שמירת טבע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמירת טבע (באנגלית: Wildlife Conservation) הוא ערך חברתי ופעילות פוליטית כלכלית ותרבותית למען שמירה של חיי הבר, כולל בעלי חיים, צמחים, פטריות ויצורים חיים אחרים, כמו גם שימור של מערכות אקולוגיות ובתי הגידול של יצורים אלה. לחיי הבר יש תפקוד חשוב באיזון והמשך קיומה של הסביבה הטבעית והם מספקים יציבות לתהליכים טבעיים שונים.

המטרות של שמירת טבע הן לשמור על הטבע עבור ההנאה של הדורות הבאים (צדק בין-דורי), וכן מתוך הכרת החשיבות של חיי הבר והסביבה הטבעית ללבני האדם וליצורים חיים אחרים גם כן. ראיה לא אנתרופוצנטרית של שמירת טבע רואה בשימור טבע מטרה בפני עצמה - כלומר כזו שיש לה דמיון לזכויות בעלי חיים - גם ללא שהדבר מועיל בצורה כלשהי לבני האדם. במהלך המאה ה-20 הוקמו במדינות רבות סוכנויות ממשלתיות וארגונים-לא-ממשלתים שמטרתם שמירה על הטבע, ושנועדו לסייע ליישום של מדיניות לשמירת טבע. קיימים ארגונים עצמאיים רבים שנועדו לקדם מטרות שונות של שימור טבע - כמו שמירה על ציפורים, שמירה על מגוון ביולוגי, קידום מחקרים בתחום ועוד.

ההישגים בתחום שמירת הטבע כוללים חוקים שונים להגנת מערכות ביולוגית, הקמה ותפעול של שמורות טבע, חוקים ואמנות נגד ציד, דייג ועוד. בחלק מהמקרים הצליחו מאמצים של שמירת טבע למנוע הכחדה של מיני בעלי חיים שונים או התדרדרות של מערכות אקולוגיות שלמות.

למרות מאמצים והישגים אלה, קיים תהליך ארוך טווח עולמי, שהקצב שלו יציב או מתגבר של הכחדה המונית - תהליך המכונה אירוע ההכחדה בהולוקן. הכחדה זו מתרחשת עקב ההשפעות של האדם על הסביבה. הכחדה אנתרופוגנית הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם - מקיפה משפחות רבות של צמחים ובעלי חיים כולל: יונקים, ציפורים, דו-חיים, זוחלים ופרוקי רגליים. אחוז גבוה מההכחדה מתרחשת ביערות הגשם הטרופי. האיגוד הבינלאומי לשימור טבע (International Union for Conservation of Nature and Natural Resources) תיעד את הכחדתם של 784 מינים מאז שנת 1500 לספירה, ועד היום (2012). ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע. עם זאת, רוב המינים הקיימים אינם מוכרים לבני האדם, ולכן רוב ההכחדות הן בלתי מתועדות. לפי תאוריית המינים-בשטח ולפי הערכות שונות, קצב ההכחדה הנוכחי עלול להגיע עד לכ-140,000 מינים בשנה.

מתוך הזרם הרעיוני של שמירת טבע קמו במשך השנים זרמים כוללניים יותר - סביבתנות וקיימות וזכויות בעלי חיים. סביבתנות עוסקת בנושאים רחבים ועמוקים יותר משמירת טבע. אם שמירת טבע מנסה לדוגמה לשמור על קרנפים מפני הכחדה, סביבתנות תעסוק גם בגורמים שגורמים לפגיעה במערכת אקולוגית שמאפשרת לקרנפים לחיות - כמו זיהום ולא רק ציד. הסביבתנות שמה לב שלא רק בעלי חיים טבעיים נפגעים מזיהום אלא גם בני אדם. משום כך הסביבתנות מאחדת בעיקר היבטים של שמירת טבע יחד עם היבטים של בריאות, רפואה מונעת ובריאות הציבור. נושאי סביבה כללו לדוגמה גם זיהום אוויר, חומרי הדברה או זיהום מים שלא היו במרכז תשומת הלב של שמירת טבע. הזרם או הגל הבא של הסביבתנות ושמירת הטבע הוא הקיימות - שטען שלא רק שהפגיעה בטבע מזיקה ליצורים אחרים ובבריאות של בני האדם - הדבר הזה (יחד עם איומים אחרים כמו נשק גרעיני או כילוי של משאבים מתכלים) עלול לגרור הכחדה של המין האנושי כולו. זרמים רעיוניים נוספים צמחו בהמשך כמו זרם של צדק סביבתי וכלכלה בת קיימא. זרם חשוב נוסף שצמח מתוך שמירת הטבע והסביבתנות (אבל נבע לא רק מתוכם) הוא הזרם של זכויות בעלי חיים - הכרה בכך שלבעלי החיים כולם (ואף למינים אחרים של יצורים חיים) יש זכויות וראוי להתחשב בהם כמטרות בפני עצמם ולא לראותם אך ורק כרכוש או כאמצעי להשגת מטרות שונות של האדם.

שמירת טבע בישראל

בישראל עוסקים בשמירת טבע בעיקר הגופים הבאים:

  • רשות שמורות הטבע והגנים שהיא רשות ממשלתית שאוכפת מניעת ציד בלתי חוקי, שמירה על שמורות הטבע בישראל והיבטים נוספים. קיים מתח מובנה בין היותה של הרשות גוף שאמון על שמירת טבע לבין היותה גם אחראית על תפעול הגנים הלאומיים והשמורות שמספקות לה מקור הכנסה.
  • המשרד להגנת הסביבה - מקדם חוקים להגנת הסביבה, מפקח על מפעלים מזהמים ומנטר היבטים שונים הנוגעים לשטחים פתוחים, מערכות אקולוגיות ומיני בעלי חיים.
  • החברה להגנת הטבע שהיא ארגון אזרחי. החברה הוקמה עקב מאבק נגד ייבוש החולה ומאז קיימה מאבקים רבים למניעת בניה והרס של מערכות טבעיות שונות ונגד פגיעה בהן על ידי זיהום.
  • קרן קיימת לישראל לקרן אין מטרת שימור טבע בפני עצמה אבל פעילותה משפיעה בצורה ניכרת על הטבע, לרוב לחיוב. הקרן נוטעת עצים ודואגת לטיפוח בעלי החיים והצמחים ביערות ישראל. תחומי העשייה של הקרן כוללים ייעור וסביבה, מים ושיקום נחלים. הקרן מממנת ומארגנת מחקרי יעור ואקולוגיה [1] ומחזיקה את אגף הייעור של קק"ל- גוף מטה מקצועי ברמה בעל סמכות מקצועית בכל הקשור לניהול יער, חורש ושטחים פתוחים בישראל. כמו כן הקרן עוסקת בשיקום עמק החולה [2] ושיקום נחלים. [3]
  • צלול - ארגון שקם בשנות ה-90 סביב המאבק על כלובי הדגים באילת ומתמקד במניעת פגיעה בים ובנחלי ישראל ובניסיון לשקמם.
  • האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה - ארגון של מדענים ופעילים הפועלים לשם מחקר אקולוגי וכן להגברת המודעות הציבורית לחשיבותם.
  • ארגונים נוספים - אדם טבע ודין, מגמה ירוקה, פעולה ירוקה, גרינפיס ישראל גופים אלה אינם ארגוני שמירת טבע בלבד אלה עוסקים גם בסביבתנות ובקיימות. עם זאת מאבקים רבים של ארגוני הסביבה נוגעים גם להגנת הטבע - לדוגמה המאבק על החופים בישראל, המאבק נגד כביש חוצה ישראל היו מאבקים שהיה להם פן סביבתי אנושי (לדוגמה שמירה על גישה של הציבור לחוף הים) וגם פן של שמירת טבע.

בנוסף לארגונים אלה אליהם פועלים גופים שונים שעוסקים במחקר או בשימור טבע ברמה מקומית או לנושא מסויים כמו הגנה על ציפורים, על שמורות טבע מסויימות, הגנה על החופים ועוד. אתגרי שמירת הטבע בישראל נובעים קודם כל מגידול אוכלוסין בישראל וכן מפרבור בישראל שגורמים להגדלת השטח הבנוי בישראל, קידומם של כבישים, חקלאות בישראל, צורכים יותר מים מן הטבע, לוקחים ממנו יותר שטחים פתוחים, גורמים לקיטוע שטחי מחייה ויוצרים בעיות שונות של זיהום כמו זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע ועוד. ארץ ישראל מיושבת כבר כמה מאות אלפי שנים בבני אדם, וגם עברה תהליך של שינויי אקלים כך שבעלי חיים רבים שהיו בארץ בעבר נכחדו ממנה כולל פילים, נמרים, דובים, תנינים, כלבי ים, עוזניות ועוד. חלק מבעלי חיים אלה נכחדו לפני עשרות אלפי שנים וחלקם נכחדו ב-100 השנים האחרונות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

שמירת טבע בישראל