כלכלה קיינסיאנית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלה קיינסיאנית (Keynesian economics) או קיינסיאניזם היא זרם כלכלי שפותח על ידי הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס, ואשר מהווה את היסודות למאקרו-כלכלה. לפי הקיינסיאנים, בטווח הקצר, ובמיוחד בזמן מיתון, התפוקה הכלכלית מושפעת בצורה חזקה על ידי הביקוש הכולל - ההוצאות של הצרכנים ושל הממשלה במשק הלאומי. לפי הקיינסיאנים הביקוש המצרפי לא שווה בהכרח לגודל ההיצע של הכלכלה, תחת זאת הוא מושפע מגורמים שונים כמו שער הריבית, ציפיות ולדבר זה יכולות להיות השפעות שונות על המשק כמו אבטלה, אינפלציה ועוד.

עיקרי התורה הקיינסיאנית נוסחו בספר של קיינס "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" (1935), שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי (השפל הגדול) שפרץ בשנת 1929. גישתו הבסיסית של קיינס הייתה כי לא ניתן לנתח את התרחשות של מיתון (ובטח לא את המיתון של השפל הגדול)במסגרת המודל הקלאסי הרואה במנגנון המחירים של היצע וביקוש דרך להשגת שיווי משקל בכל השווקים. הנקודה הבסיסית של הקיינסיאניזם היא שיש לבחון תופעות מאקרו כלכליות ולבחון בהן סיבתיות גם אם בתחילה אין להן הסבר מיקרו-כלכלי ברור. לפי גישה זו השוואות שנעשות מידי פעם בין המדינה כולה לבין משק בית קטן אינן נכונות.

קיינס נחשב עד היום לאחד ההוגים החשובים בכלכלה. בניגוד לקרל מארקס קיינס לא רצה לשבור את הקפיטליזם אלא לאפשר לו להתגבר על משברים ולהביא לשגשוג. בניגוד לכלכלנים ליברליים כמו אדם סמית (שפיתח את הרעיון של "היד הנעלמה"), קיינס טען כי על מנת להבטיח צמיחה כלכלית יש צורך בהתערבות ממשלתית פעילה בשוק.

כלכלנים קיינסיאנים, בניגוד לכלכלנים קלאסיים, טוענים שהשוק או החלטות של הסקטור הפרטי, מביאים לפעמים לתוצאה מאקרו-כלכלית שהיא לא יעילה כלכלית או לא יעילה מבחינת יעילות פארטו, וכי יש צורך תגובה על ידי הסקטור הציבורי, ובמיוחד פעילות מוניטרית על ידי הבנק המרכזי ופעילות פיסקאלית של הממשלה לשם ייצוב המצב והקטנת התנודות של מחזור עסקים. כלכלה קיינסיאנית תומכת בכלכלה מעורבת - שוק שמורכב בעיקר מפירמות פרטיות וציבוריות (כלומר הבעלות דרך הבורסה), אבל שיש בו מעורבות ממשלתית, והממשלה צריכה לחלץ את המשק ממצבים לא נעימים כמו מיתון.

כלכלה קיינסיאנית היתה המודל הכלכלי המרכזי במדינות המפותחות בתקופה של כ-40 שנה- מלאחר השפל הגדול, בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחר המלחמה עד שנת 1973 (1930-1973), וכלכלנים הצליחו להגיע לצמיחה משמעותית על ידי הזרמת כסף למשק. התאוריה ירדה ממעמדה בעקבות הסטגפלציה (שילוב של מיתון ושל אינפלציה של שנות ה-70. כיום התאוריה העיקרית שמחליפה אותה היא מקארו כלכלה על בסיס התאוריה הנאו קלאסית - ומודלים כמו IS-LM.

ראו גם

קישורים חיצוניים