך ניתן לבצע קנייה חכמה ומשתלמת יותר, ויורד הצורך לרכוש בגדים ולכבס אותם, ואם יש השקעות יש יותר זמן לנהל השקעות אלה.

יש לציין שהגישה כמה שפחות טכנולוגיה(פרימיטיביזם) בדיוק כמו הגישה של כמה שיותר טכנולוגיה לא מאפשרת לאדם בחירה חופשית בין טוב ורע. גם היא מסתכלת על ההיסטוריה כעל סוג של תהליך מכני רק במקום ללכת קדימה היא מציע ללכת אחורה. מכיון שאין בני אדם שלא משתמשים בטכנולוגיה בכלל עדיף לתת לאנשים לבחור איזו טכנולוגיה טובה להם ואיזה לא.

פשטות מרצון ועוני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מלכודת עוני

לכאורה היחידים שלא צריכים בכלל ליישם את העקרונות של פשטות מרצון הם העניים, אלה שחיים בתנאי מחסור. עם זאת גם עניים סובלים לעיתים קרובות מצריכת יתר של מוצרים מזיקים או ממכרים, צריכת ראווה ועוד. לפי התפיסה הזו עוני לא נובע רק מכך שעניים מרוויחים פחות כסף ביחס לעשירים או למעמד הבינוני, אלא גם מכך שתנאי החיים של העניים, או ההרגלים שלהם מאלצים אותם להכנס להוצאות "מיותרות", שאדם עשיר יותר, אדם במעמד חברתי רם יותר או אדם עם יותר הון אנושי (השכלה) יכול להמנע מהן.

דוגמה אחת לדבר זה היא עישון ועוני -במדינות מערביות כיום נערים עניים מתחילים לעשן יותר מאשר נערים בשכונות של מעמד בינוני או עשיר, וכתוצאה מכך התמכרות לעישון היא נפוצה יותר בקרב עניים וכך גם בעיות בריאות והוצאות הקשורות לעישון. באופן דומה השמנה או תחלואה בסוכרת נפוצה יותר בקרב שכבות עניות שכן למרות שכלל האוכלוסיה יכולה כיום להשיג מזון בכמות רבה יותר, רוב המזון הנגיש לאוכלוסיה ענייה הוא מזון מעובד, זול לייצור ולשיווק אשר מייצר בעייה של התמכרות והשמנה. צריכת של מזון לא מעובד, טרי ובריא הופכת להיות לעיתים קרובות פריביליגיה של עשירים. באופן דומה יש תחומים נוספים של אי שוויון בריאותי ואי שוויון בתחבורה שבהם דווקא העניים נאלצים להוציא יותר כסף רק כדי לשרוד - לדוגמה יישוב עם דיור זול שבו שירותי התחבורה הציבורית פחות טובים כל אלה הם דוגמאות למלכודות עוני.

דוגמה נוספת ל"הוצאות מיותרות" של עניים הם צריכת ראווה וסמלי סטטוס בקרב עניים. דוגמאות כוללות צריכת מותגי אופנה, ענידת שרשאות זהב, קניית רכבים מפוארים, עריכת חתונות מפוארות, הוצאות רבות על קוסמטיקה ומספרות ועוד. במבט ראשון הדבר נראה כמו בזבוז מיותר ולא רציונלי. דוגמה לכך היא ביקורת על ויקי כנפו, על כך שהיא הולכת למספרה במקום לחסוך את הכסף. הסבר אפשרי לצריכת ראווה הוא שהדבר משמש לשם חיזוק של הרגשת ערך עצמי, וכן לשם איתות לסביבה הקרובה לגבי עושרו וחוזקו של האדם. דבר זה עשוי להיות משמעותי לעניים כדי לזכות בכבוד וכן בסיוע בהיבטים של הון חברתי. פשטות מרצון יכולה לאפשר הורדת הוצאות כאלה, הן על ידי מתן ערך עצמי מחסכון, לימודים או היבטים אחרים (כמו עבודת התנדבות) והן על ידי שינוי הנורמות בקהילה.

פשטות מרצון לא יכולה תמיד להתמודד עם היבטים אלה של מלכודת עוני, צריכת-יתר או צריכת ראווה בקרב עניים. במיוחד הדבר עלול להיות קשה אם מדובר רק על שינוי במישור האישי, יש צורך במאמץ קבוצתי קהיליתי ולפעמים גם פוליטי כדי לשנות אותם. לדוגמה פשטות מרצון יכולה לעודד אנשים להשתמש בתחבורת אופניים כדי להגיע למקום העבודה, אבל יש צורך גם במאמץ קבוצתי כדי לפתח שבילי אופניים לנסיעות לטווח קצר ושילוב אופניים ברכבת לשם נסיעות למרחקים ארוכים, ובאופן עמוק יותר עירוניות מתחדשת. עם זאת פשטות מרצון יכולה לסייע כדי לבנות קהילה וערכים של סולידריות כך שמאמצים קהילתיים להשפעה על החלטות פוליטיות יהיו קלים יותר.

מתח בין פשטות מרצון לבין קפיטליזם צרכני

אידאולוגיה של פשטות מרצון מתנגשת עם האדיאולוגיה הקפיטליסטית והנאו-ליברלית. אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת בצמיחה כלכלית, כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מחזון הקידמה או הפיתוח שהם חלק מרעיון של אבולוציה חברתית ותרבותית שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון.

חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מוביל. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית, אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק (ראה מידע נוסף על כך בדף נשק). זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו ליברלית או הקפיטליסטית.

לעומת זאת, מבחינה מעשית כל אלה שיש להם הרבה רווחים מיישמים אותה וכמעט כל הממשלות מיישמים אותה באיזו שהיא מידה. זאת כי היום גם פרטים בודדים באוכלוסיה וגם מדינות מסוגלים לייצר הרבה יותר ממה שהם מסוגלים להכיל. ובאמת מיליארדר מסוגל לקנות מספיק מזון כדי לאכול המון טונות ביום. לעומת זאת מבחינה בריאותית הוא מסוגל לאכול רק כמה קילוגרמים ביום והדבר כמובן פוגע ברווחים של חברות המזון. אותו הדבר לגבי שתייה. מיליארדר מסוגל לקנות לעצמו 500 חליפות ביום אבל כדי לנצל אותם וליהנות מהם הוא צריך ללבוש ביום רק מספר קטן יותר. הוא יכול לשים בבית 1,000 טלוויזיות אבל נאלץ לשים מספר קטן יותר. אנשים עשירים מעדיפים לחיות במקומות בהם יש פחות אספלט מכוניות וגורדי שחקים בערים פרבריות בבתים חד קומתיים עם חצרות ולבלות זמן רב במקומות כמו איי הוואי, לכן הם לא יכולים לכסות את כל המקומות האלה באספלט ובטון מה ששוב פוגע ביצרניות של החברות שמייצרות את החומרים האלה. זו גם הסיבה שאנשים בדרך כלל לא משאירים יותר מכמות מסוימת של כסף לצריכה פרטית ומשקיעים את היתר בחברות או ארגונים כלשהם. כדי לשמור על לפחות איזה שהא כושר גופני רופאים, ממשלות וארגונים מעודדות אנשים ללכת ברגל למרות שהיו יכולים לעבור את המרחק הזה במכונית. כמעט כל הממשלות בעולם נאלצו לחוקק חוקים נגד הפלסטיק החד פעמי שהכמויות שלו הגיעו לממדים אבסורדיים לחלוטין, ובעצם אף אחד היום לא יכול להרשות לעצמו לשתות מים החופשיים מכימיקלים (הם ישנם גם בכל המים בבקבוקים כי כאשר מעבירים אותם דרך מתקנים שונים גם זה משאיר עקבות ולכל המקורות הטבעיים הפלסטיק כבר הגיע). אותו הדבר לגבי הגבלת השימוש במחשבים וטאבלטים בבתי הספר, איסור על חומרי הדברה שונים, התייעלות אנרגטית המקטינה את כמות החשמל המיוצר. אפילו כאשר ממליצים לסגור את הדלת כדי שהחום מהמזגן לא יברח או כותבים על האריזה של הלחם שעדיף לאכול מוצרים מסוימים רק פעם בשבוע או בחודש זה מקטין את הצריכה.

יותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל, 21% לפי נתוני 2010 הייתה בדיאטה, כלומר הגבילה באופן רצוני את צריכת המזון. 54% מהאוכלוסייה, כלומר יותר מחצי רצו לרדת במשקל, כלומר לפי דעתם צרכו יותר מידי מזון או צרכו יותר מידי מזון מזיק. רק 6% מהאוכלוסייה רצו לעלות במשקל , דבר שאומר לכאורה כי בעיית העודף (של מוצרים מזיקים) חמורה לא פחות מבעיית מחסור (במוצרים מועילים).‏[2].

דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור. מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים ומאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות‏[3].

ככל שיש יותר אפשרויות לייצר ולצרוך גדל הפער בין מה שאפשר לייצר ולצרוך לבין מה שהגוף והנפש האנושית מסוגלת לעכל-הראשון עוקף את השני ביותר ויותר. לכן ככל שכושר הצריכה והייצור גדל נאלצים פרטים וממשלות ליישם את עקרונות הפשטות מרצון בצורה גדולה יותר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כתבות ופוסטים
פשטות רדיקלית וחיים ללא כסף
אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - בוגוטה - מלבורן - פריז - ברלין - ברצלונה

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - הליכתיות - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית - ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - Walkable city - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים


תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים

  1. ^ שרית רוזנבלום מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?13.12.2017, ויינט
  2. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסקר החברתי 2009-2010
  3. ^ Richard Casson We don’t just need electric cars, we need fewer cars 25.01.2018, Greenpeace