עומס מידע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף הצפת מידע)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עומס מידע (באנגלית: Information overload) עודף מידע או היצף מידע הוא מונח לתיאור מצב בו עודף של מידע בנושא מסויים, מפריעה להבין או לקבל החלטות בקשר לנושא זה. באופן כללי המושג קשור לעומס היומיומי של מידע שאליו חשוף אדם בבחברה המודרנית ובמסגרת תרבות הצריכה.

מקור המונח הוא ככל הנראה בתחום תורת המידע שעוסקת באחסון, שימור, תקשור, השוואה, ושליפה של מידע. המונח הופיע לראשונה בשנת 1964 בספר The Managing of Organizations מאת Bertram Gross, והוא זכה לפופולריות בזכות ספרו של אלווין טופלר, הלם העתיד שיצא לאור בשנת 1970. כיום עוסקים בנושא מספר תחומים שונים כולל הנדסת חשמל, תקשורת, תורת הכאוס, תורת המידע, ועוד.

התפתחות טכנולוגיית המידע המודרנית הופכת להיות גורם עיקרי של עומס מידע בחזיתות רבות: בכמות המידע שנוצרת, בקלות הפצת המידע, בתהליכי הפצת המידע, בהשפעה על יכולת העיבוד של הציבור ובהשפעה על כמות הציבור שנחשף למידע. גורמים טכנולוגיים שקיימים כמה עשרות שנים, התגברו עוד יותר בשנים האחרונות עקב עליית החשיבות של טלוויזיה ולאחריה של רשתות חברתיות וכלכלת תשומת לב ("Attention economy"). בעידן של טכנולוגיות דיגיטליות חיבוריות, אינפורמטיקה (Informatics), תרבות האינטרנט (או התרבות הדיגיטלית), עומס המידע קשור לחשיפה מוגזמת, לצריכה מופרזת ולשפע של מידע ונתונים.

עומס המידע יכול להשפיע לא רק על הכמות של המידע שמגיע לאדם (או יחידת עיבוד כלשהי) אלא גם על מנגנונים של העיבוד עצמו - ביניהם מה גורם למידע להיות פופולרי או על היכולת של אנשים לעבד מידע. בתרבות של ספרי דפוס מעטים ויקרים לדוגמה, ספר הופך להיות פופולרי כאשר אנשים רבים קוראים אותו ומסכימים לתוכן שלו או עקב מנגנון של זעזוע כמו חידוש. בעידן של ספרים זולים יותר ספר יכול להיות פופולרי עקב היבטים אחרים כמו השקעות בפרסום, ואפקט עדר גם ללא שאנשים קראו אותו. בנוסף רעיונות שטחיים יותר או מסרים שפונים יותר לרגש עלולים לקבל קדימות על פני מסרים עמוקים ומסובכים יותר. היבט נוסף הוא שצורך של אנשים להיות בסביבה של "ריבוי משימות" וקיצור זמן הריכוז לאייטמים קצרים ורבים עלול לגרור מצב של קושי להתמקד במדיות שדורשות טווח זמן ארוך יותר כדי להבין אותן- כמו מאמר ארוך יותר בעיתון, מאמר מדעי או ספר עיון.

בסדרה "הבית הלבן" מודגם היבט מסויים של עומס מידע במערכת של תקשורת מסחרית עם ממשל. אנשי התקשורת של הנשיא מחוייבים לפי החוק והאתיקה לפרסם ידיעות שונות. הם בוחרים לפרסם ידיעות לא נוחות קרוב לסוף השבוע, בידיעה שבימי שישי כמות קוראי העיתונים נמוכה. עד תחילת השבוע החדש כבר יבואו ידיעות חדשות וסביר שידיעה זו תעלם בלי תשומת לב ציבורית. דוגמה נוספת לבעיית עומס מידע היא של ארגוני מודיעין מודרניים - קל לאסוף ידיעות על הצבא של מדינת אויב - אבל יש קושי להבין מה משלל הידיעות האלה הוא חשוב (ואמיתי) ומה אינו כזה.

עומס מידע עומד בניגוד לטענה מקובלת לפיה עוד מידע הוא בהכרח דבר טוב יותר (אמירה שמבלבלת בין "ידע הוא כוח" לבין "מידע הוא כוח"), הוא מבדיל בין מידע לבין ידע, ובין מידע סתם לבין מידע אמיתי או מידע רלוונטי. עומס מידע עלול לגרור בעיות רבות כמו הפצת מידע שקרי, דיסאינפורמציה, אפקט בולשיט (אדישות לאמת), פוליטיקת פוסט-אמת, אסקפיזם ועוד. הוא עשוי להסביר היבטים כמו "בורות מרצון" או "בורות רציונלית" שאינה תמיד רציונלית.

ראו גם

ספרים

קישורים חיצוניים