אלכוהול ובריאות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לאלכוהול יש מספר השפעות על הבריאות. אלכוהול הוא חומר פסיכו-אקטיבי בעל תכונות של יצירת תלות ‏[1] הוא נמצא בשימוש מזה אלפי שנים בתרבויות רבות בעולם. ההשפעות השליליות של אלכוהול גורמות לבעיות בסדר גודל מהותי בהקשרים של בריאות, בעיות חברתיות ועומס כלכלי על החברה. לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2012, אלכוהול תורם לכ-3.3 מיליון מקרי מוות בטרם-עת ברחבי העולם בשנה, שהם כ-5.9% מסך מקרי המוות בעולם. ‏[1] צריכה מתונה של אלכוהול יכולה להעלות את הסיכון למוות בגיל צעיר (עקב תאונות דרכים, טביעה, קטטות, נפילות ועוד). עם זאת צריכה מתונה של אלכוהול בגיל מבוגר מקטינה את הסיכון למוות עבור מבוגרים בגיל 55 ומעלה - עקב הקטנה של הסיכון לפתח מחלת לב כלילית.

שימוש מזיק באלכוהול הוא מרכיב במעל 200 סוגים שונים של מחלות, פציעות ופגיעות בבני אדם. כאשר הסוגים הנפוצים ביותר הם תלות באלכוהול (אלכוהוליזם, התמכרות לאלכוהול), שחמת הכבד, מספר סוגי סרטן ופציעות. ‏[1] ייתכן שיש קשר בין צריכת אלכוהול מזיקה לבין מחלות מדבקות כמו שחפת ואיידס.‏[1]

השפעת האלכוהול על תמותה

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2009 מצא כי אלכוהול הוא אחד מ-10 מגורמי הסיכון הבריאותיים החמורים בעולם, ומוביל למוות של 2.3 מיליון בני אדם בשנה ברחבי העולם, שהם 3.8% מכלל סיבות המוות ‏[2] נכון לשנת 2012, צריכת אלכוהול מזיקה גרמה למוות של כ-3.3 מיליוני בני אדם בשנה ברחבי העולם. אלו מהווים 5.9% מסך מקרי המוות בעולם באותה שנה. ‏[1]

באופן ממוצע גברים שותים יותר אלכוהול מנשים. אם מסיבה זו או מסיבה אחרת, אלכוהול פוגע בצורה חזקה יותר בגברים. בשנת 2012 7.6% מכלל מקרי המוות בקרב גברים בעולם נגרמו עקב צריכת אלכוהול לעומת 4.0% בקרב נשים.‏[1]

אלכוהול תורם ל-100% מתוך מקרי המוות עקב Alcohol use disorders (AUD) ותסמונת אלכוהול עוברית (באנגלית: Fetal Alcohol Syndrome; בראשי תיבות: FAS) - אוסף מוכר של פגמים נפשיים ופיזיים העלולים להתפתח בעובר הנחשף לרמות גבוהות של אלכוהול במהלך ההריון. שתיית אלכוהול תורמת גם ל 50% מסך התמותה משחמת הכבד וכן למחלות נוספות של הכבד. היות ומצבים אלה הם שכיחים יחסית, והיות והן נחשבות לאחת מ-20 הגורמים למוות בעולם, מחלות-כבד עקב שתיית אלכוהול נחשבות גורם משמעותי בנטל התחלואה בעולם. ‏[1][3]

מעבר למחלות אלה, שתיית אלכוהול תורמת לתחלואה ולמוות עקב מגוון סיבות אחרות, אם כי התרומה של האלכוהול היא נמוכה יחסית - סביב 20% או פחות. לדבר זה יש השלכות על דעת הקהל- רוב האנשים לא מודעים לסיכון הבריאותי של שתיית אלכוהול מעבר ל-AUD. דבר זה נכון במיוחד לקשר בין אלכוהול על סרטן. ‏[1]

אלכוהול גורם ל4% מסך מקרי המוות עקב סרטן הלבלב, 8% מסך מקרי המוות עקב סרטן השד, 10% מסך מקרי המוות עקב סרטן המעי הגס, 12% ממקרי המוות עקב סרטן הכבד, 22% ממקרי התמותה מסרטן הוושט, ו- 23% מהתמותה עקב סרטן הגרון. ‏[4]

אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מחלות נוספות - 8% ממקרי המוות עקב מחלות לב מסוג Hypertensive heart disease מקורן בצריכת אלכוהול, וכך גם 11% ממקרי המוות עקב דימום מוחי, 12% מתוך מקרי המוות עקב אפילפסיה, 12% ממקרי המוות משחפת. ‏[4]

אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מגוון תאונות וסיבות נוספות - 15% ממקרי המוות עקב תאונות דרכים, 13% ממקרי המוות בטביעה, ו-11% ממקרי המוות בשריפה מקורם באלכוהול. אלכוהול תורם ל-22% מתוך מקרי מוות עקב אלימות, 22% מתוך מקרי המוות הנגרמים מפגיעה עצמית, 18% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב הרעלה, 16% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב נפילות, ו-17% ממקרי המוות הנגרמים מפגיעות לא מכוונות אחרות, ‏[4]

מתוך 3.3 מיליון מקרי המוות בעולם שמיוחסים לצריכת אלכוהול נכון לשנת 2012, גורמי המוות מתחלקים לפי הקטגוריות הרחבות הבאות: ‏[1]

  • 33% נגרמים עקב מחלות לב וכלי דם וכן סוכרת. מחלות לב וכלי-דם (CVD מחלות קרדיווסקולריות) כוללות בין השאר: מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, יתר לחץ דם, מחלת לב ראומטית (RHD), מפרצות אב העורקים, קרדיומיופתיה, פרפור פרוזדורים, מחלת לב מולדת, דלקת פנים הלב, ומחלת עורקים היקפיים (PAD).
  • 17% נגרמים עקב פגיעות לא מכוונות.
  • 16% נגרמים עקב מחלות של מערכת העיכול - במיוחד שחמת הכבד.
  • 12.5% נגרמים עקב מחלות סרטן שונות
  • 8.7% נגרמים עקב פגיעה מכוונת
  • 8% נגרמים עקב מחלה מדבקת
  • 4% נגרמים עקב פגיעות במערכת העצבים.

השפעות נוספות של אלכוהול

בשנת 2012 צריכת אלכוהול תרמה לנטל תחלואה בסך 139 מיליון DALY (שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד - שנים חיים שאבדו עקב מוות מוקדם או עקב מחלות קשות) שהם 5.1% מכלל נטל התחלואה של מחלות ופציעות. קיימים הבדלים גאוגרפיים מהותיים בפרופורציה של מקרי מוות ונטל תחלואה עקב אלכוהול. נזקי האלכוהול לבריאות מורגשים במיוחד באיזור אירופה (שכולל גם את מזרח אירופה ואת רוסיה).‏[1]

השפעות קצרות-טווח של צריכת אלכוהול כוללות תחושת שחרור ובטחון עצמי, שכרות, התייבשות, הקאות, והנג-אובר (חמרמורת). השפעות ארוכות טווח של צריכת אלכוהול כוללות שינויים במטבוליזם של הכבד והמוח, ואלכוהוליזם. שכרות מאלכוהול משפיעה על המוח וגורמת לקשיים בדיבור, גמלוניות, קשיים בשיווי משקל ועיכוב של רפלקסים. שכרות יחד עם נהיגה היא גורם מסוכן לתאונות דרכים. אלכוהול גורם להגברת ההפרשה של אינסולין לדם, שממריץ את המטבוליזם של גלוקוז ויכול להוביל לריכוז סוכר נמוך בדם, דבר שגורם לנרגנות ואפשרות למוות עקב סוכרת.

אלכוהול בפני עצמו הוא חומר קטלני. אלכוהול בריכוז של 0.45% בדם בניסויים על בעלי חיים גורם למוות בקרב חצי מהחיות. רמה זו גבוהה פי 6 יחסית לרמות רגילות של אלכוהול שגורמות לשכרות (0.08%). יש אנשים שהם בעלי סבילות נמוכה לאלכוהול והם יכולים להקיא או להתעלף בריכוז אלכוהול נומך יותר. שתייני אלכוהול כרוניים יכולים לסבול כמות גבוהה יותר של אלכוהול, חלקם יכולים להישאר בהכרה אפילו ברמות מעל 0.40%, אם כי ברמות אלה קיימים סיכונים כבדים לבריאות.

אלכוהול גורם להגבלה של ייצור ההורמון וזופרסין (ADH) שנוצר בהיפותלמוס וכן את ההפרשה של הורמון זה מבלוטת יותרת המוח. דבר זה גורם להתייבשות חמורה כאשר שותים אלכוהול בכמויות גדולות. כמו כן הדבר גורם לריכוז גבוה של מים בשתן ובקיא דבר שגורם לצמא גדול בזמן הנג-אובר.

צריכת אלכוהול והשמנה

שתיינים כבדים חשופים בדרך כלל להשמנה. בקרב בשתיינים קלים עד מתונים, במקרים מסוימים, ההשפעה עשויה להוריד משקל. סוגי אלכוהול שונים משפיעים באופנים שונים על משקל הגוף. הקשר בין השמנה ואלכוהול הוא מורכב היות ואלכוהול יכול לגרום להשמנה עקב צריכה ישירה של קלוריות אבל גם דרך מנגנונים נוספים -

  • לאלכוהול אין מבנה מסובך. הוא נקלט בקלות במערכת העיכול ומתפרק בקלות לאנרגיה באמצעות הכבד. רוב האלכוהול הנצרך הופך במהירות לאנרגיה ויוצר מאזן אנרגיה חיובי. זאת בניגוד למאכלים עתירי סיבים שמתרפקים באיטיות וגורמים לתחושת שובע. [1]
  • חוקרים מאוניברסיטת ליברפול בחנו את השפעת האלכוהול על האכילה. הם גילו שאנשים ששתו משקאות אלכוהוליים לפני ארוחת צהריים, צרכו בממוצע, שלושים אחוזים יותר קלוריות בארוחת הצהריים.
  • שתיית אלכוהול מפעילה התנהגות אכילה אימפולסיבית, שכוללת אכילה יתרה של חטיפים. מחקר שנערך באוניברסיטת ליברפול, מצא כי שתיינים אוכלים יותר חטיפים. [2]
  • שתיין יין ממוצע צורך אלפיים קלוריות נוספות מאלכוהול מדי חודש. צריכה זו מוסיפה עד 44.200 קלוריות נוספות בשנה, דבר זה זהה לכאורה לאכילה של 221 מאפים מתוקים. אלכוהול ממכר, בקרב שתיינים כבדים יש תוספת משמעותית של קלוריות בכל יום. [3]

חוקרים מספרד ביצעו סקירת מחקרים מהשנים 1984-2010, כדי לבדוק את הקשר בין צריכת אלכוהול ומשקל הגוף. הם הצליחו לבודד 31 מחקרים איכותיים ורלוונטיים. מסקנת הסקירה היא כי צריכת אלכוהול מובילה לעלייה במשקל[4]

שילוב של השמנה ואלכוהול מעלה סיכונים בריאותיים. שני מחקרים בהשתתפות מעל מיליון בני אדם, בחנו את ההשפעה של צריכת אלכוהול בסובלים מהשמנה קיצונית על גרימת מחלות כבד. המחקרים מצאו כי נשים ששתו בממוצע שני משקאות היו בסיכון כפול לחלות. בגברים עם השמנה קיצונית שצרכו 15 יחידות משקה בשבוע, הסיכון לחלות היה גבוה פי 19. [5]

השפעה מסויימת של אלכוהול על השמנה יכולה להיות דרך הרגלי פעילות גופנית, דימוי גוף ודימוי עצמי. החלטה "לתפוס את עצמך בידיים", להימנע ממזון מזיק ולעסוק בפעילות גופנית לא עומדת בדרך כלל בקנה אחד עם שתייה מרובה של אלכוהול.

אלכוהול ועישון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עישון ובריאות

עישון הוא גורם סיכון בריאותי משמעותי הגורם לתמותה של כ-20% מהאוכלוסייה במדינות מערביות. מחקרים מצאו כי שתיית אלכוהול מעודדת עישון, ועישון מעודד צריכת אלכוהול. שתיית אלכוהול מגדילה את העישון יותר מאשר עישון מעודד שתייה. עם זאת, מעשנים הם בעלי סיכון גבוה ב-32% [6]

לפי החוקרת Kelly Young-Wolff, עישון טבק מגביר את ההשפעות הסובייקטיביות של אלכוהול, כלומר גורם לכך שאלכוהול גורם ל"היי" גבוה יותר. בנוסף ניקוטין מעלה את העניין באלכוהול. עם זאת הקשר הזה קיים בעיקר בקרב שתיינים של בירה וליקרים ולא ביין - היות וצרכנים של יין בדרך כלל לא מעשנים. [7]

שתיינים כבדים הם בדרך כלל גם מעשנים כבדים. במחקר שעקב אחר אנשים שסבלו מאלכוהוליזם והתמכרות לסמים אחרים נמצא ש-222 מתוך 845 מתו בתקופה של 12 שנים. שליש מהמקים מיוחס לבעיות אלכוהול וחצי לבעיות עישון. 80 עד 95 אחוזים מבין האלכוהוליסטים מעשנים סיגריות, שכיחות זו של עישון גבוהה פי 3 לעומת האוכלוסייה הכללית. כ-70 אחוזים מבין האלכוהוליסטים הם מעשים כבדים. [8] [9]

השפעות חברתיות ונפשיות של אלכוהול

הבעיות החברתיות הנובעות מאלכוהוליזם ושתייה מרובה הן חמורות ונובעות מהשינויים הנגרמים במוח ומהאפקט המשכר של האלכוהול. במשך שנים רבות ההתמקדות באלכוהוליזם הייתה בנזק שהאלכוהול גורם למכור עצמו. חוקרים מהשנים האחרונות מדגישים כי הנזק החברתי, המשפחתי והנפשי הנגרם למשפחתו של האלכוהוליסט היא רחבה ועמוקה בהרבה. ‏[5]

הבעיות כוללות סיכון לאובדן מקום העבודה, בעיות כספיות, בעיות בחיי הנישואין (עד כדי גירושין) ואף אלימות במשפחה, פשעים כגון נהיגה בשכרות והפרת הסדר הציבור, ופשעים חמורים יותר. חלק מההשפעות הן אובדן הכבוד בעיני אחרים, הרואים בבעיה משהו שהאלכוהוליסט הביא על עצמו, ושיכול היה בקלות להימנע ממנו.

שימוש מוגזם באלכוהול (Alcohol abuse) מקושר לסיכון לביצוע עבירות פליליות, כולל התעללות בילדים, אלימות בבית, אונס, שוד ותקיפה.‏[6] אלכוהוליזם מקשור לאובדן מקום עבודה, דבר שיכול להוביל לבעיות כספיות.‏[7]

שתיית אלכוהול בזמנים לא מתאימים, והתנהגות הנגרמת בגלל שיקול דעת לקוי יכולה להוביל לתוצאות משפטיות כמו אישום פלילי על נהיגה בשכרות, הפרעה לסדר הציבורי וכו'.

התנהגות האלכוהוליסט ושיקול הדעת הנפשי שלו כשהוא שתוי, עלולה לפגוע בצורה חזקה בחברים ובני משפחה הסובבים אותו, דבר שיכול להוביל לבידוד מהמשפחה והחברים. בידוד זה יכול להוביל לסכסוכים בנישואין ולגירושין או לתרום לאלימות במשפחה.

אלכוהוליזם יכול גם להוביל להזנחת ילדים עם נזקים מתמשכים להתפתחות הנפשית של ילדי האלכוהוליסט.‏[8] מסיבה זו ילדים של הורה אלכוהוליסט עלולים לפתח מספר בעיות נפשיות, שחלקן יכולות להימשך גם לאחר התבגרותם. תופעה זו מכונה לעתים "סינדרום הילדים הבוגרים של אלכוהוליסטים". לדוגמה הילדים עלולים לפחד מההורים, בגלל מצבי הרוח הלא יציבים שלהם. הם עלולים לחוש מידה רבה של אשמה בגלל שהם לא מצליחים לגמול את ההורים מאלכוהול. עקב כשל זה הם עלולים לפתח דימוי עצמי פגום שעלול להוביל לדיכאון. ‏[5]

רבים מניחים בטעות כי לאחר שהאלכוהוליסט חדל משתיית אלכוהול, הכול בא על מקומו בשלום, אך נגמלים רבים עדיין רואים בעצמם "אלכוהוליסטים" או "אלכוהוליסטים מתאוששים", משום שחלק מהבעיות נפתרות רק לאחר זמן.

מבחינת ההגדרה הצרה, בארצות הברית יש כמות קטנה יחסית של אלכוהוליסטים ומעט אנשים מתים מאלכוהול. ולכן השפעת האלכוהול נחשבת לרוב כדבר זניח יחסית (לדוגמה ביחס לעישון טבק). עם זאת מחברי הספר תורת ההונאה, הכלכלנים ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר, מציינים כי בחינה עמוקה יותר של אלכוהוליזם בארצות הברית מראה כי אלכוהול הוא בעל השפעה חברתית עמוקה - שכן אלכוהול יכול לא רק לפגוע בצרכן עצמו אלא גם במשפחתו, זאת בין היתר בגלל שהוא גורם מרכזי לגירושין וגורם לבדידות חברתית. הם מביאים טענה של אחד החוקרים במחקר להתפתחות מבוגרים של אוניברסיטת הרווארד שטען כי צריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לחסימה של יצירת קשרים אינטימיים. לפי הערכות שלהם שתייה מוגזמת של אלכוהול משפיעה על חלק ניכר מהאוכלוסייה עקב ההשפעות שלו על תפקוד המשפחה.

לפי הרופא מארק גולד, מעל 28 מיליון אמריקאים, חזו בלפחות אחד מההורים שלהם סובל מהשפעות חמורות של אלכוהול, דבר שהוביל לבעיות משפחתיות חמורות. לפי סקר National Council on Alcoholism and Drug Dependency, מעל 78 מיליון תושבי ארצות הברית, כ-43% מהאוכלוסייה הבוגרת, היו חשופים לאלכוהוליזם במשפחה. ‏[5] בארצות הברית קם גם ארגון לסיוע לילדים של הורים אלכוהוליסטים - NATIONAL ASSOCIATION FOR CHILDREN OF ADDICTION.

גורמים המשפעים על צריכה ומניעה של אלכוהול

יש הבדלים בין מדינות שונות במגמות ההיסטוריות של צריכת אלכוהול ובנזק שנגרם ממנו. גורמים סביבתיים כמו רמת פיתוח כלכלי, תרבות, זמינות של אלכוהול והרמות והאפקטיביות של מדיניות אלכוהול הם גורמים רלוונטיים בהסבר ההבדלים הללו. נזקים מאלכוהול נקבעים על ידי כמות האלכוהול שנצרכת, דפוסי השתייה ובמקרים נדירים גם איכות האלכוהול. ‏[1]

מתח נפשי (סטרס), הנג-אובר וגלולה נגד הריון בבליעה עלולות לגרום לתשוקה מוגברת לאלכוהול משום שדברים אלה מקטינים את סף הטסטוסטרון ואלכוהול מגביר אותה. גם עישון טבק מגביר את התשוקה לאלכוהול.

קיים מגוון גדול של סוגי מדיניות שנועדו להקטין את נזקי האלכוהול. מאמצים אלה מתמקדים במניעת שתיהי בגיל צעיר, הפחתה של צריכת יתר, גמילה משתיית אלכוהול ועוד.

אלכוהול בישראל

צריכת אלכוהול בישראל בקרב בני נוער וצעירים מקושרת לסיכון מוגבר לתאונות דרכים, ולמקרי פגיעה עקב אלימות. בנוסף רחצה בים של נערים ששתו אלכוהול היא גורם סיכון משמעותי למוות בטביעה בגיל זה. [9]

ראו גם

תעשיות פוגעניות
תעשיות שונות: תעשיית הטבק - אלכוהול - תעשיית הנשק החם - תעשיית הבשר - תעשיית המכוניות - תעשיית הנפט - תעשיות מזהמות - תעשיית ההשמנה - תעשיית הסוכר - תעשיית התרופות - תעשיית ההימורים

רקע ושיטות פעולה: התמכרות - הכחשת אלימות - קפיטליזם של מקורבים - מוצר ציבורי - סיכון מוסרי - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - האמת על באמת - תורת ההונאה - לובי פוליטי - קשרי הון שלטון - הפרטת המחקר - תביעת השתקה - השפעות ההון על העיתונות - דיסאינפורמציה - הכחשת נזקי העישון - הכחשת זיהום - הכחשת אקלים - תרבות הצריכה

רפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - בשר מעובד - מלח - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - איזור ידידותי להולכי רגל - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


קישורים חיצוניים

אלכוהוליזם
אלכוהול ובני נוער

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.
  2. ^ Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009
  3. ^ Rehm & Shield, 2013
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Gold, Mark. "Children of Alcoholics". Psych Central. Archived from the original on 16 November 2011.
  6. ^ /books?id=X0mxxfbIbp4C&redir_esc=y&hl=iw Drug use: a reference handbook]. Santa Barbara, Calif.: ABC-CLIO. pp. 122–123. ISBN 978-1-57607-708-5.
  7. ^ Langdana, Farrokh K. (27 March 2009). Macroeconomic Policy: Demystifying Monetary and Fiscal Policy (2nd ed.). Springer. p. 81. ISBN 978-0-387-77665-1.
  8. ^ Schadé, Johannes Petrus (October 2006). The Complete Encyclopedia of Medicine and Health. Foreign Media Books. pp. 132–133. ISBN 978-1-60136-001-4.
  9. ^ אושרי וויס נטלי ניר, דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014, ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015