שמרנות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמרנות (באנגלית: Conservatism) היא אידאולוגיה פוליטית וזרם פילוסופי שמגנן על אמונות, מסורות ומוסדות מקובלים ומתנגד לשינויים חברתיים (כולל לפעמים שינויים טכנולוגיים, וצורות חשיבה חדשות). עמודי היסוד של השמרנות כוללים אמונות במסורת ובדת, אי-מושלמות של האדם, חברה אורגנית, היררכיה וסמכותנות וזכויות קניין.

שמרנים מנסים לשמר מוסדות חברתיים כמו מלוכה, דת, ממשלה פרלמנטרית, זכויות קניין, וכן מבנה מסורתי של משפחה ומדינות-לאום. הזרמים הקיצוניים יותר של השמרנות נקראים ראקציונרים שרוצים לחזור ל"סדר הישן והטוב" - לדוגמה "להפוך את אמריקה לגדולה שוב" או "להחזיר עטרה ליושנה", זרמים אלה מציירים כל שינוי כדבר שלילי ומתעלמים מבעיות שהיו בעבר - לדוגמה תמותת תינוקות גבוהה בעידן שלפני המדע, בערות או העדר זכויות לנשים, שחורים, דיקטטורה מלוכנית ועוד. השמרנות קיימת בחברות האדם מזה אלפי שנים ובאה לידי ביטוי בשמירה על דתות ומנהגים במשך מאות ולפעמים אלפי שנים ללא שינוי או בשינוי איטי שנתפס כאי-שינוי.

בצורתה המודרנית, כזרם פילוסופי, השמרנות קשורה להגותו של אדמונד ברק שהתנגד למהפכה הצרפתית, אך תמך במהפכה האמריקאית והעדיף שמירה על מוסדות קיימים תוך התפתחות איטית שלהם. השימוש המתועד הראשון של שימוש במונח שמרנות נעשה ב-1818 על ידי פרנסואה-רנה דה שאטובריאן בזמן הרסטורציה הצרפתית שניסה לבטל את השינויים שנעשו בזמן המהפכה הצרפתית.

באופן היסטורי השמרנות מקושרת לאגף הימני בפוליטיקה, ומאז היא מתארת מאז מגוון רחב של דעות. אין סוג יחיד של מדיניות שמרנית, בגלל שהמשמעות של שמרנות תלוי בשאלה מה נחשב המסורת במקום ובזמן מסוים, ולכן שמרנים ממקומות שונים בעולם, שבכל אחר מהם יש מסורת שונה, יכולים שלא להסכים זה עם זה במגוון רחב של נושאים. המסורות שרוצים לשמר שונות בין זמנים שונים, ומקומות ותרבויות שונות - כך ששמרנים ממקומות שונים מהעולם עלולים שלא להסכים זה עם זה לגבי סוגיות רבות, כך שמרנים נוצרים, יהודים ומוסלמים לדוגמה חולקים זה על זה וגם בתוכם קיימים ניגודים בין זרמים שונים.

שמרנות חדשה (נאו-שמרנות או Neoconservatism) הפכה להיות זרם פעיל ומשפיע בשנות השמונים של המאה ה-20 והיא מזוהה עם הימין בארצות הברית. מבחינה פוליטית אין אחידות בין השמרנים, שכן

שמרנות מנוגדת לרוב ל- ליברליזם, חדשנות, קידמה, מהפכנות, מודרניזם, סוציאליזם, סביבתנות וקיימות אם כי קיימים הוגי דעות המנסים לפשר בין תפיסות אלה. שמרנות חדשה לרוב נמצאת במתח מול פרוגרסיבים, ליבלרים ונאו-ליברלים.

לפי Quintin Hogg, יו"ר המפלגה השמרנית הבריטית ב-1959, שמרנות היא לא כך כך פילוסופיה אלא גישה. לפי תאורטיקנים פוליטיים כמו Corey Robin מגדירים שמרנות בעיקר כהגנה כללית על אי שוויון חברתי וכלכלי. מנקודת מבט זו, שמרנות היא פחות ניסיון לשמור על מוסדות מסורתיים ויותר מחשבה כי הכוח היה בידך בעבר, אתה בתהליך של איום עליו וניסיון להחזיר אותו בחזרה.

למרות ההבדלים ביניהם שמרנים רבים גם מסכימים זה עם זה לגבי דברים שהם מתנגדים להם - לדוגמה באופן מסורתי התנגדות לחלקים שונים של המדע -(במיוחד אבולוציה) וכמו כן התנגדות לחלקים בביולוגיה שעלולים לאיים על דמות האדם כפי שהיא מופיעה בראיה מסורתית ובכתבי קודש שונים, או לחלקים במדע שמערערים על תיאורים של בריאות העולם. מאפיין נוסף הוא תפיסה כי האדם נועד לשלוט בטבע וכי תפקיד זה יועד לו על ידי אלוהים, ובאופן כללי תפיסה של היררכיה חברתית שבה מעמדות או קבוצות מסויימות הן עליונות על אחרות. דבר זה נובע מתפיסה היררכית מוסרית הידוע גם כמודל האב הקפדן שבו אלוהים נמצא מעל האדם, הגברים נמצאים מעל הנשים, הורים מעל ילדים ותפקיד הגורמים העליונים הוא לחנך ושמור על המוסר של המעמדות ה"נחותים". חלק מהשמרנים התנגדו ולפעמים עדיין מתנגדים למתן זכויות לנשים ו/או לפמיניזם, בין היתר בגלל שהדבר מערער מוסדות חברתיים שונים כמו גם את מודל האב הקפדן. תכופות גורמים שמרנים מבקרים את תרבות הצריכה או היבטים שלה ומבקרים אותה כתוצר של החיים המודרניים או של ליברליזם או חילוניות לרוב בלי להתייחס לקשר בין תרבות הצריכה לבין קפיטליזם. חלק מהשמרנים ביקורתיים כלפי מיתוס הקדמה וחלק מאמינים בו. לעיתים הבחירה בשמרנות נעשית על רקע שלילת זרמים אחרים - כמו שלילת סוציאליזם, ו/או ליברליזם ומכאן שהאופציה היחידה שנותרה היא כביכול השמרנות.

התפתחות היסטורית

אדמונד ברק

אדמונד ברק היה מדינאי ופילוסוף מדיני ממוצא אירי שכיהן כחבר הפרלמנט הבריטי. ב-1789, ניסח ברק את הספר "הרהורים על המהפכה בצרפת" (Reflections on the Revolution in France) שהוא בין החיבורים הפוליטיים החשובים ביותר של ההגות השמרנית ובו הוא מבקר את המהפכה הצרפתית, תוצאותיה ורעיונותיה.

המהפכה הצרפתית הייתה במובנים רבים הפוכה מדעותיו של ברק שכן העקרונות של שוויון, ביטול הפיאודליזם והפריבילגיות המעמדתיות ובוודאי של דמוקרטיה וריבונות העם, שהם בבסיס המהפכה הצרפתית עומדים בניגוד לדעותיו ועקרונותיו. החיבור התקבל באהדה אצל השמרנים והריאקציונים ובבוז מוחלט ובכעס רב אצל המהפכנים. הרקע לספרו הוא חשש מפני הפיכה דומה באנגליה של אותה תקופה. בעיני ברק, מחיקת הזיקה לעבר הצרפתי ותפיסת השלטון על ידי המון שאינו בקי במלאכת השלטון היה שורש הטרור היעקוביני והאנרכיה ברחבי צרפת. הוא גם חזה מראש את עלייתו של נפוליאון, נוכח האנרכיה והעריצות שאחזו בצרפת בעשור האחרון של המאה השמונה עשרה. לעומת זאת ברק הצדיק את מלחמת העצמאות האמריקנית כנגד מלך בריטניה, ג'ורג' השלישי, וזאת מנימוקים שמרניים-מתונים. ברק טוען שהניסיון של האנגלים לכפות על המתיישבים ביבשת אמריקה את המסורות ובעיקר את המסים הוא ניסיון לא יעיל, ואף יותר מכך – חוטא. ברק טוען שהמלך האנגלי מתעלם מכך שלמתיישבים האמריקניים יש כבר מסורת משלהם והתפתחה שם חברה שעקב תנאיה הייחודיים היא שונה ואיננה חלק מהחברה האנגלית. ה

תפיסה דתית ואתית

ברק היה מקורב לכלכלן אדם סמית שהוציא מספר שנים לפני ספרו של ברק את הספר עושר העמים. כמו ברק, סמית גיבה את רעיונותיו ואת התזות שלו במושגים דתיים, כמו "היד הנעלמה" – שמסדרת לכאורה את הפעילות הכלכלית בשוק. ברק האמין בקיומה של אותה "יד נעלמה" גם בהיסטוריה. עם זאת, כבן תנועת ההשכלה הוא ניסה להימנע משימוש במושגים דתיים. במידה והשתמש במילה "השגחה" הוא מיד הוסיף כי לא מדובר בהשגחה ישירה ואין טעם לנסות לדבר על האל במושגים אנושיים כפי שניסתה הכנסייה לעשות. על פי ברק האנושות מתפתחת על פי חוקי הטבע ולא על פי חוקים וגורמים חיצוניים או אלוהיים. תפיסה זו באה לידי ביטוי מאוחר יותר על ידי הוגים שונים שטענו כי לאבולוציה יש כיוון (לדוגמה ברעיונות אבולוציה חברתית ותרבותית)

תפיסתו של ברק רואה באדם יצור מוגבל מאוד מבחינת יכולתו לתפוס את המציאות, לנהל את ענייני החברה לפי יכולתו. ברק, כמו הכנסייה וכלל השמרנים רואה את האדם כחוטא או נופל מתמיד (Fallen) וזאת בעקבות "החטא הקדמון" שממשיך ללוות אותו. עוד טוען ברק שכל תפקידה של החברה איננו לתת לאדם זכויות טבעיות אלא להגן על האדם מפני עצמו ומפני חטאו. תפקידו של האדם אם כך אינו לממש זכויות טבעיות אלא חובות דתיות. ברק באופן כללי טוען שעוד לפני שמדברים על הזכויות צריך לדבר על החובות.

תפיסה חברתית

התזות והתפיסות של ברק בנוגע לחברה נובעות מתפיסת האדם כמוגבל וחוטא. הוא חושב גם שהאדם מוגבל, אבל החברה האנושית וההיסטוריה אינן מוגבלות. על כן מה שנצבר במסורת, במנהגים, במוסכמות החברתיות, בחוקים הוא אמיתי ונכון הרבה יותר ועל כן יש להסתמך עליהם. באופן זה ברק מגיע למסקנה שהקריטריון האחד והיחיד להערכת תופעות אנושיות ולשיפוט שלהן – מבחינות מוסריות, צודקות ומועילות – אינו התבונה או ההיגיון הפרטי, אלא ההיסטוריה ורק היא תקבע מה נכון, צודק וראוי.

במבט ראשון, ברק לא משאירה אפשרות לשינוי חברתי או פוליטי מכוון: בכל חברה חייבים לשמור על המסורות, המוסדות והמנהגים הקיימים ואין לשנות באופן מכוון את סדרי החברה. למעשה ברק מאמין כי כוחה האמיתי של החברה נובע מכך שהיא ניחנה ביכולת לשנות את עצמה מתוך זיקה לבסיסיה הקיימים והקדומים. את טיעונו זה הוא מבסס בפרק הראשון של ספרו מחשבות על המהפכה בצרפת, ומדגים זאת באמצעות הבחנה בין "המהפכה המהוללת" בבריטניה לבין המהפכה הצרפתית שהתחוללה בתקופתו. לשיטתו בריטניה הצליחה להעביר שינויים מבורכים בתוכה, מבלי למוטט שום חלק ממנה. לדוגמה, שושלת סטיוארט הודחה אך המלוכה לא בוטלה.

התכונה החשובה ביותר בעיני ברק בכל משטר היא המתינות. התנאי העיקרי לשימור המתינות הוא ניגוד אינטרסים מובנה במשטר. ניתן לראות בכך המשך מודרני להגותו של פוליביוס אודות הרפובליקה הרומית, המורכב ממלוכה דה פקטו (קונסולים), אריסטוקראטיה (סנאט) ודמוקרטיה (אספת העם). אותו מודל עתיק משתקף בממלכה המאוחדת בתקופתו של ברק- מלוכה, בית לורדים ובית נבחרים.

שמרנות ושינוי

ברק זוהה כאינטלקטואל שמרני-דתי, אך עם זאת היה שונה מאוד מהזן השמרני המוכר בפוליטיקה האירופאית דאז וייחד אותו ממד פתוח וא-אורתודוקסי. תרמה לכך עובדת היותו איש מדע מעידן האורות. ברק נחשב למנהיג האינטלקטואלי של הכוחות האנטי-מהפכניים באירופה, לפני ובעיקר אחרי המהפכה הצרפתית. הוא ביקר את הליברליזם שהדגיש את חשיבות האדם כפרט, וטען כי לא ניתן לחשוב על האדם כדבר מופשט, אלא כחלק אינטגרלי מעם, ממסורת ומהיסטוריה ארוכת שנים. זכויותיו של האדם במדינה אינן נובעות מ'זכויותיו הטבעיות', אלא מרצונה הנדיב של המדינה, המעניקה לו זכויות אלה כמתת חסד. יתרה מכך, זכויות אלו כרוכות בתרומתו של האדם לחברה ולמדינה- קרי, לאדם שתורם יותר לחברה מגיעות גם זכויות יתר.

ברק פיתח תזה פוליטית ייחודית והתנגד ל"ייצוג שווה והוגן" (Fair and Equal) כפי שדרשו רוסו ומשכילים אחרים בני התקופה וכפי שהמערכת הפרלמנטרית הבריטית הציגה את עצמה מאז המהפכה המהוללת, אלא ייצוג שיינתן לאנשים בעלי היכולת הגבוהה ביותר. הוא למעשה טען שעל חברי הפרלמנט להפסיק להיות כלי ביטוי לרחשי הציבור אותו הם מייצגים (כל חבר פרלמנט בריטי מייצג מחוז או עיר) ולפתח שיפוט פוליטי עצמאי. משום כך הציע לשנות את הרכב הפרלמנט, כך שייצג שכבות וקבוצות חברתיות, ולא אינדיבידואלים על בסיס אזורי.

שמרנות בישראל

שמרנות בישראל מופיעה בעיקר בקרב זרמים חרדיים , דתיים ושומרי מסורת בקרב יהודים, וכן זרמים מוסלמים-דתיים אצל המוסלמים. עד אמצע המאה ה-20 היו דתיים שתמכו ברעיונות סוציאליסטיים אבל כיום רוב היהודים הדתיים מתנגדים לסוציאליזם ותומכים בדעות ליברטריות, קפיטליסטיות או בעד מדינת -סעד. מפלגות המזוהות עם שמרנות בישראל כוללות את המפלגות החרדיות, המפד"ל ומזוהות עם דמויות כמו איילת שקד.

בדומה לשמרנים-ליברלים אחרים בעולם יש מתחים בין רעיונות של השמרנים בישראל. לדוגמה השמרנים הם בעד אי-התערבות של המדינה בשוק, אבל רובם בעד סבסוד של חינוך תורני ושל שירותי דת. שמרנים טוענים כי הם בעד ערכי-משפחה אבל נוטים לתמוך ברפורמות שמעודדות פגיעה של מוצרי שוק שונים בילדים או במשפחתיות - לדוגמה חופש גדול יותר של מפרסמים של מוצרי מזון שונים להגיע לילדים או של חברות טבק. לפעמים מתלווה לכך הרעיון כי המשפחה הגרעינית תספק את התמיכה הטובה ביותר להתפתחות הילד - ומתוך זלזול או חוסר הכרות של שיטות שיווק של החברות. בעוד שמרנים מצהירים על מחוייבות לזכויות-אדם או לזכויות קניין מתוך תפיסה ליברטרית הם גם מחוייבים לרוב לתפיסה לאומנית או אתנית או שבטית - ולכן לא מקפידים על שוויון זכויות ועל מניעת אי שוויון פוליטי בזכויות אלה - במיוחד הדבר נוגע למיעוטים בישראל כמו פלסטינים, ערביי ישראל ואף קבוצות אחרות כמו נכים ועוד. השמרנים בישראל כמו רוב השמרנים בעולם רואים בשוק ובצמיחה כלכלית את הפתרון העיקרי למניעת עוני ולשם צמצום אי שוויון כלכלי, בחלקם מאמינים בחשיבותה של מדינת סעד פרוטקציוניסית - כלומר שימוש בתצקיבי המדינה ומשאביה כדי לתת הטבות ייחודיות למגזרים שונים - בעיקר לתמיכה בציבור דתי או מסרותי, או תמיכות סעד לעניים.

שמרנות וקיימות

חלקים גדולים בתאונה השמרנית המודרנית מזוהים עם הימין הכלכלי, ועם עמדות התומכות בקפיטליזם ולפעמים גם בליברטריות. לעיתים קרובות שמרנים הם חשדנים כלפי סביבתנות ואף קיימות ורואים בהם אבטיח (מושג פוליטי) כלומר "ירוק בחוץ-אדום בפנים" - מעין תאוריית קונספירציה או חוסר מודעות שנועדה לקיים מדיניות סוציאליסטית במסווה של דאגה לטבע. בדרך כלל שמרנים כאלה עוסקים לכל היותר בשמירת טבע ולעיתים גם בהיבטים מסויימים של זיהום מתוך תפיסה כי התוואי הנוכחי של הציבליזציה האנושית הוא התוואי האפשרי הטוב ביותר, ולעיתים קרובות יש גם אמונה של אופטימיזם טכנולוגי אמונה ביד הנעלמה של השוק, או אמונה דתית כי הדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר.


יש זרמים (נדירים יחסית) של שמרנות בעד קיימות הרותמות היבטים בדת או במסורת לטובת טיעונים בעד קיימות או סביבתנות. זרמים אלה לרוב מבקרים את תרבות הצריכה וחלקים בקפיטליזם כחלק מההרס של הטבע ורואים במרכיבים של הדת או המסורת חלק מהפתרון. דוגמה חשובה לכך הן שימוש בכלים של קהילה (לרוב קהילה דתית) או טיעונים אמוניים לשמירה על עולם הטבע או למען צדק בין דורי ותכנון ארוך טווח. קיימים מתנגדים לתרבות הצריכה ובעד קיימות בקרב הוגים נוצרים. יש גם זרמים דמויי שמרנות שמקבלים השראה או כלי חשיבה משבטים ילידים מרחבי העולם - דוגמה לכך היא ארגון שומרי הגן, לעיתים הדבר גם קשור לרומנטציזיה של "חיים פשוטים" או "חיים טבעים" , "שיבה לטבע" וכו'. אם כי דברים אלה יכולים להיות בהתנגשות עם זרמים שמרניים של דתות מונותאיסטיות. בקרב אנשי קיימות רבים יש היבטים שמרניים מטעמים אחרים של שימוש בטכנולוגיות פשוטות או טכנולוגיות בנות קיימא - לדוגמה פרמקלצ'ר וטכנולוגיה נאותה - אם כי הדבר לא נובע בהכרח מקרבה לטיעונים של שמרנות חברתית.

דיון

ברק מבקר את האינטלקטואלים הצרפתים על כך שהם חיים בעולם שלהם, מנותק מהניסיון היומיומי. ברק מציע לשמור על הקיים והמוצלח במקום "עולם ישן עד היסוד נחריבה" של מהפכנים. במונחים של ניתוח אבולוציוני הדבר דומה לכך שרוב הגנום של יצורים חיים משתמר ורק חלק קטן ממנו משתנה עם הזמן ובהתאם לנסיבות. אין טעם שבכל דור ודור נזרוק את כל הידע הקיים ונחשוב על הכל מחדש. עם זאת ניתן לבקר את ברק בביקורת דומה כאשר מסתכלים עליה מנקודת מבט ארוכת טווח יותר - המסורות הקיימות הן רק בנות כמה אלפי שנים (במקרה של הדת) וכמה מאות שנים (במקרה של קפיטליזם) והן מהפכניות במהותן יחסית להסדרים חברתיים קודמים - המונותאיזם היהודי היה מהפכני לעומת הסביבה הדתית בה נוצר, והקפיטליזם היה מהפכני יחסית לחברה הפאודלית שבה צמח. שמרנות של מסורות עשוי להסתכל על מסורות קדומות יותר וארוכות יותר שנשמרו במשך עשרות אלפי שנים - ציידים לקטים ולתהות מדוע מסורות אלה לא צריכות להשתמר גם כן - שכן הטענה כי יש הגיון במסורות אלה נכון גם לגביהן - לדוגמה מסורת של כבוד כלפי יצורים חיים אחרים או מסורות הנוגעות לכיבוד המערכת האקולוגית.

סינתזה בין ברק לבין ליברליזם היא שמרנות ליברלית - המנסה לשמר על חלקים של מוסדות מסויימים תוך שינוי שלהם - על ידי רפורמות במקום על ידי מהפכות. דבר זה נובע בין היתר מכך שאנשים רבים מחזיקים בדעות ליברליות כמו המחשבה שכל בני האדם שווים, אבל חוששים כי התוצאה של מהפכות היא לא בהכרח מבנים חברתיים צודקים יותר אלא הרבה פעמים דיקטטורה, טרור ואידאולוגיה קיצונית כמו במקרים של השנים לאחר המהפכה הצרפתית ולאחר המהפכה הבולשביקית. אחד הקשיים בדבר זה הוא שיש שינויים שעלולים לגרום להרעה בטווח הקצר וליתרון בטווח הארוך - ולכן קשה יותר לקדם אותם בצורה של רפורמות מתונות של שינוי איטי. דוגמה להיבט זה הוא הביטוי "הניתוח הצליח -החולה מת" כלומר אם מבצעים שינוי חברתי יש לקחת בחשבון "תקופת החלמה" שבה המצב עלול להיות גרוע יותר. דוגמה לדבר זה היא עירוניות מתחדשת וסבל של נהגים לאור צעדים לשיפור תחבורה ציבורית על חשבון תכנון מוטה מכוניות.

מבחינת קיימות ברק מבצע כמה שגיאות - כיום יש דוגמאות אבולוציונית של שרידת דפוסים, מינים וטפילים שעלולים להזיק למי שמפיץ אותם. התפיסה של הגן האנוכי מעבירה את הדגש למה שמועבר הלאה (גנים, רעיונות וכו') ולא לנשאים של דברים אלה (יצורים חיים, בני אדם) - בקיצור תולדות האנושות מעיר יובל נוח הררי כי למרות שפרות ותרנגולות הן יצורים נפוצים מאד אין פרוש הדבר שהם יצורים מאושרים במיוחד. מוסדות חברתיים או רעיונות עלולים לשרוד בגלל שיש להם יכולת הפצה ושימור טובה של המוסד או הרעיון ולאו דווקא בגלל שהדבר מועיל למי שמפיץ אותם. כלומר הרעיון של ברק שאם מוסד שורד פרוש הדבר שהוא מועיל נכון אינו מדוייק.

אקולוגים ואנשי סביבה רבים מסכימים ברק לגבי המגבלה של אנשים להבין את העולם ואת ההשלכות של ההתנהגות שלנו - חלק מההגות של מערכות מורכבות וכלכלה התנהגותית נוגע להיבטים אלה- אבל המגבלה הזו לאו דווקא נעלמת ברמה הציבורית והעולמית, במיוחד בסוגיות של תהליכים ארוכי טווח ומוצרים ציבוריים. ברק מניח כי החברה האנושית תמשיך להתקיים, והשאלה היא כיצד, בעוד שהניסיון מראה כי חוסר התאמה של מין לסביבתו מביאה להכחדת המין (ובמקרים מצומצמים יותר - הכחדה של חברה). שמרנות עלולה להוביל לחוסר התאמה כזה. דוגמאות לשמרנות חברתית וטכנולוגית שהובילה להכחדה חברתית כוללות את איי הפסחא (כריתת עצים כדי לייצר עוד ועוד פסלים) ואת התיישבות הנורדים בגרינלנד.

בניגוד לתפיסה של ברק, שמרנות הנובעת מקיימות אקולוגית עמוקה טוענת שיש לשמור על התאמת האדם למגבלות הטבע, ולהתאים את המסורות שלנו למגבלות אלה, במקום לנסות להתאים את המערכת האקולוגית ואת התפיסה המדעית כך שיתאימו למסורות יהודיות- נוצריות ולתפיסות של משכילים אירופאים מהמאה ה-18. הבסיס לשימור הוא התאמה לחוקי המדע הידועים והצלחה לשמור על מערכת עובדת לאורך זמן, והבסיס לשינוי הוא צורך או תחזית מדעית לצורך בשינוי. המדע המודרני לא בנוי רק מהגות (פילוסופיה, הגיון) או ניסיון (ניסויים, תצפיות) אלא משילוב מסודר בין שני הדברים.

ראו גם

קישורים חיצוניים