כלכלה מוסדית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלה מוסדית (Institutional economics) הינו זרם כלכלי אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה בשווקים וההזנחה של כל מוסדות חברתיים אחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר במוסדות מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, פירמות, מדינות, נורמות חברתיות וכו').

המחלוקת האינדיבידואלית- מוסדית

קיימת חלוקה בכל מדעי החברה בין העמדה ה "אינדיבידואליסטית" לבין העמדה של "הבניה חברתית". מצד אחד קיימות תאוריות המציירות את הפרט כיישות אוטונומית. כלכלה נאו קלאסית היא המייצגת הבולטת של מגמה זו, בהציגה את הפרט כאינדיבידואליסט מוחלט שאינו מושפע לדוגמה מהיבטים כמו תרבות. מהצד השני קיימות דיספלינות שונות שבהן קיימת התפישה כי מבנים חברתיים משפעים על ההתנהגות האנושית על ידי עיצוב הפרט והתפישות שלו. לדוגמה, בתאוריה הנאו קלאסית, העדפות הן דבר נתון ובלתי ניתן לשינוי, הנקבע באופן אוטונומי על ידי הפרט. ואילו בתאוריות המבניות העדפות אלו מושפעות על ידי תהליכים חברתיים המתקיימים ברמות שונות.

יש הרואים בניתוח-מבני דבר שהוא יחסי בהכרח (Guba 1990) אחרים (Bhaskar 1991 ) תומכים באתולוגיה ביקורתית ריאליסטית.

כלכלה מוסדית מסורתית

כלכלה מוסדית הייתה בעבר זרם המחשבה הדומיננטי בהגות הכלכלית בארצות הברית, כשנכללו בה כלכלנים מפורסמים אך שונים כמו תורסטיין ובלן, ווסלי מיטשל, וג'ון אר. קומונס. חלק מהמוסדיים חושבים שקרל מרקס השתייך למסורת המוסדית היות והוא תאר את הקפיטליזם כמערכת חברתית בעלת תיחום היסטורי. כלכלנים מוסדיים אחרים חולקים על הגדרתו של הקפיטליזם על פי מרקס, ורואים במאפיינים מגדירים כמו שווקים, כסף ובעלות פרטית של הייצור דברים שהתפתחו באופן טבעי במשך הזמן, כתוצאה מפעולות תכליתיות של פרטים.

כלכלנים מוסדיים מסורתיים [1], דוחים את ה"רדוקציה" של מוסדות לכדי דברים פשוטים כמו טעמים, טכנולוגיה, וטבע. טעמים, יחד עם ציפיות לגבי העתיד, הרגלים, ומוטיבציה, לא רק שקובעים את טבעם של מוסדות, אלא גם הינם מוגבלים ומעוצבים בידי מוסדות. אם אנשים חיים, עובדים ומקיימים יחסי גומלין עם מוסדות על בסיס קבוע, הדבר מעצב את השקפת עולמם.

באופן בסיסי, מוסדיות מסורתית זו (וקרובתה כלכלה מוסדית פוליטית) מדגישות את היסודות המשפטיים של כלכלה (ראו ג'ון אר. קומונס) ואת התהליכים האבולוציוניים, ההרגליים, והרצוניים בהם מוסדות מוקמים ולאחר מכן משתנים (ראו ג'ון דואוי, תורסטיין ובלן ודניאל ברומבלי). התנודות במוסדות הן תוצאה הכרחית של אותם תמריצים שגרמו ליצירת אותם מוסדות, לכן השינויים בעיצוב המוסדות והשפעתם הם אנדוגניים (כלומר נקבעים בתוך המערכת).

כלכלה מוסדית חדשה

עם הפיתוח של התאוריות בדבר מידע לא-סימטרי ושל הפצת מידע נעשה נסיון למזג את הכלכלה המוסדית לתוך הכלכלה הנאו-קלאסית, תחת השם כלכלה מוסדית חדשה. עם זאת, זרם זה של הכלכלה המוסדית לא הצליח לרשת את הזרם של הכלכלה הקלאסית, היות ו(הכלכלנים האפיקורסים טוענים כי) הוא ירש את כל הפגמים של הכלכלה הנאו-קלאסית. באופן מפורש, נמתחה ביקורת על היות הכלכלה המוסדית החדשה רדיוקציוניסטית ולא מציאותית: זאת הופנתה כנגד הכלכלה הנאו קלאסית על התעלמותה למעשה ממוסדות, וכנגד הכלכלה המוסדית החדשה על ניסיונותיה לצמצם את המוסדות להחלטות רציונליות ויעילות שפותרות בעיות הקשורות בעלויות עסקה.

כלכלה מוסדית כיום

כלכלה מוסדית, או מוסדיות, מחולקת כיום באופן חד בין הכלכלה המוסדית החדשה לבין כלכלה מוסדית פוליטית . הכלכלה המוסדית החדשה (גישה קרובה לכלכלה הנאו קלאסית וקרובתה הפוליטית הנאו-ליברליזם). מיוצגת על ידי אנשים כמו דאגלס נורת' (שזכה ב"פרס נובל" בכלכלה), והכלכלה המוסדית הפוליטית משוייכת לסוציולוג פטר בי אוונס מברקלי ולכלכלן הא-ג'ון צ'אנג' מקיימברידג'.

באופן מובלט, כלכלה מוסדית מסורתית הינה במובנים רבים תגובה לאורתודוקסיה הכלכלית הקיימת; חזרתה בדמות כלכלה מוסדית פוליטית הינה לכן קריאת תגר מפורשת בפני הכלכלה הנאו-קלאסית, היות והיא מבוססת על הנחת יסוד שהכלכלנים נאו קלאסיים מתנגדים לה: שלא ניתן להפריד בין הכלכלה לבין המערכות הפוליטיות והחברתיות שבהן היא טבועה. חלק מהכותבים המשוייכים לזרם הזה הם רוברט פרנק, וורן ג'י סמואלס, מרק אר. טול, ג'פרי הודג'סון[2], דניאל ברומלי, אנה מיהו.

אחת הדוגמאות לחשיבות של כלכלה מוסדית כיום הוא הספר מדוע אומות נכשלות שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים דרון אסמוגלו וג'יימס רובינזון בשנת 2012. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה נורווגיה) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (לדוגמה מאלי) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של מוסדות חברתיים.

עטיפת הספר "מדוע אומות נכשלות"

הספר מספק דוגמאות היסטוריות לטענה שהצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת בצמיחה כלכלית נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. מוסדות משתפים (inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש ביזור של הכוח הפוליטי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או ריכוזיות כלכלית והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון וזכויות קניין, לעומתם יש מוסדות נצלניים או לקחניים (extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת. לפי הספר המוסדות הפוליטיים הם חשובים בהרבה יחסית לגאוגרפיה, משאבים או תרבות. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה. מדינות כמו בריטניה או ארצות הברית הפכו לעשירות בגלל שאזרחיהן מרדו באליטות ששלטו בכוח ויצרו חברה דמוקרטית יותר שבה הזכויות הפוליטיות הוקצו באופן רחב יותר ושהממשלה בהן היתה קשובה והיתה צריכה לתת דין וחשבון מקיף יותר בפני האזרחים שלה. במדינות אלה, חלקים גדולים מהאוכלוסייה יכלו לנצל הזדמנויות לפיתוח כלכלי. לעומתן, מדינות שנשלטו על ידי אליטות צרות, נכשלו והן עניות ביותר. מדינות שבהן יש מוסדות לקחניים וטוטליטריים נמצאות במלכוד 22 של פלוטוקרטיה, דיכוי של התפתחות טכנולוגית ורעיונות חדשים ובדיכוי של חופש אישי וכלכלי. כמו כן הן סובלות לעיתים מקללת משאבים.

כלכלה מוסדית פוליטית רדיקלית

ביכלר וניצן (ראו מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום) השתמשו בכלכלה מוסדית בשילוב עם כלכלה פוליטית רדיקלית כלומר הכלכלה כתחום המבטא יחסי כוח פוליטיים. בספרם מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום הם טענו שהניתוחים הכלכליים לא מצליחים להסביר את המציאות היות והם מתעלמים מיחסי הכוח הללו, למרות שהם הכוחות העיקריים שמניעים את התהליכים הכלכליים.

בכדי לבחון את יחסי הכוח, הפריד תורסטיין ובלן ובעקבותיו ביכלר וניצן בין ספרת הייצור החברתי - שבה מפעלים, הנהלה ועובדים חייבים לשתף פעולה בהרמוניה בכדי להגיע לייצור יעיל - לבין הספרה העסקית, בה תאגידים ובעלי הון נלחמים זה בזה ומפריעים לתהליכי הייצור החברתיים בכדי להגדיל את רווחיהם על ידי מנגנון הבלימה האסטרטגית.

התאוריה משתמשת בתיאור היחסים בין שני מוסדות אלו בכדי להסביר תהליכים גלובליים של צמיחה ומיתון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מקורות

  • Commons, John. "Institutional Economics," American Economic Review Vol. 21 (1931): pp. 648-657.
  • Hodgson, Geoffrey M., "The Approach of Institutional Economics," Journal of Economic Literature v36, n1 (March 1998): 166-92.
  • Chang, Ha-Joon, "Globalization, Economic Development and the Role of the State", Zed Books (2002)
ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה -הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים

כלכלה נאו-קלאסית

אישים: ויליאם סטנלי ג'בונס - קרל מנגר - לאון ואלראס - אלפרד מרשל - ג'ון בייטס קלארק - אירווינג פישר - קנת' ארו - פול סמואלסון - מילטון פרידמן - פרדריק הייק

מושגים: ניתוח שולי - תפוקה שולית - פונקציית ייצור קוב דאגלס - תועלת שולית - תאוריית שיווי המשקל הכללי - תאוריית העדפה הנגלית - יעילות פארטו - תחרות משוכללת - כשל שוק - השפעה חיצונית - צמיחה כלכלית - האדם הכלכלי - הון - יתרון יחסי

ביקורת: כלכלה קיינסיאנית - כלכלה אקולוגית - כלכלה התנהגותית - כלכלה מוסדית - כלכלה אבולוציונית - כלכלה בודהיסטית - מחלוקת קיימברידג' על ההון - הפרכת הכלכלה - Phishing for Phools - אמרטיה סן - קנת' בולדינג - ג'ון קנת גלבריית - הא-ג'ון צ'אנג - גבולות לצמיחה - מודל זרמים ומאגרים - ספינת החלל כדור הארץ - מערכות מורכבות