כלכלה אקולוגית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלה אקולוגית (Ecological Economics) היא זרם בחקר הכלכלה שעוסק בדינמיקה ובתלות ההדדית (קו-אבולוציה) בין הכלכלה האנושית לבין המערכות האקולוגיות הטבעיות. השאלה המרכזית שלה היא כיצד להגיע לכלכלה מקיימת - כלכלה שפועלת במשך דורות רבים תוך התחשבות במגבלות הפיזיים, האקולוגיים והחברתיים. הכלכלה האקולוגית מחברת בין דיסציפלינות אקדמיות שונות, תוך שילוב בין מדעי הטבע ובין מדעי החברה. הכלכלה האקולוגית שונה במובנים רבים מהזרם הכלכלי האורתודוקסי של כלכלה הנאו קלאסית וכן מזרמים נוספים כמו כלכלה קיינסיאנית.

מטרה

מטרתה העיקרית של הכלכלה האקולוגית היא לתת תאוריה כלכלית וכלים מעשיים לפיתוחה של כלכלה מקיימת. במובן זה היא במוצהר זרם נורמטיבי (ניסיון להגיע למציאות מסויימת), בניגוד לכלכלה הנאו קלאסית שמצהירה על עצמה כי היא פוזיטיבית (אך ורק ניתוח של המציאות). עם זאת לרוב הכלכלה הנאו-קלאסית מניחה כי קיימות - היכולת להתקיים במשך דורות רבים, היא דבר נתון וברור מאילו.

כדי לנתח את השאלה מה נדרש כדי להשיג כלכלה בת קיימא, משלבת הכלכלה האקולוגית כלי ניתוח ומדיניות קיימים, יחד עם ניסיונות לחדש ולהרחיב את ההבנה לגבי אופיין של מערכות חברתיות-כלכליות-וסביבתיות וקשרי הגומלין ביניהן.

במישור התאורטי שואפת הכלכלה האקולוגית להציב את בסיס הניתוח והמדיניות הכלכלית על יסודות של מדעים אחרים, במיוחד בחוקי הפיזיקה והתרמודינמיקה, ובהתאם לחוקי המערכות הביולוגיות (כלכלה ביופיזית). הכלכלה האקולוגית שואבת השראה ומפתחת את התחומים של כלכלה מערכתית, כלכלה אבולוציונית וזרמים הטרודוקסיים אחרים בכלכלה.

היסטוריה

שורשי הכלכלה האקולוגית

שורשי הכלכלה האקולוגית נמצאים בתקופות קודמות. ההבחנה בין כלכלת מסחר וקביעת מחירים, לבין בחינת היסודות הפיזיקליים עליהם נשענת הכלכלה, מופיעה כבר אצל היוונים הקדמונים.

בתקופה המודרנית, אפשר להצביע על מספר הוגים ודעות בכלכלה הקלאסית שמתאימים לכלכלה האקולוגית. הפיזיוקרטים טענו שכל הערך הכלכלי בא מהאדמה. תומס מלתוס עסק בבעיות של פיצוץ אוכלוסין וג'ון סטיוארט מיל חשב ש"מצב יציב" של הכלכלה יכול להיות מצב רצוי, דעה שאומצה מאוחר יותר על ידי הכלכלה האקולוגית. ספר של Martinez-Alier מתאר את הוויכוחים הנוגעים לאנרגיה בתוך מערכות כלכליות שהחלו כבר במאה ה-17. במאה ה-19 אפשר לראות לדוגמה את עבודתו של ויליאם סטנלי ג'בונס "על הפחם" שעסקה בנושאים דומים לשיא תפוקת הנפט. עם זאת, רוב ההגות הזאת לא נשענה על מדעים שהתפתחו מאוחר יותר כמו חוקי התרמודינמיקה, חקר מערכות מורכבות או חקר של מערכות אקולוגיות.

הספר הראשון בעל הכותרת "כלכלה אקולוגית" פורסם באירופה על ידי Juan Martinez-Alier בשנת 1987, והוא מתאר את ההיסטוריה של הביקורת האקולוגית על החשיבה הכלכלית מ-1880 ועד שנות 1950.

הולדת הכלכלה האקולוגית

בין מניחי היסודות התאורטיים האירופאים לגישת הכלכלה האקולוגית ניתן למנות את הכלכלן הרומני ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן, וכן את William Kapp, ו-Karl Polanyi. ג'ורג'סקיו-רוגן היה המורה של הרמן דיילי, וספרו חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי (1971) מהווה מסגרת מחשבתית לתחום עד היום. חלק מהיסודות הבולטים כיום בכלכלה האקולוגית מופיעים בעבודותיו של ארנסט שומכר שספרו קטן זה יפה (1973) הופיע מספר שנים לפני ספרו של הרמן דיילי כלכלת מצב יציב (1977).

הצוות שהתרכז סביב דונאלה מדווז וספרה גבולות לצמיחה, עורר בשנות ה-70 עניין רב בקשרים בין אוכלוסייה, צמיחה כלכלית וסביבה. והדבר סייע לקידום המתודות של ניתוח מערכתי דינמי.

בצפון אמריקה, האבות המייסדים שהניחו את היסודות התאורטיים של הכלכלה האקולוגית כללו את הכלכלנים קנת' בולדינג והרמן דיילי, האקולוגים C.S. Holling, האווארד ת. אודום ורוברט קוסטנזה, הביולוגים גרכטן דיילי, והפיזיקאי רוברט איירס.

דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסדים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית (ISEE) וכן את הירחון האקדמי Ecological Economics יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד בבנק העולמי, כאחראי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסטנזה מאוניברסיטת וורמונט תרם לגידול בפופולריות של התחום. הגאוגרף דיוויד הארווי David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולוגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster.

מתודולוגיה

מטרה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא לבסס את החשיבה הכלכלית ואת המדיניות הכלכלית על פי המציאות הפיזית, במיוחד על פי חוקי הפיזיקה (במיוחד חוקי התרמודינמיקה) והידע אודות מערכות ביולוגיות ואקולוגיות. היא מקבלת את המטרה של שיפור הרווחה האנושית על ידי פיתוח, ומבקשת להשיג דבר זה על ידי פיתוח בר קיימא של החברה האנושית והמערכות האקולוגיות. מובן שהמושגים "פיתוח" ופיתוח בר קיימא הם מושגים שנויים במחלוקת. ריצ'ארד נורגארד טוען כי הכלכלנים המסורתיים "חטפו" את הטרמינולוגיה של פיתוח, בספרו "הבגידה בפיתוח" Development Betrayed.

בכלכלה אקולוגית מבצעים הבחנה בין המושג של "רווחה חברתית" (Well-being) לבין המושג של welfare כפי שהוא קיים בספרות הכלכלית המרכזית ובספרות "כלכלת הרווחה החדשה" שהחלה בשנות ה-1930. על פי התפיסה הנאו-קלאסית הזאת, הטבע הוא בעל ערך לכלכלה בגלל תאוריית ערך סובייקטיבית (תורת תוחלת התועלת) לפיה לטבע יש ערך בגלל שאנשים מוכנים לשלם עבור "מוצרים" כמו אויר נקי, מים נקיים, ערך אסתטי של בעלי חיים וכו'.

הבדלים בין כלכלה אקולוגית לכלכלה נאו קלאסית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הגישה של כלכלה אקולוגית

הכלכלה כמערכת תרמודינמית פתוחה

הכלכלה הנאו קלאסית, רואה בכלכלה מערכת מבודדת שבה יש פירמות (יצרנים) ומשקי בית (צרכנים שהם גם עובדים ומשקיעים), המקיימים ביניהם חליפין ב-2 מעגלים של מוצרים-עבודה וכסף. משקי הבית נותנים כסף לפירמות תמורת מוצרים. המעגלים נסגרים כאשר המפעלים משלמים למשקי הבית כסף עבור עבודה.

כלכלה ביופיזית ובעקבותיה כלכלה אקולוגית תקפה רעיונות אלה, וטענה שהם מצג שווא. כדור הארץ כולו והמערכת הביוספרית (הכוללת את האדם ואת החקלאות) הם בקירוב, מערכות תרמודינמיות סגורות - כלומר הן אינן מחליפות חומר עם סביבתן, נכנסת אליהן אנרגיה (אנרגיית שמש) וחום יוצא ממנה. גם הכלכלה האנושית היא מערכת תרמודינמית פתוחה, שאליה נכנסים אנרגיה וחומר, וממנה יוצאים חום וחומרים בעלי אנטרופיה גבוהה יותר. המעגלים שתוארו קודם, של משקי הבית והפירמות יכולים להתקיים רק תודות לזרמי האנרגיה וזרמי החומר שזורמים דרך המערכת.

מי מכיל את מי

כלכלה נאו קלאסית הניחה היסטורית באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) שהסביבה הטבעית היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, הדבר נובע מכך שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשירותים אותם הוא מספק: עץ, נוף, אוויר נקי, מים נקיים, מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי צמיחה כלכלית אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית ותת התחום של כלכלה סביבתית טוענות שבעיות הסביבה מסתכמות בעלויות חיצוניות - עלויות כמו זיהום שנמצאות מחוץ לשוק. הבעיה הסביבתית תפטר, ועוד באופן יעיל על ידי הפנמת עלויות אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון "אופטימלית" או "יעילה" שבה יושג "איזון" בין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע.

ארבעת סוגי ההון והשפעתם על הכלכלה, הביוספרה ועל הרווחה החברתית, במודל "עולם מלא"

עמדה זו לא עומדת בקנה אחד הידע ממדעי הטבע. ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של ההון הטבעי ביצירת השפע (הון טבעי יכול להיחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ואנרגיה המצויים במחסור, יחד עם המערכות הסביבתיות המורכבות והמגוונות שמספקות שירותים וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני קרינה סולארית וקוסמית וכו').

עולם ללא עבודה אנושית הוא, עבור הכלכלנים, "עולם ריק" שבו אין כלל ייצור של מוצרים. לעומת זאת האקולוגיה והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את הביוספרה – מערכת התומכת בהספקת משאבים ושירותים תומכי חיים כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או הון תעשייתי.

לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האקולוגית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, וניסיונות להפקת תחליפים באמצעות "מוצרי שוק" תורמת לצמיחה כלכלית".

ההיקף של הפעילות האנושית שאפשר להתמיד בו לאורך זמן ללא קריסה אקולוגית וחברתית, אינו נקבע במונחים של תועלת אנושית או על ידי בחירה חברתית של מוסד חברתי כלשהו (שוק, ממשלה וכו'), אלא על ידי אילוצים ביולוגים ופיזיקליים שנובעים ממגבלות אובייקטיביות שאינן תלויות בתועלות שלנו.

חלוקה וגודל אופטימלי

בעוד הכלכלה הנאו קלאסית עוסקת בהקצאה יעילה של משאבים (במובן של יעילות פארטו), היא מתעלמת משתי בעיות כלכליות יסודיות: חלוקה או תפרוסת (שוויון), וכן הגודל האופטימלי של הכלכלה כולה. הכלכלן הרמן דיילי מתאר זאת על ידי דימוי: בעוד הכלכלה הנאו קלאסית אומרת כיצד לחלק את הסחורות בספינה, כך שהמשקל יתפזר באופן אופטימלי (יעילות), הכלכלה הנאו קלאסית מתעלמת מקיום של קו ציפה, או משקל שמעליו הסחורות עלולות להטביע את הספינה (גודל אופטימלי).

צמיחה, וצריכה

בכלכלה נאו קלאסית קיימת הנחה כי ככל שהצרכן צורך יותר מוצרים, כך גדלה רווחתו. הנחות נוספות ודומות הן שהרווחה החברתית צריכה להמדד על ידי סכימת הצריכה של כלל הצרכנים, וכפועל יוצא של דבר זה, ככל שהצמיחה הכלכלית גבוהה יותר, כך טוב יותר.

כלכלה אקולוגית מבחינה גם בין צמיחה (כמותית) לבין פיתוח (שיפור איכותי של איכות החיים), בעודה טוענת שכלכלה נאו קלאסית מבלבלת בין שני המושגים. כלכלה אקולוגית יוצאת נגד הנחות אלה במגוון רחב של התנגדויות וחלופות.

כלכלנים אקולוגים טוענים כי מעבר להיקפים צנועים, צריכה לנפש (הגרסה הכלכלית ל"איכות חיים"), לא בהכרח מובילה לשיפור של הרווחה האנושית, בעוד שאותה צריכה יכולה לגרור השפעות שליליות על הסביבה וכן על הרווחה החברתית הרחבה יותר. הייצור והפעילות הכלכלית מתאפיינים בייצור משולב שבו נוצרים בו זמנית, מוצרי "טובין" וגם מוצרים "רעין".

כמו כן טענה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא כי צמיחה חומרית אינסופית בעולם סופי היא לא דבר אפשרי, וכי דבר זה מנוגד לחוקי הפיזיקה. קיימת מגבלות פיזיקליות ואקולוגיות על הפעילות הכלכלית. זאת ועוד, ככל שהפעילות הכלכלית מתרחבת, כך השפעות הלוואי השליליות שלה גדלות, וקטנה התועלת שהיא מביאה לחברה.

תחליפיות בין הון טבעי להון מלאכותי

הכלכלה הקלאסית הבחינה בין הון טבעי (כמו אדמה) לבין הון מלאכותי - מעשה ידי אדם - כמו מכונות. הכלכלה הנאו קלאסית טוענת כי אין הבדל למעשה בין הון מלאכותי לבין הון טבעי. לדוגמה כדי לייצר עוד מזון אפשר להגדיל את כמות האדמה ("הון טבעי" בכלכלה הקלאסית), או להגדיל את הפיריון של יחידת שטח באמצעות דשנים, מערכות השקיה והנדסה גנטית.

כלכלה אקולוגית קוראת תיגר על הגישה הזאת, וטוענת שהכלכלה הנאו קלאסית מבלבלת בין זרמים לבין מאגרים. העולם הטבעי מספק לאדם הן חומרי גלם והן שירותי סביבה. שירותי הסביבה הן בעלי תחליפיות נמוכה עם ההון המלאכותי. ואילו חומרי הגלם הם תנאי מקדים לקיום הפעילות הכלכלית. יש תחום של יעילות, שבו עוד הון מלאכותי גורם לניצול יעיל יותר של חומרי הגלם, אבל התחלופה הזאת קיימת רק בתחום מסויים. ובאופן כללי אין תחליפיות בין הון טבעי להון מלאכותי.

הדמיון בין כלכלה ואקולוגיה

אקולוגיה וכלכלה נגזרות ממילים יווניות דומות (בית, משק בית בהתאמה). כלכלה אמורה לחקור את היחסים האנושיים והגורמים המשפיעים על הזרמים החומריים בין בני-האדם (כמו מוסדות חברתיים, כסף וכו'). אקולוגיה אמורה לחקור את אותו הנושא כשהמילה "יצורים-חיים" מחליפה את המילה "בני אדם" (וכיום אקולוגים מכלילים את בני האדם במסגרת המחקר).

הוגים רבים מתחומי האקולוגיה המערכתית, כלכלת מערכות וכלכלה אקולוגית מנסים לראות איך אפשר לקחת תובנות וצורות ניתוח מתחומים של מערכות מורכבות או אקולוגיה ולנסות להרחיב מושגים אלה כך שיהיו רחבים יותר, ויכילו מושגים הן מתחום האקולוגיה, והן מתחום הכלכלה.

דבר זה שונה מאשר ניתוח הקשר בין כלכלה לבין אקולוגיה עצמו, ויכול להיות בתחום כלכלי שבו אין בהכרח קשר ישיר להסביבה הטבעית. כך לדוגמה אפשר לנתח חלק מצריכת ראווה של מוצרי יוקרה כחלק מתופעה רחבה יותר של אפקט ההכבדה המוכר מאקולוגיה, או להתייחס לאבולוציה, סוקצסיה, או אנטרופיה של מערכות כלכליות. דוגמה אחת לכך היא התייחסות אל החוק השני של התרמודינמיקה.

אישים מרכזיים

ספרים

מאמרים

ארגונים ומוסדות

מושגים

קישורים חיצוניים

אקולוגיה תעשייתית

כלים: מודל מבוסס סוכנים · ניתוח תשומה-תפוקה · ניתוח מחזור חיים · טביעת רגל אקולוגית · מטבוליזם תעשייתי · מטריצת MET

מושגים: מעריסה לעריסה · יעילות אקולוגית · Rebound Effect · אקסרגיה · עקרון המזהם משלם · עקרון הזהירות המקדימה

תחומי מחקר קרובים: כימיה ירוקה · כלכלה אקולוגית · כלכלה סביבתית · עיצוב מקיים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים

כלכלה נאו-קלאסית

אישים: ויליאם סטנלי ג'בונס - קרל מנגר - לאון ואלראס - אלפרד מרשל - ג'ון בייטס קלארק - אירווינג פישר - קנת' ארו - פול סמואלסון - מילטון פרידמן - פרדריק הייק

מושגים: ניתוח שולי - תפוקה שולית - פונקציית ייצור קוב דאגלס - תועלת שולית - תאוריית שיווי המשקל הכללי - תאוריית העדפה הנגלית - יעילות פארטו - תחרות משוכללת - כשל שוק - השפעה חיצונית - צמיחה כלכלית - האדם הכלכלי - הון - יתרון יחסי

ביקורת: כלכלה קיינסיאנית - כלכלה אקולוגית - כלכלה התנהגותית - כלכלה מוסדית - כלכלה אבולוציונית - כלכלה בודהיסטית - מחלוקת קיימברידג' על ההון - הפרכת הכלכלה - Phishing for Phools - אמרטיה סן - קנת' בולדינג - ג'ון קנת גלבריית - הא-ג'ון צ'אנג - גבולות לצמיחה - מודל זרמים ומאגרים - ספינת החלל כדור הארץ - מערכות מורכבות