יום לתקשורת דמוקרטית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יום לתקשורת דמוקרטית (Media Democracy Day) הוא מועד עולמי החל מידי שנה ב-18 באוקטובר ונועד לקדם מאבק למען תקשורת דמוקרטית ומבוזרת יותר. היום נחגג לראשונה בשנת 2001 בקנדה, והחל משנת 2002 בערים שונות בעולם.

MediaDemocracyDay logo.png

יום לתקשורת דמוקרטית הוא יום פעילות המתמקדת ב-3 מישורי פעולה:

  • חינוך - הסבר על הדרכים בהם התקשורת עוזרת לעצב את העולם ואת הדמוקרטיה.
  • מחאה - נגד מערכת תקשורתית שמבוססת על מסחור ועל בלעדיות.
  • שינוי - קריאה לרפורמות במדיה שעונות לאינטרסים הציבוריים, מקדמות מגוון, ומבטיחות ייצוג לקהילה ומחוייבות כלפי הציבור.

רקע

חירות

מושג החירות הוא ערך מרכזי בתרבות המערבית במשך זמן רב. הרעיון של של ציבור אזרחים חופשי נולד יחד עם המושג היווני העתיק של דמוקרטיה והמשיך להתפתח מאז ועד היום. בשם רעיון זה נאבקו דורות רבים לשם שחרור מעולם של שליטים כובשים, שחרור משלטונם של דיקטטורים ועליית משטרי נציגים, קבלת זכויות אזרח, ביטול העבדות, זכויות הצבעה לנשים. החירות היא ערך מרכזי הן בקפיטליזם והן בקרב אנרכיסטים - אשר רואים בחירות תנאי הכרחי להשגת שיוויון ומצד שני, תופסים את השיוויון כדבר שהכרחי לחירות אמיתית.

חופש הדעה וחופש הביטוי

במקום מרכזי בנושא החירות נמצא חופש הביטוי הוא היכולת לדבר החופש לדבר ביננו לבין עצמנו - לתקשר. גם זה רעיון עתיק מימי היוונים, שהכירו בזכותם של אזרחים להביע את דעותיהם.

כשהחלה לפעול תקשורת ההמונים הראשונה בעולם - העיתונות הכתובה, התברר ש "חופש הדעה" לא הספיק בשביל להבטיח דיבור חופשי ונולד המושג המתקדם יותר של חופש הביטוי. חירות חדשה זו הובטחה לראשונה בכתב הזכויות הבריטי ולאחר מכן הורחבה לחופש העיתונות בחוקת ארצות הברית. בסעיף 19 בהכרזה האוניברסלית לזכויות האדם של האאומות המאוחדות, מ-1948, נכצב בין השאר: "לכל אחד יש זכות... להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולחפש, לקבל ולתת מידע ודעות בכל מדיה בלא להתחשב בגבולות ".

ריכוזיות תקשורתית

החל משנות ה-90 יש בידי אזרחי המדינות העשירות, וחלק מהאזרחים במדינות העניות, יכולת גישה לכמות עצומה של מידע. הדבר כולל גישה למאות עיתונים וירחונים, מאות ואלפי ערוצי טלוויזיה, שידורי חדשות מסביב לשעון, וכמובן גישה לאינטרנט. רבים סבורים לכן שאין כיום בעיה של חופש ביטוי או חופש דעה.

אלא שהחל משנות ה-80 מספר מצומצם של תאגידים רב לאומיים ענקיים החלו להשתלט על שוק התקשורת - תחילה בארצות הברית ולאחר מכן בעולם כולו. בשנות ה-90 מספרם עמד על כ-9 חברות, בעקבות מיזוגים ורכישות, בשנות ה-2000 מספרם עומד על כ-7 חברות.

היבט אחד של כוחם של תאגידי התקשורת הענקיים נמצא ביכולת שלהם לקיים שילוב האנכי של המוצרים שלהם. הם יכולים להפיק סרט ולהפיץ אותו דרך רשת בתי הקולנוע שבבעלותם המלאה או החלקית, לקדם את המכירות שלו על ידי רשת הטלוויזיה שלהם, לנגן את פס-הקול של הסרט בתחנות הרדיו שלהם, ולמכור את המוצרים הנלווים לסרט בפארקי השעשועים שלהם. יצירה יכולה להיכנס לרשת אנכית זו בכל נקודה ולהשלח לכל כיוון שהוא. סרט הופך לספר, אחר כך לסדרת טלוויזיה, למשחק וידאו, מתקן בפארק.

היבט אחר של הכוח הזה הוא ביכולת של התאגידים להציף את האזרח במידע, ועוד תחת אשליה שמדובר במגוון תקשורתי- הוא יכול לנוע בין ערוצי טלוויזיה שונים, לעבור לקרוא בעיתון, לגלוש באינטרנט לאתר חדשות - ובכל הזמן הזה הוא מקבל מידע שמופק באותה החברה.

לענקי התקשורת יש את היכולת להפיק זרם בלתי פוסק של מידע ושל השקפות חברתיות, לטפח אותן, להזין אותן, ולדאוג שמשיכו ליצור תהודה בדעת הקהל.

השאלה הנשאלת על ידי יוזמי היום לדמוקרטיה ישירה היא מה המשמעות של חופש הדיבור בסוג כזה של חברה.


ראו גם

קישורים חיצוניים

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית