בדידות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בדידות (באנגלית: Loneliness) היא מצב נפשי וחברתי. היא כולל רגשות שליליים ומתח עקב תחושה של מחסור בקשרים חברתיים או מחסור בתקשורת משמעותית עם אנשים אחרים, הן בהווה והן כחשש כלפי העתיד. אנשים החווים בדידות עלולים להרגיש בה גם כאשר הם מוקפים באנשים אחרים. הסיבות לבדידות משתנים ויכולים לנבוע מסיבות חברתיות, נפשיות, רגשיות, ופיסיות.

מחקרים מראים כי בדידות היא דבר שנפוץ בחברות אנושיות שונות, כולל אנשים שנמצאים במצב חברתי של נישואין, יחסים, עם משפחות, חיילים וותיקים ואנשים עם קריירה מוצלחת. זהו נושא שנידון רבות בספרות האנושית מאז ימי קדם. בדידות מתוארת גם כ"כאב חברתי" - מכניזם פסיכולוגי שנועד לתת מוטיבציה לפרט לחפש קשרים חברתיים. בדידות מוגדרת לרוב במונחים של יחסים עם אנשים אחרים, לדוגמה "חוויה לא נעימה שמתרחשת כאשר רשת הקשרים החברתיים של אדם כלשהו היא לא מספקת באופן משמעותי כלשהו".

בדידות לעומת להיות לבד

יש הבדל בין להיות לבד, בדידות ובידוד. "לבד" הוא מצב אובייקטיבי שבו אדם נמצא בגפו מבחינה גאוגרפית ופיזית, אם הדבר מבוצע בכפייה אזי מדובר על בידוד. אדם שנמצא לבד לא בהכרח סובל, ויש אנשים הבוחרים להתבודד לתקופה קצרה או ארוכה. אדם שנמצא לבד יכול לתכנן את עתידו, ליצור דברים, לכתוב, לבצע מדיטציה, לקרוא וכו'.

בדידות היא חוויה סובייקטיבית שבה אדם חש לבד, גם אם הוא מוקף באחרים. לפי תחושה זו, הוא אינו קרוב מבחינה רגשית לאף אדם. בדידות מלווה בסבל. אם היא נמשכת ועמוקה היא יכולה לגרום לטלטלה רגשית ואף להזיק לבריאות. [1]

תפוצה של בדידות

בשנת 2014, הצהירו 40% מתושבי ארצות הברית כי הם בודדים, פי שניים מאשר לפני 35 שנה. 16% מהאוסטרלים דיווחו על בדידות, והבודדים ביותר היו בני 30 ומטה. לשכת הסטטיסטיקה של ניו זילנד מצאה שבקרב צעירים בני 15-29, 40% דיווחו על תחושת בדידות בחודש האחרון. כ-60% מהצעירים בני 18-34 בבריטניה מרגישים בדידות, בשיעור גבוה יותר מבני 55 ומעלה. [2]

מחקר שפורסם ב-Psychosomatic Medicine ב-2002 מצא שבחצי הכדור המערבי, 40%-20% מהמבוגרים דיווחו על בדידות ברמות שונות בכל זמן נתון. עם זאת קיים טאבו חברתי נגד דיבור על בדידות כך שקשה לדעת מה התפוצה המדוייקת שלה. לפי פרופסור עמי רוקח, פסיכולוג המתמחה בטיפול ובמחקר בבדידות, מטופלים לא מבקשים לראות פסיכולוג בגלל דיווח על בדידות. לפי רוחק החברה המערבית סוגדת להצלחה וחלק מסגידה זו היא הצלחה חברתית, כך שאם אנחנו מצהירים כי אנחנו בודדים אנשים אחרים רואים אותנו כ"סחורה פגומה" [3] (ביטוי שהוא בעצמו חלק מתרבות הצריכה).

סימנים של בדידות

אנשים עלולים להרגיש בדידות ולפעמים אנשים אפילו מבלי שהם אפילו מודעים לכך. [4] יש מספר סימנים שמעידים על בדידות:

  • בדידות עשויה לפגוע בשינה. לפי מחקר שנערך בדקוטה עם 95 אנשים, תחושה חזקה יותר של בדידות מתואמת סטטיסטית עם מיקרו-הפרעות בשינה. מנגנון זה עשוי להיות לא רק סמן לבדידות אלא גם גורם לפגיעה בבריאות הנפשית והפיזית של האדם. [5]
  • מקלחות חמות עשויים להרגיע בדידות - מחקר משנת 2012 של הרופא John Bargh בקרב 51 סטודנטים מצא כי ככל שאנשים חווים רגש חזק יותר של בדידות הם נוטים להשתמש יותר באמבטיות, להשתמש במים חמים יותר, להישאר זמן רב יותר באמבט ולהישאר יותר מתחת למים. הרעיון הוא שאנשים עשויים להשתמש בחום פיזי נעים כדי להקל מחסור בחום נפשי ובעיית בדידות. אנשים לא בהכרח מודעים לקשר בין תחושת בדידות לבין קיום של יותר מקלחות חמות. יש לציין כי אמבטיות חמור או משקה חם יכולים לשמש גם כאסטרטגיה זמנית להקלה על תסמינים של בדידות שאינה בשליטה שלנו. [6] [7]
  • מתן יחס חם לחפצים במקום לבני אדם. לפי מחקר שפורסם ב-Journal of Consumer Research, יש אנשים שמפתחים יחס חם במיוחד לחפצים - כמו יחס חם למכונית, לאוסף פריטים מסויים וכו', היא בגלל שהם בודדים. המושג נקרא "material possession love". הרעיון הוא שאנשים שסובלים ממחסור בקשרים חברתיים מתחילים להפנות את תשומת הלב שלהם לחפצים. מחקרים מראים כי נטייה כזו לעוד מוצרים לא משפרת את הבריאות הנפשית. ההמלצה היא לפתח קשרים עם אנשים, ואם כבר מוציאים כסף - להשקיע אותו בחוויות ולא במוצרים. [8]
  • ניתן ל"הידבק" ברגש בדידות מחבר קרוב במחקר של John T. Cacioppo ואחרים, נמצא כי אנשים שיש להם אדם קרוב שחש בדידות הם בעלי סיכון גבוה ב-52% להרגיש בדידות בעצמם. ההיגיון בכך הוא שמי שמרגיש בודד מתייחס פחות טוב לאנשים סביבו, ואלו עלולים בתורם להתנהג בצורה לא נחמדה לאנשים אחרים. הנקודה היא להיות מודע לסיכון לפיו בדידות עלולה להפוך לתופעה שמתפשטת בחברה או במשפחה. [9] [10]
  • בילוי זמן רב ברשתות חברתיות - לפי John T. Cacioppo, בילוי ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או ווצאפ או בפורומים של משחקים עשוי לתת תחושה של הקלה בבדידות אבל פעמים רבות הדבר עלול להחמיר את הבדידות [11]
  • בדידות גורמת למתח נפשי - אנשים בודדים מתרגזים בקלות בגלל סיבות שונות כמו פקקי תנועה, מזג אוויר גרוע, מלצרים וכו', לפי John T. Cacioppo, תחושת בדידות גורמת להשקעת זמן רב מידי בהרהורים דבר שעלול לגרור יותר מתח נפשי. [12]
  • עליה במשקל - בדידות והשמנה הולכים יד ביד, אנשים עלולים לנסות לפצות על תחושה של בדידות על ידי אכילה של יותר מזון, במיוחד מזון מנחם[13] כמו כן השמנה עלולה לגרור סטיגמה חברתית שלילית שעלולה להקשות על יצירת קשרים.
  • בריאות לקויה - תחושת בדידות עלולה להחליש את המערכת החיסונית ומערכות לתיקון הגוף - ולכן יש קישור בין תחושת בדידות לבין תחלואה יותר גבוהה במחלות מדבקות. [14]
  • דיכאון - בדידות עלולה להוביל לדיכאון. יש דרכים להקטין את הבדידות על ידי טלפונים לחברים, הכנת תוכניות לארוחות ערב וכו'. [15]

גורמים לבדידות

שימוש יתר ברשתות חברתיות

תמיר ליאון הוא אנתרופולוג יישומי וחוקר תרבות צעירה ממכון אתוס, לטענתו תקשורת מלאה בין שני בני אדם היא כשהם עומדים זה מול זה, מביטים זה בזה, קוראים את שפת הגוף ואת הבעות הפנים, מפענחים את טון הדיבור. לפי ליאון חלק גדול מהתקשורת, כ-80%, הוא בהבעות הפנים. חלק גדול מתקשורת זו הולך לאיבוד כאשר אין תקשורת בצורה כזו. לפי ליאון, כאשר לא רואים את הפנים של האדם השני נמצאים ברמת תקשורת של 20%, אם מקבלים רק טקסט יש רמת תקשורת של 14%. לפי ליאון גם אם מקבלים 100 הודעות וואטסאפ ביום, זה לא עובד. זה לא מספיק.[16]

ליאון מספר על מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[17]

דבר כזה עלול להוביל ללולאת משוב מחזקת - לאנשים יש תחושת בדידות ככל שיש יותר תקשורת טקסטואלית (בוואטסאפ ובפייסבוק ורשתות חברתיות דומות), איכות התקשורת מתדרדרת, ונשלחות יותר הודעות והשתתפות ביותר קבוצות כדי לנסות למלא את החלל שנוצר בהעדר תקשורת וקשרים מספיק איכותיים ומרגישים יותר ויותר לבד; ‏[1] [18]

בנוסף בחלק גדול מהקבוצות רואים רק תמונות נבחרות מהחיים של אנשים אחרים - כמו טיולים, בישולים, מסעדות וכו' - דבר זה עלול להחמיר את ההרגשה שכולם עושים חיים ורק אנחנו לא. הדבר עלול לגרור גם עליה בתרבות הצריכה ונסיון לפצות על פגיעה בקשרים חברתיים דרך אפיקים שלא עוזרים או לתרום לתחושה של דימוי-עצמי נמוך. [19]

גם לפי הרופא John T. Cacioppo, בילוי ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או וואספ או בפורומים של משחקים עשוי לתת תחושה של הקלה בבדידות אבל פעמים רבות הדבר עלול להחמיר את הבדידות [20]

ד"ר רחלי ברקן, פסיכולוגית חברתית ומרצה במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון בנגב טוענת כי שימושי טכנולוגיה יכולים לפעמים להקל על בדידות - לדוגמה שיחת וידאו עם קרובי משפחה רחוקים או שימוש בקבוצות חברתיות כדי למצוא ידידים [21]

השפעות של בדידות

לפי מחקרים שנסקרים ספר של פרופ' עמי רוקח, ("Together & Lonely", 2013) הבדידות קשורה פעמים רבות בסבל נפשי, במחלות, בירידה בתפקוד המערכת החיסונית ואף במוות. [22] לפי הרופא Dean Ornish, חולי לב שהם בודדים הם בסיכון גבוה יותר למות בדומה לגורמי סיכון אחרים כמו עישון, השמנת יתר או התקף לב קודם. [23]

מחקר מאוניברסיטת דיוק שנערך בקרב 1400 בני אדם, שהיו להם בעיות בצנרת הדם של הלב, מצא כי חולים ללא חברים קרובים שלא היו נשואים, היו בסיכון גבוה פי 3 למות במהלך 5 השנים הבאות. מחקר דומה נערך בקנדה בקרב 224 נשים שאובחנו עם סרטן שד. שבע שנים לאחר הדיאגנוזה הראשונית, 72% מהנשים שהיו להן קשרים קרובים שרדו. לעומת 56% בקרב מי שלא היו להם קשרים דומים. נראה שמה שצריך הוא סוג קשר אינטימי לא בהכרח קשר מיני. [24]

המנגנון לכך שבדידות גורמת לפגיעות בריאותיות לא לגמרי ברור. הספרות בנושא מתייחסת לתחושת בדידות כאל מצב דחק פסיכולוגי שעשוי להשפיע על הגוף. אחד ההסברים לכך הוא הפרשה מוגברת של ההורמון קורטיזול האופיינית למצבי דחק ממושכים. הפרעה זו עשויה לגרום להגברה או הפחתה של קצב הלב, להתכווצות כלי דם ולעלייה בלחץ הדם, ולירידה בפעילות מערכת החיסון. למשל, נמצא כי המערכת החיסונית של חולי איידס מושפעת לא רק מן המחלה, אלא מן התמיכה שהם מקבלים או לא מקבלים. בנוסף, נמצא שיכולתו של הגוף להתמודד עם סרטן פחותה יותר אצל החשים בדידות. [25]

השפעה אפשרית משמעותית של הבדידות, היא הדיכאון. לדיכאון מספר רב של השפעות בריאותיות וחברתיות משלו - כמו הגברת הנטייה להתמכרויות - לדוגמה לאלכוהול. ובעיות נפשיות ובריאותיות רבות אחרות.

ידועים מקרים רבים של ניסיונות התאבדות בקרב בני נוער שניתן לייחס אותם לתחושות הבדידות שהם חווים במהלך גיל ההתבגרות. השפעה נוספת של בדידות היא בקרב בני הגיל המבוגר אשר בחברה המודרנית עלולים להתנתק מקשרים חברתיים שונים, וגם דבר זה עלול לגרום להתאבדויות. בני נוער, קשישים ועולים הם חלק מהאוכלוסיות היעד של תכניות מניעת התאבדות.

תוצאות מחקר של U.S. Framingham Heart Study מ-2005 הראו שבגברים החשים בדידות, רמת ה-IL-6 (כימיקל בדם הקשור למחלות לב), גבוהה יותר מאשר אצל גברים שלא מתלוננים על בדידות.

הפחתת בדידות

פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים מנסים דרכי התערבות שונות כדי להקל על בדידות. אלה כוללות: ‏[2]

  • שיפור כישורים חברתיים חלק מהחוקרים טוענים כי בדידות נובעת בעיקר ממחסור בכישורים בין-אישיים הדרושים כדי ליצור ולשמור על קשרים חברתיים. יש תוכניות לשיפור כישורים חברתיים כמו השתתפות בשיחה, שיחות בטלפון, לקבל ולתת מחמאות, להיות נינוחים גם בתקופות של שקט, לתקשר בצורה חיובית גם מבחינה לא -מילולית.
  • שיפור התמיכה החברתית - אנשים רבים הם קורבנות של נסיבות של שינויים בחיים. חלק מהגישות מציעות סיוע מקצועי או ייעוץ לאנשים מבוגרים, לאנשים שעברו שכול, אנשים שעברו למקום חדש, לילדים במשפחות שהתגרשו ועוד.
  • שיפור ההזדמנויות לקשרים חברתיים - בגישה זו מנסים לתת לאנשים יותר הזדמנויות לפגוש אנשים אחרים. בדרך כלל על ידי פעילות קבוצתית מאורגנת. במקביל יש מתכננים עירוניים שמתמקדים בנושא של הון חברתי ובהשפעה של צעדים כמו שיפור של הליכתיות כדי להגדיל את הסיכוי לפגוש שכנים, חברים וכו' במהלך היום יום. דרכים אחרות קשורות לשיפור התפקודים של קהילות.
  • שינוי החשיבה של חוסר יכולת - גישה זו עשויה להיות מפתיעה אבל לפי מחקרים מהשנים האחרונות, בדידות כרונית עלולה לגרום לנו להיות רגישים יותר ואפילו לצפות יותר לגילויים של דחייה ועוינות. במצבים לא ברורים, אנשים בודדים מניחים את הרע ביורת. לדוגמה אם חבר לעבודה נדמה יותר מרוחק לאחרונה, סביר יותר שאדם בודד יניח כי הוא עשה משהו שפוגע באותו חבר לעבודה או שאותו חבר מפנה עליו כתף קרה במכוון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוך הרצאה של תמיר ליאון בגבעתיים בשנת 2016
  2. ^ Heidi Grant Halvorson Ph.D., The Cure for Loneliness, Psychology Today, Oct 01, 2010