מיתוס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיתוס (באנגלית: Myth) הוא סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של בני אדם, ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה. שם נוסף למיתוסים הוא הבניה חברתית, מוסדות חברתיים, או מציאות מדומיינת. חשיבותם של המיתוסים היא ביכולת שלהם לאפשר לבני אדם לדמיין דברים ביחד. המונח "מציאות מדומיינת" מציין שמיתוסים (כמו אלוהים, כסף, תאגיד, מדינה וכו') הם דברים שקיימים אך ורק בדמיון של בני האדם ואין להם נוכחות פיזית, ומצד שני הם מאפשרים שיתופי פעולה אמיתיים שמתרחשים במציאות ומשנים אותה.

קיצור תולדות האנושות
מאת יובל נח הררי

ד"ר יובל נח הררי, בספרו קיצור תולדות האנושות מתאר את חשיבות המהפכה הלשונית שאיפשרה למין הומו-סאפיינס לייצר מיתוסים משותפים. מיתוסים אלה איפשרו לבני המין הומו-סאפיינס לדחוק את מיני האדם האחרים (כמו האדם הנאנדרטלי), ולהשתלט על המרחב אפריקה-אסיה-אירופה לפני כ-70,000 שנה. בקבוצות המונות עד 150 איש, השפה האנושית מאפשרת שיתופי פעולה גם ללא מיתוסים על ידי רכילות. מעל לגודל זה, לטענת הררי, מיתוסים משותפים הם דבר הכרחי כדי להשיג שיתופי פעולה. למיני האדם אין אינסטינקטים טבעיים של שיתוף פעולה בקבוצות גדולות מ-50-80 איש, בניגוד לבעלי חיים כמו נמלים או זברות. כדי להשיג שיתופי פעולה כאלה, יש צורך באתוס משותף, או במיתוס.

הררי טוען כי לרוב יש תפיסה מעוותת של מהו מיתוס. כאילו מדובר בדבר שמתאים לשבטים פרימיטיביים בלבד, לדוגמה מיתוסים על שדים ורוחות של שבטים הרוקדים לאור ירח. מיתוס הוא סיפור שאנשים מספרים לעצמם ומאמינים בו. מיתוסים קיימים בכל חברה אנושית כיום, כולל במקומות כמו עולם המשפט והעסקים. הסיבה לכך היא שאין דרך אחרת לגרום לקבוצה גדולה לשתף פעולה.

התפתחות המיתוסים בעקבות המהפכה הלשונית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - המהפכה הלשונית
פסל אדם אריה, שנתגלה במערת שטאדל בגרמניה. הפסל נוצר כנראה לפני 32,000 שנים והוא העדות העתיקה ביותר לקיומה של מציאות מדומיינת או למיתוס. ייתכן והפסל קשור לאמונה דתית.

המהפכה הלשונית שהתרחשה לפני כ-70,000 שנה, אפשרה לבני ההומו-סאפיינס לחשוב ולדבר על מושגים מופשטים שלא היו קיימים כלל במציאות. לכאורה דבר זה יכול להיתפס כחסרון. אבל סביב דברים אלה אפשר לבנות חזון משותף לקבוצה וללכד אותה.

עד כמה שאנחנו יודעים, למינים אחרים אין את היכולת הזאת. שימפנזים יכולים לשקר, לדוגמה להשמיע קול הזעקת אריה, כדי ששימפנזה אחר ישמע, יפיל בננה ויאפשר לשימפנזה הראשון לקחת את הבננה. אבל שימפנזים לא יכולים להגיד "תן לי את הבננה, ומקומך בגן העדן יובטח". הם יכולים לדבר על דברים קיימים כמו אריות, בננות, עננים, אבל לא להמציא מהדמיון יישויות שאינן קיימות. יש הומו-סאפיינס שמאמינים בזכויות אדם לשימפנזים, אבל אין שימפנזים כאלה כי אין להם יכולת לדמיין את המושג זכויות אדם.

רכילות וקבוצות בגודל בינוני

בני אדם מהמין הומו-סאפיינס לא המציאו את העיקרון של שפה. שפה קיימת גם בקרב מינים אחרים כמו דבורים לדוגמה. גם השפה הוורבלית אינה דבר חדש והיא קיימת בקרב פילים וקופים לדוגמה. היכולות הוורבליות של האדם קטנות יותר יחסית ליצורים אחרים כמו לוויתנים, או תוכים. אחד החידושים עם התרחשות המהפכה הלשונית היה עושר גדול יותר של מושגים ומילים. היבט אחד של השפה הזו הוא שהיא אפשרה רכילות, שאפשרה שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר מ-50 איש. דבר זה היה חידוש שאפשר שיתופי פעולה של עד כ-150 איש.

לאדם ממוצע יש יכולת לשמור על הכרות אינטימית עם כ-150 אנשים. יכולת זו משתנה בין אנשים שונים, אבל זה הממוצע. מתחת לכמות זו, ניתן לבנות קבוצות שבנויות סביב ההכרות האינטימית ללא קשר למוסדות שבהם הן נמצאות. דוגמאות שנחקרו הרבה הן מהתחומים של צבא ועסקים. ביחידות צבאיות של מחלקה ואפילו פלוגה יש יחסים חשובים שאינם קשורים ליחסים הרשמיים, לתפקידים, לחוקים הצבאיים ולסולם הדרגות הרשמי. יחידות כאלה יכולות לתפקד גם ללא דרגות. לעיתים סמל ותיק וכריזמטי יכול להיות חשוב יותר מאשר סג"מים או סרנים למרות שאלה הם בעלי דרגה גבוהה ממנו. כאשר עוברים ליחידה צבאית גדולה יותר כמו גדוד או חטיבה הדבר הזה כבר לא עובד ויש צורך בחוקים, תקנות ודרגות. באופן דומה לכך גם לפירמות עסקיות יש נקודת מעבר במספר דומה של 150 אנשים, וכשהן גדלות עליהן לעבור למבנה ארגוני פורמלי יותר אחרת הן לא מצליחות לתפקד. גם בקיבוצים, ייתכן ודבר זה השפיע. בתחילת דרכם היו הקיבוצים יחידות קטנות ששמרו על חיים משותפים ושוויוניים. כאשר התפתחו הקיבוצים גדל מספר החברים והקשה על הכרות אינטימית. בשנת 1928 היה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. פלג אחד ראה בקיבוצים גדולים יותר סימן להצלחה. ואילו הפלג האחר טען שהגודל האידאלי של קיבוץ הוא 50 חברים וכי מעל זה העדר הכרות אינטימית תפגע ביכולת שלו לתפקד.

הרכילות אפשרה לבני ההומו-סאפיינס ליצור קבוצות גדולות יותר יחסית למיני אדם אחרים ובכך לזכות ביתרון צבאי וארגוני מול מיני אדם אחרים שהיו מוגבלים יותר בגודל הקבוצה שלהם. עם זאת הרכילות עצמה לא מאפשרת לארגן שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר.

קבוצות גדולות מ-150 אנשים

קבוצות בגודל מעל 150 אנשים זקוקות למשהו אחר שישמור על לכידות חברתית. הדבר הזה הוא מיתוסים, או מציאות מדומיינת. זה יכול להיות אמונה בקיומם של אלים, בקיומו של לאום, של כסף, של חברות עסקיות, של זכויות אדם וכו'.

כאשר שני נוצרים נפגשים זה עם זה, הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה המשותפת שלהם בכך שישו הוא בנו של האלוהים. כאשר שני גרמנים נפגשים זה עם זה הם יכולים לשתף פעולה גם ללא הכרות משותפת תודות לאמונה בחיזוק הלאום שלהם. כאשר שני עורכי דין נפגשים הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה בדברים כמו זכויות אדם, צדק, חוקים וכו'. כאשר שני עובדים של חברת מיקרוסופט נפגשים הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה במיתוס שנקרא חברת מיקרוסופט כמו גם במיתוסים אחרים כמו כסף, מניות, וכו'.

דוגמה למיתוס - חברת פז'ו

הררי מדגים את מושג המיתוס על ידי סיפורו של תאגיד הרכב פז'ו. התאגיד מכיל אומנם, מפעלים, עובדים, מנכ"ל, בעלי מניות והוא מייצר מכונות אבל כל אחד מאלה אינו מהווה את מקור כוחו של התאגיד. ניתן להרוס את המכוניות אבל התאגיד לא ינזק מכך. עובדים ניתן להחליף, וכך גם הנהלה, בעלי מניות וכו'. לעומת זאת שופט יכול לחתום על מסמך משפטי ובכך יבוא לקיצו תאגיד פז'ו. התאגיד הוא פיקציה, מוסכמה משפטית שאנשים רבים מאמינים בה וזה יסוד כוחה.

חברה בערבון מוגבל - תאגיד עסקי - הוא אחת ההמצאות המשפטיות החשובות, בכך שהוא איפשר לאנשים באירופה לקחת סיכון עסקי. אם בעבר יצרן של כרכרות היה חשוף לתביעות בגלל שייצר כרכרות לא טובות, והיה יכול להפסיד את כל רכושו ואף להגיע לפשיטת רגל, לאחר המצאת התאגיד העסקי לא ניתן לתבוע את המייסד שלו, אלא התביעה היא נגד התאגיד, וקיים מסך בינו לבין הבעלים. מצב זה איפשר לאנשים לקחת סיכונים עסקיים גדולים יותר כאשר לכל היותר התאגיד פושט רגל, אבל הבעלים נשאר עם רכושו.

המצאת התאגיד ששמו פז'ו הייתה תלויה ביכולת של המייסד שלו לספר סיפור. קודם כל לספר את הסיפור הזה לעצמו, ולאחר מכן לספר סיפור דומה במקום "קסום" ושמו משרד עורכי דין. לאחר הטקסים הנכונים, עם הבגדים הנכונים, ועם הנייר המהודר שמכיל את הלחשים המתאימים קם התאגיד. לחשים אלה מובנים לקבוצה ששמה עורכי-דין. בדומה לרופאי אליל או מכשפים גם הם מאמינים במיתוסים של הקבוצה שלהם, ויכולים להתפלפל על דקויות שמובנות רק להם. לא ניתן לספר כל סיפור שרוצים בגלל שיש לוגיקה פנימית ומסורת, כך שאפשר להתווכח אם אל הים יכול להוריד גשם או רק אל הגשם יכול לעשות זאת. בדומה לכך ניתן להתווכח אם תאגידים הם יישויות שיכולות להחזיק בצבאות וליזום מלחמות (בעבר חשבו שכן, היום כבר לא). היום קיים לדוגמה ויכוח משפטי האם תאגידים יכולים להחזיק בפטנטים על הייצור של יצורים-חיים חדשים שנוצרו בהנדסה גנטית.

הררי מעדיף את השימוש במושג "מציאות מדומיינת" משום שהוא מדגיש את שני ההיבטים. מצד אחד מדובר בדבר שלא קיים מחוץ לדמיון המשותף של אלו המאמינים בכך. אין באמת אלים, מדינות, כסף או זכויות אדם, אלו דברים שקיימים בדמיון. מצד שני האמונה המשותפת של הרבה אנשים במיתוס מאפשרת להם לשתף פעולה וליצור מציאות שונה.

בעוד המוסדות החברתיים של כסף או זכויות אדם הם דמיוניים, הם יכולים להיות מועילים מאד ולכן נוח לנו להמשיך להאמין במוסדות אלה. עובדת היותם דמיוניים לא אומרת שהם מיותרים או מזיקים.

מיתוס כדבר בין-סובייקטיבי

בניגוד לאמונה של אדם יחיד, מיתוס קיים בדמיונם של הרבה אנשים. לכן גם אם אדם בודד, או אפילו קבוצה קטנה, מפסיקה להאמין בדמיון זה, עדיין המיתוס ממשיך להתקיים, ולעיתים קרובות הדבר גורר גם המשך קיומו של סדר דמיוני שמבוסס על מיתוס זה. מיתוס הוא דבר בין-סובייקטיבי.

דבר אובייקטיבי הוא דבר שמתקיים ללא קשר לאמונה שלנו בו. לדוגמה קרינה רדיו-אקטיבית הובילה למחלתה של המדענית מארי קירי שחקרה חומרים רדיו-אקטיבים לפני שהבינה מהי. למרות שקירי לא ידעה בזמנו שקרינה כזו קיימת, הקרינה בכל זאת גרמה למותה. חוסר האמונה בקיום דבר כזה לא מנע ממנו להתקיים. דבר סובייקטיבי לעומת זאת קיים רק בדמיון של אדם, לדוגמה יש הרבה ילדים שעד גיל מסויים יש להם חבר דמיוני. כאשר הם מפסיקים להאמין בקיומו הוא כבר לא קיים.

מיתוס הוא דבר בין-סובייקטיבי, דבר שמתקיים על ידי אמונה של אלפי ומיליוני אנשים במשהו ביחד. אם מישהו אחד יפסיק להאמין במיתוס, הוא עדיין יהיה בעל השפעה. תאגיד פז'ו לדוגמה, קיים רק בדמיונם של בני האדם. אבל הוא לא דבר סובייקטיבי שכן הוא לא פרי אמונה של מנכ"ל פז'ו לבדו. גם העובדים, הסוחרים, הקונים, בעלי המניות וכו' מאמינים בקיומו של תאגיד פז'ו. אם מנכ"ל פז'ו יפסיק יום אחד להאמין בקיומו של התאגיד, סביר שדבר זה יוביל לאשפזו בבית משוגעים ולאו דווקא להפסקת קיומו של התאגיד.

סדר מדומיין

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - סדר מדומיין

לאחר אלפי שנים מאז התחלת המהפכה החקלאית החלו להופיע מבנים חברתיים יותר ויותר גדולים. בתחילה היו אלו כפרים גדולים כמו יריחו עם מאות אנשים, לאחר מכן ישובים בטורקיה של אלפי אנשים. במסופוטמיה באיזור שומר קמו ערי מדינה ששלטו על עשרות אלפי אנשים ולאחר מכן הופיעה מצרים ששלטה על מאות אלפי איכרים ובעקבותיה האימפריות בסין וברומא שבהן יש מאות מיליוני בני אדם.

השאלה הנשאלת היא מה איפשר דבר כזה. מזון הוא תנאי הכרחי שכן יש להזין את כל מאות אלפי האנשים האלה, אבל מזון לבדו אינו תנאי מספיק. אם ניקח קבוצת שימפנזים ונשים אותם בעמק שיש בו שפע של מזון הם לא יוכלו לחיות בחברה של אלפי פרטים. כדי לאפשר דבר כזה יש צורך בסדר מדומיין, שמבוסס על מיתוסים.


מיתוסים נפוצים

שוביניזם וקסנופוביה הם מיתוס נפוץ לפיו הקבוצה אליה אנחנו שייכים היא קבוצה טובה ומיוחדת, ואילו יתר הקבוצות הן קבוצות פחות טובות מטעמים שונים. המשותף לחברי הקבוצה יכול להיות מוצא גנטי משותף, דת, לאום, "גזע", שפה, גזע, תרבות וכו'. בדרך כלל הדבר גם מחייב פעולה לטובת הקבוצה הקטנה יותר מול שאר הקבוצות. הרעיון של אוניברסליות הוא רעיון חדש יותר ולפיו קו פעולה מסויים משרת את כל בני האדם באשר הם. בהתנהלות של אימפריות רואים לדוגמה מעבר מאימפריות של ערים ועמים - באימפריות אלה ניסה המלך לכבוש את העמים האחרים כדי להקים אימפריה לטובת הבבלים לדוגמה - אל אימפריות אוניברסליות. אחד ממלכי פרס היה המלך הראשון שטען שהוא רוצה להשתלט על העולם לא רק לטובתם של הפרסים עצמם, אלא גם לטובתם של כלל בני האדם.

רעיונות נפוצים בקרב חברות רבות הן האמונה בעליונות המוסרית של האדם על בעלי חיים אחרים וכן הזכות הטבעית של האדם לשלוט בטבע, כולל חקלאות וכן הרג בעלי חיים במסגרת צייד, דייג וגידול בעלי חיים למאכל. אמונה אחרת נוספת ונפוצה באלפי השנים האחרונות היא הנפרדות של האדם מהטבע בזכות תכונות שונות, בזכות החלטה אלוהית כלשהי, בזכות מוצאו, שכלו, ההכרה שלו, המוסר, השפה, המצאת הכלים ועוד. חלק מאמונות אלה מוטלות בספק על ידי פעילים וארגונים למען זכויות בעלי חיים וכן על ידי אקופמיניזם, פעילי סביבתנות וקיימות וחוקרים בתחום בעלי החיים.

אמונה חזקה נוספת שקיימת בתרבויות רבות הוא הקיום של "אני" אוטונומי ששולט בגוף ובמחשבות. לעיתים מניחים שאותו "אני" הוא נשמה שיש לה קיום בנפרד מהגוף וכי אותו אני ממשיך להתקיים לפני קיום הגוף ו/או לאחריו. השלכה של שני הרעיונות האלה והרחבה שלהם מייצרת את המיתוס של האל, שבדומה ל"אני" שאמור לשלוט בגוף שולט בעולם כולו. עוד אמונות נוגעות לטבעו של האל ושל האדם. רבים מאמינים בקיום של טוב ורע, במאבק מתמיד בין כוחות הטוב לכוחות הרע. חלק מזה הוא המחשבה הדיכוטומית - המגדירה דברים דרך מציאת ניגוד שלהם והתרחקות ממנו.

מיתוסים מערביים ליברלים

קל לנו להבחין בקיום של מיתוסים בחברות עתיקות וזרות לנו. קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים וקשה עוד יותר לערער על נכונותם של מיתוסים קיימים ונפוצים בחברה שבה אנו חיים.

יש קבוצה של ערכים חברתיים שקודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו ג'ון לוק (אנגליה), וולטר (צרפת), דיוויד יום (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה), תומס פיין (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני לסדר החברתי המקובל כיום בדמוקרטיות ליברליות רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.

ערכים מערביים - ליברלים כוללים את רעיון הקידמה, כמו גם כבוד לזכויות אזרח, זכויות קניין, חופש הפרט, הפרדת הדת מהמדינה, דמוקרטיה נציגותית ושלטון החוק. כמו כן קודמו רעיונות נוספים כמו אופטימיזם טכנולוגי והרעיון לפיו צמיחה כלכלית היא סוג מרכזי ובלתי נמנע של קידמה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית