נטל תחלואה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נטל תחלואה (באנגלית: Disease burden) הוא כלל ההשפעות של בעיות בריאותיות כאשר הן נמדדות במונחים של עלויות פיננסיות, תמותה, תחלואה או מדדים נוספים הקשורים לרווחה חברתית. נטל התחלואה נמדד בדרך כלל במונחים של שנות חיים בריאות שאובדות עקב תחלואה ותמותה. מדדים נפוצים כוללים את DALY - שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד (Disability adjusted life years) ו-QALY שנות חיים מתוקננות לאיכות (Quality-adjusted life years). מדד DALY עצמו מורכב משני מדדים נוספים YLL - שנות חיים שאבדו, YLD - שנות חיים שאבדו עקב לקויות או תת תפקוד. ניתן להסתכל על נטל התחלואה כהפרש בין מצב הבריאות הנוכחי של האוכלוסייה ובין מצב שבו האוכלוסייה ממצה את מלוא פוטנציאל החיים שלה, והיא חופשיה מאי תפקוד הנובע ממוות בטרם עת או מחולי ומנכות. נטל זה מחושב בדרך כלל במונחים של שנים.[1] עם זאת ניתן לחשוב על הפער הזה גם במונחים אחרים כמו אובדן רווחה חברתית או כסף.

נטל התחלואה הסביבתי (The environmental burden of disease) מוגדר ככמות DALY שניתן לייחס לגורמים סביבתיים (כגון זיהום, מזון לא בריא, תת פעילות גופנית).

מדד ה-DALY מחבר שני מדדים: YLL ‏(Years of life lost) סכום השנים של מוות בטרם עת ‏ ו-YLD ‏(Life Lived with Disability) סכום השנים שאבדו עקב נכות גופנית או נפשית. ערכו של DALY הוא חיבור שני המדדים. שמודדים את השנים של מה שהיו יכולים להיות חיים בריאים ובמקום זה הסתיימו במוות או נחוו כחיים של פחות ממצב בריאות טוב. יש חשיבות לשמור על שני המדדים האלה שכן ההבחנה בין שנת מוות לבין שנת נכות היא דבר ערכי וניתן לבצע אותה עם משקולות שונות בהתאם לנסיבות ובהתאם לערכים חברתיים.

אחת ההנחות שעומדות בבסיס השוואת נטל תחלואה לפי שנים היא הנחה הומניסטית שרואה בשנת חיים של כל אדם ערך שווה - וזאת בניגוד למדדים כספיים שמעניקים משקל גדול יותר לאוכלוסיות עשירות יותר - לתחלואה ותמותה של אנשים שחיים במדינות מערביות (כאשר מתייחסים למחלות בהקשר בינלאומי) או לאוכלוסיות עשירות יותר בתוך אותה מדינה.

מדדים אלו מאפשרים להשוות בין מחלות וגורמי סיכון שונים, ובכך לתעדף מאמצים של מניעה וטיפול. שימוש אחר הוא להשוות בין איזורים שונים או מדינות שונות ובכך להעריך את גודל אי שוויון בריאותי בין או בתוך מדינות. כמו כן המדדים יכולים לאפשר ביצוע תחזיות לגבי ההשלכות הכלכליות, הבריאותיות או השפעות על רווחה חברתית של תוכניות התערבות שונות (לדוגמה קמפיין למניעת עישון בקרב בני נוער או צעד להקטנת תאונות דרכים).

קיימים הבדלים בין נטל התחלואה לבין מדדים אחרים של בריאות:

  • תוחלת חיים בלידה - יש מחלות ומצבים רפואיים כמו סוכרת, דיכאון, נכות מחלת כרון ועוד שבהם חלק גדול מהנזק הוא לאו דווקא מקיצור תוחלת החיים, אלא משנים ארוכות של טיפולים, סבל הנגרם בטיפול או עקב המצב הרפואי, חסימה של אפשרויות בחיים ופגיעה באיכות החיים. תוחלת חיים לא תבחין בנזקים אלה, ואילו נטל התחלואה יתחשב בהם.
  • עלות כספית של הבעיה הרפואית - טיפול בתחלואה; מניעת תחלואה או תמותה (לדוגמה חיסונים או אמצעי בטיחות) ונזקים כלכליים עקב תחלואה (לדוגמה אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש) שנגרמו עקב מחלות ומצבים רפואיים. נטל התחלואה הוא מדד שוויוני יותר היות והוא סופר שנת חיים של עשירים ועניים באותו אופן. לעומת זאת מדדים כלכליים עלולים לתת משקל יתר למחלות הנוגעות לאזרחים מערביים ועשירים, למחלות שיש להן טיפול יקר (לעומת מחלות בעלות טיפול זול), ולגורמים שאנשים מודעים עליהם ולכן מוכנים לשלם עליהם כסף (לדוגמה חיסון נגד סרטן צוואר הרחם בהשוואה לתת פעילות גופנית).

גורמים המשפיעים על נטל התחלואה

ארגון הבריאות העולמי סיפק שורה של מדריכים מפורטים למדידת נטל התחלואה ברמה המקומית או הארצית. בנוסף בשנת 2004 בדק ארגון הבריאות העולמי את נטל התחלואה של 100 מחלות שונות ביותר מ-200 מדינות. [1]. בעוד שהגורמים העיקריים לתמותה היו מחלות לב וכלי דם (יחד 20%), מחלות זיהומיות בחלק התחתון של מערכת הנשימה (כמו דלקת ריאות, שחפת 7.1%), מחלת ריאות חסימתית כרונית (5.1%) ושלשול (3.7%). 5 הגורמים העיקריים לנטל תחלואה היו מחלות זיהומיות בחלק התחתון של מערכת הנשימה (6.2%), שלשול (4.8%), דיכאון (4.3%), מחלת ריאות חסימתית כרונית (4.1%), ואיידס (3.8%). יש לשים כי לגבי מדינות שונות גורמי הסיכון והתחלואה הם שונים - חלק ממחלות אלה קיימות בעיקר במדינות העניות יותר ופחות אופייניות למדינות העשירות. [2]

במדינות מערביות היבטים מרכזיים שמשפיעים על נטל תחלואה הם שונים - עישון, תזונה לקויה, מחסור בפעילות גופנית, זיהום, מתח נפשי, בעיות שינה ותאונות דרכים ותאונות אחרות נחשבים גורמים מרכזיים שמובילים למחלות לא מדבקות נפוצות כמו סוכרת, מחלות לב, סרטן, דיכאון, בעיות אורתפודיות ונכות, ומצבים נוספים שעלולים להמשך במשך שנים רבות.

על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי - בעיקר זיהום -כמו זיהום אוויר (בתוך הבית ומחוץ לבית), זיהום מים ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מנטל התחלואה, ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, וסרטן. אנשים במדינות העניות נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [3] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מיליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו 259 אלף מקרים של מלריה, סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [4]

נטל התחלואה בישראל

לפי מחקר של מכון טאוב משנת 2014, בעוד שמחלות לב וכלי דם ומחלות סרטן גורמות ל-42% מכלל התמותה בישראל, התרומה שלהן לנטל התחלואה במונחים של DALYs היא 18% בלבד. לעומת זאת בעיות אורתופדיות ודיכאון שגורמים לתמותה בכמות קטנה מאד, תורמים ל-19% מכלל נטל התחלואה. לפי המכון, תקציב מערכת הבריאות הציבורית מקצה פחות מידי כסף ביחס להיבט של נטל תחלואה, לקבוצות הגיל 15-54 וזאת על פי שמשקלן בתפקוד במשק הבית ובשוק העבודה רב. ועדת סל הבריאות מקצה מחצית מתקציבה השנתי לטיפול במחלות ממאירות, שהן מגורמי התמותה העיקריים. לעומת זאת ניתן מימון מועט לטיפול בהפרעות אורתופדיות ונפשיות, שהן מגורמי נטל התחלואה העיקריים, בין השאר עקב המנדט הצר של הוועדה. [1]

להלן רשימת 15 הגורמים המרכזיים ותרומתם לנטל תחלואה ולתמותה בישראל נכון לשנת 2010:[1]

גורם התחלואה נטל תחלואה תמותה
כאבי גב תחתון 8.0% 0.0%
מחלת לב כלילית 6.7% 17.6%
דיכאון 4.8% 0.0%
סוכרת 4.3% 6.1%
כאבי צוואר 3.0% 0.0%
תאונות דרכים 2.9% 1.7%
מחלות כלי דם במוח 2.9% 7.7%
נפילות 2.9% 0.9%
הפרעות אחרות של שלד ושרירים 2.8% 0.4%
מחלת ריאות חסימתית כרונית 2.5% 3.5%
סרטן באיברי הנשימה 2.2% 4.0%
מיגרנה 1.9% 0.0%
מחלת כליות כרונית 1.8% 4.4%
סרטן המעי הגס 1.8% 4.4%
אלצהיימר 1.8% 2.6%
סרטן השד 1.6% 2.5%
מחלות לב וכלי דם אחרות 1.4% 2.6%
מחלות כרוניות במערכת הנשימה 1.1% 3.3%
שחמת הכבד 0.7% 1.4%
סרטן הערמונית 0.5% 1.4%
סרטן הלבלב 0.5% 2.0%
סה"כ 56.1% 66.5%

ערכים של נטל התחלואה מצויינים כאן במונחים של DALY שמחשבים שנים שאבדו עקב מוות מוקדם ושנים שעבדו באופן חלקי עקב סבל עקב נכות ותחלואה. סה"כ 66% ממקרי המוות ו-56% משנות נטל התחלואה משוייכים ל-15 הסיבות המובילות. ובעוד שחלק מהגורמים תורמים הן לתמותה והן לנטל תחלואה בצורה ניכרת (לדוגמה סרטן, מחלות לב וכלי דם וסוכרת) היבטים אחרים תורמים רק לנטל התחלואה - מצבים אורתופדיים כמו כאבי גב וצוואר, דיכאון ומחלות נפשיות אחרות ומיגרנות. כאשר מסתכלים בחלוקה של גורמים שונים בחתך לפי גיל רואים שהיבטים כמו מחלות נפשיות ובעיות אורתופדיות תורמות בצורה משמעותית לנטל התחלואה עד גיל 40 (כל אחד מהם 24 אחוז בגיל 35-39 לדוגמה) ולעומת זאת מחלות לב וסרטן תורמות רק כ-10% לנטל התחלואה. [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מפות, ארגון הבריאות העולמי
נטל תחלואה בישראל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 דב צ'רניחובסקי, ליאורה בוורס, מצב הבריאות ותקצוב המערכת בישראל בראי שיטת ה-DALYS מרכז טאוב, 17.12.2014
רפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - בשר מעובד - מלח - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל