עצים בעיר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עצים בעיר הם עצים הניטעים בעיר. הנטיעה של עצים בעיר יכולה להיות יוזמה של העירייה, של התושבים עצמם על קרקע פרטית או יוזמה של תושבים מקומיים כגון כחלק מגינה קהילתית. עצים בעיר הם חלק מהיבט רחב יותר של טבע עירוני ואקולוגיה עירונית.

גן ציבורי קריית ספר בתל אביב-יפו, במקום שבו עמד בעבר חניון.

יתרונות של עצים בעיר

לעצים בעיר יש מספר השלכות חיוביות על איכות הסביבה, הבריאות של התושבים, על איכות החיים של התושבים וכן שיפור של הכלכלה העירונית:‏[1]

סיוע של עצים לתחבורה רכה ותחבורה בת קיימא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תחבורה בת קיימא

עצים הופכים רחובות לנעימים יותר עבור תחבורה רכה - הפחתת עומס חום ועומס קרינה מקלה על ניידות של תחבורה רכה - הולכי רגל, אופניים, קורקינטים, אופניים חשמליים ועוד. הגנה זו משמעותית עבור מי שאין להם רכב עם מזגן. עצים נשירים יכולים לסייע לקירור הרחוב או הבית בזמן הקיץ, בעודם שומרים על כניסת אור וחום בתקופת החורף.

בנוסף לכך לעצים יש תפקיד חשוב בהצללה ושמירה על נוחות אקלימית בתחנות אוטובוס. הצל שמספקת תחנת אוטובוס הוא קטן באופן משמעותי לעומת צל של עץ בוגר. השטח הכולל של הצל מספק קרור לאיזור התחנה כולו ובכך מונה חימום של הנוסעים על ידי קרינה ושחרור חום ממשטחים בקרבת התחנה כמו מכוניות, כבישים ועוד. במדינות חמות כמו ישראל להיבטים אלה יש השלכות מהותיות על הנכונות של אנשים להשתמש בתחבורה בת קיימא - הליכה, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. כמובן שיש צורך בהיבטים רבים נוספים מלבד עצים להצלחה של תחבורה בת קיימא כמו עירוב שימושי קרקע, בנייה קומפקטית והימנעות מפרבור, בלוקים עירוניים קצרים ועוד היבטים של עירוניות מתחדשת.

תחבורה רכה ותחבורה בת קיימא יכולות להקטין בעיות עירוניות רבות - הפחתת פקקי תנועה, בעיות חניה, זיהום אוויר, זיהום רעש ועוד. בנוסף הדבר מסייע להפחתת תלות בנפט והתחממות עולמית ולשפר את הכלכלה העירונית. מסיבות אלו מדינות וערים רבות בעולם מנסות לקדם תחבורה בת קיימא. במדינות אירופאית רבות וכן בסין ויפן יש התקדמות משמעותית כך שבערים רבות השימוש במכוניות הולך ויורד. לדבר זה משמעות עצומה על מספר רב של היבטים הן בעיר עצמה והן ברמה הלאומית במגוון היבטים של בריאות, כלכלה, תכנון עירוני ועוד - ראו השפעות חיצוניות של מכוניות.

יתרונות בריאותיים של עצים בעיר

טיהור אוויר בעיר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

עצים מטהרים את האוויר, על ידי ספיחה של זיהום אוויר ופליטה של חמצן. גם עצים מחוץ לעיר מבצעים פעולה דומה אבל עצים בתוך העיר מנקים את האוויר שנושמים תושבי העיר - איכות האוויר שקרובה יותר לתושבי העיר משפיעה בצורה חזקה הרבה יותר על בריאותם. היות ולזיהום אוויר יש השפעות קשות על הבריאות מדובר ביתרון משמעותי.

סיוע של עצים להפחתת נזקי קרינה עודפת, עומס חום ואי חום עירוני

עצים מספקים צל ובכך מפחיתים נזקים של קרינת שמש עודפת. עודף קרינת שמש עלול לגרום בעיות בריאות שונות עבור העור כמו סרטן עור וכן נזקים מצטברים לראייה. צל מעצים מפחית את עומס הקרינה הן למי שנמצא בקרבת העצים ומקבל צל ישיר מהעץ, והן על ידי הפחתת הקרינה החוזרת מעצמים לבנים כמו בניינים, סלעים, חול ועוד.

בנוסף לכך עצים מספקים צל ובכך מפחיתים סכנה של עומסי חום הפחתת הקרינה על ידי הצללה וכן היבטים של נשימת עצים מפחיתה עומס חום ובעיה של אי חום עירוני בזמן הקיץ וכן בימי שרב בסתיו ובאביב. עומסי חום עלולים לגרום בעיות כמו מכת חום (חום יתר לאנשים) והתייבשות - דבר שעלול לפגוע באנשים שמבצעים פעילות גופנית, באנשים חולים, בילדים ובמבוגרים. עומס חום שנגרם לגוף נגרם לא רק בשל עליה בטמפרטורה של האוויר, אלא גם עקב קרינה או מחסור ברוח. עצים גם מורידים את הטמפרטורה הממוצעת סביבם (שירותים של מיקרו אקלים) ובנוסף לכך שהייה לצד עצים - במיוחד עצים רבים - מורידה את עומס החום על הגוף של קרינה ישירה קרינה מוחזרת - כך שעומס החום של שני אנשים שנמצאים בצל באותה טמפרטורה ובאותה לחות יהיה שונה אם אחד מהם נמצא תחת עץ בודד והשני יושב בקרבת עצים רבים יותר.

סיוע של עצים לתחבורה פעילה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תחבורה פעילה

לכל הפעילויות האלה יש השלכות בריאותיות משמעותיות. לפי ארגון הבריאות העולמי מחסור בפעילות גופנית הוא גורם הסיכון הבריאותי הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם למוות מוקדם של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. ‏[2] מחסור בפעילות גופנית ואורח חיים יושבני הוא גורם חשוב לתחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי. היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות וזיהום תעשייתי הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון להתקפי לב, סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה מתח נפשי ודיכאון, מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[1]. תחבורה פעילה שכוללת רכיבה על אופניים או הליכה ברגל, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי ארגון הבריאות העולמי, פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי להשמנה, והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק העישון מזיק ממנו לבריאות.[3] דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.[4]

ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים בפעילות גופנית של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.[3] גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.[3]הליכה רגלית ורכיבה באופניים כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה במחלות לב-ריאה, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את רעש ואת זיהום האוויר ובכך תשפר את איכות החיים בעיר. [3]

השפעת עצים על תחבורה רכה ותחבורה בת קיימא

עצים מקלים על שימוש בתחבורה רכה בעיר, ולכן הם מספקים יתרונות בריאותיים נוספים- לא רק תחבורה פעילה אלא הקטנה של השפעות בריאותיות של מכוניות עקב היבטים נוספים - הפחתת נזקים של זיהום אוויר מתחבורה, הפחתה של בעיית תאונות דרכים, הפחתה של בעיות הנגרמות עקב זיהום רעש כגון מתח נפשי, ובעיות בריאות הנגרמת עקב פקקי תנועה - בעיות של מתח נפשי וכן בעיות של כאבים בצוואר ובכתפיים.

השפעת עצים על הרווחה הנפשית והפחתת מתחים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - מתח נפשי, אמבט יער

עצים משפרים את הרווחה הנפשית ואת הבריאות - מלבד טיהור האוויר, עצים משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי הפחתת מתחים ורגשות שליליים אחרים. בשנת 1984 ערך הפסיכולוג הסביבתי רוג'ר אולריך (Roger Ulrich) ועמיתיו מחקר על חולים שהחלימו מניתוח של כיס המרה בבית חולים בפנסילבניה. תוך שליטה על כל שאר המשתנים, החוקרים השוו את מצבם של חולים שאושפזו בחדרים שחלונותיהם פנו לקיר לבנים, למצבם של חולים ששהו בחדרים בצידו השני של בית החולים, שפנו לשורה של עצים. לפי המחקר שפורסם ב"סיינס", החולים עם הנוף לעצים קיבלו פחות הערכות שליליות, הזדקקו למשמעותית פחות טיפול תרופתי, סבלו מהרבה פחות סיבוכים של אחרי הניתוח, והשתחררו הביתה בממוצע יום מוקדם יותר. מחקר משנת 1993 של אולריך על 160 חולים שהחלימו מניתוח לב בבית החולים של אוניברסיטת אופלסה בשווייץ השווה בין קבוצות חולים לפי סוג התמונות שהיו בחדרם (נחל עם עצים, יער אפל, אומנות מופשטת, לוח לבן וקיר בלי תמונה) חולים עם תמונת הנחל עם העצים היו פחות מתוחים ונדרשו לפחות משככי כאבים לעומת שאר הקבוצות.[5]

מספר מחקרים מאוחרים יותר באנשים בריאים מצביעים על כך שצפייה במשך 3-5 דקות בנוף שרובו מורכב מעצים, פרחים או מים יכולים להוריד מתח נפשי וכעס ויכולים לעודד תחושת רוגע וזאת בהתבסס על מחקרים שמדדו שינויים בלחץ הדם, מתח שרירים, פעילות של הלב ופעילות מוחית. [5]

בשנים האחרונות גדל המחקר סביב נושא של אמבט יער - כיצד טיול נינוח בסביבת יערות חורשות ואולי גם עצים עשויים להקל על המערכת החיסונית ולשפר היבטים של רוגע נפשי.

השפעות של פארקים בעיר

מחקר משנת 2007 בדק את ההשפעה של ביקורים בפארק עירוני וביער עירוני בציריך שבשווייץ על הרגשה מדווחת של מתח נפשי, כאבי ראש והרגשת איזון כללית. רמות המתח ירדו ב-87% וכאבי הראש פחות ב-50%. התחושה החיובית השתפרה ככל שהביקור היה ארוך יותר וכלל גם פעילות גופנית (ריצה, אופניים משחק בכדור) - דבר שהשפע בצורה חזקה הרבה יותר לעומת מי שקיים פעילות נמוכה יותר כמו הליכה או התרגעות.[6]

בשנת 2017 פורסמו התוצאות של מחקר על אמבטיית יער - חלק מתכנית בריאות לאומית יפנית שהחלה בשנות ה-80. רחצת יער כוללת שהייה רגועה ליד עצים למשך זמן קצר במשך היום (ללא ביצוע של פעילות גופנית). החוקרים מצאו כי רחצות יער כאלה סייעו לרווחה הנפשית והגופנית, תרמו לתפקוד מערכת החיסון, הורידו הפרשה של הורמונים מעוררי עודף לחץ והורידו את לחץ הדם.

השפעות כלכליות של עצים בעיר

בשנת 2006 רצתה עיריית פיטסבורג לברר מה הערך הכלכלי של עצים בתחום העירוני. היא פנתה לארגון ללא מטרות רווח בשם Tree Pittsburgh, ארגון זה השתמש בתוכנית הדמייה בשם i-Tree שפותחה בשנת 2006 על ידי שירות היערנות של ארצות הברית יחד עם חברת Davey Tree. התוכנה החופשית מאפשרת לערים ולאנשים פרטיים לתאר את היתרונות של עצים במונחים כלכליים. עיריית פיטסבורג גילתה כי העצים במרחב הציבורי של העיר סיפקו שווי סביבתי ואסתטי בשווי 2.4 מיליון דולר בכל שנה (מחקר משנת 2011 שבדק את התרומה של כל העצים בעיר וכלל סקירת יותר מ-200 חלקות, מצא ערך של 10-13 מיליון דולר בשנה בהתבסס על יתרונות של אסתטיקה, שימושי אנרגיה ואיכות האוויר. התרומות הנלקחות בחשבון הן חסכון באנרגיה של בתים עקב צל, השפעה על האוויר והמים של העיר, ושיפור הערך של בתים בשכונה ). בהינתן שהעירייה השקיעה בשנים אלה 850 אלף דולר בנטיעה וטיפול בעצים, הגיעה הארגון למסקנה לפי ניתוח עלות-תועלת כי העיר מקבלת 3 דולר החזר על כל דולר של השקעה בנושא. דבר זה סייע לשכנע את העיר כי השקעה בעצים משתלמת. בשנת 2013 החליטה העיריה תכנית-אב מפורטת לשמירה ונטיעה של עצים למשך שני העשורים הקרובים. ‏[7]

  • עצים מסייעים לכלכלה המקומית - מחקרים מצאו כי רחובות שיש בהם הם עצים הם נעימים יותר להולכי רגל ולכן צרכנים מוכנים לשלם יותר כסף לחנויות ברחובות שבהם יש עצים. לפי מחקר שבוצע בארצות הברית בשנת 2005, ברחובות בערים קטנות צרכנים מוכנים לשלם 9% יותר ובערים גדולות צרכנים מוכנים לשלם 12% יותר. [8]
  • עצים מסייעים לתיירות עירונית - רחובות ללא עצים הם רחובות מכוערים יותר, ובנוסף אלו רחובות שפחות נעים ללכת בהם ברגל. מסיבה זו כמות מספקת של עצים במרחב העירוני מעודדת תיירות פנים ותיירות חוץ, במיוחד במדינות חמות.

יתרונות נוספים של עצים בעיר

  • עצים מסייעים בניהול המים בזמן גשם - על ידי החדרת המים לקרקע במקום שאלו ימשיכו לזרום על פני המדרכות ולגרום הן לשלוליות במדרכות ובכבישים והן לעומס על מערכת הניקוז העירונית. היבט זה מהווה חלק מקציר מי נגר בעיר. מים שאינם חודרים לקרקע מתאדים בחלקם הגדול או שהם הולכים ישירות למערכות הניקוז ומשם לים, דבר זה מחריף את מצוקת המים.
  • עצים מספקים מקום מחייה לבעלי חיים אחרים - כמו ציפורים, מיני חרקים, זוחלים ויונקים קטנים. בכך הם יכולים לסייע לשמירה על אקולוגיה עירונית על טבע עירוני ולשמירה על מגוון מינים.

בעיות עם עצים בסביבה העירונית

עצים בעיר עלולים לגרום גם בעיות שונות :

  • הפרעה לתוכניות פיתוח - קשה להזיז עצים בוגרים ואלו מהווים אתגר למתכננים שרוצים לשנות את חתך הרחוב, לבנות מבנים חדשים או לשפץ מבנים.
  • שורשים הפוגעים בתשתיות עירוניות השורשים של עצים יכולים לגדול ולפגוע בתשתיות עירוניות שונות כמו צינורות מים וביוב, צינורות טלפוניה, חשמל או גז, וכן לפגיעה במדרכות או בכבישים. בסביבה עירונית תת הקרקע צפופה ברשתות שונות ועצים ושורשים יכולים לסבך את הטיפול והתחזוקה של רשתות אלה.
  • סכנת נפילה של ענפים ועצים העץ עצמו עלול לחלות ולהיחלש או שענפים ממנו עלולים ליפול וכתוצאה מכך לקרוס על מבנים, חוטי חשמל, מכוניות או בני אדם. בעיה זו עלולה להחריף דווקא בגלל גיזום מוגזם של עצים.
  • סכנה בזמן סופה - סופה עזה עלולה גם היא לגרום לכך שעצים וענפים יפלו על רכוש או בני אדם ויפגעו בהם. עצים עלולים להידלק מברק ולגרום שריפה.
  • עצים מחייבים גיזום עונתי כדי למנוע פגיעה בכבלי חשמל, וכדי לאפשר כניסת אור לדירות.
  • עצי פרי עלולים למשוך זבובים שעשויים להיות מטרד. כמו כן גם מיני בעלי חיים אחרים כמו עטלפי פירות או ציפורים עלולים להטריד חלק מתושבי העיר. דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כיסוי הפירות בשקיות נייר או קטיף של הפרי בזמן.
  • בעיות לכלוך פירות מעצי פרי עלולים לנשור ובכך ליצור מפגע אסתטי על מדרכות העיר ו/או על מכוניות או מבנים. פתרון קהילתי לדבר זה יכולים להיות קטיף של פירות במסגרת גינה קהילתית. הבעיה הזו יכולה להחריף עקב מינים פולשים של חרקים שפוגעים בעצים וגורמים לנשירת פירות, לדוגמה צרעה שגורמת לנשירת פירות פיקוס.
  • סכנת זיהום עצי פרי הנטועים בקרקע מזוהמת עלולים לגדל פרות מזוהמים ובכך לפגוע בבעלי חיים או בני אדם הניזונים מהם.

הפרעה של עצים לתוכניות פיתוח עירוניות מהווה סיבה ראשונה במעלה לכריתת עצים על ידי עיריות. בעיה זו היא חריפה יותר בתכנון מוטה רכב פרטי שבו העצים אינם תורמים הרבה לנהגים ולעומת זאת הם מפריעים להיבטים כמו כבישים מהירים בתוך העיר. ולהקמת "מתחמים". לעומת זאת בתכנון של תחבורה בת קיימא ותכנון ידידותי להולכי רגל כמו בנייה מרקמית ובניית גריד צפוף של רחובות העצים יכולים לתרום. תכופות כריתה של עצים הופכת להיות נושא למאבק בין יוזמות בינוי עירוני של העיריה לבין תושבים.

סכנות מצד עצים בזמן סופה וצורך בגיזום עלולים להוביל לבעיה של גיזום יתר של עצים.

עצים בעיר בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - טבע עירוני בישראל

בשנים האחרונות קיימת מודעות גוברת בציבור לנושא חשיבות העצים במרחב העירוני וכן לטבע עירוני והתקיימו מאבקים בנושאים כמו - הוספת עצים למרחב העירוני, נגד גיזום מוגזם של עצים, נגד כריתת עצים בערים ונגד כריתת יערות בקרבת ערים בישראל. העצים נכרתים כדי לפנות מקום לבנייה, לתשתיות כבישים וכו'.

גיזום מוגזם של עצים

גיזום העץ על ידי העיריה או גורמים אחרים נועד למטרות שונות. סיבה אחת היא כדי לעודד צמיחה נכונה של העץ. סיבה נוספת היא במטרה למנוע נפילה של ענפים. גיזום נעשה גם כפעולת מנע של ענפים שעלולים ליפול בזמן סופות וכן כדי למנוע מגע של עצים עם חוטי חשמל.

פעילים להגנה על עצים ואגרונמים טוענים כי קיימת בעיה של גיזום מוגזם של עצים במרחב העירוני. שמואל זילבר, הוא גוזם עצים מקצועי ומי שמשמש מדריך מומחה מטעם משרד החקלאות. זיבלר שעבד בעבר כקבלן גיזום של עיריית תל אביב טוען כי במסגרת פרקטיקת הגיזום של העיירה גוזמים 50% עד 100% מנוף העץ. לטענתנו גיזום בריא הוא לכל היותר 25% מנוף העץ.

האגרונומית דידי שמש וכן זילבר טוענים כי גיזום מוגזם שנעשה כביכול לטובת הבטיחות עלול להוביל לתוצאה הפוכה - הגברת הסיכון של נפילת ענפים ורקבון בעצים. כאשר יש גיזום מוגזם, העץ נכנס למצוקה שכן העלים משמשים לפוטוסינתזה, ובלעדים לעץ אין מספיק אנרגיה. כדי להתמודד עם מצב זה העץ מפנה את כל המאמצים שלו להצמיח במהירות ענפים ארוכים על גבי רקמה פצועה, כדי שענפים אלה יספרו לו אנרגיה. לטענת שמש, ענפים אלה הם דקים יותר ושבירים יותר. לפי זילבר הענפים החדשים שצומחים מאיזורי הגיזום, מתחרים ביניהם על נקודות אחיזה ולכן האחיזה שלהם בבסיסה חלשה ורופפת יותר יחסית לענפים המקוריים. בנוסף לפי זילבר, כאשר העץ מפנה את כל עתודות האנרגיה לצמיחה מהירה הוא נותר חשוף לפגיעת מזיקי עצים שעלולים ליצור רקבון באיזורי הגיזום. הענפים החלשים יחד עם הריקבון בבסיס האחיזה עלולים ליצור נטייה חזקה יותר לניתוק של הענפים בזמן סערה. ‏[9]


מאבקים נגד כריתת עצים בעיר

דוגמאות למאבקים בכריתת עצים במרחב העירוני בישראל :

  • מאבק נגד כריתת עצי שקמה עתיקים בתל אביב בשנות ה-50. המאבק הצליח. עם בנייתם של היכל התרבות ותאטרון הבימה הועתקו העצים אל גן יעקב, בתכנונו של אדריכל הנוף אברהם קרוון. ‏[10]
  • מאבק נגד כריתת עץ השקמה העתיק ברחוב מזא"ה. ‏[10]
  • מאבק נגד כריתת עצים בכיכר דיזנגוף בתל אביב בינואר 2017 - המאבק נכשל [2]
  • עצי וושינגטוניה ואשל שנכרתו באזור גן הכובשים בת"א,
  • המאבק על עצי הפיקוס הוותיקים בשדרות ירושלים ביפו,
  • פרויקט הבינוי שיביא לכריתת עצי הפיקוס הוותיקים בכיכר המדינה בת"א,
  • התוכנית להקמת שכונת מגורים ברכס לבן ליד ירושלים, שכוללת גם פגיעה ביער
  • תכנית "הדסה הקטנה" שמתוכננת בשטח הפארק ליד גן המפלצת בקרית יובל בירושלים,
  • כריתת חורשת אקליפטוסים בקרית אונו לצורך הרחבת הכביש המוביל לבקו"ם,
  • מאבק נגד כריתת עצים ביער אוסישקין בכפר סבא

המחאה על כריתת עצים היא בשל סיבות מגוונות - רצון לשמור על הנוף העירוני, ערך נוסטלגי, אובדן הצל והחמרה של אי חום עירוני, הפרעה לתחבורה פעילה, ועוד.

ההגנה הניתנת לעצים קשורה להגדרתם כ"עצים בוגרים", בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, נקבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות בגובה מעל 1.30 מטרים ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ בעקרון עץ מוגן. כדי לכרות עת כזה נדרש רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער נגד כריתה שלו פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של קרן קיימת לישראל, חלקם אגרונומים וחלקם לא. ‏[11]

פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת". ‏[11]

בשנת 2018 הוחלט במשרד החקלאות להקל על הקריטריונים לכריתת עצים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להפחית נטל של רגולציה. לפי הולצמן-גזית פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה היתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים. ‏[11]

המחוקק קבע שכאשר נותנים רישיון כריתה לעץ בוגר צריך לקבוע ערך חליפי, שפירושו כיום הוא פיצוי כספי. הכסף הזה אמור לשמש לשתילת עצים חדשים. הקביעה של ערך חליפי, היא לפי העץ שהלך. עץ שיש לו ערך גבוה מחייב פיצוי יקר יותר. לפי הולצמן-גזית תפיסה זו בעייתי היות וערך העץ עצמו הוא סכום קטן יחסית, ונדרש סכום גדול יותר כדי לייצר תנאים לצמיחת עץ משמעותי. התפיסה צריכה להיות כמה יעלה לייצר בית גידול שאפשר לטעת בו עצים משמעותיים. בחלק מהמקרים עושים גומה באזור שהוא מלא בטון, זה לא מאפשר צמיחה של עץ משמעותי שכן ללא שורשים משמעותיים העץ לא יכול להתפתח.‏[11]

לפי הולצמן-גזית צריך לשנות את החשיבה. צריך שיהיה 'היטל יער עירוני'. כל יזם שבונה בעיר ומעוניין לכרות עצים וקיבל את אישור פקיד היערות, יידרש לשלם עבור יצירת בתי הגידול שיאפשרו לעצים החדשים להתפתח. לדבריה יש היום בעולם טכניקות שמאפשרות נטיעה של עצים באזורים צפופים. ‏[11]

ראו גם

הולכי רגל

הולכי רגל: הולכי רגל - תחבורה פעילה - הולכי רגל בישראל - תחבורה רכה - אורח חיים יושבני

הולכי רגל

תכנון עירוני ובטיחות: עירוניות מתחדשת - הליכתיות - עירוב שימושי קרקע -בנייה מרקמית- עצים בעיר - מיתון תנועה - אזור מיתון תנועה - מעבר חצייה בטוח - מרחב משותף (תחבורה) - מדרחוב -Woonerf - בטיחות הולכי רגל בישראל

ספרים, כלים לשינוי, מאבקים: Fighting Traffic - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - Walkable City - המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם - מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - Reclaim the Streets - חזון אפס - פרויקט המקומות הציבוריים - יום ההליכה העולמי - אוטובוס מהלך - סיקלוביה - עירוניות טקטית



קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Citizen Advocate Handbook 2013 , Casey Tree, Jun 5, 2013
  2. ^ פעילות גופנית באתר ארגון הבריאות העולמי
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT 2002 ארגון הבריאות העולמי
  4. ^ Overweight and Obesity: Economic Consequences Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)
  5. ^ 5.0 5.1 Deborah Franklin How Hospital Gardens Help Patients Heal scientific american, March 1, 2012
  6. ^ Ralf Hansmann et al, Restoration and stress relief through physical activities in forests and parks, Urban Forestry & Urban Greening ,Volume 6, Issue 4, 15 November 2007, Pages 213–225
  7. ^ NATE SELTENRICH, Tree on the Corner May Be Worth More Than Your House Next City, FEBRUARY 18, 2013
  8. ^ Kathleen L. Wolf, “Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.
  9. ^ גלעד מורג, לגזום בלי להגזים: לספר עצים ולא להרוג אותם, ynet, 26.04.12
  10. ^ 10.0 10.1 הילה שמר, מקרה מבחן במאבקי תושבים: נוה צדק עותרת לבג"ץ נגד עיריית ת"א, xnet, 21.06.2017
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 גיא נרדי, מה עושים העצים? נכרתים כדי לפנות מקום במרחב העירוני, גלובס, 27.08.2018