הטיה קוגניטיבית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הטיה קוגניטיבית (Cognitive bias) היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט.‏[1][2][3] הטיות קוגניטיביות הושפעו מהתפתחות אבולוציונית ולחץ הברירה הטבעית.

להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים בעלי דיכאון, הפרעות חרדה והפרעות נפשיות נוספות, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית הנורמלית. המונח נטבע על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן בשנת 1972. מאז נעשו מאות או אלפי ניסויים בתחומים של כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה ותחומים נוספים כדי להבין כיצד עובדות הטיות קוגניטביות. סקירה רחבה של המחקרים בעשרות השנים האחרונות על הטיות קוגניטביות נמצאת בספרו של כהנמן לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר). כהנמן ואחרים מראים כיצד מספר רב של הטיות קיימות בתחומים של קבלת החלטות ובתחומים אחרים ומשפיעים על כל תחומי החיים - החל מהחלטות כלכליות הנוגעות לקניית ביטוח , מניות, יינות ועוד, עבור בהחלטות פוליטיות כמו מהם הדברים שבהם צריך להתמקד וכן החלטות הנוגעות לבריאות, ותחומים רבים אחרים. גם אנשי מקצוע כמו פוליטיקאים, פקידים בכירים, פרופסורים, פסיכולוגים, שופטים, מנהלים, משקיעים, רופאים ועוד עלולים לעשות טעויות רציניות בגלל הטיות קוגניטיבות.

כהנמן וטברסקי בחנו מקרים רבים של הטיות קוגיניטביות - מקרים שבהם התשובה הראשונית שעולה לנו לראש היא לאו דווקא התשובה הנכונה - לדוגמה נותנים לנו תאור של אדם ואנחנו קופצים למסקנה בשאלה מה המקצוע שלו. לאחר כמה שנות פעילות הם הוציאו מאמר מפורסם בסיינאס. המומחים שקראו את המאמר ראו שגם הם נופלים בהטיות הקוגניטביות שתארו המחברים, והמאמר הפך למאמר מפורסם ומצוטט. המאמר בעצם איתגר שתי הנחות יסוד שיש בחקר הכלכלה ובמדעי החברה בכלל - אחת היא שאנשים הם רציונלים. השניה היא שאם אנשים מתנהגים בחוסר רציונליות זה בגלל רגשות. טברסקי וכהנמן הראו שבמקרים רבים אנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית וכי סטייה מכך נובעת משורה של הטיות שאנחנו מבצעים - לאו דווקא בגלל רגשות. כנהמן מציין כי במקרים של הטיות קוגיניטביות רבות, גם לאחר שאדם מודע לקיומה של הטיה קוגניבטית ולדרך שבה היא עובדת, קשה להמנע מהשפעה שלהן על החלטות.

דוגמאות להטיות קוגניבטיות כוללות -

  • הטיית עיגון - נטייה להפריז בערכו של מקור האינפורמציה הראשון שמוצאים לגבי נושא מסוים בעת שיפוטו
  • יורסיטיקת הזמינות - קיצור דרך" נפשי שבו אנחנו מעריכים גודל, חשיבות, הסתברות של משהו על סמך כמה קל לנו להזכר בדוגמה שלו. לכן דברים שקל לנו להזכר בהם נתפסים כדברים חשובים יותר או שכיחים יותר מאשר דברים שיותר קשה לנו להזכר בהם
  • אפקט הבעלות אנשים נוטים לתת ערך ערך כלכלי גבוה יותר למוצרים שנמצאים בבעלותם ביחס למוצר דומה או זהה שלא נמצא בבעלותם. ובכך בעצם יש הבדל בין המחיר שהם מוכנים לתת לבין המחיר שהם מוכנים לקבל על אותו מוצר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • ^ Kahneman D., Tversky A., 1972 "Subjective probability: A judgment of representativeness", Cognitive Psychology, volume 3, p. 430–454
  • ^ Baron, J. (2007). Thinking and deciding (4th ed.). New York, NY: Cambridge University Press.
  • ^ Ariely, D. (2008). Predictably irrational: The hidden forces that shape our decisions. New York, NY: HarperCollins.