אושר לאומי גולמי
אושר לאומי גולמי (באנגלית: Gross national happiness ובקיצור: GNH) או מדד האושר הגולמי (ר"ת: אל"ג) הוא מדד שמנסה למדוד את כמות איכות החיים ואת מידת הרווחה החברתית והאושר האישי של אנשים בצורה הוליסטית ופסיכולוגית יותר יחסית למדדים לאומיים אחרים כמו תוצר מקומי גולמי. זהו אחד ההמדדים החלופיים הראשונים לתמ"ג.
היסטוריה
המונח "אושר לאומי גולמי" נטבע בשנת 1972 על ידי מלך בהוטן דאז, ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck), שהחל באותה תקופה לפתוח את המדינה לגל של מודרניזציה, זמן קצר לאחר מות אביו המלך ג'יגמה דורג'י וואנגצ'וק. הוא השתמש במונח זה כדי לסמל את מחויבותו לבניית כלכלה שתשרת את התרבות הייחודית לבהוטן המבוססת על ערכים בודהיסטים - סוג של כלכלה בודהיסטית.
משך עשרות שנים, אושר לאומי גולמי היתה יותר גישה כללית וקונספציה מאשר משהו עם השלכות מעשיות. בשנת 1999 הוקם "המכון לחקר בהוטן ואל"ג" בנסיון ליישם מדיניות והמדינה יזמה כינוסים ומחקרים.[1] מה שבתחילה הוצג כהערה לא מחייבת, הפך בהמשך למדד אמיתי. "המרכז לחקר בהוטן", תחת הנהגתו של קרמא אורה (Karma Ura) פיתח סקר מורכב שנועד למדוד את רמת הרווחה החברתית הכללית של האוכלוסייה. האפידמיולוג הקנדי מיכאל פנקוק (Michael Pennock) מילא תפקיד מרכזי בפיתוח המדד, והוא משתמש במה שהוא מכנה גרסה "לא-בהוטנית" של הסקר בעבודתו בוויקטוריה, בבריטיש קולומביה בקנדה. אורה ופנקוק גם שיתפו פעולה בפיתוח כלי סקירת מדיניות שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את ההשלכות האפשרית של פרוייקטים עתידיים על אל"ג.
הגדרה
אושר לאומי גולמי נבדל מתוצר לאומי גולמי, בכך שהוא מנסה להעריך את האושר הלאומי כמטרה של הממשלה, על ידי הדגשה של הרמוניה עם הטבע ועם ערכים מסורתיים בחברה הבודיהסטית בבהוטן. הרעיון המרכזי הוא שאושר לא יכול להתקיים כשאחרים סובלים, כשכדור הארץ נפגע, או כשהמורשת ננטשת.[1] הדבר מוגדר ב-9 תחומי האושר ו-4 עקרונות היסוד של המדד.
ארבעה עקרונות היסוד של בהוטן לקידום אושר לאומי גולמי הם:[1] [2]
- שמירת טבע והגנת הסביבה הטבעית
- פיתוח כלכלי שוויוני ובר קיימא
- שימור וטיפוח של התרבות והמסורת
- ממשל טוב או משילות תקינה.
תשע תחומי האושר הלאומי הגולמי הם:[3][4]
- רווחה פסיכולוגית
- בריאות
- שימוש בזמן
- חינוך
- גיוון וחוסן תרבותי,
- ממשל תקין,
- חיוניות קהילתית,
- גיוון וחוסן אקולוגי
- רמת חיים
כל תחום מורכב ממדדים סובייקטיביים (מבוססים על סקר) ואובייקטיביים. התחומים שוקלים באופן שווה אך האינדיקטורים בתוך כל תחום שונים לפי משקל.
לטענת נמרוד שיינמן, המושג "אושר" בבוהטן שונה לעומת רוב העולם. ברוב התרבויות בעולם המשמעות של "אושר" היא הרגשה סובייקטיבית הקשרוה בשמחה, הצלחה, הנעה עונג. לעומת זאת בבהוטן האושר הוא גישה לחיים ולא הרגשה סובייקטיבית. האור הוא גישה המתייחסת לתושת משמעות, מודעות, אחריות ומעורבות. האושר לא תלוי רק ברווחה האישית אלה גם ברווחה של אחרים. רגשות שמניעים נתינה, כמו טוב לב, אכפתיות, הכרת תודה, נדיבות וחמלה נחשיבים כדברים שמזינים את האושר של הנותן. הגישה לאושר היא מערכתית- הוליסטית וקשורה לבודהיזם - "אושר הוא דבר שאתה נותן ומוסר ואז הוא תמיד מיד אילך חוזר". [1]
לפי שר החינוך לשעבר של בהוטן, פודייל, "כל אומה זקוקה לכוכב הצפון שלה, במיוחד כעת, עברו בהוטן זהו עקרון האושר הלאומי הגולמי, שעוזר לנו לנווט לחברה שוויונית ובת קיימא. לטנעת פודייל ערכים חומרניים בשנוע מערכים פנימיים ואנושיים לא יכולים להעניק שלוות נפש. רדיפה אחר חומריות (תרבות הצריכה) עלולה לדלל את התרבות , האקולוגיה, החברה, המסורת והייחודיות של בהוטן. לטענתו בזכות המודל החברה בבהוטן יצרה מודל הוליסטי וייחודי שרואה את האדם , האדמה, החברה, התרבות ומממסד. [1]
השפעות
במחקר מפורסם, "A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?" שנכתב בשנת 2007 על ידי Adrian G. White מאוניברסיטת Leicester, בהוטן הגיע למקום ה-8 מתוך 178 מדינות במדידת שביעות רצון מהחיים, שיטה בה פסיכולוגים רבים משתמשים מאז 1997.[5] למעשה זו המדינה היחידה בין 20 המדינות השמחות ביותר שיש לה תוצר מקומי גולמי נמוך מאוד.
הגישה של מחקר אושר נתקלה במשך שנים בפקפוק במדינות מערביות, שהעדיפו מדדים מכווני תוצרת כלכלית. בעידן המרכנתליסטי אומות מדדו את עוצמתן על ידי כמות הזהב שיש ברשותן. לאחר המהפכה התעשייתית ועד אמצע המאה ה-20 נמדדו אומות מערביות בעיקר על ידי יכולת הייצור התעשייתי שלהן או כמות הון תעשייתי - כמו כמות הפלדה שהופקה במדינה או כמות מסילות הברזל שיש במדינה. לאחר מלחמת העולם השנייה החל שימוש בתוצר מקומי גולמי כדי למדוד את בריאות הכלכלה וכדבר שאמור לשקף גם מדדים של אושר ורווחה. עם הזמן החלה ביקורת על מונח זה מכיוונים שונים בגלל שהוא לא מתייחס לפערים חברתיים וכלכליים, עלול להתייחס לפגיעה בסביבה או דלדול משאבי טבע כאל דברים חיוביים ועלול לצמוח גם כאשר חלקים בחברה הופכים אומללים יותר או תקועים בכלכלת התמכרות. בעקבות דבר זה החלו חיפושים אחר מדדים חלופיים לתמ"ג וכן תחומים של כלכלת אושר, פסיכולוגיה חיובית, כלכלה התנהגותית וכלכלה אקולוגית. דוגמה לגישות אלה הן במחקרים ממשלתיים כמו חמש דרכים לרווחה של הממשלה הבריטית או תוכניות כמו רחובות בריאים של מטרופולין לונדון, כמו גם תוכניות דומות של האיחוד האירופי. דוגמה נוספת לשינוי גישה ביחס ליעדים חברתיים מעבר לגידול מתמיד בתמ"ג היא יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות (SDGs)
ביקורת
GNH תואר על ידי המבקרים ככלי תעמולה המשמש את ממשלת בהוטן כדי להסיח את הדעת מטיהור אתני והפרות זכויות אדם שביצעה. כמו כן יש ביקורת על בהוטן בגלל שהיא מדינה עניה. תוחלת החיים בבהוטן נכון לשנת 2022 היא 72 שנה, מקום 116 במדינות העולם. במקום דומה למדינות כמו רוסיה או מצרים [1]
ראו גם
- פסיכולוגיה חיובית
- כלכלה בודהיסטית
- מדדים חלופיים לתמ"ג
- שביעות רצון מהחיים
- חמש דרכים לרווחה
- הון חברתי, שמרנות
- כלכלה בת קיימא
- תרבות בת קיימא, פוליטיקה בת קיימא
קישורים חיצוניים
- אושר לאומי גולמי בוויקיפדיה האנגליטקסט מונמךת
- נטע אחיטוב, ממלכת האושר, 11.11.2011, הארץ
- נמרוד שיינמן, כולם מסתכלים על התמ"ג כדי למדוד שגשוג. בבהוטן מודדים אושר ,מוסף הארץ, 21 בדצמבר 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 נמרוד שיינמן, כולם מסתכלים על התמ"ג כדי למדוד שגשוג. בבהוטן מודדים אושר ,מוסף הארץ, 21 בדצמבר 2022
- ^ Tenth Five-Year Plan: 2008–2013 (PDF). Thimphu, Bhutan: Gross National Happiness Commission – Royal Government of Bhutan, Actual Date of Publishing 25 June 2009. Archived from the original (PDF) on 8 March 2014. Retrieved 1 April 2017.
- ^ "Welcome to the CBS's works on Gross National Happiness!". Gross National Happiness. www.grossnationalhappiness.com/. Archived from the original on 8 May 2020.
- ^ "Gross National Happiness represents the holistic potential of our mind and body: Dasho Karma Ura". India Today, 13.11.2021
- ^ http://www.le.ac.uk/users/aw57/world/sample.html A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?
