מדדים חלופיים לתמ"ג

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדדים חלופיים לתמ"ג (נקרא גם מדדים משלימים לתמ"ג) הם שורה של מדדים שפותחו במטרה למדוד את ההתפתחות הכלכלית-חברתית באופן מקיף ו"נכון" יותר מזה של התוצר המקומי הגולמי. המדדים האלה מערערים על התפיסה לפי צמיחה כלכלית (גידול בהיקף התמ"ג) פרושה רווחה כלכלית וחברתית גדולה ומציעים מדדים אחרים להתכוונות כזו.

חלק מהמדדים קשורים לדיון סביב קיימות וצמיחה בת קיימא - כלומר לשאלות שעולות סביב הרעיון של צמיחה אינסופית בפלנטה סופית. חלק אחר מהמדדים נוצרו כדי לבחון בצורה טובה יותר מדדים אחרים של רווחה כמו בריאות, תוחלת חיים ובעיקר אושר. חלק מהמדדים באים לשלב בין הנושאים השונים.

מגבלות ובעיות של התוצר המקומי הגולמי

מוצר או שירות יכולים להתקבל באחת מ-4 דרכים:

תוצר מקומי גולמי מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ומתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. הגידול בתמ"ג, צמיחה כלכלית, יכול להתקיים בגלל שאנשים רוצים יותר מוצרים ושירותים, אבל הוא יכול להתקיים גם בגלל סיבות אחרות. ככל שמצב הטבע גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע או בריאות יש לחץ על אנשים לקנות, או אילוצים כמו התיישנות מכוונת ויש פחות עשייה עצמית או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך יש יותר עסקאות והתמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר. בהתאם לכך הרס של מערכות מתפקדות שמספקות טיהור אוויר, תזונה, רוגע או בריאות והחלפתן על ידי מוצרים ושירותים מהשוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד תופעות כמו פשיעה, השמנת יתר או עם זיהום שיכולות להתגבר עקב השפעות שונות של המערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.

הרעיון לפיו הבריאות חברתית ואישית תלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן אירווינג פישר שטען שבהינתן כמות מספקת של הון אישי, סמן לרווחה צריך להיות דווקא צריכה מינימלית. גם דיוויד קורטן טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע לאשפה כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.

כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים כשלי שוק, כך שהמחיר אינו מייצג יעילות פארטו בהקצאה.

מלבד בעיות של הקצאה יעילה, קיימות בעיות של חלוקה, ובמיוחד בעיה של הוגנות או שוויון בין דורות שונים. דבר שהוא אחד הבסיסים לשיקולים של קיימות. גם אם היה מתקיימת הקצה יעילה, הדבר לא מבטיח חלוקה הוגנת בין אלו החיים היום לבין הדורות הבאים. הרעיון של צמיחה כלכלית אינו מתייחס לכילוי של משאבים מתכלים ולהרס מערכות אקולוגיות כדבר שפוגע בדורות העתיד. במקום להתייחס לדברים אלה כהלוואה הם נחשבים כמענק.

ניתן לחלק את הביקורת על התמ"ג ל-3 סוגי עיוותים שמצויים בו. עיוותים אלה נובעים ישירות מהנחות יסודיות בתאוריה הכלכלית בתחום המיקרו-כלכלה והמאקרו-כלכלה.

התמ"ג אינו מבחין בהבדלי הכנסה

כאשר הכנסת אדם עני עולה ב-100 ש"ח, רוב האנשים מבינים שהדבר משפר את רווחתו יותר מאשר עלייה של 120 ש"ח בהכנסתו של אדם עשיר, אבל התמ"ג (בעקבות הנחות במיקרו כלכלה) אינו עושה הבחנה כזו. התמ"ג אינו מבחין בין מצב שבו הכנסתו של מיליונר עולה במיליון ש"ח לבין מצב בו 1000 משפחות עניות מרוויחות עוד 100 ש"ח.

מחקרים מתחום כלכלה התנהגותית ושביעות רצון מחיים מראים שאנשים עניים אכן חווים גידול חזק יותר ברווחה לעומת אנשים עשירים עקב שיפור בהכנסה. דבר זה מתחזק אם מדובר במעבר בין אבטלה לתעסוקה. הדבר מתקיים הן כאשר משווים בין עניים ועשירים באותה מדינה או בין מדינות שונות. בעשורים האחרונים הפערים בין המדינות מצטמצמים אבל הפערים בתוך המדינות גדלים.

מחקרים מכלכלה התנהגותית מראים שאנשים מתרגלים לעליה בהכנסה המוחלטת שלהם, תופעה המכונה התרגלות הדונית, אבל הם רגישים למדידת המצב החברתי היחסי שלהם. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שלצורכי שרידה במערכת אבולוציונית יצורים חיים מתחרים על מיקום יחסי, במיוחד בהקשר של רבייה, ואילו התועלת המוחלטת היא חסרת חשיבות. ייתכנו גם מצבים שבהם גם עליה בהכנסת השכבות העליונות יכולה לפגוע בשכבות הנמוכות יותר גם אם מצבן לא השתנה לכאורה. כך לדוגמה עליה בהכנסת השכבות העליונות דוחפת את מחירי הדיור מעלה בגלל הגדלת הביקוש. זה טוב למי שמשכיר דירות (בדרך כלל העשירים) ופוגע במי ששוכר דירות.

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהמשך גידול התמ"ג בתוך המדינות העשירות אינו משפר את הרווחה האישית המדווחת של אנשים, ולא מעלה את תוחלת החיים. לעומת זאת מצטברות ראיות מתחום האפידמיולוגיה ותחומים אחרים שהגידול בפערים מייצר בעיות בריאותיות וחברתיות רבות – הן בקרב העניים אבל גם בקרב האוכלוסייה כולה.

הרופא ריצ'ארד ווילקנסון, בספר The Spirit Level, מראה כי עליה בפערים גורמת להבדלים משמעותיים בתחומים רבים של קשרים חברתיים כמו מריבות בין ילדים, רציחות, אמון, הון אנושי, ציוני קרוא וכתוב או אחוז הילדים שנושרים מבית הספר ובתחום הבריאות בהקשרים של שימוש בסמים, תמותת תינוקות, תוחלת חיים השמנה ומחלות נפש.

התמ"ג אינו מתחשב בהרס מערכות

כאשר ניסחו הכלכלנים את התשובה לשאלה מה גורם לרווחה חברתית, הם הניחו כי רק שירותים ומוצרים הנמכרים בשוק תורמים לרווחה. במשך המאה ה-20 נתברר כי גם מערכות אקולוגיות, ומוסדות חברתיים כמו קהילות, משפחות יכולים לתרום באופן משמעותי לרווחה החברתית ולעצם הקיום. מחקרים בתחומי הפסיכולוגיה החיובית מוצאים כי כמות ואיכות הקשרים החברתיים, פעילות גופנית או סיוע לאחרים מספקות רווחה נפשית בכל גיל ובכל סטטוס חברתי (ראו חמש דרכים לרווחה). מערכות קהילה ומשפחה מתפקדות מספקות חלק ניכר מהתפקודים האלה והן גורם ראשון במעלה בהבדלים במחקרי אושר מדווח.

הסביבה הטבעית תורמת לאושר במידה מסויימת על ידי הספקת נוף יפה ואוויר צח, אבל זוהי התרומה הקטנה שלה. קיום של מערכות אקולוגיות מתפקדות מספק את הבסיס עליו נשענת הכלכלה והחברה האנושית כולה. מלבד "שירותי חינם" של הטבע כמו טיהור רעלים, הסעת ענני גשם, האבקה, וייצוב קרקעות ועוד. הבריאות האקולוגית של המערכות הטבעיות פרושה המשך הקיום של המין האנושי. מקרים כמו ייבוש ימת אראל, איי הפסחא, או כפרים שלמים שנעלמו בגלל מדבור או סחף קרקע ממחישים נקודות אלה. (לפירוט ראו התמוטטות ג'ארד דיימונד).

לכל הדברים האלה אפשר להצמיד תג מחיר כלכלי. אנשים מוכנים לשלם כדי להפסיק להרגיש בודדים, כדי למצוא בן או בת זוג. הם מוכנים לשלם כל מחיר כדי לזכות במים נקיים כאשר אלו נמצאים במחסור או כדי לזכות בקצת מזון כאשר הספקת המזון נהרסת. המסקנה הראשונה מכך היא שכלכלה היא דבר רחב וגדול יותר מאשר הכלכלה שמתנהלת בתוך השוק. אלא שכלכלת שוק היא בדרך כלל מסגרת לא נכונה כדי לתת תמחור לדברים האלה, בעיקר במונחים של מדיניות ציבורית, השוואה למוצרים אחרים או תכנון ארוך טווח. המושגים של גמישות מחיר והשפעות חיצוניות מספקים הסבר ראשוני לבעיות בתמחור הכלכלי של היבטים אלה, אבל יש גם היבטים של התנהגות אי לינארית, אי יכולת להחזיר את הגלגל אחורנית והשפעות מערכתיות צולבות.

לא רק שהכלכלה אינה "סופרת" את השירותים של המערכות האלה, היא לא פעם מעודדת קווי מדיניות שהורסים מערכות אלה, ולאחר מכן מודדת תחליפי שוק מוצלחים יותר או פחות כעליה ברווחה. מים נקיים ובריאים זולים פי 1,000 יחסית למים מינרלים והם מספקים תפקודים רבים נוספים כמו נוף, מערכות אקולוגיות וכו'. לעומת זאת מים מינרלים מחייבים גם ייצור של פסולת, הוצאות אנרגיה, זיהום אוויר ולפעמים הם כרוכים בזיהום חיידקי וכימי של המים עצמם.

היחס לעתיד

הכשל השלישי של התמ"ג הוא התייחסות הנורמטיבית המזלזלת שלו אל העתיד. התמ"ג מתייחס לדלדול מאגרים כמו נפט או יערות כאל הכנסה, בלי להתייחס לכך שמשאבים אלה כבר אינם עומדים לרשותנו בעתיד (במקרה של נפט ומשאבים מתכלים נוספים) או שהם דורשים שיקום שיש לו השלכות כלכליות.

כלכלנים משתמשים בניתוח נורמטיבי שטוען שיש להוון את העתיד – מה שחשוב יותר הוא הווה. זו נקודת מבט מסויימת וצרה של פרטים שמעדיפים לצרוך היום ולא לחכות למחר. מצד שני רוב האנשים עובדים רוב חייהם בהבטחת עתידם הכלכלי של ילדיהם, כך שהם משקיעים בעתיד לא פחות מהיותם מוטרדים על ידי ההווה. לפי השקפה זו התירוץ הטכני של היוון אינו אלא אמירה נורמטיבית שמעדיפה את האינטרס קצר הטווח של חלק מהפירמות על פני עתידו של המין האנושי כולו. אין שום סיבה אובייקטיבית להמשיך לדבוק בטיעון זה. באותה מידה אפשר לקבוע כי היות והעתיד חשוב, והיות ודורות העתיד אינם נמצאים כאן כדי לשלם לנו עבור אבטחת עתידם יש כאן כשל שוק וסיבה טובה לקיים שער היוון חברתי אפסי.

איום קיומי

שלושת העיוותים האלה בתמ"ג יוצרים הבדל בינו לבין מדידת הרווחה החברתית. אבל בעוד שהעיוות הזה היה קיים גם בשנת 1930, וגם ב-1776, החשיבות של הפער הזה הולכת ומתרחבת, כמו ברז דולף שעם הזמן יוצר הפרעה גדלה והולכת.

בתחילת המאה ה-20, אוכלוסיית העולם מנתה רק 1.5 מיליארד בני אדם ומספרם גדל בינתיים פי 4 ויותר. האנשים האלה צורכים כמות גבוהה בהרבה של משאבים מתכלים ומתחדשים, איכות חומרי הגלם שנותרו לנו נמצאת בירידה והפקתם קשה יותר מבעבר, והמערכות הטבעיות שמספקות לנו שירותים חינמיים כמו טיהור אוויר ומים או הגנה מפני הצפות או בריחת הקרקע החקלאית לים, הולכות ומתדרדרות.

כך נוצר מצב שהתמ"ג לא רק שאינו מודד נכון את הרווחה החברתית, אלא מוביל לכך שעצם קיומה של החברה האנושית נמצא בסכנה עקב מדיניות החותרת להגדלה בלתי פוסקת שלו.

מדדים של תמ"ג משוקלל

בתחילת שנות ה-70, פיתחו ויליאם נורדהוס (william Nordhaus) ג'יימס טובין מדד אלטרנטיבי לצמיחה כלכלית. בשם MEW- Measured Economic Welfare המדד הראה קורלציה גבוהה עם התל"ג.

בסוף שנות ה-80 הרמן דיילי וקוב פיתחו את ה מדד רווחה כלכלית מקיימת - ISEW- Index of Sustainble Economic Welfare ולצורך כך הם נעזרו ב-MEW אבל מסקנותיהם היו שונות. הם הראו חוסר התאמה בין ISEW לבין התמ"ג.

מאוחר יותר פיתחו קוב וחוקרים אחרים את המד קידמה אמין (GPI).

מדדים של הערכה סביבתית

בשנות ה-80 פיתח הכלכלן רוברט רפטו (Robert Repetto) יחד עם World Resources Institute את ההבנה כי יש צורך בחשבונאות סביבתית. (מערכת לחשבונאות כלכלה וסביבה) SEEA שפותחה בשנת 1993 הייתה מענה לכך. SEEA הוערכה מחדש בשנת 2003 ומכילה 3 קטגוריות של חשבונאות:

  1. חשבונאות של זרמים פיזיים ומעורבים.
  2. חשבונאות של הגנה וניהול על הסביבה.
  3. חשבונאות נכסים במונחים פיזיים וכספיים.

בתחילת הדרך החזון של חשבונאות סביבתית היה של "תמ"ג ירוק" אבל הבעיות המתודולוגיות היו קשות, בעיקר בהקשר של מתן ערכים כספיים לשירותי המערכת האקולוגית. וכיום הכיוון שונה במקצת ומנסה לתת נתונים משלימים שיסייעו להערכת מדדים אחרים.

מדדים לא כספיים

מיק קומון (Mick Common) מציע למדוד את הביצועים הכלכליים של מדינות שלא באמצעות הערכה מוניטרית של צבירה חברתית כלשהי, כלומר ללא מחירים. [1]

קומון מצביע על הבעיות של שימוש במחירים כדי לבצע סכימה של הערך הכלכלי בגלל מחירים חסרים, מחירים בשווקים בעלי כשלי שוק, וצדק בין דורי.

לטענתו, הכלכלה היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך המערכת הסביבתית, הרי ניתן לסכם את המערכת הכלכלית כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה וטיהור של הפסולת.

קומון מציע מדד ליעילות כלכלית סביבתית - והוא היחס בין זרם התפוקה של הסיפוק, לבין זרם התשומה הסביבתי: E=S/I. כאשר E היא היעילות, S היא הסיפוק המופק, ו-I הוא סך התשומות מהטבע (חומרים, אנרגיה, ושירותים).

קומון מעיר שזה לא מדד יחיד, אבל מדד חשוב. כיום הסביבה הטבעית היא משאב במחסור, כך שיש עניין בשאלה באיזו יעילות מנצלים משאב זה. כדי למדוד את הפריון לעובד או את יעילות העבודה במדינה מסויימת, ניתן להשתמש במדד של תמ"ג לנפש כדי לקבל הערכה גסה (שיש לה בעיות שונות כמו אי התחשבות בפנאי). קומון טוען שיש צורך בכלי נוסף של יעילות סביבתית, דבר שיעזור להבין את הפעילות הכלכלית ויסייע בניסיון להגיע לפיתוח מקיים.

קיימת בעיה למדוד, הן את הסיפוק והן את התשומות הטבעיות. קומון מציע להשתמש בסקרי הערכה עצמית של שביעות רצון לשם השגת מטרה זו. הוא מציע 3 שיטות שונות להערכת התשומה הסביבתית, ומעיר כי מדד היעילות E המתקבל למדינות שונות הוא דומה ב-3 השיטות.

אימוץ מדדים חלופיים על ידי מוסדות בעולם

בשנים האחרונה החל עניין ציבורי מחודש בנושא. ארגון ה-OECD, הנציבות האירופאית והפרלמנט האירופי, יחד עם SERI ו-WWF לדוגמה, אירגנו כנס בנובמבר 2007, בשם 'מעבר לתמ"ג, מדידה של הקידמה, עושר אמיתי, ורווחה של אומות'.

ארגון ה-OECD

ארגון ה-OECD, גם מתכנן להוציא מדד משלו למדידה אמיתית יותר של הרווחה החברתית והכלכלית. ניתן לראות רשימה של מדדים שונים הנשקלים לצורך העניין. כרגע ניראה שהכף נוטה לכיוון המדד הקנדי לרווחה.

ביוני 2007 נערך כנס עולמי באיסטנבול תחת הכותרת 'מדידה וטיפוח של קידמה חברתית'. בסוף הכנס נחתמה 'הצהרת איסטנבול' על ידי נציגי ה-OECD, 'הוועדה האיסלאמית', האו"ם, והבנק העולמי. ההצהרה מכירה בכך שהתמ"ג אינו מספיק לתיאור מורכבות החברה ויש למצוא חלופה, חלופה שתייצג את ההתפתחות הכלכלית, הסביבתית והחברתית. עוד על הכנס כאן.

22-11-08 ועדת האיחוד האירופי לכלכלה וחברה מאמצת את מסקנות ארגון "מעבר לתמ"ג".

הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית

בפברואר 2008 מינה נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי, את "הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית" (Commission on the Measurement of Economic Performance and Social Progress), בראש הוועדה עמדו שני כלכלנים חתני פרס "נובל" בכלכלה, ג'וזף שטיגליץ ואמרטיה סן, בנוסף כללה הוועדה עוד פרופסורים לכלכלה מאירופה וארצות הברית כולל זוכה פרס ה"נובל" לכלכלה קנת' ארו, והוא הגוף הבולט ביותר מבחינה אקדמית שעסק בנושא זה. הוועדה מנסה לאמוד את התפקוד הכלכלי וכן את הרווחה החברתית. ההמלצות הן מעבר משיטת מדידה הממוקדת בייצור למדידה המרוכזת בתחושת רווחה וכן בקיימות של אותה רווחה.

דו"ח הוועדה התפרסם בשנת 2009, והוא מצביע על הכשלים השונים של התמ"ג כמדד חברתי וכלכלי. הזנחת הכלכלה הלא-כספית, הזנחת דורות העתיד והתפקוד של מערכות אקולוגיות וכן היות התמ"ג מדד של זרמים ולא של מאגרים. דו"ח הוועדה (292 עמודים)

מדדים משלימים לתמ"ג בישראל

חברים בהעמותה לכלכלה בת קיימא קיימו הרצאות, וחילקה חומרי הסברה במשך שנים אודות הבעיות של התוצר המקומי הגולמי החל משנות ה-2000. בשנת 2008 הוקם צוות לקידום פרוייקט חישוב מדד אלטרנטיבי לתמ"ג בישראל על ידי חישוב מד קידמה אמין לישראל. במקביל קידמה העמותה גם פרוייקט אחר - פרוייקט ערך למדידת הרווחה של קהילות בידי הקהילות עצמן (דרך חלופית שבה מודדים את הרווחה מלמטה למעלה). בינואר 2013 הוצגו ממצאים של מדדים אלה בכנס העמותה בתל אביב.

במקביל לכך החלה בשנת 2012 עבודה של המשרד להגנת הסביבה ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגיבוש מדדים משלימים למדדים כמו תוצר מקומי גולמי. הדבר זכה להתייחסות חיובית מצד בנק ישראל במהלך שנת 2013. בסוף שנת 2013 הכריזה הממשלה על מהלך של גיבוש מספר רב של מדדים על ידי מספר צוותים ממשרדי ממשלה שונים. המדדים יכללו מדדי בדיקה של הון חברתי, הון טבעי ומדדים נוספים בהקשר של מדידת קיימות, חוסן ורווחה חברתית.

רשימת מדדים לאינדיקציה כלכלית

עוד מדדים אפשר למצוא כאן

ראו גם

קישורים חיצוניים

הרצאות של העמותה לכלכלה בת קיימא בנושא, ינואר 2013

הערות שוליים

  1. ^ Mick Common, Measuring national economic performance without using prices, כלכלה אקולוגית (כתב עת)64-1, 2007. p 92-102
צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה