חומרי הדברה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט אזהרה מפני חומרי הדברה. קיימת מודעות מסויימת לסכנות של חומרי הדברה בגלל חשיפה לחומרים רעילים או מסרטנים במזון, אך מעט תשומת לב מופנית להיבטים אחרים כמו פגיעה בבטחון תזונתי בגלל הפיכת המזון לתלוי בדלק מחצבי

חומרי הדברה או קוטלי מזיקים (באנגלית: Pesticide) הם חומרים או תערובת של חומרים שנועדו כדי להרוג יצורים חיים המוגדרים על ידי בני האדם כמזיקים. רוב חומרי ההדברה כיום הם חומרים כימיים, אבל חומר הדברה יכול להיות גם סוכן ביולוגי (כמו נגיף או חיידק), חומר אנטי-מיקרוביאלי, חומר חיטוי או מתקן שנועד להגן מפני מזיקים. ה"מזיקים" כוללים מגוון גדול של יצורים - חרקים, גורמי מחלות בקרב צמחים (חיידקים, פטריות ונגיפים), עשבים "שוטים", רכיכות, ציפורים, יונקים, נמטודות, אשר מתחרים עם בני האדם על מקורות מזון ובכך פוגעים בחקלאות, פוגעים במבנים, יוצרים זיהום סביבתי, מפיצים מחלות, או שהם גורמים למטרד או למפגע אסתטי.

השימוש בחומרי הדברה בקנה מידה רחב, יחד עם אמצעים אחרים כגון דשן כימי, קידם את המהפכה הירוקה וכיום הם נחשבים אחד המרכיבים החשובים של חקלאות תעשייתית שמאפשרת את הזנת האוכלוסייה האנושית ואת המשך גידול אוכלוסיית העולם.

יתרונות חומרי הדברה, נוגעים ליכולת לגדל כמות גדולה של מזון באופן זול (מבחינת מחירי שוק) ולטווח הבינוני. עם זאת, יש בהם גם חסרונות: חומרי הדברה חודרים למזונם של בני האדם וגורמים להשפעות בריאותיות שונות, הם תורמים לזיהום ההסביבה הטבעית, לזיהום מים ולבעיות סביבה נוספות.

לחומרי הדברה מאפיינים פוגעניים רבים והם מחזקת בעיות קיימות - בין אלה אפשר לציין את ההסתמכות על גידולי מונוקולטורה, דבר זה מצמצם את המגוון הגנטי של יבולי המזון העולמיים ומהווה סכנה בתחום ביטחון תזונתי; ההסתמכות על נפט ועל דלק מחצבי זול - דבר שהוא בעייתי על רקע שיא תפוקת הנפט וקושר את עתיד המזון והאוכלוסייה האנושית ביכולת לספק אנרגיה זולה; השתלטות של תאגידים רב לאומיים גדולים כמו מונסנטו על שוק החקלאות והמזון העולמיים ודחיקה החוצה של חוואים זעירים, של חוואות מקומית ושל שיטות חקלאות מסורתיות שרבות מהן מקיימות וסביבתיות יותר. חומרי הדברה נחשבים לכן לנעילה טכנולוגית - הם מאפשרים גידול של אוכלוסיית העולם אך בד בבד הם גורמים לתלות של אוכלוסייה אנושית גדולה על אמצעי שתלוי במשאבים מתכלים ופוגע במערכות אקולוגיות ולכן עלול לפגוע בקיימות האנושית.

שימושים

משתמשים בחומרי הדברה כדי להפחית את הנזק הנגרם לכלכלה האנושית על ידי יצורים חיים הנחשבים מזיקים.

השימוש הנפוץ ביותר בחומרי הדברה הוא במניעת נזקים לחקלאים מצד "עשבים שוטים", חרקים, פטריות, ומכרסמים. רוב חומרי ההדברה משמשים בחקלאות, הן לצורכי מזון והן לצרכים אחרים. חומרי ההדברה משפיעים לא רק על היצורים החיים אותם הם אמורים להרוג, אלא גם על בני אדם ויצורים חיים אחרים - שאריות חומרי הדברה במזון שמגיעים לצרכנים. השפעת חומרי הדברה על עובדי חקלאות והדברה, תושבי יישובים כפריים ובעלי חיים וצמחים שנמצאים "במורד הזרם" של חומרי ההדברה.

שימוש אחר בחומרי הדברה הוא למאבק מול חרקים שמעבירים מחלות אל בקרב בני אדם וחיות. לדוגמה הם משמשים לשם הרג יתושים שיכולים להעביר מחלות מסוכנות כמו וירוס הנילוס המערבי, קדחת צהובה ומלריה. הם יכולים גם להרוג דבורים, צרעות או נמלים שעלולות לגרום לתגובה אלרגית. חומרי הדברה יכולים להגן על בעלי חיים מכפני מחלות שנגרמות או מעוברות על ידי פרזיטים כמו פרעושים.

קוטלי עשבים (Herbicides) משמשים לשם הרג של עשבים בצידי דרכים, וכן בשדות חקלאיים. הם יכולים גם להרוג עשבים פולשים או מינים אחרים של מינים פולשים. קוטלי עשבים משמשים באופן נפוץ בבריכות ובאגמים כדי לשלוט על כמות האצות והצמחים שעלולים לגרום לנזק סביבתי (בין היתר בגלל חנקן שזולג אל האגמים מחומרי דישון). קוטל העשבים המוכר ביותר הוא ראונד-אפ של מונסנטו.

שימוש נוסף בחומרי הדברה הוא כדי להרוג חרקים, מכרסמים, ציפורים וחיות אחרות בבתים, משרדים, מחסנים, במוסדות להכנת מזון ובמפעלים. שימוש נפוץ הוא במחסני תבואה כנגד מכרסמים. השפעת חומרי הדברה בסביבה הביתית יכולה לבוא ביטוי בתסמונת הבניין החולה. במקרים נדירים יכולה להתרחש הרעלה של הדיירים כתוצאה מזליגה של חומרי ההדברה.

כמות חומרי ההדברה

בשנים 2006, 2008, הכלכלה העולמית השתמשה בכ-2.6 מיליון טונות של חומרי הדברה. קוטלי עשבים מהווים 40% מהכמות, 17% הם קוטלי חרקים ו-10% הם קוטלי פטריות. [1] ארצות הברית בשנים 2006-2007 השתמשה בכ-0.5 מיליון טונות של חומרי הדברה שהם כ-22% מהכמות העולמית. מעל 80% מחומרי הדברה משמשים בחקלאות. מעל 78% מבתי האב משתמשים בחומר הדברה אחד לפחות. [1]

יש למעלה מ-1,050 רכיבים פעילים שונים שנמצאים בתוך חומרי הדברה כימיים המורשים לשימוש בארצות הברית[2]. לא כל המרכיבים נבדקו כבטוחים, בניגוד לעיקרון הזהירות המונעת. הרכיבים האלה נמצאים במעל 16,000 מוצרי הדברה שמשווקים בארצות הברית.[3]

באופן כללי יש עליה בפריון חקלאי ובכמות המזון המגודלת בעולם. למרות מגמה זו (שצורכת לדוגמה יותר דשן כימי), דבר זה אינו בהכרח מלווה בגברת השימוש בחומרי הדברה. בארצות הברית יש יציבות בשימוש בקוטלי פטריות, קוטלי עשבים וקוטלי חרקים בשנים 1992-2007. מגמה דומה יש בגרמניה בשנים 1992-2010. בהודו יש ירידה בשימוש בחומרי הדברה נגד חרקים ועליה בשימוש בשאר החומרים בהשוואה ל-1992. [1]

השפעות חקלאיות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - המהפכה הירוקה, חקלאות אורגנית
מטוס מרסס שדה בקליפורניה. מאז המהפכה הירוקה הפכו חומרי ההדברה לחלק בלתי נפרד מהחקלאות התעשייתית

בארצות הברית, מחקר אחד מעריך כי חקלאים מקבלים 4 דולר תודות לשמירה על יבולים, על כל דולר שהם משקיעים בחומרי הדברה.[4]. מחקר אחר מצא כי חקלאות אורגנית ואי-שימוש בחומרי הדברה (וחומרי דישון כימים) מוריד את התפוקה החקלאית בכ-10%.[5] מחקר אחר משנת 1999 מצא כי איסור על חומרי הדברה בארצות הברית עלול להוביל להעליה במחירי המזון, אובדן מקומות עבודה ועליה ברעב העולמי. [6]

השפעת חומרי ההדברה על החקלאות בכלל ועל בטחון תזונתי אינה ברורה מאליה. היבט אחד הוא שקיימת התרגלות של חרקים, פטריות, עשבים ויצורים חיים אחרים לחומרי ההדברה. כך שחומרי הדברה שהיו יעילים בעבר הם פחות יעילים או אינם יעיל כלל, כך שנגרם נזק ליבולים למרות חומרי ההדברה.

היבט אחר הוא הגברת התלות של המזון והחקלאות בדלק מחצבי ובמחצבים אחרים שמהם מייצרים חומרי ההדברה - שיא תפוקת הנפט ומשברים אחרים הקשורים לחומרי גלם מתכלים גורמים לייקור חומרי ההדברה ולכן לייקור המזון שתלוי בחומרי הדברה אלה. היות וגידול בכמות התנובה החקלאית מסייעת לגידול האוכלוסייה, חומרי הדברה הם סוג של נעילה טכנולוגית - קל להגדיל את השימוש בהם, אבל אם רוצים להקטין את השימוש בהם קשה לבצע את זה - שכן האוכלוסייה התלויה בעודפי המזון שנוצרו אינה יכולה לחזור במהירות לגודלה הקודם. היבט זה של תלות החקלאות התעשייתית באנרגיה זולה מוחמרת בגלל הנזק לקרקע עקב חומרי הדברה - בגלל חומרי ההדברה קשה יותר לדשן את הקרקע בדשן אורגני ולשמור על הפוריות שלה כחלק משימוש בקומפוסט.

היבט נוסף של חומרי הדברה על החקלאות היא פגיעה בחקלאות בת קיימא. הדבר מתקיים על ידי נדידת חומרי הדברה באוויר ובמים אל שדות שכנים שבהם מנסים לגדל מזון אורגני. היבט אחר הוא הרעלת הקרקע והשמדת המערכת אקולוגית של יצורים חיים בקרקע - אם רוצים להפוך שדה חקלאי לאורגני נדרשות מספר שנים שבהם הרעלים יוצאים מהאדמה ומאפשרים ליצורים אחרים להיכנס לשדה בחזרה.

השפעות בריאותיות של חומרי הדברה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של חומרי הדברה

חומרי הדברה גורמים למגוון בעיות בריאותיות, הן בקרב עובדים בתחומי חקלאות והדברה, הן בקרב תושבי ישובים כפריים הסמוכים לאתרי ריסוס חקלאיים, והן בקרב ישובים הנמצאים ליד מפעלים.

החשיפה לחומרי הדברה לאוכלוסייה הכללית יכולה להיות דרך שאריות של חומרי הדברה במזון, בעיקר שאריות ריסוס בירקות ובפירות. עם זאת, קיימים גם אפיקי זיהום אחרים. חלק מחומרי ההדברה הם מזהמים אורגניים עמידים ולכן הם יכולים ללחדור גם למי השתייה, לפעמים עשרות שנים לאחר קיום הריסוס המקורי. חלק ממזהמים אלה יכולים להצטבר במעלה שרשרת המזון ולהשפיע על בני אדם שאוכלים מזון מחי שמקורו ביונקים, עופות או דגים שאכלו מזון או שתו מים שהיו בהם חומרי הדברה, חלקם יכול להשפיע גם על עוברים ותינוקות דרך תזונת האם לפני ובמהלך ההריון ובמשך תקופת ההנקה.

השפעות בריאותיות של חומרי הדברה כוללות הרעלה אקוטית על ידי שאיפת כמות גדולה של חומר הדברה, וכן השפעות של חשיפה לריכוזים נמוכים במשך שנים והשפעות כמו פרקינסון, מומים ובעיות אחרות בקרב עוברים וכן חשד כגורם מסרטן.

הרעלה חמורה

בשנת 1984 התרחש בהודו אסון בופאל. כתוצאה מפיצוץ במפעל חומרי הדברה נגד כינים, נגרמה דליפה של חומר ההדברה באמצע הלילה. כתוצאה מהרעלה והמנוסה ההמונית נהרגו כ-2,000 אנשים באופן מיידי, ועוד כ-8,000 מתו בהמשך מפגיעות במערכת הנשימה. אלפי אנשים נפגעו באופן קשה ונשארו נכים, וסה"כ נפגעו באירוע מאות אלפי אנשים. עד היום נחשב האירוע לאסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה.

בית החרושת Anaversa לייצור חומרי הדברה ממוקם בעיר Cordoba, ורקרוז, מקסיקו. המפעל מוקם בקרבת מרכז העיר שמונה 300 אלף איש. בליל ה-3 במאי 1991 התרחש פיצוץ ששיחרר 38 אלף טונות של חומרי הדברה שכיסה מספר שכונות בעיר. חומרי ההדברה כללו methyl parathion, paraquat ועוד. מכבי האש כיבו את השריפה שפרצה עם מים שזרמו לנהר Blanco הסמוך ולבארות שהיו באיזור וגרמו לזיהום שלהם. באסון זה לא היו מקרי מוות מיידים, אבל סמוך לו החלו תושבים לחלות במחלות אופייניות לזיהום הנגרם מחומרי הדברה מקבוצת זרחנים אורגנים כמו פגיעה במערכת העצבים המרכזית, גידולים סרטניים ולידת ילדים בעלי מומים. הרשויות מתכחשות לקשר בין הדברים.[2] [3]

בשנת 2014 מתו שתי ילדות בירושלים, אביגיל ויעל ממשפחת גרוס, כתוצאה מחשיפה לחומר הדברה מסוג פוספין שהושאר בביתן על ידי מדביר.[4] על המדביר נגזרו במסגרת עסקת טיעון 3 שנות מאסר בפועל ופיצוי למשפחה בסך של 200 אלף ש"ח. [5]

הרעלה ארוכת טווח

איגוד הרפואה האמריקאי ממליץ על הגבלת החשיפה לחומרי הדברה ועל שימוש בחלופות בטוחות יותר וטוען כי קיימת אי-ודאות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה במינון נמוך לחומרי הדברה.[7]

ארגון הבריאות העולמי והסוכנות הסביבתית של האו"ם מעריכות כי בכל שנה, 3 מיליון עובדים בתחום החקלאות במדינות העולם המתפתחות סובלים מהרעלה חמורה כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה, כ-18,000 מהם מתים.[8] לפי מחקר אחד כ-25 מיליון עובדים במדינות מתפתחות עלולים לסבול מהרעלה מתונה מחומרי הדברה בכל שנה.[9]

שיבוש המערכת ההורמונלית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - משבש אנדוקריני, חומר טרטוגני

משבשים אנדוקרינים הם חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים ובכך עלולים לגרור בעיות בהתפתחות עוברים - חומרים טרטוגניים. הדבר רלוונטי בעיקר בהקשר של איברי המין ומערכת הרבייה, המערכת החיסונית והתפתחות המוח. גם בריכוזים קטנים מאד (הרבה מתחת לריכוז שעלול להוביל לסרטן) חומרים אלה עלולים לגרור נזק חמור. נכון לשנת 2011, ניתן לזהות 105 חומרי הדברה כמשבשים אנדוקריניים. מתוכם 46% הם חומרים להדברת חרקים, 21 מדבירי עשבים ו-31% מדבירים פטריות. חלק מחומרים אלה הוצאו משימוש כללי לפני שנים רבות, אבל שאריות שלהם ממשיכות להתקיים בסביבה הטבעית ומשם הם עלולים לזלוג לקרקע למים או למזון. דוגמאות לחומרים אלה הם די די טי ואטרזין.

חומרי-הדברה שהם כימיקלים משבשים-אנדוקרינים,( Endocrine disrupting chemicals EDC) משפיעים על הגוף על ידי הפוטנציאל החזק שיש להם להקשר לקולטנים של הורמונים מסוג אסטרוגן ואנדרוגן. בכך EDC יכולים לגרום לחיקוי פעולת ההורמון. פעולה אחרת היא היקשרות לקולטן מבלי לגרום להפעלתו, ובכל לגרום לחסימת הקולטנים. חומרי ההדברה משבשי הורמונים יכולים גם לגרום לשיבושים בסינתוז, העברה, המטבוליזם וההסרה של הורמונים ובכך להחליש או להגביר את הריכוז של ההורמונים הטבעיים. לדוגמה כ-10 חומרי הדברה שונים יכולים לפגוע בייצור ההורמון thyroid אלו כוללים את amitrole, cyhalothrin, fipronil, ioxynil, maneb, mancozeb, pentachloronitro-benzene, prodiamine, pyrimethanil, thiazopyr, ziram, zineb. [6] [7] ידועים מקרים לשיבושים במערכות הרבייה של בעלי חיים בטבע שנחשפו לשאריות של חומרי הדברה. [8]

הספר עתידנו הגנוב מונה סדרה ארוכה של חומרי הדברה שחשודים במעורבות בשיבושים הורמונליים. (כגון Acetochlor, Cypermethrin, DDT, Karate ועוד) הוא גם מציין כי בעוד שרוב התקנות לשימוש בטוח בחומרים אלה מיועדות להגן מפני חומרים מסרטנים, המינון שבו משבשים הורמונליים יכולים להשפיע על התפתחות העובר הוא נמוך בהרבה, והם עלולים להצטבר בגופה של האם במשך שנים.

מחלות סרטניות

מחקרים רבים בחנו את ההשפעה של חשיפה לחומרי הדברה לסיכוי לפתח סוגי סרטן שונים. נמצא קשר בין חשיפה לחומרי הדברה לבין תחלואה גבוהה בסוגי הסרטן: לוקמיה, לימפומה, סרטן המוח, סרטן הכליות, סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן הריאה, וסרטן העור. [10]

סיכון מוגבר לסרטן נמצא הן כסיכון מקצועי (מדבירים, חקלאים) והן בקרב תושבים הסמוכים למוקדי הדברה כמו תושבי כפרים ליד שדות. [10]. חשיפה של אמהות לחומרי הדברה במהלך ההריון מקושר לסיכוי מוגבר שהילד יפתח לוקמיה גידולי Wilms וסרטן המוח. [10][11]

עם זאת, עד כה לא הצליחו מחקרים בבני אדם להוכיח קשר מובהק בין חומרי הדברה מסוימים לסוגי סרטן מסוימים. מסיבה זו, מרבית חומרי הדברה אלה מופיעים עדיין בדו"ח החומרים המסרטנים כגורמים אפשריים לסרטן ולא כמסרטנים מוכחים.

סקירה משנת 2007 מצאה כי רוב המחקרים מצאו קשר חיובי בין חשיפה גבוהה לחומרי הדברה לבין סרטן מסוג לימפומה שאינה הוד'צקינס ולוקמיה. ולכן הסיקה שיש להקטין את השימוש בחומרי הדברה בחומרי קוסמטיקה. קיימות הוכחות גם להשפעות נוספות של חשיפה לחומרי הדברה כמו בעיות במערכת העצבים, מומים מולדים, ועוד.

פרקינסון

מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין חומרי הדברה שונים לבין פרקינסון. הפרקינסון נגרם עקב מות תאים בגזע המוח. כתוצאה מסיבות שונות. אחת הסיבות היא כנראה חשיפה לחומרי הדברה שפועלים נגד בעלי חיים על ידי פעילות נגד תאי עצב.

בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר לחומרי הדברה יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[9] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית במאי על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה[12] מעלה, כי חשיפה למדבירי מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3,000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[10]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[11]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.[12] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו-paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[13]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ועקה חמצונית.[14]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[15]

ממקרים בעבר ידוע כי ריסוס יכול לנדוד כמו זיהום אוויר עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [16]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.

הפרעות קשב וריכוז

חוקרים ישראלים בראשות פרופ' יורם פינקלשטיין, מנהל היחידה והשירות לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק, מצאו בשנת 2009 קשר אפשרי בין הפרעות קשב וריכוז לבין חשיפה לחומרי הדברה. החוקרים מצאו קשר גבוה של הפרעות אלה בקרב ילדים בישובים חקלאיים. הסבר פיזיולוגי אפשרי הוא שפעילות חומרי הדברה הפועלים על תאי עצבים גורמים לשיבושים בפעילות המוח הגורמים להפרעות קשב וריכוז.[17][18]

השפעות חומרי הדברה על הסביבה ועל קיימות

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

חומרי הדברה תורמים למספר בעיות סביבתיות ולסיכוני קיימות. מעל ל-98% מחומרי ההדברה נגד חרקים המפוזרים בריסוס, ומעל ל-95% מחומרי ההדברה נגד עשבים מגיעים ליעדים אחרים שלא היו המינים נגדם כוון הריסוס. הדבר כולל הרעלת מינים אחרים, זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע וזיהום מזון. לחומרי ההדברה השפעות מהותיות על קיימות בכך שהן מגבירים את התלות של בטחון תזונתי של האדם בדלק מחצבי על ידי הרס המערכת האקולוגית של הקרקע ותלות של החקלאים בדשן כימי שבתורו גורר השפעות סביבתיות ואיומי קיימות משל עצמו כמו שיבוש מחזור הזרחן. השפעת קיימות נוספת היא הרס בתי גידול, ותרומה להכחדת מינים ועל ידי כך הקטנת המגוון הביולוגי והיציבות של המערכות האקולוגיות.

זיהום אוויר בא לידי ביטוי בנדידת חומרי הדברה ברוח. הדבר מתרחש כאשר חומרי הדברה שמרחפים באוויר כרסס נישאים ברוח לאיזורים אחרים ולפעמים גורמים שם לזיהום. חומרי הדברה גורמים לזיהום מים וקרקע כאשר חומרים אלה בורחים ממפעלים לייצור חומרי הדברה וממיכלי אחסון, כאשר חומרי ההדברה זורמים מתוך שדות כמי נגר, כאשר מיכלי ריסוס נזרקים, בריסוס אווירי וכאשר חומרי הדברה מרוססים על מקווי מים כדי להרוג אצות. חלק מחומרי ההדברה הם מזהמים אורגניים עמידים ותורמים לזיהום קרקע חמור.

מקרים של זיהום אוויר ומים משפיעים בין היתר על תחלואה בבני אדם (ראו פרק בריאות) - לדוגמה זיהום אוויר של חומרי הדברה גורר תחלואה גבוה בפרקינסון בקרב ישובים סמוכים לגידולי חקלאות ובבקעה אל גרבייה התחלואה הגבוהה בפרקינסון נגרמת כנראה בגלל זיהום מקורות מים.

השפעה חשובה של חומרי ההדברה היא הרס המערכת האקולוגית שמתקיימת בשכבה העליונה של הקרקע. מסיבה זו קרקע כזו היא עקרה ומחייבת דישון - לרוב דשן כימי. זאת בניגוד לחקלאות אורגנית שבה מיקרו-אורגניזמים ובעלי חיים שונים מדשנים את הקרקע ויוצרים מגוון היבטים (כמו תיחוח, אגירת מים ועוד) שמאפשרים לצמחים לגדול. מסיבה זו, לפני שניתן לעבד קרקע בשיטות של חקלאות בת קיימא יש צורך לשקם את הקרקע - לחכות עד שהיא מתנקה מרעלים, לתת לה חומרי מזון ולאפשר ליצורים שונים להקים בה מערכת אקולוגית. תהליך השיקום נמשך מספר שנים. זיהום אוויר ומים של חומרי הדברה שנובע משדה אחד, יכול להשפיע על שדות שכנים ולגרום להרס המערכות האקולוגיות בהן.

בנוסף, שימוש בחומרי הדברה תורם להקטנת מגוון המינים מקטין את קיבוע החנקן בצמחים, תורם לפגיעה במאביקים, פוגע בבתי גידול (במיוחד של ציפורים), ותורם לסיכון של מינים בסכנת הכחדה. מזיקים יכולים לפתח עמידות לחומרי הדברה, דבר שגורם להשמדת יבולים. דבר זה תורם בתורו לפיתוח של חומרי הדברה חדשים או הגדלת המינון של חומרי ההדברה. השלכות אלו גורמות להרעה במספר רב של בעיות סביבה.

קיים ויכוח האם אטרזין (Atrazine), אחד ממדבירי העשבים הנפוצים בעולם, עלול לגרום לשיבוש אנדוקריני חמור, לעקרות ולשינוי-מין נרחב בקרב דו-חיים. לפי המחקרים של הביולוג טיירון הייס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אטרזין גורם לזכרי צפרדעים להפוך לנקבות במהלך חייהם, כאשר החומר נמצא בריכוזים נמוכים מהתקן שלהם במי השתייה. החברה המייצרת את האטרזין שוללת את הדבר הזה. קשר אפשרי בין אטרזין לבין השפעות על מערכת המין יכולות להיות השלכות חמורות הן על הבריאות של בני אדם- שכן ייתכן כי השפעה דומה, גם אם פחותה בעוצמתה קיימת גם בקרב בני אדם. השפעה חמורה נוספת היא שפרעה לדו חיים עלולה להשפיע בצורה ניכרת על מערכות אקולוגיות רבות וכי השפעה דומה עלולה להתקיים גם בקרב מינים אחרים. [19][20] [21]

כמות החומר שתנדוד מהאיזור המטופל תלויה בגורמים הקשורים בתכונות הכימיקל כמו היכולות שלו להאחז בקרקע, לחץ האדים שלו, אחוז ההמסה שלו במים, וההתנגדות שלו להתפרקות במשך הזמן. מאפיינים של הקרקע כמו הטקסטורה שלה (מרקם הקרקע), היכולת שלה לאגור מים, וכמות החומר האורגני שיש בה משפיעים גם הם על הכמות חומר ההדברה שתעזוב את האיזור.

השפעות חברתיות וכלכליות

לזיהום בכלל ולזיהום בחומרי הדברה יש עלויות כלכליות. נזקים של תחלואה בבני אדם כרוכים בעלות כלכלית שכוללת עלויות של טיפולים רפואיים, אובדן ימי עבודה לחולה ולבני משפחתו ואובדן רווחה חברתית לחולה ולבני משפחתו - עוגמת נפש וכו'. הדבר אינו כולל נזקים בלתי הפיכים כמו נכות, או מוות כתוצאה מתחלואה כזו. העלות הכלכלית של נזק למערכות אקולוגיות כוללת את ההשפעה לרעה על שירותי המערכת האקולוגית כגון האבקה או ייצוב קרקעות או נטרול רעלים.

לפי התאוריה הנאו-קלאסית, ניתן להתייחס אל זיהום באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מחומרי הדברה) כאל סוג של השפעה חיצונית משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את הזיהום. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא הפנמת עלויות כלומר תשלום מס פיגוביאני מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"זיהום אופטימלי" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. בשוק משוכלל, דבר זה אמור להוביל ליעילות פארטו.

פתרון כזה הוא בעייתי בכל מקרה בקרב חומרי הדברה רבים, שכן קשה להוכיח את הנזק מחומרי הדברה בשל הזמן הרב שעובר בין שחרור החומרים להגעתם אל בני האדם, הזמן שעובר בין הגעה לבין האדם לבין פיתוח תסמיני מחלה (כמו סרטן, או פגיעה בעוברים, וכן קשה לדעת מה מקור הזיהום שיצר כל בעיה, במיוחד כאשר יש מגוון של חומרי הדברה המפוזרים על ידי מגוון של חקלאים ומדבירים. הדבר עוד יותר בעייתי בשל הצטברות ביולוגית שיכולה להעביר את חומרי ההדברה מהאוויר אל הקרקע או מאגרי מים ומשם במעלה שרשרת המזון להגיע למזונות אחרים וליצור זיהום במזון. נדידת חומרי הדברה מקשה עוד יותר את זיהוי מקור הבעיה (מי שהשתמש בחומר ההדברה) לבעיות שהוא גורר (בעיות אקולוגיות או בריאותיות).

מצב זה מהווה כשל שוק בשל מספר גורמים (מוצר ציבורי, עלויות עסקה מחסור במידע מלא ושיהוי), שמטיל את העלויות של שימוש בחומרי הדברה על אזרחים שנפגעים ממנו. דבר זה יכול לקבל מענה חלקי על ידי רגולציה. אבל גם זו בעייתית בשל לובי פוליטי של חברות המייצרות חומרי הדברה וכן בגלל בעיות של מוצר ציבורי.

חשיפה לחומרי הדברה במזון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום במזון

כמות חומרי ההדברה שמגיעים אל הצרכנים משתנה על פי סוגי חומרי ההדברה, הריכוז שלהם, שיטת הפיזור שלהם, הזמן שעובר בין הטיפול בחומרי הדברה לבין ההגעה אל הצרכנים, האקלים ועוד.

יש מספר פירות בעלי קליפה דקה יותר או שטח פנים גדול יותר או שנוטים לספוג יותר חומרי הדברה. אכילה של ירקות ופירות אלה גורמת לחשיפה גבוה יותר לחומרי הדברה. תחקיר של ה-CNN משנת 2010, הצביע על 12 ירקות ופירות בעלי רגישות גבוה לחומרי הדברה. המזונות האלה הם בעלי רקמה דקה או שטח פנים גדול יותר ונוטים לספוג יותר חומרי הדברה. [22]. צריכה של ירקות ופירות אלה ממקור אורגני משמעותית יותר יחסית למזונות אחרים, בהקשר של הורדת החשיפה לחומרי הדברה בקרב צרכני המזון.

הירקות הרגישים כוללים: סלרי, פלפל, תרד, תפוחי אדמה, חסה ועלים ירוקים. הפירות הרגישים כוללים: אפרסק, תות, תפוח, אוכמניות, נקטרינה, דובדבן, וענבים.

במדינות מערביות קיימים תקנים שנועדו להגביל את החשיפה של הצרכנים לחומרי הדברה. התקנים אמורים להבטיח שמזמן הריסוס האחרון ועד שהצרכנים יאכלו את המזון יעבור מספיק זמן כך שחומרי ההדברה יתפרקו והנזק שלהם יהיה נמוך מספיק. עם זאת, קיימים מקרים שבהם חקלאים אינם נשמעים להוראות אלה, בעיקר כתוצאה מתמריץ כלכלי, ומזון עם שאריות מעל לתקן מגיע לצרכנים.[23]

בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2,300 דגימות מטעם משרד הבריאות בחיפוש אחר חריגות של חומרי הדברה במזון. (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, שהן 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוהה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% שהן 4% מכלל הדגימות החריגות הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [24]

רגולציה ופיקוח על חומרי הדברה

מדינות שונות אוסרות על השימוש בחומרי הדברה שונים, לפי חשש מהשפעות שונות שלהם.

בארצות הברית כמו גם בישראל, השימוש במספר חומרי הדברה וחיטוי נאסר או הוגבל. החומרים האלו כוללים: אמיטרול, אצטט העופרת, אתילן אוקסיד (חומר חיטוי בו נעשה שימוש נרחב בבתי חולים), מספר קוטלי עשבים מקבוצת הכלורופנוקסי, DDT, דימתילהידרזין, הקסכלורובנזן, הקסמתילפוספורמיד, כלורדקון, לינדן, טוקספן, מירקס, וניטרופן.

פיקוח על חומרי ההדברה בחקלאות ובקרבתם

בתחום ההדברה יש כשל שוק מסוג השפעה חיצונית שלילית הקשורה לסיכון המוטל על הצרכנים ללא ידעתם סיכון זה מוגבר בגלל מידע א-סימטרי שבו הצרכנים אינם יודעים שהם חשופים לסיכון. לחקלאים יש בעיית ניגוד אינטרסים עם צרכנים, שכן לעיתים קרובות ריסוס שעלול לסכן את הצרכנים מאפשר לחקלאים להגדיל את התוצרת או לשווק אותה בצורה קלה יותר. כך לדוגמה במקרה ונתגלו חרקים או מזיקים אחרים בפירות סמוך למועד השיווק, החקלאי עלול לאבד את התוצרת שלו אם לא ירסס אותה. עם זאת ריסוס מאוחר מידי פרושו שהרעלים בפירות או בירקות לא יתפרקו בזמן ויגיעו לצרכנים שיאכלו את המזון.

כדי להתמודד עם כשל שוק זה הפתרון המקובל הוא קיום של חוקים ותקנות לגבי המדבירים עצמם, וכן פקחים ומבדקים לאכיפת התקנות. בישראל קיימות "תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ"א 1991. [25] משרד הבריאות דוגם שאריות של חומרי הדברה בשדה וכן במזון. [26]

בישראל, יחידת "השירותים להגנת הצומח ולביקורת" של משרד החקלאות אחראית על מספר רב של נושאים, הקשורים להגנת הצמחים ולמניעת מחלות בהן. בין השירותים האלה, היחידה אחראית גם לנושאים הקשורים בהדברה בחקלאות (כבתוצרת חקלאות הדברה ביולוגית) ולחומרי הדברה [27]:

  • רישום, רישוי ופיקוח על תכשירי הדברה לשימוש חקלאי.
  • שירות מאגר מידע לחומרי ההדברה המורשים בישראל.
  • שירות מעבדות לבדיקת חומרי הדברה ושאריותיהם.

המשרד מחזיק גם במאגר מידע על חומרי הדברה, לשם שימוש מושכל בהם. [28]

לטענת גיא ורון, כתב ערוץ 2, ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בכמות הריסוסים לדונם חקלאי. לטענתו משרד החקלאות מתגאה בכך שכמות הריסוס ממטוסי ריסוס ירדה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, אבל הריסוס מטרקטורים נמשך ועלול לגרור נדידת חומרי הדברה עם הרוח. אין גורם בישראל המפקח על החשיפה לחומרי ריסוס בקרב הציבור הגר בשכנות לאדמות חקלאיות שעוברות ריסוס. [13]

פיקוח על המצאות חומרי הדברה במזון

בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות חומרי הדברה מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2,300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוהה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [14]

פיקוח על הדברה במבנים

למדבירים בבתים ובמבנים יש ניגוד אינטרסים עם הצרכנים, שכן ריסוס בטוח יותר, שעומד בתקנים פרושו לא פעם מחירים גבוהים יותר וחוסר נוחות רב יותר לצרכנים. לדוגמה יש סוגי ריסוס הדורשים הרחקה של הדיירים מהבית למספר שעות או ימים. מדביר שימליץ על הרחקה קצרה יותר או מחיר נמוך יותר יזכה ביתרון כלכלי גם אם הדבר מגדיל את הסיכון לצרכנים.

בישראל קיימות תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), התשל"ה 1975 מטעם משרד הבריאות שמגדירות מה התנאים בהם יכולים עסקים לעסוק בהדברה מזיקים במבנים. [29]

בשנת 2014, בעקבות אסון ההדברה בירושלים, טענו מדבירים בבתים כי התחום פרוץ, שכן המשרד להגנת הסביבה אינו אוכף תקנים בנושא וכי המדבירים שנמצאים במצוקה כלכלית מתפתים ליישם פרקטיקות מסוכנות כדי לזכות ביתרון כלכלי. המשרד להגנת הסביבה הכחיש את הדברים. [30]

חלופות לחומרי הדברה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - הדברה ירוקה, חקלאות אורגנית

קיימות חלופות שונות להדברה כימית - הדברה ירוקה היא שישוש בשיטות הדברה אחרות עם חומרים פחות מסוכנים או בשיטות שאינן כימיות. חקלאות אורגנית כוללת שיטות גידול שדורשות שימוש בחומרי הדברה בטוחים יותר או ללא שימוש בחומרי הדברה כלל.

חקלאות אורגנית כוללת גידול של מזון אורגני. פעמים רבות אין המדובר בהמנעות כוללת משימוש בחומרי הדברה אלא שימוש בחומרים טבעיים שמתפרקים באופן טבעי בטבע ולכן מייצרים פחות בעיות ארוכות טווח. כמו הצטברות ביולוגית.

חקלאות אורגנית יכולה להעשות תוך שימוש בשיטת תעשייה בלתי מקיימות בפני עצמן שעלולות לגרור סחף קרקע והסתמכות על חומרי דישון כימים. ולכן חקלאות אורגנית אינה תמיד חקלאות בת קיימא. שיטות כמו פרמקלצ'ר וחקלאות ביו-אינטנסיב הן טבעיות יותר ואינן משתמשות בדשן כימי שמקורו בדלק מחצבי.

תחליף מעניין לחומרי הדברה הוא שימוש בסביבות מלאכותיות לחלוטין בסגנון חקלאות הידרופונית. כמו כן, טכנולוגיות עילית מתקדמות בסגנון ה-Killer Robot עשויות לסייע להקטין משמעותית את הצורך בשימוש בחומרי הדברה.

פעמים רבות מחיר המזון האורגני יקר יותר, הן בגלל שמדובר בשיטות גידול שדורשות יותר כוח אדם, הן בגלל פריון חקלאי נמוך יותר, והן בגלל שמדובר בטרנד שמאפשר למשווקי מזון להעלות את המחירים. כמו כן, היקפי צריכה נמוכים יותר גוררים גם הן עלויות שיווק גבוהות יותר. בנסיון להתמודד עם המחיר הגבוה של המזון האורגני מוצאות שיטות שונות כמו קואופרטיב אורגני, חקלאות נתמכת קהילה, צמחונות וצמצום הקנייה של מזון מעובד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

השפעות בריאותיות של חומרי הדברה
שאריות חומרי הדברה במזון בישראל
פיקוח על חומרי הדברה בישראל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 http://www.epa.gov/opp00001/pestsales/07pestsales/market_estimates2007.pdf.
  2. ^ U.S. Environmental Protection Agency. http://www.ncbi.nlm.nih.gov.silk.library.umass.edu:2048/pubmed/18032337
  3. ^ http://www.cdc.gov/niosh/topics/pesticides/
  4. ^ Kellogg RL, Nehring R, Grube A, Goss DW, and Plotkin S (February 2000), Environmental indicators of pesticide leaching and runoff from farm fields. United States Department of Agriculture Natural Resources Conservation Service.
  5. ^ Kuniuki S (2001). Effects of organic fertilization and pesticide application on growth and yield of field-grown rice for 10 years. Japanese Journal of Crop Science Volume 70, Issue 4, Pages 530-540. Retrieved 2008-01-08.
  6. ^ Knutson, R.(1999). Economic Impact of Reduced Pesticide Use in the United States.Agricultural and Food Policy Center. Texas A&M University.
  7. ^ Council on Scientific Affairs, American Medical Association. (1997). Educational and Informational Strategies to Reduce Pesticide Risks. Preventive Medicine, Volume 26, Number 2
  8. ^ Miller GT (2004), Sustaining the Earth, 6th edition. Thompson Learning, Inc. Pacific Grove, California. Chapter 9, Pages 211-216.
  9. ^ Jeyaratnam J (1990). "Acute pesticide poisoning: a major global health problem". World Health Stat Q 43 (3): 139–44. PMID 2238694
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Gilden RC, Huffling K, Sattler B (January 2010). "Pesticides and health risks". J Obstet Gynecol Neonatal Nurs 39 (1): 103–10. PMID 20409108
  11. ^ Van Maele-Fabry G, Lantin AC, Hoet P, Lison D Childhood leukaemia and parental occupational exposure to pesticides: a systematic review and meta-analysis Cancer Causes Control 21 (6): 787–809.
  12. ^ Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.
  13. ^ חומרי ההדברה בחקלאות פוגעים בבריאות ילדי הצפון גיא ורון, חדשות ערוץ 2, 26/04/15
  14. ^ חומרי הדברה חריגים ב-12% ממוצרי המזון צבי לבי, ynet, 24.01.2011
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

הקטנה ומניעת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה


מים

מושגים: משבר המים העולמי - טביעת רגל מימית - משק המים בישראל - מים אפורים

זיהום מים: זיהום מים בישראל - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - סחף קרקע - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה


רפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - בשר מעובד - מלח - מזון אורגני - דגנים מלאים
נורמות והרגלי חיים: עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אורח חיים יושבני - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
בטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - איזור ידידותי להולכי רגל - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - התמכרות למשחקי מחשב - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל