התמחות כלכלית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התמחות כלכלית היא (Economic specialization) התמחות בתחום הכלכלי, כלומר התמקדות במשימות מסויימות או בייצור או צריכה של מוצרים או שירותים מסויימים בלבד, בדרך כלל מתוך מטרה של השגת יעילות גבוה יותר. התמחות זו יכולה להתרחש ברמה של אדם בודד, פירמה, עיר, איזור או מדינה.

התמחות אינה מתרחשת רק בסביבה האנושית. התמחות קיימת גם גם בביולוגיה - התמחות של תאים בתוך גוף רב-תאי (כמו גוף האדם) בתפקוד מסויים (כגון תאי עור, תאי דם, תאי עצב וכו'), התמחות איברים לתפקוד מסויים (כגון עין לראייה, קיבה לעיכול וכו') והתמחות של גנים לייצור של תפקודים מסוימיים בתא ובגוף. התמחות קיימת גם ברמת המין - התמחות של מינים מסויימים בהתנהגויות ובאיברים בעלי תפקוד ייעודי שמאפשר להם להשיג מזון, להתגונן או להתחבא מפני טורפים, והתמחות של מינים שונים להתאים לתפקוד בסימביוזה עם מינים אחרים כגון שיתופי פעולה במסגרת מערכת אקולוגית, שיתופי פעולה בין עצי-פרי לבין בעלי חיים האוכלים פרי זה, ושיתופי פעולה בין חיידקים לבין מארחים רב-תאיים שלהם.

התמחות כלכלית בחברות חקלאיות

פרופ' יובל נח הררי, בספרו קיצור תולדות האנושות מסביר כי אחד היתרונות החשובים שהביאה המהפכה החקלאית ליכולת השרידה של חברות חקלאיות, לעומת חברות של ציידים לקטים היתה ההתמחות של חברות אלה. רוב האנשים עבדו בחקלאות, אבל חלקם הקטן עבדו כחיילים שהתמחו בלחימה, וכן יצרנים של כלי נשק ומצביעים ודבר זה נתן יתרון לחברות אלה על פני ציידים לקטים (אם כי במונחים אחרים של איכות חיי התושבים ייתכן כי חיי החקלאים היו קשים יותר וקצרים יותר לעומת הציידים לקטים - ראו פרטים בערך המהפכה החקלאית).

חלוקת עבודה במסגרת המהפכה התעשייתית

הכלכלן הקלאסי אדם סמית כתב על הנושא של חלוקת העבודה והתמחות של עובדים בספרו עושר האומות ב-1776. סמית תאר תהליך ייצור של סיכות במפעל. במקום שכל עובד ייצר סיכה מתחילתה ועד סופה, מתקיים פס ייצור שבו כל עובד מתמחה בסוג מסויים של פעילות ועושה אותה בצורה יעילה ומהירה יותר. פועל אחד מצר פס של מתכת לפס צר יותר, פועל אחר מיישר את החוט, פועל נוסף חותך את החוט, פועל רביעי מחדד את הסיכות, פועל חמישי מצמיד את ראש הסיכה, פועל שישי אורז את הסיכות באריזות וכך הלאה. באופן זה יכל צוות של מספר פועלים להכין אלפי סיכות ביום במקום כמה עשרות סיכות ללא חלוקת העבודה. יש לשים לב שהתמחות זו הועילה גם לפני כניסה של מכונות (הון תעשייתי) שכן כל עובד עשה רק פעולה אחת, התמחה בה וכן נמנע מפרקי זמן שבהם הוא עובר בין מכשירים שונים. חלוקת העבודה מבוססת לא רק על התמחות אלא גם על אפשרות של הקטנת צווארי בקבוק בתהליך שכן ייתכן כי חידוד סיכה לוקח פי 5 יותר זמן מאשר חיתוכה - במקרה כזה ניתן לשים פועל אחד שיחתוך את הסיכות ו-5 פועלים שיחדדו אותן.

עם התפתחות התעשייה והחקלאות התפתחו התמחויות של פועלים למקצועות שונים. חוואים, מגדלי זרעים ומגדלי ירקות ועצי פרי בחקלאות, ומקצועות תעשייה ושירותים שונים כמו דייגים, מעבדי עורות, בנאים, חייטים, סנדלרים, לבלרים, סבלים, שוחטים, כורים, נפחים, רופאים, מורים ועוד.

במסגרת המהפכה התעשייתית והקפיטליזם עברו פועלים תהליכי התמחות נוספים למקצועות עוד יותר מאובחנים והתמחות זו נמשכת עד היום - לדוגמה רופאים כיום מתמחים ברפואת משפחה, כירורגים, אורתופדיה ועוד ואף התמחות נוספת כגון רופאי עיניים של ילדים, והתמחות בריפוי מחלות מסויימות.

יש גם חסרונות להתמחות כלכלית וחלוקת עבודה. החסרון של התמחות כלכלית כזו היא מחלישה את יכולת השרידה של אדם בודד. הוא תלוי במנגנון כמו מפעל או פירמה כדי להיות מסוגל להתפרנס. בנוסף התמחות כזו גם יוצרת סוג של הימור כלכלי בשלבים מוקדמים של החיים ולכן מייצרת סיכון. אדם שמתמחה במקצוע התלוי בטכנולוגיה מסויימת במהלך הייצור (לדוגמה מתכנת בשפה מסויימת) או בסוג מסויים של פתרון טכנולוגי לצרכן (כמו עגלון) עלול לגלות שהכישורים שעליהם עמל במשך שנים הם חסרי תועלת בעקבות שינוי טכנולוגי. מרקס טען שחלוקת העבודה יוצרת ניכור בין האדם ליצירתו. חלוקת העבודה במהלך המהפכה התעשייתית יצרה מצב שבו קל להחליף פועל אחד בפועל אחר, ומצב זה עדיין מתקיים במקצועות שבהם המיומנות הנדרשת היא נמוכה. דבר זה גרר כוח מיקוח גבוה יותר של בעלי המפעלים מול העובדים.

התמחות כלכלית של פירמות

התמחות אינה מאפיין רק של אדם בודד. פירמה יכולה להחליט שהיא מתמחה בייצור מוצרים מסויימים בפלח השוק שלה, וכך להשיג יתרון מול מתחרים אחרים. לדוגמה פירמה של אופניים יכולה להחליט שהיא מתמחה בייצור אופניים לנשים, אופניים לילדים, אופני הרים אופני עיר וכו'. פירמות יכולות להתמחות בייצור מוצרי יוקרה (לדוגמה מכוניות יוקרה), או בייצור של מוצרים המיועדים לקהל רחב עם איכות סבירה או ליצור מוצרים זולים יותר באיכות נמוכה יותר. יש אפשרות להתמחות במוצרים שימכרו רק באיזור גאוגרפי מסויים (לדוגמה ייצור מכוניות המיועדות רק לאקלים של אירופה). התמחות כזו יכולה לייצר לפירמה יתרון שכן בתוך פלח שוק כזה היא מעין מונופול עם תחרות נמוכה יותר מצד מתחרים שמייצרים מוצרים בעלי איכות נמוכה יותר, אך היא מייצרת גם סיכון אם יסתבר ששוק זה מצומצם מדי או בעקבות מתחרה בעל יתרון לגודל שייצר מוצרים פחות איכותיים אבל במחיר זול יותר.

התמחות כלכלית של מדינות ואיזורים

מדינות ואיזורים שונים יכולים להתמחות בתחומי כלכלה מסויימים, לדוגמה ייצור יין בדרום צרפת, הי-טק בישראל, או ייצור צמר באנגליה. התמחות כזו יכולה לייצר יתרון בגלל קיום של הון חברתי והון אנושי שעובר בין אנשים באותו איזור, וכן העברה של מידע וקיום של מידע הן בצורה רשמית (מכוני מחקר, בתי ספר) והן בצורה לא רשמית (לימוד תוך כדי עבודה, נורמות בלימודים ובמקומות העבודה, מסורות מקומיות). חלק מהסיבה להתמחות כזו נעוץ גם במאפיינים גאוגרפיים יחודיים למקום (אקלים נוח לגידול כרמים בדרום צרפת).

מי שהצביע על יתרון של התמחות כלכלית של מדינות וביתרון שהדבר יוצר בתחום המסחר והכלכלה הוא דייוויד ריקארדו, שכתב על עקרון היתרון היחסי לפיו למדינות ואיזורים עדיף להתמחות בענף כלכלי מסויים (או כמה ענפים כאלה) אותו הן מבצעות היטב ולא לנסות לייצר בעצמן את כל המוצרים והשירותים הנחוצים להן.

גורמים המשפיעים על התמחות כלכלית

ישנם מספר גורמים שמאפשרים הרחבה של התמחות כלכלית, שעיקרם הרחבה של הביקוש וכן הוזלה של עלויות הייצור והגדלת כמות העובדים. במקרים רבים יש תת קבוצה של צרכנים שיש לה צורך מיוחד. לדוגמה בתחום הבגדים - אנשים במשקל כבד הרוצים בגדים במידות גדולות, או חולי-עיניים מקרב כלל החולים, או חולים במחלה נדירה. ככל שיש יותר צרכנים עם אותו צורך דומה אך מאובחן משאר האוכלוסייה, כך קל יותר לתת לצרכנים האלה פתרון ייחודי עבורם. ככל שצרכנים אלה עשירים יותר, וככל שקל יותר לסחורות או שירותים להגיע לצרכנים כך יש סיכוי גדול יותר להתפתחות התמחות שתיתן מענה ייחודי לאותם צרכנים.

  • אנרגיה פנויה, פריון חקלאי, ומיכון החקלאות - כמות האנשים שאינם עובדים בחקלאות תלויה בפריון החקלאי, אם כי ביחידות לא שגרתיות של כמות תוצרת חקלאית לאדם לשנה. במשך אלפי שנים, עד למהפכה התעשייתית ומהפכות המיכון בחקלאות והמהפכה הירוקה שהתלוו לה, עסקה רוב האוכלוסייה האנושית בגידול מזון. פגיעה בכמות האנרגיה הזמינה לחקלאות או ייקורה, ייקור או צמצום מיכון בחקלאות (כמו גם הפקת דשן כימי וחומרי הדברה) או פגיעה אחרת בפריון החקלאי (לדוגמה עקב שינוי אקלים או מחלות חקלאיות או מגבלות של מים או שימושי קרקע), יובילו לכך שאחוז קטן יותר מהאוכלוסייה יוכל להמשיך לעבוד בתעשייה ושירותים. היות וכל אדם יכול להתמחות רק במספר מוגבל של נושאים, פרוש הדבר הוא ירידה בהתמחות הכלכלית. לכן פריון חקלאי גבוה, הבנוי על יסודות של מיכון החקלאות, אנרגיה זולה וכן על ידע חקלאי הוא תנאי הכרחי לקיום של התמחות כלכלית, בכל ענפי התעשייה והשירותים (שאינם חקלאות). עליה בפריון החקלאי ביחס לכמות האוכלוסייה פרושה גם מזון זול יותר (כל עוד אין מעבר לתזונה בשרית יותר) ויותר עודף ביקוש לדברים שאינם מזון - כלומר למוצרי תעשייה ושירותים.
  • גידול אוכלוסין - ככל שיש יותר צרכנים עם אותו צורך דומה ואך מאובחן משאר האוכלוסייה, כך קל יותר לתת לצרכנים האלה פתרון ייחודי עבורם. כאשר האוכלוסייה קטנה, תת קבוצה זו מהווה אוכלוסייה קטנה, וקשה ליצרן להתמחות בנושא זה. פירמה השוקלת לייצר בגדים גדולים יותר ולהתמחות בתחום תהיה בעלת עלויות קבועות של מעבר והתמחות (לדוגמה אחסנה במלאי של בגדים גדולים יותר). רופא הרוצה לעסוק ברפואת עיניים או לרפא מחלה נדירה צריך זמן לחקור או לקרוא מחקרים של אנשים אחרים וכן להתנסות בעצמו בתחום. אם נניח שחנות צריכה 300 לקוחות בחודש והרופא צריך 100 לקוחות בחודש כדי להתפרנס, אזי יהיה להם קל יותר להתמחות בתחום מסויים ככל שיהיו להם יותר לקוחות בעלי צורך בהתמחות מסויימת.
  • צמיחה כלכלית וגידול בעושר הממוצע של הצרכנים - ככל שיש יותר צרכנים בעלי הכנסה פנויה רבה יותר, כך גדל בסיס הצרכנים שיכול לשלם עבור התמחות. לדוגמה אם יש אלפי חולי עיניים אבל הם עניים מדי מכדי לשלם עבור תרופות שרופא העיניים צריך לקנות לצורך הטיפולים שלו, הוא יתקשה להתמחות בתחום זה.
  • תחבורה ותובלה טובים יותר- עיור, מסחר, מסילות רכבת, כבישים, אוניות גדולות יותר, והפחתה של פקקי תנועה מגדילים את הקלות שבה צרכנים יכולים להגיע לספקי שירותים או שבה מוצרים יכולים להגיע אליהם. לדוגמה פיתוח מסילות רכבת באנגליה של תחילת המאה ה-19 אפשר לאנשים להגיע בצורה בטוחה בהרבה מעיר לעיר. נסיעות שלקחו בעבר ימים, לוקחות תודות לתעבורה ממונעת כבישים ומסילות שעות בלבד ומאפשרים לאנשים להגיע לרופאים ולספקי מוצרים אחרים בקלות רבה יותר. פרוש הדבר
  • גלובליזציה - גלובליזציה מאיצה ומקלה על חיבור בין צרכנים בעלי צורך ייחודי לבין ספקי שירותים או מוצרים יחודיים. דוגמה לכך הן חולים במחלות נדירות, נניח מחלות הפוגעות ב-1 מתוך מאה אלף אנשים. עבור מדינה כמו ישראל פרוש הדבר שיש כ-70 חולים במחלה זו במדינה. כמות קטנה זו של חולים מקשה הן על מחקר והן על מימון של רופאים שיטפלו בחולים. בכלל העולם יהיו כ- 70,000 חולים ודבר זה יכול לתת בסיס להקמת אגודה בינלאומית או מספר אגודות, שיאספו כספים, יקדמו מודעות ציבורית ויעודדו חברות ורופאים לנסות לספק מענה לבעיה זו.
  • הרחבה של מידע חופשי ככל שיש יותר ידע ומידע חופשי על תחום מסויים כך יורדות העלויות של בעלי מקצוע שרוצים להיכנס לתחום ולהתמחות בו או בתוך תת נושא בתוכו.
  • מגוון - כמות מסויימת של מגוון בטעמים או בצרכים של הצרכנים, ביכולות ובכישורים של היצרנים ובתנאים הפיזיים חשובה לקיום התמחות. אם כל הצרכנים הם בעלי אותו טעם וצורך בדיוק - אין מקום להתמחות. אם כל צרכן הוא בעל טעמים שונים לגמרי מכל הצרכנים האחרים התמחות היא אפשרית (מציאת תת קבוצה עם מאפיינים דומים יותר זו לזו) אבל קשה. תנאי אידאלי להתמחות היא נישה של צרכנים אשר שונים משאר הצרכנים בפרמטרים מסויימים אבל בעלי דמיון אחד לשני, דבר שמקל על היצרן לתפור להם פתרון המוני (להנות מיתרונות לגודל) אבל ייחודי עבורם. מגוון מעודד התמחות גם בקרב היצרנים. לדוגמה תנאים מעט שונים יאפשרו למגדלי גפנים שונים להתמחות בסוגים שונים של יין. כישורים שונים יאפשרו לרופאים שונים להתמחות ביתר קלות בענפים שונים.

השפעות של התמחות כלכלית

בנוסף למתן מענה בעל איכות גבוהה יותר לתת קבוצה של צרכנים, להתמחות הכלכלית יש השלכות חברתיות וכלכליות נוספות.

  • יצירת ביקוש למגוון טכנולוגי - ככל שיש בעלי מקצועות רבים ומגוונים יותר כך עולה הביקוש בקרבם למכשירים ושירותים טכנולוגיים שונים. לדוגמה הציוד שדרוש לרופא עיניים שונה מהציוד הנדרש לרופא כללי. הדרישה למגוון טכנולוגי יכולה בעצמה לעודד עוד התמחות כלכלית בתעשייה - לדוגמה יצרנים של ציוד טכנולוגי לרופאי עיניים שיתמחו מתוך שוק היצרנים המספקים ציוד לרופאים.
  • שנות לימוד ארוכות יותר. ככל שגדלה ההתמחות הנדרשת מעובדים יש צורך להכשיר אותם במשך זמן ארוך יותר. לדוגמה מקצועות רבים כיום דורשים יכולת קריאה וכתיבה, וכן ידע בסיסי בחשבון, בעבר רק חלק קטן מהעובדים נדרש לכישורים אלה ורוב האנשים לא ידעו לקרוא. רופאים למדו בעבר את העבודה על ידי התמחות כשולייה אצל רופא אחר. לאחר מכן גדל הידע הכללי הנדרש מרופאים והם נדרשו ללמוד 7 שנים באוניברסיטה, לפני שיכלו לעסוק ברפואה. התמחות בענף מסויים של רפואה דורשת כיום עוד שנות התמחות נוספות. מגמה זו של התמחות גדולה יותר של עובדים במשך שנים ארוכות יותר עשויה להשתנות בעתיד עקב שינויים בענפי המחשוב כמו לימוד על ידי סרטונים (מחייב פחות קריאה), תמיכה ולימוד באמצעות מחשב, החלפת עובדים ברובוטים ומחשבים ו/או בינה מלאכותית.
  • מעבר דמוגרפי - שנות לימוד ארוכות יותר והתמחות ארוכה יותר פרושה שיש ללמוד זמן רב יותר לפני שניתן להתחייב להוליד ילדים ולפרנס אותם. ההוצאות על גידול כל ילד גדלות משום שבמקום להתחיל לעזור בעבודות השדה או לעבוד כפועל פשוט בגיל 8 או 10 הוא לא יכול לעבוד בעבודה משמעותית לפני גיל 16 ונדרשות לו עוד שנות השכלה ארוכות כדי לפרנס את עצמו ולהגיע לעצמאות כלכלית. פרוש הדבר הוא כי כמות הילדים הממוצעת שכל אישה יולדת יורד. תהליך זה מכונה מעבר דמוגרפי ומתרחש גם בגלל סיבות נוספות כמו עליית מעמד האישה, שינוי נורמות חברתיות, גידול יוקר המחייה ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים