קטן זה יפה (ספר)
קטן זה יפה: מחקר של הכלכלה כאילו אנשים חשובים (באנגלית: Small Is Beautiful: A Study of Economics As If People Mattered) הוא ספר עיון מאת הכלכלן ארנסט פרידריך שומכר על כלכלה, אקולוגיה וקהילות שיצא לאור בשנת 1973. הספר מבוסס על אסופת מאמרים מאת שומכר וזכה לפרסום רב אחרי משבר הנפט של אותה שנה. ספר זה נחשב לספרו המפורסם ביותר של שומכר. בשנת 1999 יצאה מהדורה מחודשת של הספר עם הערות. הספר תורגם לעברית בהוצאת אדם בשנת 1984.
שמו של הספר מתייחס לאמירה של שומכר לפיה "האדם הוא קטן ולכן קטן זה יפה", אמירה שמתייחסת לכך שמערכות חשובות לאושרם של בני אדם הן מערכות קטנות כמו משפחה וקהילה שנדחקו לקרן זווית על ידי מוסדות גדולים יותר כמו מוסד המדינה מוסד השוק תאגידים כנסיות או צבאות. אמירה זו מקבלת הד בקרב הוגים מאוחרים יותר, לדוגמה בספרו של יובל נח הררי, "קיצור תולדות האנושות". לפי הררי רוב ההיסטוריה האנושית עברה על בני האדם כחלק מחבורות קטנות של ציידים לקטים בנות פחות מ-150 איש, ולפיכך היכולת שלנו להבין את העולם, מוגבלת בדרך כלל לכישורים מנטליים שהתפתחו בתקופה זו, כך שאנו מתרגמים סיטואציות חברתיות מורכבות או תהליכים טבעיים למונחים המוכרים לנו מחיי המשפחה. הררי גם מציין כי חלק משביעות הרצון מהחיים נפגע במדינות המערביות בגלל שהתחזקות המדינה והשוק פגעו בתפקוד של המשפחה והקהילה.
אחד הרעיונות בספר הוא פיתוח של כלכלה בודהיסטית. שומכר טוען שכשם שכלכלה מערבית התפתחה על רקע התרבות המערבית שמדמיינת את דמותו של האדם כמין רובינזון קרוזו רציונלי (האדם הכלכלי) כך יש טעם לדבר על כלכלה בודהיסטית לאור התרבות הבודהיסטית שמתבוננת על תשוקות ועל תהליכים מנטליים בצורה שונה.
היבט זה מדגיש את ההיבט לפיו התרבות היא הבסיס לכלכלה שמובא מאוחר יותר בעבודות אחרות - לדוגמה בספר 23 דברים שלא מספרים לנו על הקפיטליזם מציין המחבר כי לפני שמדברים על מוצרים שנמכרים בשוק יש לקבוע קודם כל מה לא נחשב כלל כמוצרים - לדוגמה האם ניתן לקנות שופטים, איברים, בני אדם, פצצות אטום או מדינות. כדוגמה אחרת ניתן לציין את המחלוקת בין הזרם של זכויות בעלי חיים לבין שאר זרמי המחשבה, ובעיקר קפיטליזם וליברליזם הרואים בבעלי חיים מוצר נטול זכויות או רצונות משל עצמו, שניתן להתייחס אליו כמו אל כל חפץ דומם.
רבים מהרעיונות של שומכר כמו ביקורת כלפי תרבות הצריכה, כלפי צמיחה כלכלית כביטוי לקידמה ורעיונות על חשיבות הקהילה והמערכת האקולוגית באו מאוחר יותר לידי ביטוי בזרמים כמו כלכלה אקולוגית.
קטעים נבחרים
- "אני טוען שאין להניח את היסודות לשלום באמצעות עושר לכל, במובן המודרני של עושר, מפני שעושר כזה - אם בכלל ניתן להשיגו - ניתן להשגה רק באמצעות הטיפוח של דחפים אנושיים כגון אהבת הבצע וקנאה ההורסים את התבונה, האושר, השלווה ומשום כך את נטייתו הטבעית של האדם לשלום" (עמ' 25).
- "צרכיו של האדם אינסופיים הם, ואילו האינסופיות ניתנת להשגה רק בממלכת הרוח, לא בממלכתו של החומר" (עמ' 29).
- "דרך חיים הנשענת על חומרנות, כלומר על התפשטות מתמידה וחסרת מעצורים בסביבה סופית ומוגבלת, אינה יכולה להיות ארוכה, ותוחלת החיים שלה הולכת ומתקצרת ככל שהיא מתקדמת לקראת יעדיה" (עמ' 112).
- "כמות הפנאי הממשי שהחברה נהנית ממנו עומדת ביחס הפוך לכמות המכונות חוסכות העבודה שהחברה מעסיקה... אומנם תושבי המדינות המתפתחות "מבצעים" הרבה פחות מאשר אנחנו "מבצעים" אבל עובדה היא שהעול המונח על כתפיהם מעיק פחות מהעול המונח על כתפינו" (עמ' 113).
- כשאנו מדברים על עידוד הפיתוח, על מה אנו חושבים - על מוצרים או על בני אדם? אם על בני אדם, על אלו מהם במיוחד? מי הם? היכן הם? מדוע הם זקוקים לסיוע? מה הוא בעצם הסיוע שלו הם זקוקים וכן הלאה. התעניינות בבני אדם מעוררת שאלות רבות מסוג זה. המוצרים, לעומת זאת, אינם מעוררים שאלות כה רבות והופכים למושגים כגון תל"ג, יבוא, יצוא ועוד. כמובן, האוכלוסיות עשויות להיכלל בדיון זה אך רק ככמות סתמית המשמשת כמחלק" (עמ' 146).
- "הקריטריון המקובל להצלחה, כלומר הגידול בתל"ג, הוא קריטריון מטעה ביותר, והוא מוכרח לגרום לתופעות שניתן לאפיינן רק כנאו-קולוניאליזם" (עמ' 148).
- "הסיוע הטוב ביותר שניתן להעניק הוא סיוע שכלי, מענק של ידע מועיל. מענק של ידע עולה לאין-ערוך על מענק של דברים חומריים... מענק של דברים חומריים הופך את מקבליו לתלויים; מענק של ידע משחרר אותם" (עמ' 150).
- "כאשר הדברים הפשוטים של החיים, שבהם בלבד אני מעוניין, מיוצרים בתהליכים ההולכים ונעשים מתוחכמים, היכולת לעמוד בכך הופכת להיות מעבר לאפשרויותיה של חברה ענייה" (עמ' 161).
- על נטיעת עצים: "...הדבר ניתן לביצוע בלי להזדקק אפילו לפרוטה אחת של סיוע זר, ואין כאן בעיה של חסכון והשקעה. המפעל הזה ייצר חומרי מזון, סיבים, חומרי בניין, צל, מים וכמעט כל דבר שהאדם באמת זקוק לו" (עמ' 167).
תאוריה של ארגון רחב-היקף: "בכל ארגון, גדול כקטן, חייבת להיות מידה מסוימת של בהירות וסדר טוב. אם נוצר אי סדר, אי אפשר לבצע שום דבר. אולם הסדר הטוב, הוא סטאטי ונטול חיים ולפיכך יש צורך בהרבה חופש תנועה ומרחב כדי שאפשר יהיה להיחלץ מהסדר הממוסד ולעשות דברים שטרם נעשו, שלא שוערו על ידי שומרי הסדר הטוב. התוצאה החדשה, שלא נחזתה מראש, היא רעיונו היצירתי של האדם" (עמ' 186).
עקרונות לארגון רחב היקף:
- תת יחידות אוטונומיות למחצה (חופש)
- איזון מהמרכז של היחידות ותמיכה בהן (סדר)
- קשר ישיר בין ביצועים להמשך פעילות היחידות (רווחים נשארים בתוך היחידה ויחידות לא רווחיות מוערכות מחדש)
- מוטיבציה ומניעת ניכור בתוך תת יחידות קטנות יותר
- קביעת מדיניות והנחייה מצד המרכז (קביעת משימות על)
פרקים מתוך הספר
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קטן זה יפה בוויקיפדיה האנגלית
