צדק חברתי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צדק חברתי (באנגלית: Social justice) הוא ערך חברתי המצדד בקשרים הוגנים וצודקים בין היחיד לבין החברה. דבר זה נמדד בצורות של אי שוויון כלכלי והתפלגות העושר והנכסים בחברה, ההזדמנויות שיש לאנשים שונים ביחס לפעילות אישית ופריבילגיות חברתיות. בתרבויות מערביות וכן בחלק מחבורת אסיה, המושג של צדק חברתי מתייחס בדרך כלל אל תהליכים שנודעו להבטיח כי פרטים בחברה ממלאים את התפקידים החברתיים שלהם ומקבלים את חלקם הצודק מהחברה. בתנועות למען צדק חברתי עולמי, הדגש הוא על שבירה של מחסומים לניידות חברתית, יצירה של רשתות בטחון חברתיות ועל צדק כלכלי.

צדק חברתי מעניק זכויות וחובות על מוסדות חברתיים שונים, שאמורים לאפשר לאנשים לקבל את התגמול והעול הבסיסי הכרוכים בשיתופי פעולה. המוסדות הרלוונטיים לרוב כוללים מיסוי, ביטוח לאומי, בריאות ציבורית, בתי ספר ציבוריים, שירותים ציבוריים שונים, חוקי עבודה ורגולציה של שווקים, כדי להבטיח חלוקה הוגנת של העושר, הזדמנויות שוות ו/או שוויון בתוצאות.

ישנן פרשניות בתרבויות שונות המקשרים בין צדק חברתי לבין יחסי גומלין עם החברה. בחלק מהתרבויות מדגישים את האחריות של הפרט כלפי החברה ובתרבויות אחרות מדגישות את האיזון בין גישה לעוצמה וכוח לבין השימוש השקול והאחראי בכוח זה.

ניתן לשייך את המושג "צדק חברתי" להוגים שונים כמו התאולוג Augustine of Hippo ולפילוסופיה של תומס פיין, עם זאת השימוש המפורש במונח "צדק חברתי" הפך למונח מפורש החל מהעשור של 1840. כומר ישועי בשם Luigi Taparelli טבע ככל המקרא את המונח, והוא התפשט במהלך "אביב העמים" של אירופה בשנת 1848 ועבודתו של Antonio Rosmini-Serbati. בעידן המאוחר של המהפכה התעשייתית, מלומדים פרוגרסיביים מארצות הברית בתחום המשפטים החלו להשתמש במונח בצורה תכופה יותר בעיקר השופט לואיס ברנדייס ו-Roscoe Pound. החל מתחילת המאה ה-20 המונח נטבע גם בחוק הבינלאומי ובמוסדות בינלאומיים - המונח מופיע בארגון העבודה הבינלאומי שטוענים כי "שלום עולמי ובר קיימא יכול להתקיים רק אם הוא יתבסס על צדק חברתי". במהלך המאה ה-20 צדק חברתי הפך להיות רעיון מרכזי בפילוסופיה של "החוזה החברתי" בעיקר בספר "תאוריה של צדק" מאת ג'ון רולס (1971).

החל משנת 2007 מציין ארגון האומות המאוחדות מועד עולמי שנתי, בשם היום העולמי לצדק חברתי שחל ב-20 בפברואר לעידוד המודעות לצדק חברתי.

רקע

רעיון הצדק החברתי מתייחס לתחומים והיבטים שונים של שיתוף הפעולה בין בני האדם. בראש ובראשונה מתייחס הוא לחלוקת המשאבים (אי שוויון) בחברה ולסוגיות של צדק חלוקתי. בתחום זה הוגים שונים כדוגמת ג'ון רולס, אמרטיה סן, רוברט נוזיק, רונלד דוורקין ואחרים הציעו מערכות כללים שונים לחלוקת משאבים צודקת בחברה. היבט נוסף אליו מתייחס רעיון הצדק החברתי הוא צדק תהליכי אשר נוגע לאופנים הראויים להנחות תהליכי קבלת החלטות. נקודת המבט של הצדק התהליכי גורסת כי החלטות הנקבעות בהליך הוגן וחסר פניות מובילות בהכרח לתוצאה צודקת. תחת המסגרת של הצדק החברתי ניתן לכלול גם היבטים של צדק מאחה אשר נוגעים לתיקון עוולות בחברה ולהתמודדות עם מצבים של אי-צדק. תחומים נוספים אשר כלולים תחת רעיון הצדק החברתי הם צדק בין-דורי, צדק סביבתי, צדק אינטראקציוני ועוד.

הפילוסופית ננסי פרייזר טוענת כי צדק חברתי מורכב משלושה ממדים: חלוקה (של משאבים), הכרה (בערכן השווה של הקבוצות השונות בחברה) וייצוג (בשפה).

מייקל וולצר טוען כי המשמעות שמקבל רעיון הצדק שונה בין חברות שונות, וגם בתוך חברה נתונה עקרונות שונים נחשבים לצודקים ביחס לתחומים שונים של החיים החברתיים. כך, למשל, בעוד שהתפיסה הרווחת היא ששכר מחולק על-פי איכות העבודה של העובד, טיפול רפואי מחולק לפי צורך וזכות הצבעה מחולקת באופן שוויוני.

צדק חברתי מהווה נושא מרכזי בפוליטיקה. רוב הגישות החברתיות מציגות חברה צודקת כיעד, אולם ישנם חילוקי דעות בין האידאולוגיות הפוליטיות השונות מהי חברה כזו. המושג "צדק חברתי" כשלעצמו, שגור על פי רוב בפי קבוצות פוליטיות שרואות בחברה הקיימת חברה שאינה צודקת.

על מי חל הצדק החברתי

בדומה לערכים חברתיים אחרים, בהנחה שצדק חברתי הוא אכן דבר מוגדר ורצוי, ניתן לשאול את השאלה על מי חלק הצדק החברתי?

הוגים לאומיים ולאומנים שונים מחילים את הצדק החברתי על אזרחי הלאום או לפעמים על קבוצה אתנית מסויימת - לדוגמה אזרחי ישראל או העם היהודי. עבור גזענים, צדק חברתי נוגע רק לקבוצה אתנית מסויימת, לדוגמה רק עבור לבנים ולא עבור שחורים. חלק ניכר מהמאמצים של מדינות בתחום הצדק החברתי, מתרכז בהשגת צדק ברמת הלאום -בין אזרחים שונים של אותה מדינה. עבור חלק מההוגים בזרמים שונים, צדק חברתי הוא מושג אוניברסלי יותר ומתייחס לכלל החברה האנושית, לדוגמה ניסיונות סיוע לתושבי המדינות העניות.

פמיניסטיות, פעילי להט"ב ושיח של זהויות הדגישו כיצד מתקיים חוסר צדק לא רק בהיבט הכלכלי של עשירים מול עניים אלא גם ביחס לציבורים שונים בחברה - נשים, הומואים, לסביות, מיעוטים אתניים או דתיים, בעלי מוגבלויות, ילדים, קשישים ועוד - שחלק מהצרכים שלהם מדוכאים עקב פעילות מכוונת, אידאולוגית, דתית או עקב לחץ כלכלי או עקב חוסר תשומת לב מספקת לקיום של הדרה הפליה או פגיעה. לדוגמה אדם בכיסא גלגלים אינו יכול להגיע למקומות רבים שאין להם הנגשה. דוגמה אחרת היא מניעה מנשים להשתלב במקומות עבודה או בלימודים על ידי נורמה או חוק. או הפליה כלכלית נגד נשים או מיעוטים דתיים או אתניים במבחני קבלה למוסדות השכלה גבוה, בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה. זרמים אלה הדגישו כי מצב שנראה לכאורה צודק או שוויוני עשוי להיות מטעה כאשר בוחנים את הצרכים והמגבלות האמיתיים שיש לאנשים.

זרם הסביבתנות הרחיב את הצדק החברתי גם לסוגי פגיעה אחרים - צדק סביבתי מתייחס לפגיעות באנשים אחרים דרך מנגנונים של השפעה סביבתית כמו זיהום לדוגמה. זו הרחבה של הרעיון של מהי כפיה ואלימות - שיכולה להתרחש לא רק דרך אלימות ישירה אלא גם דרך השפעות עקיפות יותר. סוג כזה של חשיבה נוצר בין היתר על ידי הרעיון של מערכת אקולוגית שבה השפעה של מין אחד יכולה להיות על מין אחר גם ללא מגע ישיר.

הוגים מתחום הסביבה והקיימות הרחיבו את המושג צדק חברתי לקהלים רחבים יותר - הרחבה אחת של צדק חברתי הוא צדק בין דורי - הרעיון כי הדור הנוכחי צריך להתחשב גם בדורות הבאים ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בהם.

הרחבה אחרת של הציבור עליו חל הצדק החברתי היא של זכויות בעלי חיים המרחיבות את הרעיון של צדק גם כלפי יצורים אחרים. הוגים אחרים של הצדק החברתי מתעלמים מדורות העתיד (ומניחים לדוגמה שהטכנולוגיה תסדר כל בעיה אפשרית (אופטימיזם טכנולוגי), או שבעלי חיים אחרים (ובעבר נשים או עבדים) הם בגדר רכוש פרטי בלבד שאין לו כל זכויות פוליטיות ואין כל בעיה לפגוע בהם בצורות שונות.

זרמים כמו אקו-פמיניזם הדגישו כי יש קשר בין הראייה הדיכוטומית המנגידה בין האדם לבין הטבע (האדם מעל הטבע, האדם נפרד מהטבע, האדם כמין נפרד וייחודי) לבין היבטים של דיכוי מעמד האישה.

הביקורת הליברטרית על צדק חברתי

המונח "צדק חברתי" נתקל בחשדנות ועויינות מצד הוגים ליברטרים שטוענים לדוגמה שלא צריך להיות הבדל בין "צדק" לבין "צדק חברתי". פרידריך האייק טען שהרעיון של צדק חברתי הוא חסר משמעות, וכי הרדיפה אחר צדק חברתי גרמה לפגיעה קשה בחירות האדם. האייק קידש את זכות הקניין הפרטי וטען כי אין כל הצדקה מוסרית להתערבות בהחלטותיו של האדם באשר לשימוש ברכושו, ומכאן שאין הצדקה לרגולציה של הכלכלה או למיסוי לצורך השגת אידאל הצדק החברתי. ‏[1]

בדומה למקרים אחרים של הגות ליברטרית, ה"פתרון" של הבעיה של אי צדק על ידי מוסדות שונים הוא להניח שהבעיה כלל אינה קיימת - לדוגמה להניח כי בעלי חיים אחרים הם סוג של רכוש בלבד, להניח כי החלטות על רכוש של אדם אחד לא יכול לגרום לאלימות כפייה או מוות של אדם אחר על ידי זיהום, או השפעה סביבתית שתפגע במערכת אקולוגית שהיא חיונית לקיומו של האדם האחר. מסיבות אלה בעיות כמו התחממות עולמית או הכחדת מינים צריכות להיות מגומדות ולהידחק לקרן זווית. הגילוי של מדע האקולוגיה לפיו פרט אחד יכול להשפיע על פרט אחר ללא מגע ישיר ביניהם, או שמין אחד יכול להשפיע על מין אחר ללא מגיע ישיר ביניהם (על ידי שמין אחד משנה את המערכת האקולוגית שמין אחר חולק ודבר זה יכול להשפיע על המין האחר או אפילו על מין שלישי) לא נכלל כלל בהגות הליברטנית שמתייחסת רק לדברים שניתן להוכיח בבתי משפט ומתוך הנחה שבתי משפט כאלה יכולים גם להתמודד עם כל הבעיות בצורה שוויונית ויעילה. (דבר שמתעלם מהיבטים שונים כמו השפעת אי שוויון על בתי משפט, קושי להוכיח השפעות סטטיסטיות (כמו גורם מסרטן) ובעיות של תהליכים ארוכי טווח - שבהם הפגיעה של גורם אחד יכולה להתקיים עשרות או מאות שנים לפני גילוי הפגיעה באדם אחר.

הוגים מהימין הכלכלי מדגישים את החשיבות של קיומו של תגמול הולם על פעילות בשוק משוכלל - מבחינתם תוצאה הוגנת היא בדרך כלל גם תוצאה שיש לה "יעילות כלכלית". אם אנשים מקבלים שכר גבוה יותר זה בגלל שהם מוכשרים יותר, עובדים קשה יותר או שהם לקחו סיכון גבוה יותר. חלק מההוגים טוענים ששוק חופשי וחלק טוענים ששוק משוכלל יגרמו לכך שאנשים יקבלו תגמול הוגן על המאמץ והכישרון שלהם ודבר זה מהווה סוג של צדק חברתי. הבעיה בטיעון זה הוא שבשוק אין כלכלת מחיר מלא - כלומר חלק גדול מהרווחים הכלכלים לא מושגים תודות לתחרות הוגנת, נטולת ניצול, נטולת השפעה חיצונית ונטולת אלימות כלפי אחרים. בעיה נוספת היא שאנשים יכולים להרוויח כסף הודות לירושה, קשרים או אפילו מוצא אתני ולאו דווקא בגלל שהם תורמים יותר לחברה ביחס לאחרים. וממילא יש כשלי שוק רבים ולכן השוק לא מעניקים לאנשים שכר הוגן בתמורה למאמץ בשוק שמניב רווחה חברתית. כמו כן הטיעון של רווחה לפי שוק מתעלם מבעיות כמו תחלואה ומניח כי קיימת כלכלה הומוגנית שבה כלל האנשים מתחילים מנקודת התחלה אחת דומה. בדומה לביקורת הליבטרלית, צדק חברתי בהגות הכלכלית מתייחס כמובן מאליו לשאלה של זהות הנהנים מהצדק החברתי - מתעלם הן משאלה של צדק כלפי דורות העתיד והן מצדק כלפי מינים אחרים (שנתפסים כרכוש ותו לאו).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים