תאוריית קשר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאוריית קשר או תאוריית קונספירציה היא מיתוס או סיפור אמיתי המסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על-בסיס ההנחה שגורמים רבי-כח (בדרך כלל ממשלות, תאגידים גדולים, או גורמים עשירים) פוגעים בציבור בדרך כלשהי, אבל מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור לפחות למשך זמן נתון. רוב התאוריות מסוג זה נדחות בדרך כלל על ידי רוב המומחים העוסקים בתחום, משום שתאוריה המבוססת על הממצאים באופן ישיר נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית (ראו תער אוקם). שלא כשמן, חלק מתאוריות קונספירציה אינן תאוריות מדעיות אמיתיות והן ממשיכות להתקיים הרבה אחרי שנמצאו ראיות מדעיות חזקות נגדן.

תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיימת חשדנות כלפי גופים בצמרת השלטון, באקדמיה או באמצעי התקשורת. ככל שהתאוריה מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת. מאידך, כשהסתרת האמת דורשת מאמץ קטן יחסית, כגון במשטר טוטליטרי או במסגרת חסיון המוטל על מידע פנימי בתאגיד, תאוריות קשר נעשות סבירות יותר א-פריורי.

לא כל תאוריות הקונספירציה הן בהכרח מוטעות. לדוגמה הרשעתו של דרייפוס מקורה בקשר שקשרו נגדו מספר קצינים בצבא הצרפתי. דוגמאות לקשירת קשר רחבה היקף שנחשפו בסופו של דבר כוללות את "פרוייקט מנהטן" (פיתוח הפצצה האטומית הראשונה) שהוסתר על ידי הצבא והצנזורה בארצות הברית, ואת הכחשת נזקי העישון על ידי חברות הטבק שהצליחו להתל בציבור ולמנוע פעילות נגדן במשך עשרות שנים וממשיכות לפעול כיום תודות להמשך הבלבול שקיים בקרב חלק מהציבור. עם זאת חלק גדול מתאוריות הקונספירציה הן מוטעות. לעיתים קרובות אם מניחים שילוב של חוסר יכולת, חוסר מודעות, ואולי טיפשות ברמה רשלנית על ידי מקבלי החלטות וכן רמה מסויימת של שחיתות - ניתן להסביר ביתר קלות החלטות שנראות בתחילה כקונספירטיביות. קשרי הון שלטון והשפעת ההון על העיתונות אשר גורמים לעיוותים שונים הם במקרים רבים גלויים ומספקים הסבר טוב יותר מאשר קשירת קשר רחבה וחובקת כל.

לצורך שימור של קונספירציה אמיתית, דרושה השקעת משאבים. ככל שכמות המעורבים בקונספירציה היא גדולה יותר, והקונספירציה צריכה להישמר לאורך זמן רב יותר - כך יעלה מחיר השימור שלה. כך קל לדוגמה להסוות אירוע חד פעמי שבו היו מעורבים מעט אנשים אבל קשה הרבה יותר לשמור סוד לאורך זמן שבו מעורבים אלפי אנשים. ככל שמגוון האנשים המעורב בסוד הוא גדול יותר - לדוגמה אנשים ממדינות שונות, מארגונים שונים, בעלי רקע תרבותי ואתני שונה - כך קשה יותר לשמור על סוד מפני כלל הציבור.

למרות אופיין השטותי כביכול של תאוריות קונספירציה יש להן משמעות ציבורית תרבותית ופוליטית משמעותית. הרקע למעשי טבח רבים ביהודים הוא אנטישמיות שמבוססת על תאוריות קשר שונות. עליית הנאצים לשלטון, מלחמת העולם השנייה והשואה הן בחלקו הגדול מתוך אמונה של היטלר ורבים מאנשיו בקיומו של קשר של היהודים לשלוט בעולם. בזמן המלחמה הקרה ניצלו גורמים שונים את הפחד של הציבור האמריקאי מפני עליית הקומוניזם כדי ליזום מקארתיזם או מהלכים צבאיים של ארצות הברית בעולם. רפובליקאים רבים, ביניהם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ אינם מאמין בהתחממות עולמית ומאמינים בתאוריות קוסנפירציה לפיה מדובר במזימה של מדעני אקלים - הכחשת אקלים.

התפתחות והפצה של תאוריות קונספירציה

ההסבר העיקרי להופעת תאוריות קשר הוא הניסיון להעניק הסבר בהיר ופשוט לאירוע או לתופעה מסויימת. זאת לעומת מצב שבו ההסבר הוא מורכב, ההסבר לתופעה אינו ידוע או שהוא לא נוח למי שיצר את התאוריה. במקרים אחרים תאוריות קשר נוצרו משום שהן נוחות מבחינה פוליטית למי שיצר והפיץ אותן ומטילות את האשמה על יריב פוליטי. סיבה שלישית לתאוריות קשר הוא קיום של קשר אמיתי של קבוצה מסויימת שנחשף לאיטו על ידי עדויות שונות. לעיתים יש לתאוריות קשר שגויות בסיס אמיתי כלשהו שממנו אפשר להגיע לתאוריה שגויה.

לדוגמה, הטענה שרצח קנדי בוצע על ידי מתנקש בודד יכולה לעורר אי-נחת, הן בקשר לשבריריות החיים של כולנו והן בשל הקלות שבה ניתן לפגוע בנשיא שמסמל את התקווה והחזון הפוליטי של רבים. הסבר כי מדובר במזימה כלשהי יכול להסביר את הסיפור למסגרת של המאבק של הטוב ברע במקום כהסבר סתמי יותר של רצח על ידי אדם תימהוני. תאוריה שאלביס פרסלי חי יכולה לאפשר לאנשים רבים להאמין שהאדם הנערץ עליהם עדיין חי. המיתוס לפיו היהודים והמרקסיטסטיים בגדו בגרמניה ודבר זה היה הסיבה לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה אפשר לגרמנים לשמור על גאוותם ולמצוא שעיר לעזאזל.

תאוריות קשר פוליטיות מקבלות חיזוק גם מקיומם המוכח של אירועים בהם היה אכן קשר שתיקה סביב מבצעים סודיים וסביב מעשים לא חוקיים שנעשו על ידי גופים שלטוניים או קבוצות חזקות אחרות. מקרים ידועים מסוג זה הם משפט דרייפוס בצרפת, מבצע נורת'וודס ופרשת ווטרגייט בארצות הברית, ופרשת לבון ופרשת איראן-גייט בישראל. במקרים רבים קשה להבדיל בתחילה בין פרשיות אמיתיות לבין תאוריות מומצאות.

תאוריות קשר בהן מעורבות חברות גדולות מקבלות חיזוק מניסיונות הונאה והסתרה, של חברות גדולות שונות - חברות טבק וחברות מזון, חברות תרופות, חברות מכוניות ועוד שמסתירות לא פעם מידע חשוב מקהל הצרכנים או העובדים שלהן - לדוגמה הכחשת נזקי העישון, הכחשת זיהום ועוד.

חלק מתאוריות הקשר מופצות על ידי גורמים שיש להם אינטרס לשמור על קיומו של המיתוס וכן על ידי אנשים מרקע דומה. לדוגמה תאוריות שונות מופצות על ידי אנטישמים וכיום על ידי גורמים מוסלמים. תאוריות רבות המביעות חשד כלפי הממשלה נפוצות יותר בקרב אנשי ימין ליברטרים שנוטים לתמוך בממשלה קטנה. תאוריות המביעות חשד נגד מעשים לא כשרים של תאגידים גדולים נפוצים יותר בקרב אנשי שמאל כלכלי.

פופולריות

מספר חוקרים טוענים כי תאוריות קונספירציה, שהיו בעבר מוגבלות לקהלי שוליים, הפכו לדבר נפוץ בתקשורת המסחרית הפופולרית, דבר שתרם להפיכת קונספירציות לתופעה נפוצה בארצות הברית של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. ‏[1][2][3]

לפי האנתרופולוגים טוד סנדרס (Todd Sanders) ו Harry G. West, הראיות מצביעות על כך שאחוז רחב מבין תושבי ארצות הברית, מכל רבדי החברה, נותן אמון בלפחות כמה תאוריות קונספירציה. ‏[4] אמונה בתאוריות קונספירציה הפכה לשדה מחקר עבור סוציולוגים, פסיכולוגים וחוקרי תרבות.

תאוריות קונספירציה נמצאות בצורה נרחבת ברחבי האינטרנט, ברשתות חברתיות , בלוגים וסרטונים ביוטיוב. החוקרים עוד לא יודעים האם האינטרנט הגדיל את התפוצה של תאוריות קונספירציה. ‏[5] מחקרים עקבו אחר הנוכחות והייצוג של תאוריות קונספירציה בתוצאות של מנועי חיפוש והדבר הראה שונות משמעותית בין נושאים שונים.

אמונה בקונספירציות וחשיבה תאולוגית

חשיבה תאולוגית היא חשיבה כי "לכל דבר יש סיבה". אנשי שמאמינים בדבר זה מאמינים לדוגמה כי תאונה או אירוע שהתרחשו במקרה, התרחשו עקב כוונה נסתרת כלשהי. דבר זה הוא אחד הבסיסים לאמונה בבריאתנות. מחקר משנת 2018 מצא כי אנשים רבים שמאמינים בחשיבה תאולוגית מאמינים גם ביתר קלות לתאוריות קונספירציה. החוקרעים ניתחו סקרים של שלוש קבוצות. קבוצה של 150 סטודנטים משוויץ, קבוצה של 1,200 צרפתים בוגרי וקבוצה של 700 סטודנטים צרפתים ושוויצרים. בכל הסקרים הללו אנשים שאמרו שהם מאמינים בבריאתנות נטו יותר להאמין בתאוריות קונספירציה כמו הזיוף של הנחיתה על הירח, או אמונה בכך שהממשל האמריקאי מעורב בפיגועי 11 בספטבמר. בנוסף אנשים שנטו להאמין בשני הדברים נטו יותר לתשובות שהעידו על הטיה של חשיבה תאולוגית. ‏[6]

מאפייני תאוריות קשר

בכל תאוריות הקשר יש טענה לשני דברים - א. הקושרים ביצעו פעולה מסויימת. ב. יש להם יכולת להסתיר פעולה זו מפני הציבור (לאורך זמן רב).

לרוב תאוריות הקשר מספר מאפיינים משותפים:

  • אישור ההשערה מראש: כמעט בכל תאוריית קשר ישנו בלבול בין השערה להוכחה. כלומר, מונח כי המשוער מוכח מראש. לרוב, תאוריות קשר אינן מנסות להעלות השערה ולהוכיחה או, לחלופין, להפריכה, אלא מניחות באופן סתמי כי ההשערה היא עובדה ואז מנסים להוכיח אותה שוב ושוב.
  • קבלת ממצאים תומכים בלבד: מאפיין מובהק של תאוריות קשר הוא נכונות הוגיהן לקבל כמעט כל ממצא התומך בתאוריה, בלי להתחשב במידת אמינותו. כל הממצאים הסותרים את התאוריה, לעומת זאת, נדחים מקדמית, אם משום שהם נחשבים לחלק מהקשר שנרקם להסתיר את העובדות, ואם סתם משום שהם סותרים את התאוריה.
  • ממסד סימבולי ואחיד: בלב רוב תאוריות הקשר עומד קושר, שהוא לפעמים גוף רשמי (CIA לדוגמה) או גוף מופשט יותר (היהודים) שכל חבריו פועלים באופן אחיד ועקבי לקידום מטרה אחת. לדוגמה, מונח שכל היהודים שותפים לקשר להשתלט על העולם, או שהממשל האמריקני פועל כגוף אחיד, להסתיר עדויות על נחיתת חייזרים. הנחת הממסד הסימבולי והאחיד מאפשרת לדחות בקלות כל עובדה או טיעון הסותר את תאוריית הקשר באמצעות הטענה שהעובדה או הטענה באים מאנשי הממסד או עושי דברם. במציאות ככל שגוף הוא גודל יותר כך יש בו יותר מאבקי כוח פנימיים והשקפות שונות. בפרשיות קשר אמיתיות נחשף מידע על ידי אנשים בתוך הארגון בתהליך הדרגתי.
  • ממסד כל–יכול: בתאוריות קשר מונח כי הממסד הסימבולי (הקושר) הוא כל יכול או בדומה לכך ופעולתו מאופיינת ביעילות גבוהה מאוד ובתיאום מושלם בין מערכותיו. גם ההשפעה שלו על גופי תקשורת שונים נחשבת אבסולוטית על ידי צירוף של הסתרה, הפחדה ושוחד. היות הממסד כל-יכול מאפשרת להסביר מדוע ממצאים או עדויות שנטען שהן קיימות אינן בנמצא. אחת הדוגמאות לכך היא היכולת כביכול של הממשלה האמריקאית להעלים עדויות על חוצנים או היכולת שלה להעלים תוכניות של מנועים יעילים במיוחד. לצד זה יש הנחה כי הממסד מתרשל לפעמים וכי דבר זה מאפשר גילוי של עדויות שהגיעו לידי הציבור. בפרשיות שכן נחשפו לציבור מתברר לעומת זאת כי בפרשיות קשר אמיתיות לארגון יש יכולת מוגבלת להסתיר מסמכים ועדויות. במקרי קשר אמיתיים היכולת לשמור סוד מבוססת בדרך כלל על כך שמספר יודעי הסוד הוא קטן, ובמקרים אחרים יש צורך בצנזורה חזקה כמו הצנזור הצבאי או אמצעים צבאיים אחרים.
  • ממסד נטול מצפון: הממסד הסימבולי בתאוריות קשר פועל בלי שיקולים מוסריים וערכיים כלשהם ומטרתו מוגדרת בהיותה הניגוד האנטיפודי לזה של המאמין בתאוריה, בלי שתוכר האפשרות של גוני ביניים, ערפול מוסרי, שיקולים סותרים, וכדומה. למרות שדבר זה אינו סביר במיוחד, ממקרים של מקרי קשר אמיתיים שנחשפו מסתבר כי יש מנגנון של לחץ קבוצתי ונטייה של פרטים לספר לעצמם סיפור לפיו הפעילות שלהם היא סבירה. ראו האמת על באמת לפרטים.
  • אנשים מבפנים: בכל תאוריות הקשר מונח כי ישנו ממסד יעיל להפליא, אחיד במטרותיו, עקיב בפעולתו ונטול מצפון. במקביל, מונח כי ישנם אנשים שבזכות תכונה לא מוגדרת הצליחו להשתחרר מהצו המוסדי ולספק עדות 'מבפנים' על מערכת ההסתרה וההשתקה שביסוד הקנוניה. הנחה זו מאפשרת לקבל את עדותם של ה'בוגדים' בממסד באופן פשוט, כעובדות שאין עליהן מחלוקת, לצד המשך דחיית דבריהם של שאר אנשי הממסד.

תאוריות קשר נפוצות

עלילת דם - היהודים רוצחים ילדים לצורך פולחני

הגרסה הנפוצה של סיפור זה הוא שיהודים רוצחים ילדים נוצרים לשם אפיית מצות מדם לחג הפסח. תאוריה זו הייתה נפוצה בעבר בקרב העולם הנוצרי באירופה. זהו הסוג הנפוץ ביותר של "עלילות דם" נגד יהודים. עלילות אלה החלו לפחות משנת 1149 באנגליה, וחזרו במקומות שונים באירופה והביאו למקרים רבים של פוגרומים, מאסרים, הוצאות להורג וגזרות נגד יהודים. עם עליית המודרניזם והחילוניות נחלשה מגמה זו במערב אירופה. עלילות אלה חזרו נמשכו גם במאה ה-19 בחלקים דתיים יותר של העולם כמו מזרח אירופה, יוון, המזרח התיכון וארצות הברית. הנאצים החיו את עלילות הדם לצורכי התעמולה שלהם. העלילות המשיכו גם לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, לדוגמה פוגרום קיילצה בפולין. כיום תאוריות כאלה נפוצות ברחבי העולם הערבי. [1]

עלילות דם מדגימות כיצד סיפור של קוסנפירציה של יהודים כביכול, יכול להתגלגל במשך כ-1,000 שנה, ובכל פעם ללבוש צורה חדשה. זאת אף שהשלטונות ברוב המקרים התנגדו לעלילות הדם ודחו אותן. עלילות הדם הקודמות שהסתיימו פעמים רבות ברצח של יהודים הן ההוכחה לכאורה לאמיתותה עלילת הדם הנוכחית.

עלילת דם- היהודים מפיצים מחלות במכוון

סוג מיוחד של עלילת דם היא הטענה כי היהודים מרעילים בארות. בשנים 1348-1349 הואשמו יהודי שווייץ בהרעלת בארות שבעטיה נגרמה כביכול מגפת הדבר הקטלנית שכונתה "המגפה השחורה". הידע הרפואי בימי הביניים לא נתן מענה לשאלת התפרצותן של מגפות, ולכן יוחסה תופעה זו להרעלה. אירופה נפגעה מגלים אחדים של "המוות השחור", ובפרט נפגעו ערים צפופות. היהודים, שחיו בגטאות סגורים, נחשדו בהרעלה. יהודים רבים נטבחו ומאות רבות הועלו על המוקד חיים. 600 יהודי קהילת בזל נכלאו בצריף ונשרפו חיים.

היהודים רוצים להשתלט על העולם

תאוריית קשר זו היא אחת מתאוריות הקשר הנפוצות ביותר בעולם גם היום ונפוצה במיוחד בקרב חוגים אנטישמיים. המסמך המפורסם ביותר בהקשר זה הוא הפרוטוקולים של זקני ציון שהוא המסמך האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם, שהיה גם בעל השפעה עצומה על תולדות המאה ה-20 וגורל היהודים. כתב פלסתר מזויף זה היה אחד מהספרים המרכזיים של הנאצים ושימש כצידוק למעשיהם. עד היום גורמים אנטישמים עושים בו שימוש רב במלחמתם כנגד היהודים ונגד מדינת ישראל. כיום, עותקים של הספר מופצים באמצעות מנגנונים ממשלתיים של חלק ממדינות ערב, אף בחינם, ובאמצעות רשת האינטרנט.

בזמן המאה ה-19 נכתבו 24 חיבורים אנטישמיים, עם רעיונות על שליטת היהודים בכלכלה העולמית. הדבר נובע מהשפעה אמיתית שהיו ליהודים עשירים כמו רוטשילד על הכלכלה העולמית. במאה ה-20 קיבצה האוכרנה, המשטרה החשאית שפעלה בשירות הצאר הרוסי, את הסיפורים לספר אחד בן כ-100 עמודים. האוכרנה עיבדה סאטירה שתיארה את מזימותיו של נפוליון השלישי, וייחסה את המזימות ליהודים. הספר פורסם לראשונה בעיתון "זנאמיה" (הדגל), בעריכתו של פאבל א. קרישואן, שנודע כאנטישמי מיליטנטי, בסנט פטרבורג ב-1903.

לפי הפרוטוקולים, התכנסו אבות האומה היהודית, שהיוו אגודת סתרים בשם "זקני ציון", בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 לפגישה סודית. בפגישה זו טוו יחדיו מזימה להשתלט על אוצרות העולם ועל הנהגת עמים, בדרך מתוחכמת של השחתה מוסרית בתרבויות מפוארות, ניצול ממון לא שלהם וחרחור מלחמות בין מדינות ידידות, תוך שימוש בבונים החופשיים כזרוע לפעולה בקרב העמים.

אגדת תקיעת הסכין בגב

גלויה אנטישמית מ-1919 המתארת יהודי דוקר בגב חייל גרמני.

אגדת תקיעת הסכין בגב (בגרמנית: Die Dolchstosslegende) הייתה אמונה רווחת ברפובליקת ויימאר ובגרמניה הנאצית, לפיה צבא גרמניה לא הובס בשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה, אלא הפסיד בגלל הבגידה ו"תקיעת סכין בגב האומה" של גורמי החברה האזרחית, במיוחד היהודים, המרקסיסטים, הבונים החופשיים וגורמים נוספים שפעלו בגרמניה.

מקור האמונה הזו הוא במפקדי הצבא הגרמני בזמן המלחמה, פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף. לצבא הגרמני היה קושי להודות בתבוסה ולכן חיפשו להטיל את האשמה על גורמים אזרחיים וכך בעת מתן עדות בפני ועדת חקירה של הרייכסטאג, הם אמרו כי כניעת גרמניה הייתה בגלל "תקיעת סכין בגב" שביצעו גורמי שמאל (ובמשתמע אף יהודים) ושהצבא הגרמני מעולם לא הובס בקרב. הייתה זאת דרך להסביר את התבוסה במלחמה. במציאות הצבא הגרמני הוא אשר המליץ על כניעה והעדיף שהחרפה תיפול על ראש הסוציאל-דמוקרטים שבלית ברירה הקימו ממשלה חדשה בשנת 1918.

שתי עובדות שעזרו לצבא ליצור את המיתוס הזה היו שגרמניה מעולם לא נכבשה על ידי גורמים זרים וכן שמדינות ההסכמה דרשו לנהל את המשא ומתן רק עם גורמים ממשלתיים ולא עם הצבא, דבר שסייע בפני הצבא והגנראלים אפשרות לברוח מאחריותם להסכמים. הממשל החדש תרם גם הוא לטיפוח המיתוס. כאשר פרידריך אברט קיבל מצעד של תשעה גדודי משמר בשער בראנדנבורג בברלין אמר "בשמחה מקבלים אנו את פניכם בשובכם למולדת; שום אויב לא ניצח אתכם!" (10 בדצמבר 1918).

רוב העם הגרמני קיבל מיתוס זה כעובדה, והאשמת היהודים והמרקסיסטים בתבוסה הפכה לנוהג רווח. בנוסף, אמונה זו היוותה בסיס נוח ושירתה היבטים פסיכולוגיים בחברה הגרמנית, שכן כוחות רבי עוצמה בגרמניה מתקופת גרמניה הווילהלמינית נשארו, כמו למשל הרצון להתפשטות טריטוריאלית והשאיפות הצבאיות והמיליטריסטיות. מפלגות הימין הקיצוני הפולקי עשו שימוש נרחב בביטוי זה. תאוריית קונספירציה זו היתה אחד הגורמים שסייעו להקמת המפלגה הנאצית והתבססותה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

ברית חיילי החזית היהודים הייתה ארגון יהודי גרמני של חיילים משוחררים שלחמו למען גרמניה במלחמת העולם הראשונה, שהוקמה בראשיתהּ של רפובליקת ויימאר. הברית נוסדה בפברואר 1919 , ופעלה לקידום שתי מטרות: להילחם בגל האנטישמיות שהרים את ראשו בגרמניה, ובמיוחד בטענה של אגדת תקיעת הסכין בגב, ולהוות ארגון אשר ייאגד את ותיקי הקרבות היהודיים, בדומה לארגונים אחרים של ותיקי המלחמה שקמו בגרמניה לאחר סיומה. בשיאהּ מנתה הברית בין 30–40 אלף חברים ב-360 סניפים, והוציאה עיתון בשם "המגן" (Der Schild) היא הפיצה בין היתר כרוזים שהזכירו כי 12,000 יהודים מתו כלוחמים למען גרמניה בקרבות מלחמת העולם הראשונה. אולם פעילות זו לא הצליחה להדוף את האנטישמיות. [2]

לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933 זכתה אגדת "הסכין בגב" לאישור ממשלתי רשמי כשהפכה לחלק מההיסטוריה המקובלת שנלמדה בבתי הספר הגרמניים. ‏[7]

הנחיתה על הירח בוימה על ידי נאס"א

לפי התאוריה נאס"א רצתה לספק יוקרה לארצות הברית על פני ברית המועצות, וכן להסב את תשומת הלב של האזרחים שם ממלחמת ויאטנם. מטעמים של קושי טכני ו/או חסכון בכסף הצילומים של הנחיתה על הירח בוצעו כביכול באולפן או בשטח מדברי כלשהו. הצילומים של הנחיתה על הירח מוכיחים כביכול שהנחיתה בוצעה למעשה באולפן - לדוגמה לא רואים כוכבים, הדגל מתנפנף, צללים בזוית לא הגיונית וכד'.

בתגובה לטענות אלה הוצעו הסברים שונים. לדוגמה לא רואים כוכבים בגלל שהאור היה רב מידי ומיקוד הצילום לא מתאים לתפיסה שלהם, הדגל התנפנף במהלך תקיעת מוט הדגל בקרקע ובשל העדר אטמוספירה המשיך להתנפנף, תנאי התאורה בירח מושפעים מאור השמש ומהחזרי אור מכדור הארץ וממכתשים סמוכים ודבר זה יוצר מקורות אור שונים, כך צללים יכולים לראות בזווית מוזרה, בדומה לכך שרואים צללים בזוויות שונות ליד גדר בלילה. הסלעים שהובאו מהירח שונים מהסלעים מכדור הארץ ודומים לסלעים שהובאו על ידי ברית המועצות על ידי חלליות לא מאויישות.[3]

הממשל האמריקאי מסתיר קשר עם חוצנים

אחת מתאוריות הקשר הנפוצות ביותר בעולם. הדבר מובא על רקע תצפיות כביכול בעצמים לא מזוהים מעופפים ועל רקע סרטים שונים בארצות הברית שתארו את הנושא. כמו כן הדבר בא על רקע מקרים של כלי טייס ניסויים שהממשלה לא ששה לחשוף וכן תופעות מטאורולוגיות שונות. אחד המאפיינים של תצפיות בעב"מים היא שהיא תלויה במקום ובזמן - היא נפוצה הרבה יותר בארצות הברית וכן בתקופות של שנות ה-50-70 מאשר בתקופות ובמקומות אחרים. לא ברור מדוע שלל מכשירים אחרים בעולם - כמו אמצעי מכ"מ, זיהוי פליטת חום, קרינה אלקטרו-מגנטית, מצלמות, משקפות וטלסקופים לא הצליחו לקלוט חוצנים בצורה ברורה יותר.

התנגדות לחיסונים

הביקורת המתועדת על חברות התרופות הובילה להתפתחות תאוריות קונספירציה עליהן, כאשר הבולטת ביותר מתוכן היא התנגדות לחיסונים. בחיסונים יש היבט של מוצר ציבורי - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת) לבין אוטיזם. תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב 1998 וכביכול מצא קשר בין חיסון זה לבין אוטיזם ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה. כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. ‏[8][9]

הפרק החמישי של הספר להיות רופא בעידן הבערות מרצון של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר במזימה מערבית לדילול האוכלוסייה בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה.

גם באירופה או בישראל יש אנשים שנמנעים מחיסונים עקב חששות שונים. בשנת 2009 הובע חשש מפני התפרצות מחלות כמו חצבת באירופה. ‏[10] במרץ 2016 דווח על התפרצות מחדש של חצבת במדינות מערביות במיוחד באירופה, שם נרשמו כ-4,000 חולים. ‏[11] במאי 2017 התרחשה החרפה של המחלה ודווח על 6000 מקרים, דבר שגרם להמלצת חיסון של משרד הבריאות בישראל לגבי חלק מהמטיילים באירופה. ‏[12]. בישראל התרחשו מספר אירועי של התפרצות חצבת, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים מהציבור החרדי. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה בשנים 2007-8 וכן מספר התפרצויות ממוקדות בשנים 2011-12, בשנת 2018 קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של המחלה. ‏[13][4]

ארגוני בריאות שונים נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים המופצות לעיתים קרובות על ידי תאוריות קונספירציה. ‏[14] כולל עמותת "מדעת" ‏[15]

רציחות ו/או מוות של אנשים מפורסמים

  • אברהם לינקולן נרצח על ידי גוף מאורגן כלשהו.
  • רצח קנדי בוצע על ידי המאפיה/CIA
  • אלביס פרסלי לא מת
  • פול מקרתני מת בתאונה אבל מותו הוסתר על ידי כפיל
  • הנסיכה דיאנה נרצחה על ידי סוכנות ביון

תאוריות קונספירציה נוספות

  • הכחשת אקלים - כדור הארץ לא מתחמם, ואם הוא מתחמם זה לא בגלל בני אדם, ואם הוא כן מתחמם על ידי בני אדם אי אפשר לעשות שום דבר או שלא כדאי לעשות שום דבר. מדעני אקלים קושרים קשר עם ממשלות כדי להפחיד לשווא אנשים ולקבל מענקי מחקר.
  • פיגועי ה-11 בספטמבר בארצות הברית נוצרו על ידי ו/או בעידוד סוכנויות חשאיות של ארצות הברית.
  • הונאת הפלואוריד - כדי להיפטר מפסולת אלומיניום גרמו לאנשים לחשוב שהפלרת מים היא דבר חשוב לחשיבות בריאות השן והוסיפו את החומר למים.
  • חיסונים גורמים לאוטיזם אחת הסברות הנפוצות בציבור היא שאוטיזם נגרם בשל חיסונים. הסיבה לכך היא מחקר שפורסם בעבר אבל בהמשך נתברר כהונאה - מחקרים דומים שנעשו לא הצליחו לשחזר את המחקר ובהמשך נתברר שהחוקר זייף את הנתונים. עם זאת הדבר הפך לתאוריית קונספירציה נפוצה בקרב תנועת ההתנגדות לחיסונים.
  • סדר עולמי חדש - מגוון גדול של אגודות סתרים שמנסות לשנות את העולם, ביניהם האילומנטי, הבונים החופשיים, זקני ציון ועוד.
  • אילומינטי - אחת מאגודות הסתרים שמנסה לשלוט בעולם.
  • הבונים החופשיים
  • העולם הוא שטוח - אמונה כי כדור הארץ אינו כדור אלא פלטה שטוחה.

תאוריות קונספירציה בישראל

  • חטיפת ילדי תימן - לאחר הקמת המדינה ותחילת העלייה, אשכנזים חטפו ילדים תימנים (בעיקר כאלה שנמסרו לאישפוז) והעבירו אותם לאימוץ. יסוד הפרשה בסוגיה אמיתית שהתרחשה בתחילת ימי המדינה של ילדים רבים (ואף מבוגרים) שאבדו למשפחות עולים (רובם מתימן אבל גם ממשפחות אחרות ממדינות מזרחיות ואף משפחות אשכנזיות שעלו עוד לפני כן). חלק גדול מהמקרים של העלמות נבע עקב הבלבול וקשיים לוגיסטיים רבים שהיו באותה תקופה במערכות הקליטה והרפואה בישראל ועל רקע תחלואה ומוות של רבים מהילדים וחוסר תקשורת ואף ניכור של צוותי הרפואה והקליטה. כל זאת על רקע קליטה של גל עליה גדול שהמדינה לא הייתה ערוכה לקלוט אבל קלטה בלית ברירה מחשש לחיי העולים.
  • רבין נרצח על ידי השב"כ - תאוריה נפוצה על ידי גורמים בימין הקיצוני הישראלי.
  • הקרן החדשה לישראל - ארגונים רבים בשמאל הישראלי פועלים בצורה צינית כדי להרוס את המדינה, הסיבה לכך היא תרומות מצד גורמים אנטישמיים. ארגון שמקבל תרומות מהקרן החדשה לישראל הוא ארגון פסול. מאבק חברתי שבו יש ארגון שמקבל סיוע מהקרן החדשה הוא מאבק שנועד לפגוע בישראל.

מקרים מוכחים של קשירת קשר

ישנם מקרים היסטוריים בהם סוד של קושרי קשר או של סוכנות ממשלתית אכן התקיים. בין היתר הדבר כולל את:

  • פרשת דרייפוס - הרשעתו של אלפרד דרייפוס, קצין תותחנים יהודי בדרגת סרן, באשמת ריגול לטובת גרמניה בשנת 1895. הדבר בוצע במשפט בדלתיים סגורות על סמך מסמכים מזוייפים. עם הזמן התרבו הקולות לבצע משפט חוזר ונוצר משבר פוליטי בחברה הצרפתית כאשר מצד אחד נמצא השמאל הצרפתי ובצד השני הימין, כולל אנטישמים וכן אנשי צבא שחששו לפגיעה בממסד. בשנת 1899 עם התפתחות המשבר לכדי הפלת הממשלה, נערך משפט חוזר בו דרייפוס הואשם שוב, אך זכה לחנינה מידי הנשיא, רק ב-1906 זוכה דרייפוס מכל אשמה.
  • ניסיון הפיכה פאשיסטי בארצות הברית בשנות ה-30. מה שידוע בשם The Business Plot מורכב מעדות של גנרל Smedley Butler אודות אנשי עסקים שפנו אליו כדי שיסייע להם להפיל את משטרו של פרנקלין רוזוולט. לא ברור האם הייתה פניה כזו ברצינות, וגם אם יש בדבר יסוד של אמת, הרוב מסכימים כי זו הייתה תוכנית ללא בסיס של ממש. [5]
  • פרוייקט מנהטן - פרוייקט ענק של ממשלת ארצות הברית במסגרת מלחמת העולם השנייה, שכלל אלפי עובדים שעבדו בחשאיות רבה בעשרות מפעלים לשם ייצור הפצצה האטומית הראשונה. חלקם הגדול של העובדים לא היה מודע למטרת המבצע, שהייתה ידועה רק למספר מצומצם של מדענים ואנשי צבא. הפרויקט הוסתר בקפידה רבה על ידי הממשלה, אך למשך זמן מוגבל.
  • המאפיה בארצות הברית - בעוד קיומה של המאפיה היה דבר ידוע, לא הייתה ידוע ההיקף שלה, השליטה שלה בעסקים חוקיים והקשרים ל-CIA ולאנשי עסקים.
  • ניסיונות הקשר לרציחתו של היטלר - בוצעו מספר ניסיונות לרצח היטלר כאשר הרציני שבהם כלל אנשי צבא ואצולה שפוצצו פצצה במפקדה של היטלר וגרמו לפציעתו.
  • תעשיית האסבסט - בין 1930 לבין 1960 יצרני אסבסט ניסו ככל יכולתם להסתיר את הקשר בין אסבסט לבין סרטן. עובדים תבעו את המפעלים על פגיעה בבריאות אבל רק בשנות ה-60 הצליחו אפימדיולוגים להוכיח את הקשר. רק בשנת 1979 קבע שופט Judge John A. MacKenzie כי יצרנים שהשתמשו באזבסט כולל בעבודה במספנות, הסתירו את הסכנה מפני פועלים. [http://www.asbestos-attorney.com/pilot3-1.htm
  • ניסוי העגבת בטסקיגי - ניסוי קליני שנערך בין 1932 ל-1972, בטסקיגי שבמדינת אלבמה, באוכלוסייה של 399 עובדי כפיים שחורים, עניים וברובם בלתי משכילים, ובקבוצת ביקורת בת 200 איש נוספים מאוכלוסייה זו, שנבחנו לבדיקת הטיפול והמהלך הטבעי של מחלת העגבת. ניסוי זה נודע לשמצה והפך לאבן דרך בהתייחסות לחולה המשתתף בניסוי הקליני ובהגנת זכויותיו הבסיסיות, בשל העובדה שהוא נערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו. המשתתפים בניסוי לא נתנו הסכמה מדעת לניסוי ולתוצאותיו, ולא הודיעו להם כי אובחנו כנגועים בעגבת. נאמר להם כי בעייתם היא "דם רע", וכי יוכלו לקבל טיפול בחינם, נסיעות בחינם אל המרפאה, ארוחה חמה אחת ליום, ואם ימותו, תקבל משפחתם אלף דולר להוצאות הקבורה. הניסוי הופסק בשל הדלפת הפרטים שלו לעיתונות. [6]
  • פרשת ווטרגייט - פעולות בלתי חוקיות שננקטו על ידי אנשי ממשל ניקסון נגד מחאת הדמוקרטים על המלחמה בווייטנאם בשנים 1972-1974. הפרשה הובילה להתפטרותו של ניקסון מהחיים הפוליטיים. הפרשה נחשפה בעקבות חשיפת פורצים מהמפלגה הרפובליקאית למטה המפלגה הדמוקרטית ששמו שם אמצעי ציטוט וצילמו מסמכים. יום לאחר הפריצה דן הנשיא ניקסון עם ראש הסגל שלו, בוב הולדמן, בדרכים "להוריד" את הבולשת מהחקירה, בין השאר באמצעות סוכנות הביון המרכזית. העילה לכך, אליבא דניקסון, הייתה הטענה כי חקירה מסוג זה עלולה לגרום לפגיעה בביטחונה הלאומי של ארצות הברית. שני כתבים של העיתון "וושינגטון פוסט", בוב וודוורד וקרל ברנסטין, החלו לסקר ולחקור את הפרשה. וודוורד וברנסטין נשענו על מארק פלט, ששימש כמשנה לראש האף בי איי וסייע לוודוורד בחשיפת הפרשה. הפרשה צברה לאט לאט תשומת לב ציבורית עם התפתחות המשפט של הנאשמים בפריצה ולאחר שניקסון נבחר בשנית. לבסוף החלה חקירה של הסנאט ועל ידי התובע הכללי של ארצות הברית. נתברר כי יש קלטות בבית הלבן שמאפשרות לדעת מה הנשיא ידע ומתי. ניקסון ניסה להתגונן על ידי פיטורי התובע הכללי והחל מחול שדים של שקרים, פיטורים והכחשות. לבסוף נתברר כי ניקסון ניסה לחפות על הפורצים ודבר זה הוביל למאמץ להדיח אותו בסנאט ובבית הנבחרים, דבר זה הוביל להתפטרותו. [7]
  • תעשיית הסיגריות והכחשת נזקי העישון - החל משנות ה-50 היו מחקרים מדעיים רחבי היקף על נזקים בריאותיים של סיגריות, וכן על ההתמכרות שסיגריות גורמות להן עקב שאיפת ניקוטין. חברות הטבק ידעו דברים אלה ושיקרו לציבור ולרשויות במשך שנים. החברות נפגשו בשנת 1953 והחלו סדרה של פעילויות מתואמות לשם הסתרת נושאים שונים, הטיית מחקרים, הצגה מעוותת של סוגיות כלפי הציבור והפצת דיסאינפורמציה, במטרה למנוע שינוי בדעת הקהל וכן התערבות של הממשלה. בעקבות מחקרים נוספים הכיר ממשלת ארצות הברית וגופים נוספים בנזקי העישון רק בשנת 1964. עם זאת היבטים רבים של תעשיית הטבק, כמו מכירת סיגריות לקטינים נותרו כשהיו. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין משרד המשפטים בחלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.[16] ביולי 2000 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט.[17] לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור".[16] בין היתר לדוגמה נחשף קיומו של "מבצע ברקשייר" (Operation Berkshire) - תוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". והסכימו להקים ארגון משותף כדי למנוע רגולציה על הגבלות שימוש בטבק. [8]. בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון. מאוחר יותר משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים במזימה מורכבת שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו-low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.‏[18] התביעה הוגשה על רקע חשד להפרת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק בפשע מאורגן וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. באוגוסט 2006 פרסמה השופטת קסלר (Kessler) פרסמה את חוות דעתה על פני 1,683 עמודים וקבעה שתעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון ושיווקה את מוצריה לבני נוער. "כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO." ‏[18]
  • הטעיית נתוני רישום של זיהום אוויר על ידי חברות מכוניות פולקסווגן וחברות מכוניות אחרות הכניסו רכיב מיוחד שנועד להפחית את פליטת הגזים הרעילים בזמן ביצוע מבדקים של זיהום אוויר מתחבורה. הדבר נחשף בשנת 2015 וגרר תביעות שונות מצד צרכנים ורגולטורים.


מדוגמאות אלה ניתן לראות כי יש כמה מאפיינים למקרי קשר אמיתיים, כך שניתן לקטלג אותם למספר קטגוריות:

  • מדובר במבצע צבאי סודי ביותר שיש לו חשיבות לאומית - כמו פרוייקט מנהטן וכן מבצעים צבאיים רבים אחרים שנשמרו בסוד. עם זאת מדובר בתקופה מוגבלת של סוד שנשמר במשך כמה עשרות שנים.
  • מבצע של סוכנות מודיעין או של יחידת צבא עילית כלשהי - מבצעים שמעצם טיבם מעורבים בהם כמות קטנה מאד של אנשים שיש להם אינטרס, גיבוי והכשרה לשמור על הסוד כמיטב יכולתם. בדרך כלל מדובר באירוע נקודתי (כמו התנקשות או פריצה). למרות זאת מתרחשות מידי פעם תאונות ומבצעים סודיים של ארגונים כמו המוסד או ה-CIA נחשפים לציבור.
  • מבצע רחב היקף של חברות מסחריות גדולות עם קשרים בממשלה, באקדמיה ובעיתונות. בכל מקרה הנושא במחלוקת אינו נותר בלתי ידוע אלא נתון לוויכוח ציבורי. קשירת הקשר היא בדרך כלל פחות נוגעת לניסיון להסתיר את הטענה במחלוקת אלא לערער את עמדות הצד השני על ידי היבטים כמו הטיית מחקרים או ספינים בתקשורת.
  • מבצע של קבוצה קטנה של קושרים "פרטיים" שיש להם מטרה ממוקדת כמו התנקשות פוליטית, או קידום הפיכה. פרשיות כאלה עלולות לא להתגלות לעולם בגלל הדגש על סודיות ובגלל האינטרס הפרטי של כל החברים לשמור על הסוד.
  • ניסיון כיסוי על פשלה, תאונה ופרשיות ריגול של אנשי צבא או ארגון חשאי- לדוגמה פרשת דרייפוס, פרשת קו 300, פרשת "עסק הביש" וכו'.
  • קונספירציה של קבוצת פשע - כמו ארגוני מאפיה - פשע מאורגן וכן מזימות של פושעים קטנים יותר - דבר שמעצם טיבו דורש חשאיות מול המשטרה והחברה כולה.
  • קבוצה קטנה של אנשי עסקים שמנסים לשמור להגדיל את הרווחים שלהם מול הציבור. אם בניסיון לגבש קרטל ואם בניסיון למנוע מהציבור לדעת על סכנה במוצרים שלהם.

אחד המאפיינים של חלק מתאוריות קונספירציה מוטעות הוא שמדובר כביכול בשיתוף פעולה בין מאות ואלפי אנשים למשך זמן רב, תוך שיתוף פעולה מלא ותאום בין כולם. ניתן לראות שדבר זה אינו אופייני לפרשיות אמיתיות שנחשפו שבהן הדבר כלל קבוצה קטנה של אנשים או מאמץ אדיר של סוכנות ביון, או של רשויות הצבא או של חברות מסחריות חזקות בניסיון להסתיר את הפעילות (שנחשפה בסופו של דבר).

דבר נוסף שמבדיל תאוריות קונספירציה מקונספירציות אמיתיות הוא התפקיד השונה בו ממלאים בקונספירציה או בהפרכתה מדענים, עיתונאים, ארגונים חברתיים ופוליטיקאים. בדרך כלל מידע על פגיעה בציבור על ידי גורם מסחרי או ממשלתי כלשהו נחשפו על ידי מדענים ו/או תחקירנים של עיתונות ממוסדת. בעוד שקיימים מדענים שיכולים לשתף פעולה עם קונספירציות (לדוגמה בתחום הטבק) בדרך כלל תפקידם גדול יותר בחשיפת אי דיוקים הנוגעים לפרשה. כאשר יש קונספירציה אמיתית ניתן לראות מדענים משני הצדדים, ובדרך כלל הדיון בקרב המדענים הוא מדוייק הרבה יותר מאשר הדיון הציבורי בקרב מוסדות חברתיים אחרים. עיתונים עשויים להפריך תאוריות קונספריציה לא נכונות, לחשוף קונספירציות נכונות או לקחת חלק בבלבול הציבור. בדומה למדענים אחת הדרכים להבנת אמינות העיתונות היא הקפדה על מקורות, עריכה מדעית, ואפשרוית להזים או לאשש את הטענות של העיתון.

דמויות בולטות בשיח הקונספירטיבי

  • דייויד אייק
  • אלכס ג'ונס
  • גריפין

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתרי קונספירציות

הערות שוליים

  1. ^ Camp, Gregory S, Selling Fear: Conspiracy Theories and End-Times Paranoia, Commish Walsh, 1997
  2. ^ Goldberg, Robert Alan, Enemies Within: The Culture of Conspiracy in Modern America, Yale University Press, 2001, isbn: 0-300-09000-5
  3. ^ enster, Mark, Conspiracy Theories: Secrecy and Power in American Culture, University of Minnesota Press; 2nd edition, 2008
  4. ^ Todd Sanders and Harry G. West, Transparency and conspiracy: ethnographies of suspicion in the new world order, Duke University Press, isbn=978-0-8223-3024-0 , p -4
  5. ^ Wood, M., Has the Internet been good for conspiracy theorising? , Psychology Postgraduate Affairs Group (PsyPAG) Quarterly, 2015 , 88 pages 31–33
  6. ^ Kimberly Hickok, Why Creationists Are More Likely to Buy into Conspiracy Theories, Live Science, August 21, 2018
  7. ^ פרטים וקישורים ראו אגדת תקיעת הסכין בגב בויקיפדיה העברית
  8. ^ ד"ר ארז גרטי, 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם, מכון דוידסון, 28 בפברואר, 2017
  9. ^ אנדרו וייקפילד, ויקיפדיה באנגלית
  10. ^ רועי צזנה, חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית 8 בפברואר 2009
  11. ^ ירידה בשיעור ההתחסנות מובילה להתפרצויות מחודשות של חצבת במערב, האוקונמיסט, תרגום בהארץ, 30.03.2016
  12. ^ התפרצויות חצבת באירופה ובשאר העולם, 15.5.17, משרד הבריאות
  13. ^ עידו האפרתי, במשרד הבריאות חוששים מפני התפרצות החצבת בישראל, הארץ, 22.04.2018
  14. ^ אריקה רוזנשטוק, ד"ר מוטי חיימי, שוב הפחידו אותך מחיסונים?, אתר קופת חולים "כללית"
  15. ^ חיסונים באתר "מדעת"
  16. ^ 16.0 16.1 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012
  17. ^ Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
  18. ^ 18.0 18.1 דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015