הפרטת המחקר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרטת המחקר הוא תהליך שבו מחקרים מדעיים וציבוריים עוברים תהליך של הפרטה. במקום מחקרים במימון, בביצוע ובפרסום של גופים ממשלתיים, ציבוריים ואקדמיים, מתקיימים מחקרים במימון, ביצוע ופומביות שנקבע או מושפע מסדר היום של גופים פרטיים למטרות רווח כמו פירמות, ותאגידים או על ידי בעלי הון שיש להם אינטרס שאינו תמיד חופף לאינטרס הציבורי, או לאינטרס שמוצג למי שקורא את המחקר.

צורות שונות של הפרטת המחקר

הפרטת המחקר יכולה להתבצע במספר מישורים:

  • זהות מבצע המחקר - מעבר ממחקרים ודוחות שהוכנו בעבר על ידי עובדי רשויות ממשלתיות, או בפיקוח גורם ממשלתי או ציבורי מועברים להכנה בידי מומחים חיצוניים, וחברות חיצוניות.
  • זהות מממן המחקר - העברת המימון של המחקר ממשרד ממשלתי, גוף ציבורי או קרן התורמת למוסדות אקדמיים לידי תאגידים, בעלי הון או קרנות השקעה פרטיות.
  • פומביות המידע - במקום מחקרים שמתקיימים במסגרת האקדמית ופורסמו בירחונים ציבוריים באופן פומבי (אם כי לא חינמי או חופשי), מחקרים המתקיימים בתוך מחלקות הפיתוח של תאגידים וחברות, או בחברות מחקר המספקות דוחות פרטיים, במטרה לקבל יתרון טכנולוגי בשוק או כדי להתגונן נגד תביעות. דבר הגורם לכפל מחקר ולהסתרת מידע שאינו נוח לפירמה מלהגיע לציבור שמושפע. מקרים רבים של חומרים מזהמים היו ידועים לפירמות, אך הוסתרו מהציבור במשך עשורים.

היבטים אחרים של הפרטת המחקר היא השפעות של ההון על מחקרים, דוחות ומידע המגיעים לציבור:

  • הכנת דוחות לוועדות ציבוריות - מומחים המגישים חוות דעת לוועדות ציבוריות, מגישים דוחות שמומנו על ידי גופים אינטרסנטים כמו תאגידים המושפעים מהחלטות של וועדות אלה.
  • הטבות לחוקרים בתחום - לדוגמה תשלום של חברות מזהמות לרופאים העוסקים ברפואה ציבורית. דבר המעלה חשש מפני העלמת עין מפני קשר בין החברה המזהמת לבין השפעות בריאותיות של הזיהום. ראו לדוגמה האגודה למלחמה בסרטן.
  • קשרי הון- תקשורת - השפעות של פירמות ובעלי הון על תחקירים עיתונאיים ותוכניות תעודה - גניזת תחקירים, השפעה על תוצאות התחקירים, עיוות ההצגה של מחקרים ופרסומים מדעיים או של הודעות מטעם גוף שלישי ועוד שיטות. ההשפעה יכולה להיות דרך בעלות ישירה על אמצעי תקשורת, לדוגמה טייקון שיש ברשותו פירמות יאותת למנהלי גוף התקשורת שהוא מעוניין בכתבות מחמיאות לפירמות שלו, ובכתבות פחות מחמיאות לפירמות יריבות. סוגי נוספים של קשרים בין הון לעיתונות כוללים קשרים אישיים בין בעל הון בעל פירמה לבין אמצעי התקשורת וכן דרך פרסום של הפירמה או של פירמה בקבוצה באמצעי התקשורת. כך לדוגמה גרמו בעלי עסקים עשירים ל"הגליית" העיתונאית התחקירנית האמריקאית נלי בליי לאחר שתחקירים שביצעה פגעו בעסקי הפירמות שלהם. מישור אחר של השפעת ההון הוא דרך חברות יחסי ציבור הללו מספקות מידע רב "לעוס" לעיתונאים. היות ועיתונאים עסוקים מאד ושכרם נמוך רבים מהם מתפתים לפרסם את הודעות חברות יחסי הציבור בלי לשנות את הניסוחים יותר מידי ובלי לבדוק את העובדות לעומק. היבט אחר הוא עיתונאים שעובדים כמה שנים בעיתונים בשכר נמוך יודעים ששכרם בחברות יחסי ציבור יהיה גבוה יותר, וכדאי להם לשמור על יחסים טובים עם חברות אלה.
  • הפרטה - הפרטת גופים ציבוריים כמו מערכת החינוך, מערכת הבריאות, משטרה, צבא, ועוד - הפרטה זו גורמת לכך שגורמים עסקיים משפיעים על המערכת הציבורית, השפעה שיכולה לבוא לידי ביטוי גם בדפוסים של הזמנת דוחות ומחקרים וגם בהספקה של דוחות אלה.
  • הכנת דוחות ופרסומם על ידי עמותות שונות הנתמכות על ידי גופים וקרנות. הפרטה זו שונה מרוב צורות ההפרטה בכך שהיא מבוזרת בהרבה. נקודות המבט של העמותות שונות ומגוונות ולכן יוצאים מחקרים שלעיתים קרובות תאגידים וממשלות אינם ששים לממן. עם זאת, רוב המחקרים מטעם עמותות מבוצעים על ידי עמותות מבוססות וגדולות שקשורות לעיתים לאינטרסים עסקיים או מקבלים סיוע מהממשלה.

הפרטת המחקר האקדמי

הפרטת המחקר בהיבט רחב יותר מתרחשת בעקבות הפרטת האקדמיה, שכוללת הגדלת ההשפעות של פירמות עסקיות על המחקר האקדמי, והגדלת ההגיון של שוק חופשי במסגרת ההתנהלות של המחקר האקדמי והפרסום האקדמי.

  • בלימת מחקרים על ידי איומים. תאגידים גדולים יכולים לנצל קשרים באקדמיה, בממשל ובירחונים מדעיים כדי לנסות לעצור פרסום של מחקרים. לשם כך נעזרים בלובי פוליטי כדי לקבל סיוע מהממשל להפעלת לחץ על חברים באקדמיה וחוקרים שפועלים במסגרת מוסדות מחקר ממשלתיים.
  • איומים בתביעות משפטיות - הירחון American Journal of Law & Medicine פרסם מקרה בו חברה איימה בתביעה מול מדענים שקיבלו מימון ממשלתי כדי לבדוק את הבטיחות במפעל למחזור פסולת גרעינית בעמק וורד בקליפורניה. המדענים התפטרו שכן הסוכנות הממשלתית סירבה להתחייב על מתן הוצאות משפטיות למעדנים. איום התביעה גרם גם לכתב העת להימנע מציון שם החברה. [1] קיים חשש כי מדובר בתביעות השתקה
  • הצפת ירחונים מדעיים במכתבים זועמים כשמקור המכתבים הוא חברות יחסי ציבור. במקרה אחד נתברר כי מתקפה על מאמר שטען לסכנה מצד הנדסה גנטית של מונסנטו הופקה תוך שימוש בשמות קוראים פיקטיביים על ידי חברת יחסי ציבור בשירות מונסנטו, התומכת העיקרי כיום של הנדסה גנטית בעולם.
  • "כתיבת רפאים"' - Ghostwriting, שיטה שבה תאגיד מעביר טיוטת מחקר ל"סוכנות לכתיבה מדעית". הסוכנות מחברת עבור התאגיד מאמר תמורת תשלום בתחומים מסויימים. הדבר נפוץ בעיקר בהקשר של תרופות ושל טבק. לאחר מכן מועבר המחקר לחוקר אקדמי, שמכניס בו שינויים קטנים מפרסם אותו תחת שמו. לפי מחקר אחד שפורסם ב-"British Journal of Psychiatry", שב-50% מהמאמרים המדעיים בארצות הברית אפשר למצוא קשר לסוכנויות כתיבה מדעית. לא ניתן לדעת האם הדבר בוצע רק כדי לחסוך זמן והיווה חלק קטן מהמאמר שהמדובר במחקר שהוזמן על ידי חברות מסחריות. [2]
  • ניגוד עניינים - לדוגמה כאשר מדענים מחליטים החלטות על בטיחות תרופות מטעם וועדות ממשלתיות, אבל נמצאים בקשר מסחרי עם חברה שעלולה להיות מושפעות לרעה או לטובה על ידי החלטות של וועדות. דוגמה לדבר כזה התרחש לכאורה מול חברת התרופות באייר ולוועדה שמונתה לבחינת הורדה מהמדפים של תרופה של החברה, גלולה למניעת היריון YAZ, לאחר שזו קושרה לאלפי מקרים של התפרצות קרישי דם שגרמו למוות או עיוורון. מתוך חברי הוועדה לפחות 4 היו בקשר מסחרי עם באייר.[3]
  • כתב עת טורף - predatory journal- כתב עת מדעי נצלני, הפועל במתכונת גישה חופשית, בה כותבי המאמר משלמים על פרסומו, אולם כתב העת אינו מבצע בקרת איכות ראויה, בניגוד לכתבי עת מדעיים לגיטימיים (בין אם הם בעלי גישה חופשית או לא). הריעיון לפיו גופים אלה נחשבים "טורפניים" נובע מההנחה כי יש תהליך של רמיית הכותבים האקדמאיים כדי שיפרסמו בכתב העת, אם כי חלק מהכותבים עלולים לדעת כי הירחון הוא מאיכות נמוכה. ככל הנראה חוקרים חדשים ממדינות עניות הם בעל סיכון מיוחד שיטעו אותום באופן זה. [4]
בעיית הכתיבה למגירה

דוגמה לנזק של הפרטת המחקר האקדמי היא התופעה של החלשות הדיווח על תוצאות שליליות. דבר המכונה גם "בעיית הכתיבה למגרה" או (file drawer problem). לדוגמה נניח שחוקר מסוים מנסה לבדוק את הקשר בין גורם כלשהו למחלה. אם הוא מוצא קשר כזה הוא ממהר לפרסם אותו. אם הוא לא מצא קשר כזה הוא עלול לא לפרסם את הדבר שכן מדובר במחקר ש"נכשל", משום שלכאורה הוא לא מכיל מידע מעניין. דבר זה עלול לגרור הטייה מחקרית שכן תוצאות שליליות לא יפורסמו ואילו תוצאות חיוביות (לפיהן קשר קיים) כן יפורסמו. נזק נוסף הוא שהדבר עלול ליצור לחץ על מדענים לפברק או לעוות ממצאים. קיימות דוגמאות לחשיבות הפרסום של מחקרים שלא הצליחו לאושש תאוריה - פרסום המחקרים שניסו ולא הצליחו לאשש את תאוריית האתר היה אחד הגורמים להתפתחות המחקר של אלברט איינשטיין על תורת היחסות הפרטית. ‏[1] כיום יש מודעות גדלה לבעיה זו והדבר מותעד בין היתר באתר מיוחד לנושא ‏[2]

Daniele Fanelli פרסם בשנת 2012 מאמר בו בחן מעל 4600 מאמרים בתחומי מחקר שונים, בין השנים 1990 ל-2007, ובדק כמה מהם שבחנו היפותזה מצאו לה חיזוק חיובי. הוא מצא כי השיכחות לקשר חיובי כזה גדל ב 22% בין 1990 ל-2007. כמו כן הוא מצא כי קיימים הבדלים ניכרים בין מדינות ודיסיפלינות. העליה היתה משמעותית יותר בתחומי מחקר חברתיים ובכמה תחומים ביו-רפואיים. מדינות אסיה (ובמיוחד יפן) פרסמו יותר מחקרים חיוביים, לעומת ארצות הברית וזו פרסמה יותר פרסומים חיוביים לעומת אירופה (במיוחד בריטניה). ‏[3]

מחקרים רפואיים שמדווחים לאתר ClinicalTrials.gov, בארצות הברית, צריכים לשתף את התוצאות שלהם באתר זמן קצר לאחר גמר המחקר או פרסום שלו בירחון מדעי. אבל ארגונים רבים, כולל גופי ממשל, חברות תרופות ואוניברסיטאות אינם מקיימים דבר זה. מאז שנת 2006 ועד 2017 התקיימו מעל 29 אלף מחקרים כאלה, אבל תוצאות על 13 אלף מחקרים לא דווחו. פרוש הדבר הוא ש-45% מתוך תוצאות המחקרים לא דווחו. כמו כן, בעוד שעד שנת 2010 היתה עליה ירידה באחוז המחקרים שלא דווחו, מאז אותה שנה יש עליה באחוזי המחקרים הרפואיים שתוצאותיהן לא דווחו. ‏[4] דבר זה מעלה חשש כי תוצאות שלא נוחות לחברות התרופות אינן מפורסמות. [5]

תחומי הפרטה בהן יש השפעות חברתיות וסביבתיות

  • תעשיית התרופות. חלק גדול מהמימון למחקר בביולוגיה ורפואה המשמש להבנת מחלות, מניעתן והטיפול בהן מגיע מעסקי התרופות. האינטרס של חברות התרופות שונה מהאינטרס הציבורי בכך שלציבור יש אינטרס למנוע מחלות מראש, או לקבל טיפול מונע או טיפול חד פעמי וזול. לחברות התרופות לעומת זאת אינטרס להתעלם מגורמי תחלואה במידת האפשר ולשווק תרופות לקהל שבוי במשך זמן רב ככל האפשר.
  • נזקי העישון - חברות הטבק הפיקו במשך השנים מחקרים רבים המנסים לסתור את הראיות בין עישון לבין תחלואה במחלות סרטן ולב.
  • קרינה סלולרית יש חשש כי מחקרים שנערכו בתחום במימון חברות תקשורת סובלים מהטיות שונות.
  • תאונות דרכים חברות דלק ומכוניות תורמות לעמותות זהירות בדרכים כסף רב. בהתאם לכך עמותות אלה מתמקדות בשיפור הנהיגה ואמצעי בטיחות לרכב, בלי לקדם הפחתת נסיעות ברכב על ידי עירוניות מתחדשת, תכנון מוטה תחבורה ציבורית, עידוד רכיבה באופניים וכו'.
  • אנרגיה מתחדשת בעקבות משבר הנפט של 1973, קודמו בעולם מחקרים וטכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת, בניסיון לספק תחליפים לנפט. לאחר מכן מחירי הנפט ירדו, ובמקביל ירד המחקר בתחום האנרגיה המתחדשת. היקף המחקר חזר להיות בקנה מידה משמעותי בעקבות עליית מחירי הנפט בשנים 2007-08. הטענה היא כי היות והמחקר של אנרגיה מתחדשת היה מכוון לרווח, בוזבזו שנים רבות בהן ניתן היה לבצע מחקר לשיפור הטכנולוגיה בתחום האנרגיה המתחדשת.
  • הכחשת זיהום בתחומים כמו זיהום מים, זיהום אוויר וזיהום במזון. חברות מזהמות התורמות לעמותות בריאות. בתמורה עמותות אלה אינן ממנות מחקרים הבודקים קשר בין זיהום סביבתי לבין תחלואה. במקביל החברות משלמות למומחים ולפקידים מקצועיים בתחום תמורת ייעוץ ובכך עלולים להשפיע על חוות הדעת שלהם בסוגיות הנוגעות לציבור כמו זיהום.
  • ידועים מספר רב של מקרים של מחקרים שבהם נוכחות או דליפה של חומרים מסוכנים שהיו ידועים להנהלת תאגידים, נתגלו על ידי חוקרים ועובדים של הפירמות, אבל הוסתרו מהציבור שהושפע מזיהום זה.
  • הנדסה גנטית - רוב המומחים בתחום מתפרנסים ממנו. דבר זה נותן תמריץ כלכלי חזק נגד מחקר או ביטוי פומבי בדבר סכנות אפשריות שיש בתחום. חלקים חשובים מהמחקרים הם פרטיים, כך שמידע שמסכן את הציבור לא נחשף.
  • קידמה טכנולוגית - בעוד שהפרטת המחקר יכולה להאיץ קידמה טכנולוגית בגלל תחרות כלכלית בין גופים שונים, שכל אחד מהם מפעיל תמריצים כבדים על החוקרים שלו, ויכול לספק תנאי מחקר מתקדמים, הדבר מלווה גם בכפל משאבים, בהסתרת מידע חשוב ממתחרים ומגניזת מידע - דברים שעלולים להאט את המחקר והקדמה הטכנולוגית עבור כלל החברה. גישות שונות למחקר והפיתוח הפרטי הן המחקר האקדמי, קוד פתוח ונתונים פומביים.
  • משק המים בישראל מספר עיתונאים ומומחי מים, לדוגמה צור שיזף, טענו כי הפרטת התכנון במשק המים הובילה להעדפת פתרונות שיכולים לספק הכנסות עבור גורמים פרטיים - כמו התפלה על פני פתרונות אחרים כמו חסכון במים על ידי מים אפורים או שיקום אקוויפר החוף.

הפרטת המידע

תחום אחר שבו יש קשרי הון- שלטון הוא שימוש במאגרי מידע ממשלתיים שנאספו מכספי ציבור לשם צבירת רווח אישי. דוגמאות לכך כוללות:

  • שימוש במידע על גושים וחלקות שיש בידי המדינה כדי לספק התרעות בנייה לגופים שונים.
  • שימוש בנתונים של רשם החברות כדי לתאר קשרים בין חברות שונות. [6][7]


ראו גם

קישורים חיצוניים


ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים

תעשיות פוגעניות
תעשיות שונות: תעשיית הטבק - אלכוהול - תעשיית הנשק החם - תעשיית הבשר - תעשיית המכוניות - תעשיית הנפט - תעשיות מזהמות - תעשיית ההשמנה - תעשיית הסוכר - תעשיית התרופות - תעשיית ההימורים

רקע ושיטות פעולה: התמכרות - הכחשת אלימות - קפיטליזם של מקורבים - מוצר ציבורי - סיכון מוסרי - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - האמת על באמת - תורת ההונאה - לובי פוליטי - קשרי הון שלטון - הפרטת המחקר - תביעת השתקה - השפעות ההון על העיתונות - דיסאינפורמציה - הכחשת נזקי העישון - הכחשת זיהום - הכחשת אקלים - תרבות הצריכה

  1. ^ Jian Tang and Renata Curty, No result is worthless: the value of negative results in science On Medicine blog, 10 Oct 2012
  2. ^ The File Drawer Problem
  3. ^ Daniele Fanelli , [http://eloquentscience.com/wp-content/uploads/2012/02/Fanelli12-NegativeResults.pdf Negative results are disappearing from most disciplines and countries], Scientometrics (2012) 90:891–904, DOI 10.1007/s11192-011-0494-7
  4. ^ Who's not sharing their trial results?