בנייה בחבילות קש

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנייה בחבילות קש, קליפורניה

בנייה בחבילות קש היא שיטת בנייה שמשתמשת בחבילות קש כקירות, כאלמנטים מבניים אחרים, וכגורמי בידוד. היא נפוצה בשיטות של בנייה טבעית ובנייה ירוקה. יש לה מספר יתרונות על פני שיטות בניה קונבנציונליות היות וחומרי הבנייה זמינים וזולים מאוד וכך גם שיטת הבניה עצמה, וכן היא מספקת בידוד תרמי טוב.

היסטוריה

קש ועשב נמצאים בשימוש במגוון צורות בניה מאז התקופה הפרה -היסטורית. עם זאת השימוש בחבילות קש מודולריות המופקות על ידי מכונה והן בעלות תכונות סטנדרטית (מבחינת גודל ודחיסות לדוגמה) החל במדינות המערב התיכון של ארצות הברית בתחילת המאה ה-20, בעיקר בגבועת החול של נברסקה, היכן שעשב היה מצוי בשפע וחומרי בנייה אחרים לא.

השיטה תופסת תאוצה בגלל החסכון באנרגיה שהיא מעניקה, בגלל שחומרי הגלם זולים והם משאב מתחדש, וכן בגלל קלות הבניה וההתאמה לבנייה ירוקה במדינות רבות. כיום יש אלפי בתים הבנויים בשיטה זו.

צורות בנייה

ספרייה במדינת וושינגטון הבנויה מחבילות קש. במדינות קרות יותר מקובל להשתמש בשלד פנימי כדי להתמודד עם עומס נוסף הנגרם למבנה בזמן בתקופות מושלגות.

הבנייה בחבילות קש פשוטה יחסית, ודורשת מעט ידע בבניה. אפשר לבנות להשתמש בחבילות הקש כקירות תומכים שנושאים את הגג (שיטת נבראסקה), להשתמש בשלד קל זמני (לתקופת הבניה), או לשתמש בשלד קבוע (מעץ בדרך כלל) שיתמוך את הגג ולהשתמש בלבני חבילות הקש כקירות מילוי. חיבור חבילות הקש ביניהן על ידי מקלות במבוק, מוטות עץ או ברזל ועמודים (עץ, ברזל ו/או מחזור צנורות.

ברוב המקומות מטייחים את חבילות הקש באדמה, או צמנט כדי להגן עליהן מפני אש, רטיבות ומזיקים, וכדי לתת למבנה מסה תרמית טובה יותר ומראה קונבנציונלי יותר. יש צורך לחדש את הטיח מידי פעם כדי להגן על הלבנים. כמו כן נהוג להשתמש בגג בעל שוליים שנמשכים מעבר לקירות כדי להקטין את השפעת הגשם על הטיח.

כדי להגן אל הקש מפני רטיבות נהוג להניח את חבילות הקש על בסיס הגבהה הבנויה מחומרים אחרים (לדוגמה לבני בוץ).

התקנה של צנרת חשמל או מים בבית קש היא קלה יחסית היות וניתן לעשות חורים בלבני הקש.

תכונות

יכולת נשיאת עומסים

קירות הבנויים מחבילות קש הם בעלי יכולת נשיאת עומסים טובה למדי. על פי הצעת תקן במדינת ניו-מקסיקו בארצות הברית, העומס המותר על קירות מחבילות קש רגילות הוא 2,684 ק"ג למ"ר ולפיכך, קירות מחבילות קש דחוסות יכולים לשאת עומס מעל 10 טון למ"ר. דבר המאפשר בנייה של בתים עד גובה של 3 קומות[1]

לאחרונה (2007) פותחו מכונות מיוחדות המייצרות חבילות קש דחוסות, בהן הקש תופס שליש מהנפח שהיה תופס בחבילות קש רגילות. חוזקן של החבילות הדחוסות גבוה בהרבה מחוזקן של חבילות הקש הרגילות, עד פי 5.[1]

בידוד תרמי ואקוסטי

ספרייה הבנוייה מלבני קש, מבט מבפנים. הקירות החיצוניים של המבנה עבים ומספקים בידוד משמעותי, במקביל הדבר עלול ליצור אווירה אפלולית, ולכן יש לשים לב למתן תאורה מספקת

בגלל התכולה הגבוהה אוויר (יחסית ללבנים אחרות), ללבני הקש יכולות בידוד תרמי גבוהות מאוד. לעומת זאת המסה התרמית של הקירות נמוכה, ואפשר להגדיל אותה באמצעות שכבות טיח עבה. שילוב של בידוד גבוה עם מסה תרמית גבוהה (על ידי טיח או באמצעים אחרים) יכול להפוך את קירות הקש לפתרון טוב עבור מקומות מדבריים או יבשים, בהם יש גם בעיה נמוכה יותר של לחות (ראו בהמשך).

ללבני הקש יש גם בידוד אקוסטי מעולה.

עמידות בפני אש

חבילות קש דחוסות מכילות חללים מועטים שבהם אוויר יכול להכנס, ולכן יש להן עמידות גבוהה יחסית לאש. ציפוי של החבילות בטיח בוץ נותנת להן עמידות לשעתיים, על פי המדידות הסטנדרטיות של מכוני תקנים באוסטרליה וארצות הברית. [1]

עמידות בפני לחות ומזיקים

מכרסמים יכולים להשתכן בתוך לבני הקש, ולהסב להן נזק, ויש צורך בטיוח של כל הקיר כדי להגן עליו מפני חדירת מכרסמים.

לחות יכולה להסב נזק, ובמקרה של לחות ממושכת פטריות יכולות להשתכן בלבני הקש ולאכל אותן. גם כנגד דבר זה תזחוקה נאותה של הטיח יכולה להגן על הלבנים.

שימוש

בשנים האחרונות יש פופולריות עולה של בלות קש, יש בהן שימוש באוסטרליה ובארצות הברית. השיטה מתאימה בעיקר למדינות חמות ויבשות, כמו המדינות המדבריות של ארצות הברית. אולם יש בה שימוש גם במדינות קרות ויבשות כמו קנדה, ואף במדינות לחות ובעלות אקלים ממוזג כמו פלורידה.

באקלים לח יותר יש להקפיד בצורה חזקה יותר על המנעות מרטיבות ולחות. ולאפשר ללחות שנצברה בפנים להתייבש ולצאת.

בישראל

בישראל יש מספר מבנים הבנויים בשיטה זו, כולל מרפאה ציבורית ביישוב הבדואי וואדי אל נעם שהוקמה בשנת 2003 ביוזמת ארגון בוסתן לשלום. הבניה בוצעה על גבי שלד עץ ואת הקירות הניחו במשך 6 ימים מתנדבים בלתי מקצועיים רבים, תושבי המקום (כולל ילדים), תחת פיקוח של כמה אנשי מקצוע [1].

קישורים חיצוניים

מידע כללי
בישראל

הערות שוליים