קנדה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דגל קנדה
מפת קנדה

קנדה היא מדינה בצפון יבשת אמריקה. באנגלית ובצרפתית היא נקראת: Canada. שטחה הוא 9,984,670 קילומטרים רבועים היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה. ואוכלוסייתה מוערכת ל-2019 היא 37,314,442 תושבים. קנדה היא פדרציה המורכבת מעשר פרובינציות ושלוש טריטוריות, והיא מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית. קנדה היא המדינה הצפונית ביותר בצפון אמריקה. לקנדה גבול בודד, עם ארצות הברית, וזהו הגבול היבשתי הארוך בעולם, באורך של כ־8,891 קילומטרים.

עיר הבירה של קנדה היא אוטווה, בה נמצא הפרלמנט ומקום מושבה של הממשלה הפדרלית וכן של המושל הכללי, המייצג את מלכת קנדה, אליזבת השנייה. קנדה היא מושבה בריטית לשעבר והיא המדינה הגדולה ביותר בחבר העמים הבריטי.

קנדה חברה בארגון המדינות המתועשות (G7). קנדה היא מדינה עם הרבה טכנולוגיה, תעשייה וכסף. כלכלתה בנויה על שפע של חומרי גלם טבעיים. למרות זאת, כלכלתה אינה מוגבלת ליצוא חומרי גלם בלבד והיא מייצרת מוצרים רבים. בכמות הכסף לתושב, בתמ"ג, קנדה בין הראשונות בעולם[1][2].

המוטו הלאומי שלה הוא: "מים עד ים" על פי תהילים, ע"ב, ח'.

מידע כללי

קנדה היא המדינה השנייה בגודלה בעולם אחרי רוסיה, אבל אוכלוסייתה קטנה פי יותר מ-5 מאוכלוסיית רוסיה ולכן היא אחת המדינות הכי פחות צפופות בעולם. בשני שליש הצפוניים שלה האוכלוסייה דלילה ומורכבת בעיקר מילידים. רוב האוכלוסייה האירופאית מרוכזת בשליש הדרומי. החצי הצפוני שלה מורכב בעיקר מאיים וחציי איים כך שיש שם שטחי ים בערך באותה כמות כמו שטחי קרקע. הקרקע מכוסה בטונדרה ובצפון הרחוק בקרח עד. החצי הדרומי שלה לעומת זאת הוא לרוב יבשתי ומכוסה ברובו ביערות הצפון. היערות הם בין הסיבות העיקריות שבקנדה יש כמות עצומה של נהרות, אגמים וביצות וכנראה בגלל זה הם בחרו את המוטו הלאומי שלהם (ראו בראש הדף).

עד סוף המאה ה-15 היא היתה מיושבת בעיקר על ידי עמים ילידיים שהאירופאים אחר כך קראו להם אינדיאנים. התיישבות אירופאית קטנה יחסית היתה קיימת בימי הביניים (של הנורדים שהגיעו מנורווגיה דרך איסלנד וגרינלנד אבל נזנחה אחר כך בעיקר בגלל עידן הקרח הקטן). רק במאה ה-17 האירופאים החלו ליישב אותה שוב. בהתחלה היו אלו בעיקר צרפתים, אשר יש לציין התנהגו במשמעותית פחות אכזריות כלפי האינדיאנים מאשר האנגלים הספרדים והפורטוגזים, בין היתר כי כמות המתיישבים היתה קטנה. אחת הסיבות היתה שהצרפתים לא כל כך רצו לבוא למדינה קרה כל כך. אם דווקא זה גרם אחר כך להפסד הצרפתים במלחמת שבע השנים בצפון אמריקה ולמעבר קנדה לידי בריטניה. מאז קנדה נהפכה למושבה בריטית. אחר היא נהפכה לחברה בחבר המדינות הבריטי אבל עדיין רשמית השלטון העליון הוא בידי מלכת אנגליה.

קנדה וקיימות

קנדה עושה מאמצים כדי לשמור על הקיימות והסביבה. כך לדוגמה היא הנהיגה מס פחמן[3].

השפעת קנדה על קיימות וסביבה

קנדה בעלת השפעה גדולה על סביבה וקיימות, כי בשטחה ממוקמים "חולות הנפט", אשר רבים כמו לדוגמה ג'יימס האנסן מחשיבים אותם לפצצת הפחמן הגדולה ביותר[4][5][6] ובשטחה נמצא חלק גדול מיערות הצפון. אחת ההשלכות של כריית חולות הנפט היא התגברות פליטות גזי החממה. בנוסף זה גורם להרס היערות מה שמהווה חלק מהסיבות להתגברות פליטת גזי החממה. כמו כן היא גורמת לזיהום מים קרקע ואוויר משמעותיים.

בריכת שחייה טבעית ביערות קנדה.
משמאל רואים חלק מיערות קנדה לפני כריית חולות הנפט. מימין אחרי הכרייה.

השפעת הבעיות הסביבתיות על קנדה

אחת הבעיות המשמעותיות ביותר של קנדה היא התגברות השרפות עקב שינויי האקלים. כמו הרבה השפעות סביבתיות אחרות הדבר משפיע קודם כל על האחראים למשבר. ההשפעה הקשה ביותר צפויה להיות באיזור אלברטה בו יש את רוב חולות הנפט. כבר עכשיו השרפות בקנדה התגברו פי 2 והשרפה הקשה ביותר היתה בפורט מק מוריי - המרכז הגדול ביותר של התעשייה הזאת. זו היתה השאפה הגדולה והיקרה בתולדות קנדה בה נהרג אדם אחד, 80,000 ברחו ועשירית מהעיר הוחרבה[7].

חלק מהשרפה הגדולה שהיתה בפורט מק מוררי בקנדה ב-2016. בעשורים האחרונים השרפות בקנדה התגברו פי שתיים עקב שינויי אקלים.

עוד בעיה היא התגברות ההצפות. ב-2017 בקנדה היו הצפות של פעם ב-100 שנה וב 2019 הם חזרו שוב. אלפים פונו ומצב חירום הוכרז בהרבה מקומות[8]. עדיין לא ברור האם ההצפות ב-2019 קשורות לשינויי אקלים אבל על ההצפות ב-2017 אמרו את זה בפירוש: זה קושר לאידוי חזק יותר מהים בגלל החום, היכולת של האוויר לספוג יותר לחות בגלל החום, יותר אנרגיה באוויר כי חום הוא צורה של אנרגיה, וההאטה בתנועת ענני הגשם עקב החלשות זרם הסילון הארקטי מה שקשור להמסת הקרחונים[9].

המאבק למען קיימות וסביבה בקנדה

אחד הדברים המשמעותיים ביותר שעשתה קנדה בנושא עד עכשיו היא קביעת מס פחמן. מס הפחמן נכנס לתוקף באזורים שונים בקנדה בעשור השני של המאה ה-21. נכון לשנת 2019 לפלוט טונה אחת של פחמן דו חמצני עולה 15 דולר בקנדה והמחיר עולה ב-10 דולר כל שנה. מפלגות הימין רוצות לבטל את המס[10].

הערות שוליים

  1. ^ ויקיפדיהקנדה
  2. ^ ויקיפדיה Canada
  3. ^ Reuters in Ottawa ‘It’s no longer free to pollute’: Canada imposes carbon tax on four provinces 1 באפריל 2019, The Guardian
  4. ^ Elizabeth McGowan NASA's Hansen Explains Decision to Join Keystone Pipeline Protests 29 בנובמבר 2011, Reuters
  5. ^ dana1981 [https://skepticalscience.com/tar-sands-impact-on-climate-change.html Tar Sands Impact on Climate Change] 23 באוגוסט 2011, sceptical science
  6. ^ Jesse Firempong Everything you need to know about the tar sands and how they impact you 17 באפריל 2018, גרינפיס
  7. ^ Rachel WardFederal climate change report 'a strong warning,' Alberta scientist saysCBC news
  8. ^ Olivia Rosane Climate Change Blamed as Flooding Forces Thousands to Evacuate in Canada 29 באפריל 2019, Ecowatch
  9. ^ MICHELLE LALONDE Historic flooding in Quebec probably linked to climate change: experts 9 במאי 2017, MONTREAL GAZETTE
  10. ^ Reuters in Ottawa ‘It’s no longer free to pollute’: Canada imposes carbon tax on four provinces 1 באפריל 2019, The Guardian
Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.