טכנולוגיה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טכנולוגיה (Technology) היא מושג רחב שמתאר את השימוש של בני אדם (ושל ויצורים חיים אחרים) בידע, באומנות (Craft), בכלים ובמכונות, ואת ההשלכות של שימוש זה על יכולתו של האדם לשלוט על סביבתו, על בני אדם אחרים (או על יצורים אחרים) ולהתאים אותם לרצונות ולצרכים הנתפסים שלו. מקורו של המושג "טכנולוגיה" בהלחם היווני technología שמורכב מהמילים téchnē = אומנות וlogía לוגיה = תורה או - תורת האומנות, המחקר של המשהו או ענף הידע של דיסציפלינה.

עם זאת, הגדרה מוחלטת של המושג היא חמקמקה. כך לדוגמה, השימוש הנפוץ במונח "טכנולוגיה" הוא לתאור חפצים חומריים שיש להם שימושיות לבני- האדם כמו מכונות, חומרה וכלי-עבודה, אבל המונח יכול להכיל נושאים רחבים יותר כמו מערכות, שיטות ארגון וטכניקות. בנוסף, אם בעבר היתה הפרדה ברורה בין העולם החי והגנום לבין כלים דוממים, הקיום של הנדסה גנטית גורם להכלת חלק מהעולם החי עצמו בתוך הטכנולוגיה. המונח יכול להיות מיושם באופן כללי או לאיזור ספציפי: כמו טכנולוגיות בנייה, טכנולוגיה רפואית, או טכנולוגיה מתקדמת.

היחס לטכנולוגיה שונה בין תרבויות ובין זרמי מחשבה שונים, ראו לדוגמה באופטימיזם טכנולוגי. כמו כן יש דיונים על ההשפעות הפוליטיות של הטכנולוגיה. בקרב העוסקים בהתפתחות הטכנולוגיה, היא אינה נתפסת עוד ככלי ניטרלי ופסיבי שרק משרת את המטרות האנושיות. המונח נעילה טכנולוגית לדוגמה מציין מצבים בהם הטכנולוגיה כופה על חברה מדיניות או התנהגות שלאו דווקא היה נבחרים אם היו ידועים עוד נתונים מראש או מצבים שהם תת-אופטימליים לאותה חברה.

שימוש בטכנולוגיה במינים אחרים

השימוש בטכנולוגיה במובנה הצר, כלומר שימוש בכלים, קיים במינים אחרים ולא יחודי רק לבני האדם. הדבר כולל פרימטים כמו שימפנזים, חלק מקהילות הדולפינים ועורבים. התייחסות רחבה יותר לטכנולוגיה כאתולוגיה של בקרה של הסביבה ושליטה בה, יכול להכיל בהגדרה מינים נוספים אם זה (מין מהנדס סביבה) כמו בונים שבונים סכרים, או יצורים הבונים מבנים כמו דבורים הבונות כוורות או ציפורים הבונות קינים.

היכולת להכין ולהשתמש בכלים נחשבה בעבר מאפיין מגדיר של המין האנושי. עם זאת, הגילוי של בניית כלים בקרב שימפנזים ופרימטים נוספים דחתה את הרעיון כי שימוש בטכנולוגיה הוא ייחודי לאנושות. לדוגמה חוקרים מצאו כי שימפנזים בטבע השתמשו בכלים לשם חיפוש מזון. כמה מהכלים שבהם השתמשו כללו ספוג מעלים, ענפים לדיג טרמיטים, עלי ומנוף. שימפנזים משתמשים באבנים כבפטיש וסדן לשם ניפוץ אגוזים. קופי מקק ביפן למדו כיצד לשטוף בטטות במים כדי לנקות אותן מחול, וחוקרים עקבו אחר התפשטות השימוש בטכניקה זו בקרב להקת הקופים לאחר שקוף צעיר אחד החל בה.

למרות זאת יש מאפיינים רבים של טכנולוגיה שהם יחודיים למין האנושי. ביניהם ייצור של מכונות (המורכבות מכמה חלקים נעים המחוברים זה לזה), רתימת דלקים חיצוניים להנעת מכונות (כלומר שמונעות לא בכוח הגוף), שכלול מתודי ומתמשך של טכנולוגיה שלא דרך הגנום, השפעה נרחבת של השימוש בטכנולוגיה על חיי היומיום, על התפשטות האוכלוסייה והתפתחות הגנום (לדוגמה השפעת החוט והמחט והרפסודות על התפשטות האדם ברחבי כדור הארץ) והשפעת הטכנולוגיה על התפתחות החברה ועל הידע הקיים בה (לדוגמה הקשר בין פיתוחים טכנולוגיים למדע). כמו כן, בעוד שבחלק מהמינים העברת הטכנולוגיה היא גנטית (דבורים) כל הטכנולוגיה האנושית מבוססת על מידע ועל ידע שנמסר בעל פה או בכתב. העברה בעל פה של טכניקות קיימת גם במינים אחרים (לדוגמה לימוד ציד סלמונים בקרב דובים) אבל העברת הידע בצורה נרחבת ומסודרת ולעיתים קרובות א-פרסונלית היא ייחודית לאדם. ככל הנראה היחוד הטכנולוגי של האדם נובע קודם כל מהתפתחות השפה, התפתחות היכולת להעביר מידע בצורה מדוייקת (מילים, שפה מקצועית, כתב, מתמטיקה, נוסחאות, הגדרות), וכן מקיום הידיים בעלות האגודלים של האדם שמסוגלות להחזיק ולעבד חפצים.

טכנו-ממים

ניתן להסתכל על הטכנולוגיה כעל סוג של התפתחות אבולוציונית או כביטוי החומרי לאבולוציה של "טכנו-ממים" - הדומים לממים רגילים אך נבדלים מהם. "טכנו-ממים" הם סוג מיוחד של ממים אשר מאפשרים להעביר הלאה הוראות ייצור, שכפול ושימוש לכלים ולמכונות (כגון מתכונים, שרטוטים, נוסחאות, קוד של תוכנה, חוברות הפעלה, ספרים, ספריות וכו' וכן ההכרות עם הטכנולוגיה בקרב בני אדם) בהשוואה ל-ממ רגיל, הממים הטכנולוגים הם מדוייקים יותר שכן עליהם לתאר מציאות חומרית בצורה מדוייקת, כך שאותה מציאות - הטכנולוגיה- תעבוד בסופו של דבר.

לפי גישה זו טכנולוגיה היא אחד הערוצים של אבולוציה כאשר שני הערוצים האחרים הם אבולוציה גנטית ואבולוציה של ממים, וכל הערוצים משפיעים זה על זה. לדוגמה המצאות טכנולוגיה כמו ביות סוסים, פלדה, אוניות וכתב אפשרה לספרדים לכבוש את דרום אמריקה וגמרה להתפשטות הגנים שלהם וגנים של חיידקים, וירוסים ויצורים אחרים (כמו סוסים) על חשבון האנשים המקומיים ובעלי החיים שחיו שם קודם.

בספרו "הגן האנוכי" מתאר הביולוג ריצ'ארד דוקינס היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את האבולוציה הגנטית ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" (היצורים החיים עצמם) שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.

מתוך תאוריה זו צמחה תורת הממים למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו קפיטליזם או סוציאליזם לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותן, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם לבין הפופולריות שלהם. הממים מתפשטים לא רק בגלל שהם מועילים לאדם כלשהו אלא גם אם הם קלים להבנה או בגלל שהם מאפשרית תנאים קלים להפצה שלהם. מסיבות אלה "אגדות אורבניות", מכתבי שרשרת, אמונות טפלות, תאוריות קונספירציה ועוד מצליחות להמשיך להתקיים גם אם הן שקריות וגם אם הן עלולות להזיק למי שמפיץ אותן או פועל לפיהן.

לפי תפיסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - ראשית טכנולוגיה לא בהכרח מסייעת לכלל בני האדם ואפילו לאו דווקא מסייעת למי שמשתמש בה (לדוגמה סמים, נשק קל, או חומרים המכילים טרטוגנים שעלולים לפגוע בפוריות או לגרום להיות חומר מסרטן), או שהיא עלולה לגרום למוות בתאונת דרכים). לפי תפיסה זו גם הטכנולוגיה עצמה (כמו מכוניות, מנועים, מחשבים וכו') הם רק אמצעי - "המטרה" עצמה, כמו במקרה של גנים - היא העברה הלאה לאורך ההיסטוריה והפצה של הידע. אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו, יועברו הלאה ויופצו. זאת בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.

בדומה לשיתופי פעולה בין מינים שונים, ייתכן "שיתופי פעולה" בין טכנולוגיה לבין קבוצות שונות באוכלוסיה האנושית. כך לדוגמה שימוש בנשק חם מעניק לקבוצה מסויימת של אנשים יתרון צבאי על פני קבוצה אחרת. עם הזמן יש התפשטות של הטכנולוגיה - אם על ידי זליגה שלה לקבוצה האחרת או על ידי דחיקה או הרג של הקבוצה האחרת והתפשטות של חברי הקבוצה הראשונה לטריטוריה (או נישה) החדשה, בשני המקרים הטכנולוגיה עצמה התפשטה בכלל המרחב, וההוראות לייצור ושימוש בה התפשטו ליצירת יותר עותקים.

הבדלים מפנוטיפים

בהתפתחות אבולוציונית גנטית, שינויים בגנום גורמים לשינויים בצורה ובתפקוד של איברים פנימיים, או ביכולת להפיק תרכובות כימיות שונות, או ביכולת לשתף פעולה עם יצורים אחרים. שינויים אלה, בנסיבות של סביבה אקולוגית מסויימת, או נישה אקולוגית, מובילים ליתרון אבולוציוני ליצור שנושא את הגנים.

מבחינת הגנים עצמם, הטכנולוגיה מספקת תפקוד דומה לתפקודו של הפנוטיפ, בכך שהיא יכולה להרחיב את השפעת "המכונה" שנושאת את הגנום, לא רק על עצמה או על צאצאיה או על יצורים אחרים אלא גם לחומרים ואובייקטים דוממים שנמצאים מחוץ לגוף. המטרה של רוב הפיתוחים האלה, היא לאפשר יתרון אבולוציוני גנטי- בין אם על ידי הספקת הגנה, ציד או גידול מזון, יתרונות חברתיים לשם רבייה וכו'. לדוגמה במקום לספק לגוף הוראות ישירות כיצר לגדל ציפורניים ושיניים לשם ציד, הבסיס הגנטי לטכנולוגיה מפסק לגוף תשתיות לשם פיתוח הרעיון הראשוני, ולשם למידה, יישום, שכפול והוראה לייצור כלי צור וטכניקות שימוש בהן כדי לאפשר ציד. כך הטכנולוגיה של בניית סכרים משרתת את הגנים של הבונה באופן דומה לאופן שבו משרת אותם הזנב של הבונה.

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.

הטכנולוגיה אינה בהכרח מספקת יתרון אבולוציוני לגנים של היצור שהמציא אותה, אך קיימת הסתברות שהדבר אכן יתן יתרון אבולוציוני לפרט. בכל מקרה, יתרון זה אינו בהכרח מועבר לצאצאים של הפרט. טכנולוגיה יכולה לתת יתרון אבולוציוני לחברה שלמה (שפעמים רבות מנסה לשמור על סודות הטכנולוגיה) על פני חברות אחרות, או לספק יתרון למין אחד על פני מינים אחרים. עם זאת, הטכנולוגיה יכולה להיות חרב פיפיות בהקשר האבולוציוני - אם על ידי השפעות רחבות מידי ולא בנות קיימא על הסביבה, ואם על מנגנוני "ריבאונד" (ראו בהמשך) שבהן טכנולוגיות גוררות השפעות חברתיות לא צפויות או מיושמות בצורה טובה יותר על ידי אויבים.

הבדלים מממים חברתיים

טכנולוגיה נבדלת גם ממוסדות חברתיים בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו להקה, שוק, דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים סדר חברתי, מיתוס וידע משותף בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים).

אפשר לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) על ידי התבוננות בה או על ידי לקיחה של אובייקט פיזי כלשהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בטכנולוגיות כמו כתב, מפות טיסה, זיקוק דלק, אספלט, צמיגים, מתכת ובמוסדות כמו מגדל פיקוח או מסדרונות אוויריים לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית למוסד חברתי - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה נורמה תרבותית) - העברה של טכנולוגיה יכולה להיות מהירה וקלה הרבה יותר לעומת העברה מדוייקת של רעיונות, והטמעה שלה היא בדרך כלל קלה יותר. בספר רובים חיידקים ופלדה מתאר ג'ארד דיימונד מתאר כיצד שבטים שחיו בגינאה החדשה עם טכנולוגיה של חקלאים ללא כלי ברזל עברו תוך כמה עשורים לשימוש בטלפונים סלולרים ומסוקים. לעומת זאת הטמעה של רעיונות כמו זכויות אדם או דמוקרטיה או קיימות עלולה לקחת עשרות או מאות שנים וגם קשה יותר להימנע משינוי וערבוב של רעיונות ברעיונות אחרים או סותרים.

להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת הציידים לקטים והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדויות שמהן ניתן לשחזר ממים-טכנולוגים - לדוגמה אנתרופולוגים ומומחים בארכיאולוגיה שחזורית יכולים להסיק על סמך כלי אבן על השיטות של הייצור שלהן.

הקשר בין צורך והמצאות

על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[1] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בנסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכללית לפיו קיים תמריץ של פירמות במשק תחרותי שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.

ג'ארד דיימונד בספרו רובים חיידקים ופלדה מתנגד לתפיסה זו, וטוען כי רק חלק מההמצאות נוצרות בדרך זו. לטענתו, המקרה הכללי יותר הוא כי ההמצאה היא "אם הצורך". דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת המכונית על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. לטענתו פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה ולשכנע אנשים שיש בה צורך.

דיימונד גם מביא דוגמה להמצאה שלא נמצא לה צורך מספיק כדי שהיא תשרוד והיא גוועה. דיסקוס פיסטוס הוא שנתגלה בכרתים, נוצר ב-1,700 לפני הספירה, והקדים ב-2,500 שנה את המצאת הדפוס בסין וב-3,100 שנה את המצאת הדפוס באירופה. למרות זאת, בגלל צורך נמוך לדפוס באותה תקופה לא שרדה המצאה זו.

מהפכות טכנולוגיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שינוי טכנולוגי

בצד התפתחות טכנולוגיות רציפה, קיימות קפיצות מדרגה טכנולוגיות.

הקפיצות הטכנולוגיות הקדומות כללו את פיתוחים של כלים, המצאת האש, וההמהפכה הנאוליתית. אפשר להתייחס גם לשימוש בשפה כאל מהפכה, אך זו אינה רק מהפכה טכנולוגית אלא גם או בעיקר, שינוי אבולוציוני גנטי. מהפכות אלה יצרו את הבסיס לעוד מהפכות טכנולוגיות כמו המצאת הכתב, הפקת מתכות ושינויים חשובים יותר. אחד המאפיינים של מהפכות אלה הוא הזמן הרב שבו הן התרחשו -אלפי שנים, והתקדמות איטית של ההמצאות. כמו כן טכנולוגיות אלה דורשות מעט אנרגיה. עם זאת, חלק מטכנולוגית אלה הן בעלי השפעות סביבתיות משמעותיות - במיוחד החקלאות, וההשקיה שהביאו להתפשטות האדם בצורה נרחבת יותר ויותר.

  • פיתוח כלים (כמו סכיני אבן, מקלות, סלים);
  • גילוי השימוש באש ופיתוח דרכים להדלקת אש;
  • ביות בעלי חיים וצמחים לשם הגנה, ציד והפקת מזון;
  • המהפכה הנאוליתית ופיתוח החקלאות;
  • טכניקות בנייה של מבני אבן, עץ, עור ובוץ;
  • טכניקות דיג ברשת ובחכה, ופיתוח סירות;
  • המצאת הגלגל;
  • אמצעי השקייה כמו בורג ארכימדס ותעלות השקייה;
  • כרייה והפקת מתכות ברונזה, נחושת וברזל;
  • המצאת הכתב;
  • פיתוח ממגורות לאגירת מזון;
  • המצאת המטבעות, שטרי חוב, הנהלת חשבונות, מיסוי;
  • המצאת הנייר;
  • שימוש בסוסים ובמרכבות למלחמות;
  • פיתוח אוניות מפרש ואומנות הניווט;
  • פיתוחים הנדסיים כמו קשת, גשרים, אמות מים, צינורות מים;
  • המצאת הדפוס;

הקפיטליזם התפתח עם המהפכה התעשייתית, ופיתוח המנועים המונעים בדלק מחצבי. הקפיטליזם קידם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. גם מדינות רוצות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ו/או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי במידה רבה בטכנולוגיה מתקדמת. הקפיטליזם תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר התמחות של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל:

  • המצאת מנוע הקיטור;
  • נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה;
  • מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד;
  • פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה;
  • פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות;
  • רכבות;
  • אוניית ברזל וקיטור;
  • פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים;
  • בתי שימוש ומערכות ביוב;
  • פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי;
  • מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות;
  • מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו;
  • אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן;
  • מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים;
  • שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף;
  • טלגרף ורדיו;
  • מנוע בעירה פנימי ומכוניות;
  • פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה;
  • המהפכה הירוקה;
  • פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;
  • פיתוח מטוסים ומנועי סילון;
  • טלפונים;
  • רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות;
  • רובוטיקה;
  • פיתוח האינטרנט;
  • טלפונים ניידים;
  • טכנולוגיות צילום והדמיה;
  • פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף;
  • קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;
  • מחזור;
  • פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים;
  • פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי והנדסה גנטית;
  • מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS;
  • ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה;
  • כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני;
  • פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך;
  • פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.

השפעות חברתיות של טכנולוגיה

טכנולוגיה עשויה לשנות בצורה דרמטית את התנהלות החברתית של אנשים. לדוגמה המהפכה החקלאית גרמה לשינויים גדולים בחיי היום-יום של אנשים וכן בהתנהלות של ההיסטוריה מאז. מחברות קטנות של ציידים לקטים בנות עשרות אנשים שנודדות בשטח מסויים, ובהן כל אנשי החברה מכירים זה את זה, המהפכה החקלאית הובילה להקמת יישובי קבע, לחברות גדולות יותר, הקמת אימפריות, אגירת רכוש ועוד עשרות שינויים דרמטיים בחיי האנשים. מהפכות טכנולוגיות אחרות כללו את המהפכה התעשייתית שמתרחשת יחד עם המהפכה המדעית.

טכנולוגיה משפיע על היבטים רבים הנוגעים לאנושות:

  • סך כמות האנרגיה העומדת לרשות האנושות, (אנרגיה ביולוגית ממזון וחקלאות ואנרגיה ממקורות אחרים כמו דלק מחצבי), התפלגות האנרגיה (האם אנרגיה נמצאת בכמה ריכוזים גדולים - כמו מכונות קיטור גדולות, או בידי כלל הציבור -כמו במקרה של חשמל).
  • סך כמות המידע והידע, התפלגות המידע והידע והזרימה שלו - טכנולוגיות כמו כתב, דפוס, תקשורת המונים, טלוויזיה, מחשבים, רשת אינטרנט, טלפונים חכמים, אגירת מידע על צרכנים ואזרחים בידי חברות גדולות, פטנטים. טכנולוגיות שונות מקלות או מקשות על יצירה והפצה של דיס-אינפורמציה ורעש (לדוגמה פרסום סמוי, ספין תקשורתי).
  • השפעות חומריות של הטכנולוגיה - לדוגמה עיצוב הסביבה העירונית (לדוגמה תכנון מוטה רכב פרטי), או תפוצה של חומרים שונים במרחב, השפעות על מחזורים אקולוגיים.
  • השפעות בריאותיות של טכנולוגיה - לדוגמה השפעות בריאותיות של מכוניות, השפעות בריאותיות של חומרי הדברה, נשק קל, והשפעות של טכנולוגיות כמו סניטציה, תזונה, רפואה על הערכת תוחלת החיים.
  • השפעות סביבתיות של טכנולוגיה - השפעות של הטכנולוגיה על הסביבה הטבעית, על ניצול משאבים מתכלים ועל תפקוד הביוספרה - השפעה סביבתית ודרך דבר זה השפעות שונות על האנושות (כמו זיהום, השפעות קיימות, השפעות על החקלאות ועוד).
  • השפעות פוליטיות של הטכנולוגיה - לדוגמה השפעת כלי נשק שונים והשפעות טכנולוגיות מידע על האפשרות לקיים דמוקרטיה.
  • השפעות חברתיות, תרבותיות וכלכליות של הטכנולוגיה - לדוגמה השפעת הטכנולוגיה של תקליטים ולאחר מכן האינטרנט על תעשיית המוזיקה, והשפעות שיש לדבר זה על התפלגות ההכנסות בענף זה ובענפים אחרים. השפעות שימוש בטלפונים סלולרים או האינטרנט על מוסכמות תקשורת ותפיסות של אנשים זה את זה.

ממותרות לכורח

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - נעילה טכנולוגית

פרופ' יובל נח הררי מציין בספרו קיצור תולדות האנושות כי טכנולוגיות מתפתחות כך שהן הופכות ממותרות לכורח. לדוגמה, גידול החיטה והמהפכה החקלאית היו אולי מותרות בשביל הציידים הלקטים הראשונים שטיפחו זני חיטה או גידולי חקלאות אחרים. הדברים היו בגדר תוספת נחמדה למגוון מזונות אחרים. עם התפתחות החקלאות, גדלה גם האוכלוסייה ואותו שטח אדמה היה צריך לכלכל כמות גבוהה יותר של אנשים. במצב זה כבר לא ניתן לחזור אחורה גם אם מגיעים למסקנה שהחקלאות באה עם מחיר כבד. דוגמה נוספת שהררי מביא היא התפתחות טלפון סלולרי - בהתחלה היה מדובר באביזר מותרות וסמל סטטוס. עם התפשטות האימוץ הטכנולוגי של הטלפון הסלולרי הוא הפך לדבר שפירמות מסחריות מצפות ולפעמים דורשות מהעובדים שלהם להחזיק. כך ניתן להגיע לעובדים בכל שעות היממה - גם אם הם על שפת הים או באירוע משפחתי.

השפעות סביבתיות של הטכנולוגיה

הטכנולוגיה איפשרה את התפשטות החקלאות ודחיקת חברות של ציידים לקטים. דבר זה - המהפכה החקלאית שהתרחשה בתקופה מלפני 13,000 שנה ועד לפני כמה אלפי שנים הביאה לגידול באוכלוסייה האנושית וכן להגדלת השפעת האדם על הטבע על ידי עיבוד שטחים לשדות, הטיית נהרות, סחף קרקע, והכחדה מסיבית של מיני בעלי חיים שונים.

המהפכה התעשייתית, המהפכה הירוקה, והתפשטות חקלאות תעשייתית הובילה לניצול משאבים מתכלים וכן להשפעות נוספות שיש לאדם על הטבע.

גישות אל הטכנולוגיה

במשך תקופה ארוכה לא היתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי יובל הררי, בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר מוסדות חברתיים, ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריביהם.

מאז המהפכה התעשייתית בולטת הגישה של או הגישה של זרם המודרניזם של אופטימיזם טכנולוגי המלווה במיתוס של קידמה טכנולוגית לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם"- עוד טכנולוגיה בהכרח תשפר את העולם. עוד הון פיזי, לדוגמה עוד מחרשות, וכן פיתוח טכנולוגי כמו מחרשות טובות יותר, יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או צמיחה כלכלית צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, אנרגיה, ידע ומידע) ואלו יאפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה תהליך זה בשם המהפכה המדעית.

הגישה האינסטרומנטאלית

זו הגישה הרווחת כיום בקרב הציבור ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל "דעה" לגבי התוצאות. ה"אנושות" היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה. גישה זו נפוצה לדוגמה בקרב תומכים של קפיטליזם וכלכלה נאו-קלאסית - בשוק משוכלל או שוק חופשי הצרכנים הם לכאורה מי שבוחרים באיזה מוצרים להשתמש ומה לקנות, כאשר הרצונות שלהם לכאורה נתונים מראש למודל (הצרכנים נולדים איתם), לפי בחירות אלה מוכתבות הפירמות והטכנולוגיות שישרדו בשוק.

הגישה הדטרמיניסטית

גישה זו סוגדת לטכנולוגיה ורואה בה ובה בלבד כמנוע שמקדם את ההיסטוריה. לבני האדם אין אפשרות לבחור כיצד להשתמש בטכנולוגיה, היות והיא קובעת כיצד ישתמשו בה. היא מעצבת את החברה לפי לוגיקה פנימית וקבועה משלה - היעילות. לפי גישה זו לטכנולוגיה יש השפעה פוליטית, אבל אין דרך עבור האנשים כצרכנים, עובדים, מהנדסים, מנהלים או מצביעים לקבל החלטות שישפיעו על הכיוון בו טכנולוגיה תתקדם.

הגישה המהותית

גישה זו (ע"פ פינברג) רואה בטכנולוגיה לא מכשיר כי אם דרך חיים או תרבות. גישה זו טוענת כי כל טכנולוגיה נושאת בתוכה ערכים שאותם היא מייצגת ובהם היא תומכת יותר מאשר בערכים מאחרים. על גישה זו מרחיב יובל דרור בספרו הפוליטיקה של הטכנולוגיה.

הגישה האבולוציונית

גישה זו משלבת בין הגישה הדטרמיניסטית לבין הגישה המהותית. לטכנולוגיה יש כיוון ו"רצון" משלה - יש לה ולנישה שמאפשרת אותה נקודות שיווי משקל ומושכים שאליהם המערכת עם הטכנולוגיה מנסה להגיע או נעה בהתאם למושכים אלה - לדוגמה מכוניות מעודדות פרבור, הקמת מסעדות מזון מהיר, הקמת מחלפים, כבישים מהירים ועוד. קיום של "נישה טכנולוגית-מוסדית" על ידי טכנולוגיות מהעבר מקל על פיתוח של טכנולוגיות מסויימות על חשבון טכנולוגיות אחרות. ומצד שני נישה כזו מושפעת גם על ידי מוסדות חברתיים, כולל מוסדות פוליטיים, תרבותיים וכלכליים ועל ידי התפתחויות של גנים (של בני אדם ושל יצורים חיים אחרים). יש קו-אבולוציה בין 3 מערכות שונות של גנים, ממים וטכנו-ממים שמשפיעים האחד על השני - לדוגמה השפעה של כלי נשק על צורת המשטר (השפעת הקשת הארוכה ואחר הרובים על מוסד האצולה והתפתחות הדמוקרטיה המערבית). לתהליכים אבולוציוניים אין בהכרח כיוון "טוב" יותר - דברים מורכבים יותר או "חכמים" יותר לא תמיד מקבלים יתרון אבולוציוני וכך גם מימדים אחרים של ערכים חברתיים אחרים כמו חופש, אושר, שוויון לא בהכרח מתקדמים על ידי אבולוציה שכן זו מתייחסת רק להיבטים של שרידה על פני זמן והתפשטות. הצלחה של טכנולוגיה או הצלחה של התפשטות גנים לא בהכרח מבטיחה אושר ליצורים החיים המעורבים בכך ולא בהכרח נעה בכיוון מסויים של ערך חברתי כלשהו.

גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות

הגישה לטכנולוגיה בתנועות הקיימות וסביבתנות מורכבת מכמה גישות. הגישה האחת היא הגישה הרומנטית או גישת השיבה לטבע, שקוראת לשוב לחברה של ציידים לקטים ולזנוח את רוב הטכנולוגיה. גישה זו נדחית בבוז על ידי רוב הציבור שמכנה אותה גישה של "חזקה למערות" או "חזרה לימי הביניים" (אם כי בימי הביניים היתה טכנולוגיה מתקדמת יחסית לחבורת הציידים לקטים לדוגמה בתחומים של אוניות או כתב).

גישות אחרות לטכנולוגיה הן "פרמקלצ'ר-טכנולוגי" או "טכנולוגיית לואו-טק" - טכנולוגיה נאותה - טכנולוגיות שמנסות למצוא טכנולוגיות שיצרכו מעט משאבים, יצרכו מעט אנרגיה, יהיה קל וזול ליישם אותן והן יאפשרו שיפור באיכות החיים של בני האדם. גישה זו מתבוננת גם בהיבטים חברתיים של הטכנולוגיה, כמו אי שוויון כלכלי שיש בה - משום שחלקים גדולים מידי בטכנולוגיה הקיימת אינם זמינים עבור רוב תושבי העולם. דוגמאות בולטות בגישה זו הן טכנולוגיה נאותה וכן פרמקלצ'ר. דוגמאות ליישום טכנולוגיות בגישה זו אפשר למצוא בשימוש באופניים לצרכי תחבורה, שימור אנרגיה ופיתוח אנרגיה מתחדשת באמצעים פשוטים כמו תנור שמש, או תאורת אור שמש, נקיון ידידותי לסביבה ועוד.

גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהיעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו קוד פתוח, ויקי, עירוניות מתחדשת, פשטות מרצון, מעריסה לעריסה, דמוקרטיה ישירה, רפואה משתתפת, ביומימיקרי ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.

גישה אחרת אל הטכנולוגיה היא אופטימיזם טכנולוגי סביבתי שבו חיפוש של טכנולוגיות חדשות כמו מכונית חשמלית,מחשוב ירוק יחד עם שילוב של אנרגיה מתחדשת ועוד שינויים, אמור לייצר מעין גרסה עתידנית נקייה ואופטימית יותר, אך ללא שינוי תרבותי או שינוי משמעותי באורחות החיים, וללא ערעור על ההגיון של צמיחה כלכלית. גישה זו מנסה לעיתים קרובות להסתפק בשינויים ספציפיים בטכנולוגיה אחת, תוך שמירה על הסטטוס-קוו התרבותי, הכלכלי והטכנולוגי. לרוב גישה זו מניחה באופן משתמע קיום של חברה עתירת אקסרגיה (שכיום מגיעה ברובה מדלק מחצבי. הדבר נובע או מצריכת אנרגיה גבוהה באופן ישיר (לדוגמה מכונית חשמלית) או מהסתמכות על חברה שבה יש שפע של משאבים, חומרים מורכבים, התמחות, השכלה וזמן פנוי כדי לאפשר את הייצור והשימוש במוצרים אלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים