הון אנושי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הון אנושי (Human capital) הוא מונח בתאוריה הנאו קלאסית שבא לציין מאגר של מיומנות, ידע, ותכונות אישיות שמאפשרות לבצע עבודה או לייצר תועלת כלכלית. אלו הן תכונות שנרכשות על ידי עובד על ידי השכלה ונסיון. תאוריות כלכליות מוקדמות מתייחסות להון אנושי בפשטות כאל כוח עבודה, שנחשב אחד משלושת גורמי הייצור - וכדבר שהוא הומוגני וניתן בקלות לשינוי והעברה, תפיסות אחרות של מושג זה חולקות על הנחות אלה.

בכלכלה אקולוגית נחשב אחד ההון החברתי בדרך כלל לאחד מארבעה סוגים של הון. שלושת האחרים הם הון תעשייתי (מכונות ומפעלים), הון חברתי (תכונות חברתיות כמו אמון) והון טבעי).

מקור המושג

הכלכלן ארתור לואיס (Arthur Lewis)נחשב כאחד האבות של כלכלת פיתוח (Economic Development) ולכן גם את הרעיון של הון אנושי, במאמר משנת 1954. לא נעשה שימוש במונח בגלל חוסר הבהירות בהבחנה בין השקעה לבין צריכה.

השימוש במונח בספרות המודרנית של הכלכלה הנאו קלאסית מתוארך למאמר של ג'אקוב מינצ'ר (Jacob Mincer) בשם "השקעה בהון אנושי והקצאת של שכר אישי" בירחון לכלכלה פוליטית משנת 1958.[1]ולאחר מכן על ידי T.W. Schultz. היישום הידוע ביותר של רעיון ההון האנושי בכלכלה הוא זה של מינצ'ר וגרי בקר ששייכים לאסכולת שיקגו בכלכלה. ספרו של בקר, "הון אנושי" פורסם ב-1964, והפך למקור סימוכין המקובל ביותר לנושא למשך שנים רבות. על פי השקפה זו, הון אנושי הוא דוגמה ל"אמצעים הפיזיים של הייצור", כלומר מכונות מפעלים. אדם יכול להשקיע בהון אנושי (על ידי השכלה, הכשרה, טיפול רפואי) והתפוקה של אדם תלויה בצורה חלקית בהחזר ההשקעה על ההון האנושי שיש לאדם. לכן הון אנושי הוא אמצעי ייצור, שבו עוד השקעה מולידה עוד תפוקה. הון אנושי הוא תחליפי, אבל לא ניתן להעביר אותו, בניגוד לסוגי הון אחרים כמו אדמה, עבודה או הון תעשייתי.

תאוריות צמיחה מודרניות מתייחסות להון אנושי כאל גורם ייצור חשוב, שאמור להסביר לדוגמה את ההבדלים בין שכר המשולם לעובדים במדינות העשירות לבין עובדים באותה תעשייה שעובדים במדינות עניות. מחקרים נוספים מראים את הקשר בין הון אנושי (או השכלה) לבין נושאים כמו דמוקרטיה או איידס.

ביקורת ודיון על המושג

כמה כלכלני עבודה מתחו ביקורת על תאוריית הערך של העבודה שפותחה בבית הספר לכלכלה של שיקגו אסכולת שיקגו, שהכניסה את המושג של הון אנושי. הביקורת טוענת כי המושג מנסה להסביר את כל השונות בשכר ובתנאי עבודה במושגים של הון אנושי.

המושג של הון אנושי יכול להיות גמיש מאד, ולכלול משתנים בלתי מדידים כמו תכונות אישיות, או קשרים (קשרי משפחה, חברות וכו') עם גורמים שונים (כמו מקבלי החלטות בממשלה או אצל לקוחות). התאוריה נבדקה באמצעות מחקרים רבים בתחום כלכלת עבודה שהראו כי השכר יכול להיות גבוה יותר בגלל היבטים שונים מאשר הון אנושי. משתנים שזוהו בספרות הכלכלית בעשורים האחרונים כוללים מגדר (ברוב המקרים שכר גבוה יותר לגברים, דבר שמוסבר בחלקו בגלל צפי לכך שנשים יתחתנו וישקיעו יותר בגידול ילדים) ושיוך אתני או דתי, הפליה בקבלה לעבודה ובקידום וסטטוס חברתי-כלכלי.

היוקרה של תעודות ומוסדות יכולה להיות חשובה לא פחות מאשר הידע בקביעת ערכה של ההשכלה להון האנושי. דבר זה מצביע על כך שקיימים כשלי שוק כמו מידע א-סימטרי ושוק העבודה מפולח (Labor market segmentation). בשווקי עבודה מפולחים, ה"תשואה להון אנושי" משתנה בין פלחים או קבוצות ברות השוואה של עובדים. דוגמה לכך היא הפליה בעבודה נגד מיעוטים או נגד נשים. מסיבה זו, אין קשר ישיר בין "הון אנושי" לבין שכר, תנאים או קבלה לעבודה, אלא שההון האנושי תלוי במנגנוני עקיפים כמו תעודות של מוסדות כדי להיות מועבר כאיתות אל המעסיק.

קושי נוסף של המושג הוא שהוא מטשטש את ההבחנה המסורתית שקיימת בכלכלה בין השקעה לבין צריכה בעיקר תחומים כמו שירותי חינוך או בריאות. בתאוריה הכללית המסורתית, השקעה בלימודים או בקבלת טיפול רפואי או אפילו בטיפול קוסמטי או בביגוד נתפסים כצריכה. בתאוריה שמכילה את המושג הון אנושי, אפשר להתייחס אל גורמים אלה כאל השקעה. לדוגמה דוגמנית או סוכנת מכירות שמבצעת ניתוח קוסמטי יכולה להתייחס אליהם כאל השקעה בהון אנושי; סוכני מכירות צריכים להשקיע במלתחה עדכנית; הכשרת מתכנתים או מהנדסים יש להשקיע בהשכלה רלוונטית; בכל מקצוע בריאות רופפת תוריד את התפוקה ולכן טיפולים רפואיים, או אפילו תזונה בריאה, או שמירה על תנאי דיור נאות, שמהווים טיפול מונע יכולים להיחשב כחלק מהשקעה ב"הון אנושי". גם שמירה על קשרי משפחה תקינים או זוגיות מתפקדת, אשר משפיעים על הבריאות הנפשית והפיזית יכולים להכלל בקטגוריה זו. נוסף לקושי המחקרי, דבר זה יכול להוות גם טיעון פוליטי בעד השקעות של המדינה בחינוך וברפואה, בדומה להשקעות שמבוצעות בתחומי תשתיות תחבורה.

בעקבות גארי בקר הספרות הכלכלית שעוסקת בהון אנושי מבחינה לרוב בין הון אנושי "ספציפי" לבין הון אנושי "כללי". הון אנושי ספציפי מתייחס לכישורים או ידע שמועיל רק למעסיק יחיד או בתוך תעשייה מסויימת, בעוד שהון אנושי כללי (כמו אורינות - ידיעת קרוא וכתוב) מועילה לכלל המעסיקים. כלכלנים מתייחסים להון אנושי ספציפי לחברה כדבר מסוכן היות וסגירת החברה או דעיכת הענף עלולה להוביל לחוסר יכולת להעביר את הכישורים למעסיק הבא.

הון אנושי הא מרכזי בדיונים כלכליים אודות רווחה, חינוך, שירותי בריאות ופנסיה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Jacob Mincer, "Investment in Human Capital and Personal Income Distribution" Journal of Political Economy, 1958