אפקט הבעלות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפקט הבעלות (באנגלית: Endowment effect) היא הטיה קוגניטיבית שבה אנשים נוטים לתת ערך ערך כלכלי גבוה יותר למוצרים שנמצאים בבעלותם, ביחס למוצר דומה או זהה שלא נמצא בבעלותם. ההסבר המקובל הוא שמוכנות האדם לקבל (willingness to accept – WTA) גבוהה ממוכנותו לשלם (willingness to pay – WTP). כלומר, המחיר המינימלי שאדם מוכן לקבל (WTA) עבור מוצר הנמצא בבעלותו גבוה מהמחיר המקסימלי שאותו אדם מוכן לשלם (WTP) עבור מוצר זהה לו שלא נמצא בבעלותו. הבדל זה בין ערכי WTA ו-WTP מהווה את החדשנות שבתאוריה זו. זאת מכיוון שלפי תאוריות הכלכלה הקודמות היה נהוג להסתכל על ערכי WTA ו-WTP כעל אותו ערך בדיוק.

אחד ההסברים המקובלים לתופעה זו היא שנאת ההפסד (Loss-aversion). אנשים יהיו מוכנים לשלם יותר כדי להחזיר משהו ששייך להם מאשר לשלם עבור משהו זהה שאינו שייך להם. זאת משום שברגע שיש לך מוצר מסוים, ויתור עליו מרגיש כמו הפסד, ובני אדם לא אוהבים לחוש תחושה של הפסד. עם זאת יש כאן היבט רגשי - לדוגמה אפקט הבעלות קיים לגבי כרטיס להופעה או יין אבל לא לגבי כסף - אנשים מוכנים לפרוט כסף בלי להרגיש בעלות לגבי השטרות.

אפקט הבעלות התגלה על ידי הכלכלן ההתנהגותי ריצאירד תיילר כאשר היה סטודנט. תיילר אהב למצוא סטיות בין המודל של כלכלה נאו-קלאסית לבין התנהגות של אנשים במיוחד של המרצים שלו לכלכלה. אחד המרצים השמרנים של תיילר שהאמין בכלכלה נאו-קלאסית, החזיק באוסף בקבוקי יין. הפרופסור לא רצה למכור בקבוקים מהאוסף גם לא כשהציעו לקנות את הבקבוק במחיר של מעל 100 דולר, ולעומת זאת הוא לא הסכים לקנות בקבוקים במחיר של מעל 35 דולר. הפער בין המחירים האלה משקף את אפקט הבעלות. בספר "לחשוב מהר לחשוב לאט" מתאר כהנמן דוגמה נוספת של אפקט הבעלות - מעריצי להקה מוכנים לקנות כרטיס בסכום של עד 500 דולר אבל בהמשך עולה ערך הכרטיס בגלל עליה בביקוש - והם לא מוכנים למכור את הכרטיס גם לא במחיר של 3,000 דולר. לפי התאוריה הישנה אמור היה להיות ערך יחיד (נניח 450 דולר) שהמעריצים משייכים לכרטיס. כהנמן מציין כי תיילר הבין כי אפקט הבעלות מוסבר על ידי תורת הערך שפותחה כדי להסביר היבטים קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. ‏[1]

בפרק השלישי של הספר לא רציונלי אבל לא נורא, מתאר דן אריאלי את אפקט הבעלות בהקשר של דברים שסייענו להכין - מה שהוא מכנה - "אפקט איקאה" מדוע אנו מעריכים יותר דברים שאנו עזרנו לבנות (כמו רהיט של איקאה). דבר דומה לכך הן עוגות "כמעט מוכנות" ומזון מעובד אחר שנמכר בארצות הברית - כאשר ניסו למכור עוגות מוכנות לגמרי שרק צריך לערבב עם מים חמים, אנשים לא קנו את העוגות, שכן העוגה לא הרגישה כדבר "שלהם", נדרש מצד המשווקים למצוא את "שביל הזהב" שבו מצד אחד הם מכרו עוגה קלה להכנה, ומצד שני, הייתה לאנשים הזדמנות לתרום משהו משלהם (לדוגמה להוסיף 2 ביצים, לטרוף וכו'. ‏[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לחשוב מהר לחשוב לאט, פרק 27
  2. ^ היבט זה מתואר גם בסרט "המאה של העצמי" לגבי "עוגות בטי קרוקר" ובו מתואר כיצד פסיכולוגים זיהו מחסומי פסיכולוגיים שמנעו מעקרות בית לקנות עוגות שהכנתן "פשוטה מידי"