התפוצצות אוכלוסין

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף פיצוץ אוכלוסין)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפה של צפיפות אוכלוסין נכונה לשנת 1994, כשאוכלוסיית העולם מנתה 5.6 מיליארד בני אדם

התפוצצות אוכלוסין (באנגלית: Overpopulation) הוא מצב שבו גודל האוכלוסייה של יצור כלשהו גדול יותר כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית שלו. בעגה המדוברת משתמשים במונח זה בדרך כלל כדי לתאר את מצבה של האוכלוסייה האנושית העולמית ביחס לסביבה שלה -הביוספרה של כדור הארץ. התוצאה של פיצוץ אוכלוסין אנושי עשויה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני.

בעוד שישנם כאלה המתארים את התופעה כטבעית ואפילו מסבירים באמצעותה את הרעב, את שינויי האקלים את המלחמות במקום להסביר אותם באמצעות סיבות חברתיות, במציאות העוול החברתי הוא מן הגורמים הראשיים לתופעה: ככל ששיעור התמותה במדינה גבוה יותר כך נולדים יותר ילדים. במדינות עם שיעור תמותה נמוך כמות האוכלוסייה לא עולה משמעותית או אפילו יורדת. מה שאומר שאם היו מפנים את עודפי המזון הנזרקים לרעבים מחלקים את המזון בצדק ניתן היה לפתור את הבעיה בהרבה יותר קלות‏[1][2].

פיצוץ אוכלוסין אנושי

בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או איכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האוכלוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשירותים ובמוצרים חיוניים.

יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה למשאבים הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להיגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להיגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של הטבע נשאר קבוע.

איכלוס יתר יכול להיגרם מגידול בשיעור הילודה, ירידה בשיעור התמותה, שקשורים בגידול בתחולת החיים, או משימוש בלתי מקיים ומכלה של משאבים ומערכות אקולוגיות. באופן תאורטי שימוש בטכנולוגיה יכול להקטין את ההשפעה של איכלוס יתר על ידי הגדלה של הפרודוקטיביות של משאבי סביבה. מצד שני, טכנולוגיה עלולה ליצור עומס יתר על מערכות טבע על ידי הגדלת הצריכה והפליטות, וכן על ידי הפיכת הפליטות לרעילות יותר.

משאבים שיש צורך להתחשב בהם כאשר מעריכים מתי גומחה אקולוגית נמצאת באיכלוס יתר כוללים: מים ואוויר נקיים, מזון, מחסה, חום ונושאים נוספים הקשורים לשרידה. במקרה של בני אדם, יש גורמים נוספים כמו אדמה חקלאית וטיפול רפואי; למעט חברות שבטיות הנשענות על לקטות וציד כדי לחיות, פחות משאבים כמו תעסוקה, כסף או משאבים כלכליים אחרים נכללים כמו: חינוך, דלק, חשמל, טיפול רפואי, טיפול שפכים, ניהול פסולת, ותחבורה.

מוסדות ואנשים שונים מודאגים ממשברים שונים. אחת הדאגות היא מפני משבר המים העולמי מהווה את מגבלת המשאב המיידית ביותר עבור האוכלוסייה האנושית. המסמך גבולות פלנטריים משרטט 9 תחומים שבעיה בכל אחד מהם יכולה להיות מגבלה ובחלקן כבר עברנו את הסף הבטוח של פעילות אנושית. בדרך כלל מתרחש משבר חברתי-כלכלי מעל המשבר הסביבתי, כך שלפני שכולם גוועים ברעב הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורה של מהומות, מלחמת -אזרחים, גלי הגירה ועוד. דוגמאות לתהליכים אלה מובאים בספר התמוטטות של הביולוג ג'ארד דיימונד במספר חברות עתיקות. רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה מספק חיזוק נוסף לטענה שבדרך כלל לא מדובר במשבר עקב גורם בודד. כך לדוגמה במקביל לאוכלוסייה גדולה סבלה סוריה מצירוף של שחיתות, מתחים חברתיים עקב דיקטטורה ושלטון אליטה של מיעוט אתני, לאלו הצטרפו בעיות של בצורת, תהליכי מדבור ומחסור במים להשקיה. התחממות עולמית החריפה את הבצורות במזרח התיכון והובילה גם לייקור המזון המיובא בשנת 2008, ושיא תפוקת נפט מקומי בסוריה הוביל לקושי גדול יותר לייבא מזון. סך הדברים האלו הביאו ליצירת גלי פליטים, אבטלה ורעב שהיו רקע למהומות שפרצו במדינה בשנת 2011.

הקשר בין גידול אוכלוסין לבין פיצוץ אוכלוסין

המחברים של הספר גבולות לצמיחה מציינים כי פיצוץ אוכלוסין לא חייב להיגרם בהכרח במצב בו האוכלוסייה גדלה, אלא יכול להיגרם גם עקב כל מצב של "החטאה מלמעלה" של גודל האוכלוסייה יחסית לגודל הגומחה האקולוגית.

לדוגמה ייתכן והאוכלוסייה יציבה (או אפילו יורדת), אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית הולך ויורד - לדוגמה בעקבות זיהום, סחף קרקע המלחת קרקע ובעיות נוספות. השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסייה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, הפריון של אדמות ועוד.

אפשר לדמות את הדבר למשיכת כספים מחשבון בבנק. כל עוד אנחנו מושכים כסף בקצב נמוך מכמות הכסף שנכנסת לחשבון הבנק, אין לנו בעיה. הכסף שאנו מושכים הוא זרם יוצא, והכסף שנכנס לחשבון (מהכנסות מעבודה בדרך כלל) הוא זרם נכנס. אנחנו יכולים להגדיל את המשיכות מעל ההכנסות אם יש לנו חסכונות בבנק - כלומר מאגר. המאגר הזה הוא "באפר" או אמצעי חוסן - הוא מאפשר לנו להתמודד עם תקופות של מחסור בלי להגיע לחדלות פרעון. מצב של חדלות פרעון יכול להתרחש כל עוד ההוצאות שלנו גדולות יותר מההכנסות. בהנחה שזרם ההכנסות לבנק נשאר קבוע, אם ההוצאות שלנו גדלות והולכות עם הזמן (גידול אוכלוסין) אנחנו מחריפים את הבעיה, אם ההוצאות שלנו הן קבועות הבעיה נותרת בגודל קבוע, ואם אנחנו מורידים את ההוצאות שלנו הבעיה הולכת וקטנה. למרות זאת הבעיה קיימת כל עוד ההוצאות גדולות יותר מסך ההכנסות. באופן דומה, אוכלוסייה גדולה יותר מכושר הנשיאה היא בעיה בכל מקרה, וגידול אוכלוסין מחריף את הבעיה, אבל ייתכן משבר גם במצב שבו גודל האוכלוסייה נותר יציב.

אם נמשיך את הדימוי, אנחנו כיום יכולים למשוך יותר - לצרוך יותר מזון לנפש עם גודל אוכלוסייה גדול יותר, תודות לכך שההכנסות שלנו לבנק גדלו. אבל גם ההכנסות האלה - התשומות לחקלאות - הן דברים שתלויים בעצמם בזרמים ומאגרים אחרים. נפט (להפקת חומרי הדברה ולתפעול הציוד החקלאי), גז טבעי (להפקת אמוניה) אשלג ופוספט (המשמשים להפקת דשן כימי) הם כולם משאבים מתכלים המהווים מאגרים שהם הבסיס לזרם המשאבים אל החקלאות. בנוסף החקלאות תלויה במספר רב של מערכות ביוטיות ומשאבים מתחדשים כגון קרקע, מים, אקלים, אור שמש, שירותי המערכת האקולוגית וזרמים ביוספריים כדי שתוכל להמשיך לתפקד.

התאוריה של מלתוס

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - קטסטרופה מלתוסיאנית

תומס מלתוס טען בספרו מאמר על עקרונות של אוכלוסייה, שפורסם ב-1798, כי אם לא תוטל מגבלה על אוכלוסיות של בני אדם, הן תמשכנה ותגדלנה עד שיהפכו גדולות מידי, והמזון שמגודל באדמה חקלאית זמינה לא יספיק. הוא חזה שתהליך זה יתרחש עד אמצע המאה ה-19. הוא טען כי בעוד שמשאבים נוטים לגידול לינארי, אוכלוסייה גדלה באופן מעריכי. בנקודה זו, האוכלוסייה תוגבל על ידי גוויעה ברעב וברעב המוני. מלתוס קרא לבקרת אוכלוסין, על ידי "ריסון מוסרי", כדי למנוע מצב זה. כאשר אוכלוסייה של מין מסויים עוברת את הגבול של משאבים נתונים, היא קטנה, לעיתים באופן חד, היות והמחסור במשאבים גורם לעליה בתמותה. תהליך זה של משוב מחליש משאיר את האוכלוסייה בגודל מתאים, ומבטיח שהיא לא עוברת את כמות המשאבים הנתונה. החיזוי הספציפי של מלתוס נכשל, היות והוא השתמש בניתוח סטטי, וחישב מספרים אל העתיד באופן שנכשל לעיתים קרובות במערכות מורכבות כמו החברה האנושית.

במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של רעב המוני שגרמו למותם של מיליוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של קטסטרופה מלתוסיאנית טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להתממשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה. עם זאת פרוש הדבר שהחוסן של מערכות חקלאות ומזון יורד עם גידול האוכלוסייה - היכולת להשתקם מהפתעות לרעה יורד כאשר המערכת פועלת בצורה אינטנסיבית יותר.

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר גידול האוכלוסייה, דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול בפריון החקלאי. לעיתים קרובות נטען שלחצים עתידיים על ייצור המזון, יחד עם השפעות סביבתיות נוספות על הביוספרה כמו התחממות עולמית, הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר פצצת האוכלוסין, שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי וגבולות לצמיחה, דו"ח שהוכן על ידי מועדון רומא בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [1].

טיעון דומה הוא לגבי הפיכת בני האדם תלויים בחקלאות תעשייתית תלויית דלק מחצבי בעקבות המהפכה הירוקה. מהפכה זו איפשרה את הגידול באוכלוסייה במהלך המאה ה-20 אבל המשך השימוש בחקלאות תעשייתית הוא פתרון זול (ללא התחשבות בעלויות חיצוניות ונפוץ גם לאחר שנתגלו בה בעיות - לכן זהו סוג של נעילה טכנולוגית. חקלאות תעשייתית עלולה להיתקל בקשיים עקב שיא תפוקת הנפט שבעקבותיו שיאי תפוקה אחרים של אנרגיה וכן עקב שיא תפוקת הזרחן - שניהם משאבים מתכלים. בעוד שגודל האוכלוסייה הוא קשיח יחסית ויכול לרדת בצורה לא אלימה רק בקצב של עשרות שנים, עלולים מחירי התשומות לחקלאות לעלות במהירות רבה.

הפחתת ילודה באמצעות צמצום תמותת ילדים-תאוריית המעבר דמוגרפי

ההסבר המלתוסיאני הפשוט לא התרחש לא רק בגלל גידול בפריון החקלאי, אלא גם בגלל שעם השנים ירד פריון הילודה - כמות הילדים שכל אשה יולדת ירד בהתמדה בכל המדינות בעולם. דבר זה גורם לכך שהאוכלוסייה אינה גדלה באחוז גידול אחיד מה שיניב גידול מעריכי, אלא גדלה באחוז גידול הולך ויורד - מה שמניב פונקציית סיגמואיד לפחות לגבי גודל האוכלוסייה עצמה.

אצל בעלי החיים בעלי החיים הנמצאים ברמה אינטלקטואלית נמוכה יותר כמו לדוגמה הזבובים, בדרך כלל מולידים יותר צאצאים: התמותה בצאצאים שלהם גבוהה ההורים לא דואגים לילדים ורק בילודה גבוהה אפשר לשרוד. מבנה הגוף הפשוט יחסית מאפשר להביא הרבה מאוד צאצאים ולגדל אותם ללא דאגה מצד ההורים. זה ניקרא אסטרטגית "R". מצד שני בעלי חיים הנחשבים לבעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה כמו לדוגמה הזאבים מביאים יחסית מעט צאצאים: אצליהם התמותה נמוכה יחסית, ההורים דואגים לצאצאים מה שמאפשר לשרוד גם עם יחסית מעט צאצאים. מצד שני מבנה הגוף המורכב שלהם לא מאפשר להביא מספר צאצאים דומה לזה של זבובים. זה נקרא אסטרטגית "K". משהו דומה מתרחש גם אצל בני האדם אם כי זה לא בדיוק אותו הדבר. ניתן לראות שככל שכמות הילדים יורדת יורדת גם הילודה ולהפך, למרות שהמדענים עדיין לא פיענחו את כל הסיבות.

התאוריה של מעבר דמוגרפי טוענת כי לאחר עליה בתוחלת החיים וברמת החיים מה שגורם בין השאר לירידה בתמותת הילדים, מתחילה ירידה בשיעור הילודה הממוצע‏[3].. גורמים המובילים לירידה בשיעור הילודה כוללים גורמים חברתיים כמו גיל מאוחר יותר של נישואים, עליה באחוז הנשים שרוצות לפתח קריירה בשוק העבודה, וירידה בחשיבות הכלכלית של עבודת ילדים בסביבה מתועשת. הגורם האחרון נובע מכך שילדים מבצעים עבודות רבות בחברות של חקלאות זעירה ועובדים פחות בחברות מתועשות יותר, או בחברות הדורשות הכשרה ארוכה יותר לשוק העבודה. התמחות כלכלית גוררת מצב שבו חלק מהמשרות דורשות שנות הכשרה ארוכות. בעוד שבעבר חלק גדול מהמבוגרים לא ידעו לכתוב, כיום כמעט כל האוכלוסייה בעולם המערבי לומדת לפחות בית ספר יסודי וחלק הגדולה גם לומדת חטיבה ו/או תיכון, גם לימודים על-תיכוניים הן באוניברסיטה, הן במסגרות טכנולוגיות והן בתחומים אחרים הופכים נפוצים יותר. דברים אלה דוחים את גיל הנישואין ואת גיל הלידה הראשונה. יציאת נשים לעבודה והשקעה בחינוך מייקרות את הוצאות גידול הילדים ומגבילות את מספר הילדים.

אפשר לחלק את הגורמים לירידה בשיעור הילודה ל 2 קבוצות: הפחתה מכוונת בילודה-כאשר האנשים בכוונה מפחיתים את כמות הילדים לדוגמה באמצעות אמצעי מניעה ווהפחתה לא מכוונת בילודה-לדוגמה נישואים מאוחרים יותר או כאשר הילד נשאר בחיים האישה מיניקה אותו זמן רב ולכן לא נכנסת להריון נוסף.

בעוד שהתאוריה של מעבר דמוגרפי מתארת בצורה טובה למדי את המצב במדינות רבות במיוחד במדינות מפותחות. התאוריה עובדת טוב פחות עבור חלק מהמדינות העניות, אם כי גם במדינות עניות כמו מצרים, סוריה או מדינות באפריקה או במזרח הרחוק רואים מגמת שינוי של ירידה בפריון הילודה.

לפי מחקר שנעשה בפינלנד ב 1990, באחת המדינות העניות בעולם בנגלדש, אם לא מתו ילדים במשפחה ממוצע הילדים שהולידה אישה אחת היה 2.6. אם מת ילד אחד הממוצע היה 4.7. אם מתו 2 הוא היה 6.2. אם מתו 3 זה היה 8.3‏[4].

לפי הנתונים משנת 2014 תמותת ילדים גבוהה נשארת הסיבה העיקרית לילודה גבוהה ומכאן לפיצוץ אוכלוסין‏[5] מחקר אחד בדק את ההשפעה של תמותה גבוהה בעקבות צונמי באינדונזיה ואת ההשפעה על הילודה. גם האמהות שאיבדו ילד וגם הנשים שכלל לא היו להם ילדים בזמן הצונמי נטו ללדת יותר באזורים בהם קרה האסון בשנים לאחר הצונמי. נטען כי הילודה היתה תגובה לרצון "לפצות על החסר בקהילה". במחקר מובאים עשרות לינקים למחקרים נוספים המעידים על אותו הדבר. יש לציין שהמחקרים האלה מדברים לרוב על מקרים במדינות בהם ההפחתה המכוונת באמצעות אמצעי מניעה היא פחות נפוצה. למרות זאת האפקט נוכח תמיד‏[6].

אפשר לשער שבחברה בה הרבה מהילדים מתים לאישה שיהיו לה יותר ילדים יהיה יותר סיכוי שהילדים האלה יגיעו לבגרות יתחתנו יולידו ילדים ויעבירו את התכונה הזאת(ללדת יותר ילדים) הלאה. לעומת זאת בחברה עם יותר יציבות ופחות תמותה הילדים של אישה שיהיו לה פחות ילדים יגיעו למעמד גבוה יותר יש יותר סיכוי שיתחתנו ויעבירו את התכונה הזאת(ללדת פחות ילדים) הלאה.

בתקופת יקטרינה השנייה הגיע לשיא שיעבוד האיכרים על ידי בעלי האחוזות ברוסיה. ב 1762 פרסמה יקטרינה סוג של "הצעה לתכנית עבודה" לועדה גדולה שהיא כינסה כדי לקבוע חוקים חדשים, כאשר הועדה היתה חלקית נבחרת על ידי האוכלוסייה. לאחר כשנה לאחר שהועדה המציה דברים שהיו לא לרוחה של הקיסרית, הועדה פוזרה בטענה שעכשיו התחילה מלחמה עם טורקיה. בהצעה לתכנית עבודה הזאת (ברוסית Наказ, Nakaz, נאקאז), בסעיף 266 היא כתבה שלאיכרים ברוסיה יש לעתים קרובות 12, 15 ואפילו 20 ילדים מאישה אחת, שמהם בקושי רבע מגיע לבגרות, מה שנחשב כלא נורמלי בעבור בעלי האחוזות‏[7]. מכאן ניתן לשער שיש קשר בין הילודה והתמותה.

. מה שאומר שאם היו מפנים את שליש המזון בעולם שנזרק לרעבים ומפסיקים את המלחמות ניתן היה לפתור את בעיית פיצוץ האוכלוסין כי במדינות עם שיעור תמותה נמוך כמות האוכלוסייה לרוב לא עולה ואפילו יורדת. באירופה כמות הילדים הממוצעת במשפחה היא 1.58. באפריקה מדרום לסהרה היא הגבוהה בעולם‏[8].

גבולות עליונים לגידול האוכלוסייה

הביולוג ג'ארד דיימונד ממחיש בספרו התמוטטות מדוע גידול אוכלוסין מתמשך בקצב קבוע אינו אפשרי בייקום סופי. במצב זה מתקיים גידול מעריכי, וגם בקצב גידול שנראה צנוע, אוכלוסיית העולם מגיעה מהר למדי לגבולות אבסורדיים כמו 10 אנשים לכל מטר רבוע שיש בכדור הארץ, מסת כדור הארץ או אפילו מאסת הייקום.

לדוגמה בקצב גידול של 1.1% בשנה, קצב הגידול העולמי של אוכלוסיית העולם לשנת 2011, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה. גידול אוכלוסייה שנתי כמו בישראל של 2% בשנה מוביל להגעת למסת הייקום בתוך 6,000 שנה - אלו פרקי זמן שיכולים להראות ארוכים, אבל הם קצרים מהזמן שעבר מאז תחילת המהפכה החקלאית ועד ימינו.

גבולות פחות אבסורדים הם הגעה לכך שבקצב גידול של 1.1% בשנה, תוך 1300 שנה בכל מטר רבוע של כדור הארץ יצטרכו להצטופף 10 אנשים. כולל סך כל שטחי האוקיינוס. אם נניח כי מחר בבוקר האנושות מסוגלת לבצע הארצה (טרה-פורמיג) של המאדים ולהעביר לשם חצי מאוכלוסיית העולם, ללא כל עלות כלכלית, במצב של המשך הגידול המעריכי, תחזור צפיפות האוכלוסייה בכדור הארץ למצבה הקודם בתוך 66 שנה.

חלק גדול מהמדענים העוסקים בתחומים הסביבה וכלכלה סביבתית, כמו פול ארליך ודונאלה מדווז, הגיעו בעקבות חישובים אלה, וחישובים קרובים יותר של השפעות האנושות על מערכות אקולוגיות ומשאבים מתכלים למסקנה שהמשך גידול המין האנושי ללא גבול היא דבר בלתי סביר. מסקנה נוספת היא כי ייצוב אוכלוסין יתקיים בצורה של הסכמה חברתית או בצורות אחרות כמו רעב, עוני, מחלות, מלחמות וכו'.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אוכלוסין

מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב

אוכלוסיית העולם

סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים

  1. ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
  2. ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
  3. ^ Raivio K How does infant mortality affect birth rates? 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database
  4. ^ Raivio K How does infant mortality affect birth rates? 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database
  5. ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
  6. ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
  7. ^ יקטרינה השנייה НАКАЗ КОММИССИИ О СОЧИНЕНИИ ПРОЭКТА НОВАГО УЛОЖЕНИЯ, С ПРИНАДЛЕЖАЩИМИ К ТОМУ ПРИЛОЖЕНИЯМИ 1762, Президентская Библиотека
  8. ^ ויקיפדיה Total fertility rate ויקיפדיה