צרכים אנושיים בסיסיים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צרכים אנושיים בסיסיים היא תאוריה וצורת ניתוח לגבי צרכי האדם באשר הוא, שפותחה על ידי הכלכלן מנפרד מקס-ניף והוגים אחרים. התאוריה טוענת כי הסיבה השורשית של אי-תפקודים חברתיים משמעותיים (כמו פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר.

בספר "כלכלת החיים האמיתיים: הבנה של יצירת העושר" (בפרק "התפתחות וצרכים אנושיים") הציגו מקס-ניף ופול אקינס את התאוריה והדגימו אותה. הם טענו שצורכי בני האדם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל האמצעים לסיפוק צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות, ולמעשה זו דרך להבחין בין תרבויות שונות.

בניגוד לאברהם מאסלו, מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים אלה. כמו כן, התאוריה של צרכים אנושים בסיסיים גורסת כי צרכים אלה קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות.

לתאוריה זו השפעות בקרב חוגים כמו הצעד הטבעי והרמן דיילי.

צרכים אנושיים

מקס-ניף טוען שיש מספר מוגבל של צרכים אנושיים יסודיים, המשותפים לכל בני האדם. הוא מונה 9 צרכים כאלה:

  1. קיום או מחיה (Subsistence)
  2. הגנה (Protection)
  3. חיבה (Affection)
  4. הבנה (Understanding)
  5. השתתפות (Participation)
  6. בטלנות (Idleness)
  7. יצירה (Creation)
  8. זהות (Identity)
  9. חופש (Freedom)

בעוד שהצרכים הם אוניברסליים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה. כל צורך שנמנע או שלא מקבל מענה באופן שיטתי מוביל לפתולוגיה, המקבלת ביטוי באופן אישי או קולקטיבי.

ייתכן ויש גם צורך עשירי - התעלות או נשגבות (Transcendence) אם כי לא בטוח שצורך זה הינו אוניברסלי.

לעיתים קרובות נוטים לבלבל בין צורך לבין הסיפוק שלו. לדוגמה מזון ומחסה אינם צורך כי אם מענה לצורך של קיום או מחיה. ניתן לתאר מענים אחרים לצורך, או נסיבות בהן צרכים אלו חלשים בהרבה - באקלים נוח, באי ללא טורפים, הצורך בביגוד או במחסה יורד בצורה משמעותית (ויכול לנבוע מצרכים אחרים כמו רצון בפרטיות מפני אחרים - חופש, והגנה, ובגדים ותכשיטים בגלל צורך בזהות); גם מזון אינו צורך אלא רק מענה לצורך, הזנה באמצעות אינפוזיה מספקת מענה אחר לצורך הזנה עבור בני אדם שמצויים בתרדמת. בתאוריה, ניתן לקבל חלק מהאנרגיה שלנו על ידי סימביוזה עם יצורים המקיימים פוטוסינתזה, או על ידי סינתוז תרכובות כימיות ממקור א-אורגני.


פרוט הצרכים בטבלה
צורך אנושי בסיסי הוויה (תכונות) להחזיק ב(חפצים) עשיה (פעולות) אינטראקציה (סביבה)
קיום או מחיה (Subsistence) בריאות נפשית ופיזית מזון, מחסה, עבודה להזין, להלביש, לעבוד, לנוח הסביבה החיה, מסגרת חברתית
הגנה (Protection) דאגה, חיבה, סתגלנות, אוטונומיה ביטוח סוציאלי, מערכות בריאות, עבודה שיתוף -פעולה, תכנון, לטפל במישהו, לעזור הסביבה החברתית, מקום מגורים
חיבה (Affection) כבוד, תחושת גאווה, נדיבות, חושניות חברויות, משפחה, יחסים עם הטבע לשתף, לטפל במישהו, להתנות אהבים, להביע רגשות פרטיות, מקום אינטימי להתייחדות
הבנה (Understanding) חשיבה ביקורתית, סקרנות, אינטואיציה סיפרות, מורים, מדיניות חינוכית ניתוח, לימוד, הרהור, מדיטציה, מחקר בתי-ספר, משפחות, אוניברסיטאות, קהילות
השתתפות (Participation) פתיחות רעיונית, מסירות,חוש הומור תחומי אחריות, מטלות, עבודה, זכויות שיתוף פעולה, לחלוק (על דעה), לבטא רעיונות ארגונים,מפלגות, כנסיות, שכונות
בטלנות (Idleness) פנאי(leisure) דמיון, שלוותנות, רוגע, ספונטניות משחקים, מסיבות, שלווה לחלום-בהקיץ, להיזכר, להירגע, לעשות כיף נוף, אזורים אינטימיים, מקומות התבודדות
יצירה (Creation) דמיון, תעוזה, כושר המצאה, סקרנות כישורים, מיומנויות, עבודה, טכניקות להמציא, לבנות, לעצב, לתכנן, לעבוד, לחבר, לפרש מרחבי ביטוי, סדנאות, קהלים
זהות (Identity) תחושת שייכות, הערכה עצמית, עקביות שפה, דתות, עבודה, מנהגים, ערכים, נורמות להכיר את עצמך, לצמוח, להתחייב מקום שייכות, סביבה יומיומית
חופש (Freedom) אוטונומיה, להט, הערכה עצמית, פתיחות מחשבתית זכויות שוות לחלוק (על דעה), לבחור, לנהל סיכונים, לפתח מודעות כל מקום

מספקים פוגעניים וסינרגטיים

גם אמצעי סיפוק, או מספקים, הינם בעלי מאפיינים שונים: הם יכולים להיות פוגעניים או הרסניים, פסאדו-מספקים (נותנים סיפוק רק לכאורה), מספקים מונעים או מדכאים, אמצעי סיפוק לצורך יחיד או מספקים סינרגטיים.

מקס-ניף מראה שספקים מסויימים, שמקודמים כדי לספק צורך מסויים, מעכבים או הורסים את האפשרות לספק צרכים אחרים: לדוגמה מרוץ החימוש בעודו מספק לכאורה את הצורך בהגנה, הורס את הקיום, ההשתתפות, החיבה והחירות. דמוקרטיה פורמלית, שמתיימרת לספק את הצורך בהשתתפות גורמת לעיתים קרובות להחלשה לניכור ולהרחקה; טלוויזיה מסחרית, שנותנת מענה לצורך בבידור והתרגעות, פוגעת בהבנה, ביצירתיות ובזהות.

מספקים סינרגטיים לעומת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים. לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש.

כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותם הצרכים. מקס-ניף טוען שזהו למעשה אחד המאפיינים המאפשרים להגדיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים.

"מה שקבוצה אחת רואה כסיפוק לצורך של חיבה, לדוגמה, עלול להראות בלתי מספק או בלתי נאות לקבוצה אחרת, אבל שתי הקבוצות מתחילות עם צורך פנימי לחיבה. למעשה ניתן לטעון שאחד ההיבטים שמאפיינים תרבות היא הבחירה שלה בצורות סיפוק: מה שמאחד את כל התרבויות הם הצרכים האנושיים הבסיסיים המשותפים להן.

משמעות המודל

מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדיגמה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו: "מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעכבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס-ניף ואחרים, 1987:40)

טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום פשטות מרצון אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים):

"אפשר להציע לאנשים יותר ממה שהם תמיד רצו (קהילות וסביבה בטוחות, נקיות ומושכות) ופחות ממה שהם מעולם לא רצו (אלימות, פחד, ניצול, זיהום, אי צדק וכו'). זה לא דורש עוד משאבים אלא רק תכנון המבוסס על מענה לצרכים האנושיים הבסיסיים."

המודל של מקס-ניף מקובל בקרב אנשי הצעד הטבעי בשוודיה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית

צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה