מוסד חברתי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מוסדות חברתיים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוסד חברתי או פשוט מוסד (באנגלית: Institution) הוא כל מבנה או מכניזם של סדר חברתי ושיתוף פעולה שמשפיע על ההתנהגות של פרטים בתוך "קהילה" או קבוצה מסויימת - בין הפרטים הם בני אדם או בעל-חיים אחר. מוסדות חברתיים מזוהים לרוב עם מטרה חברתית כלשהי, ומתעלה מעל הפרטים והכוונות על ידי תיווך של החוקים ששולטים בהתנהגות חברתית.

בעוד שקיים ויכוח באשר להגדרה המדוייקת של מהם מוסדות בדיוק, ועד כמה רחבה הגדרה זו, יש הסכמה באשר לשאלה מה מוסדות אינם. הם אינם כוחות טבע וגורמים טבעיים אחרים כמו נהרות, מערכות אקולוגיות, מבנה גאוגרפי, משאבים וכו', והם גם אינם טכנולוגיה או יצירות פיזיות שנבנו על ידי הפרטים.

על פי התפיסה של מערכות מורכבות ואנרגיה, מוסד חברתי הוא סוג של מערכת מפזרת, שכן הסדר שמתקיים במסגרת המוסד החברתי, מחייב השקעה מתמדת של אקסרגיה. במובן זה מוסד חברתי דומה למערכות ביולוגיות או לטכנולוגיה שהם דוגמאות אחרות של מערכת מפזרת. בדומה למערכות מפזרות רבות אחרות, גם מוסדות חברתיים נמצאים בתוך הקשר של מערכות מפזרות אחרות (כמו סוגי טכנולוגיה שונים, מוסדות חברתיים שונים) וקיומם ותפקודם תלוי גם בנישה (שורה של תנאים סביבתיים המתקיימת מחוץ להם ומאפשרת להם לפעול). כך לדוגמה תאגיד מתפקד בתוך הקשר משפטי מסויים, וגודלו ותפקודו של תאגיד רב לאומי תלויים בטכנולוגיות כמו מחשוב, תחבורה ותקשורת.

התפקוד של מוסדות רבים תלוי לפעמים גם בגודל שלהם עצמם, כאשר הם מורכבים ממספר רב של פרטים או תתי-ארגונים. ארגונים גדולים נוטים לייצר היררכיה ודבר זה יכול ליצור בעיות תקשורת בגלל תורת המידע. היבטים רבים הנוגעים ליתרון לגודל או חסרון לגודל משפיעים על מוסדות חברתיים רבים, כך שתפקודם משתנה עם הגודל. כך לדוגמה מצביע פרופ' יובל נח הררי על כך שמעל גודל של 90-150 אנשים, יש קושי לקיים ארגון חברתי על בסיס היכרות אישית, ויש צורך במיתוס כדי לבנות קבוצה גדולה יותר. מבנה הקשרים בקרב קבוצה גדולה יותר נוטה להיות יותר היררכי ופורמלי.

דוגמאות למוסדות

  • נישואין ומשפחה, וכן חמולות, חבורות של ציידים לקטים, שבטים.
  • מסגרות פוליטיות: שבטים, קהילות, נגידויות, נסיכויות, מדינת לאום, קונפדרציות.
  • מעמד חברתי המגדיר זכויות וחובות של אדם (במסגרת מערכת פוליטית): אזרח חופשי, עבד, צמית, וואסל, כומר, מלך, אציל וכו'.
  • כפרים, ערים.
  • דת ומוסדות דת: כמו כנסייה, רבנים, תפילות, מנהגי כשרות, טוהרה וטומאה, טקסים, אידאולוגיה, טקסטים קנונים (התנ"ך, הקוראן, הקאנון הפאלי).
  • מוסדות חינוך - בתי ספר, גנים, פנימיה, מכללות ואוניברסיטאות
  • הקהילה המדעית והמחקרית - אקדמיה, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, ירחונים מדעיים, קרנות מחקר.
  • מוסדות בתחום בריאות ורפואה: מערכת בריאות, בתי חולים, מרפאות, תעשיית התרופות, בתי ספר לרפואה, רפואה משלימה ועוד מוסדות לשיפור הבריאות. מוסדות פסיכיאטרים, בתי חולים לחולי נפש, הממסד הפסיכיאטרי והפסיכולוגים, אגודות רופאים, ביטוח בריאות, וכו'
  • מערכת החוק - פרלמנטים, בתי משפט, שופטים, עורכי דין. חוקים, תקנות, אמנות בינלאומיות, תקנים, מערכת הענישה ובתי סוהר.
  • ממשלות, השירות הציבורי, פוליטיקאים, לוביסטים, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, מדיניות מיסוי, הבנק המרכזי.
  • כוחות צבא - צבאות ומוסדות צבאיים אחרים.
  • כוחות משטרה ואכיפה. משטרה צבאית, פקחים.
  • תקשורת המונים - כולל מערכות תקשורת לחדשות (עיתונים, טלוויזיה) וסוגי מדיה אחרים כמו ספרים, רדיו, קולנוע, אינטרנט, בלוגים, רשתות חברתיות. פרסומות, ארגונים ליחסי ציבור.
  • מוסדות בכלכלה - כולל שוק, פירמות, תאגידים, תאגיד רב לאומי, מוסדות פיננסים, מפעלים, קפיטליזם, חלוקת העבודה, מעמד חברתי ועוד.
  • מוסדות ומערכות פיננסיות - כסף, בנקים, עבדות, מס, חובות, רכוש, הון, ביטוח, פנסיה, קרנות השקעה וחסכון, מניות, בורסות.
  • החברה האזרחית - ארגונים ללא מטרת רווח, ארגוני צדקה, מפלגות פוליטיות, צוותי חשיבה, קהילות וירטואליות.

בהקשר רחב של המונח הוא משמש גם לשם הכללה של

  • שפות וכתב.
  • נורמות חברתיות, דעות קדומות, מיתוסים.
  • תרבות ואומנות.

הגדרות שונות

קיימות הגדרות שונות למדי באשר למהם מוסדות

הכלכלן המוסדי דאגלאס נורת' הגדיר ב-1994 מוסדות כ"מגבלות שנוצרו על ידי בני אדם שמעצבים את האינטראקציות של בני אדם. הם מורכבים ממגבלות פורמליות (חוקים, כללים, חוקה), מגבלות לא פורמליות (נורמות התנהגות, מוסכמות, וקוד התנהגות באכיפה עצמית) ואת המאפיינים של אכיפתם". [1]

במקומות אחרים נורת' מתייחס אל המוסדות החברתיים כאל "חוקי המשחק" שמכתיבים את התנהגות הפרטים במסגרת התנהלות כלכלית.

הכלכלן המוסדי אבנר גרייף סיפק ב-2006 הגדרה דומה אבל מעט אחרת: "מערכת של גורמים חברתיים שיחד מייצרים התנהגות רגולרית", כאשר ב"גורמים חברתיים" הכוונה ל"גורמים מעשה ידי אדם, שאינם פיסיים שהם חיצוניים (אקסוגניים) לכל פרט שעליו הם משפיעים" כאשר הדבר כולל "חוקים, אמונות, נורמות וארגונים". [1]

מוסד חברתי ביצורים חיים אחרים

התנהגות חברתית אינה ייחודית רק לבני אדם וקיימת קשת שלמה של "מוסדות חברתיים" גם בקרב יצורים חיים אחרים, בעיקר בקרב בעלי-חיים מורכבים כמו יונקים או ציפורים. היבט זה נחקר במסגרת "אתולוגיה חברתית". מבנים חברתיים אלה כוללים עדר, להקה, מושבה, תאום התנהגות בזמן חיזור או קינון, מוסדות דומים ל"נישואים לכל החיים" קיימים בקרב מספר עופות.

אחד המוסדות החברתיים המורכבים ביותר בקרב בעלי חיים היא הלהקה. בלהקה בדרך כלל קיימת היררכיה שבה זכר שליט או נקבה שליטה מנהיגה את הלהקה, מקבלת החלטות ומטילה את מרותה על מדרג בעלי חיים אחרים. בחלק מבעלי החיים כמו פילים, מדובר בנקבה מבוגרת, ובחלק כמו בשימפנזים, מדובר בזכר שמייצר קואליציות כדי לשמור על מרותו. מוסד חברתי מורכב אחר שקיים בקרב בעלי חיים הוא שפה ותקשורת שלפעמים היא תוך מינית ולפעמים בין מינים שונים.

יש שיתופי פעולה בין מינים שונים. בניסוי שנעשה בקרב קופים, הם קיבלו כסף ויכלו להשתמש בו כדי להשיג מזון. קוף אחד שילם לקופה אחת בכסף כדי לזכות בשירותי מין. דבר זה מצביע על הדבר שלקופים יש יכולת להבין את המושג הבסיסי של כסף.

פרופ' יובל נח הררי מציין כי המהפכה הלשונית היתה אחד ההבדלים הגדולים שהובילה לשינוי מהותי ולהבדלות האדם, משום שהיא הובילה ליצירת מיתוס וסדר חברתי ובכך לסדר חברתי שאינו מבוסס על תהליכים גנטיים. כך לדוגמה שימפנזות נקבות אינן יכולות לבצע מהפכה ולהפוך למנהיגות הלהקה, משום שההסדרים החברתיים מעוגנים בסדר גנטי ולא בהתנהגות נרכשת. עם זאת גם לבעלי חיים אחרים יש קשת התנהגות מסויימת שהיא התנהגות נרכשת שיכולה להשתנות בעקבות חוויות או לימוד ממשחק. מאפיין נוסף של בני אדם הוא שחלק ניכר מהתנהגותם היא נרכשת ולא מולדת, ולכן גם המוסדות החברתיים שלהם מורכבים בהרבה. מיתוס הוא זה שמאפשר לבני אדם רבים, שאינם מכירים זה את זה, לשתף פעולה.

שיתוף פעולה המוני והיררכי קיים בממלכת החי בהקשר של כוורת או תל נמלים, ודבר זה הוביל חוקרי חברה מסויימים להאמין שמבנים היררכיים בקרב בני אדם דומים לכוורת, שבה בני אדם מצייתים ל"מלכה". עם זאת, המבנה ההיררכי בכוורת ושיתוף הפעולה בה מבוססים על כך שהפועלות והחיילות הן עקרות, והמלכה היא מעין "אבר מין" שמהווה עבורן את הסיכוי היחיד להעביר הלאה את הגנים שיצרו אותן. על פי ההיגיון של הגן האנוכי ניתן להגיד כי הגנים של דבורים לדוגמה מייצרים מבנה חי מבוזר שבו התאים לא מאוגדים באורגניזם אחד, אלא בכמה סוגי אורגניזמים, שמשתפים יחד פעולה משום שלכולם מטרה גנטית אחת. מבנה חברתי דומה אך שונה הוא שימוש בסריסים כדי להוות שומרים על מלך או לשם שמירה והעברה תרבות או רעיון הלאה.

שימור עצמי של מוסדות

לפי תאוריית האידאולוגיה של לואי אלתוסר, האינטרס העליון של כל מוסד חברתי הוא שימור עצמי. כמו בעולם החי, שבו השימור העצמי מתממש דרך ההתרבות והשכפול, כך גם בעולם החברתי: הסדרים ומוסדות חברתיים (משפחה, יחסי עבודה, אמנות וכיוב'), ויחסי כוח משמרים את עצמם. לכל מוסד חברתי יש תפקיד רשמי - לדוגמה המטרה של המשטרה היא לאכוף את החוק, המטרה הרשמית של צבאות היא לספק בטחון לאומי וכיוצא בזה, אבל היות ומוסדות חייבים להתקיים כדי לבצע את תפקידם, והיות וקיומם משרת אינטרסים של אנשים שמרכיבים את המוסד או משמרים את קיומו (לדוגמה רבנים אינם משרתים במוסד הנישואים אבל הם משמרים את קיומו) יש לאנשים אלה לרתום את כוחם האישי ואת כוחו של המוסד עצמו כדי לשמור ולהעצים את כוחו של המוסד.

טניה ריינהרט משתמשת בהנחה זו, בצירוף עם הגדרה של אידאולוגיה, ומגיעה למסקנה כי האידאולוגיה הדומיננטית, בחברה נתונה, משרתת את אינטרס השימור העצמי של בעלי הכוח בחברה. מדובר, בתהליך משוב שמזין את עצמו: האידאולוגיה הדומיננטית משרתת את האינטרסים של בעלי הכוח, ולפיכך אחד מאינטרסים אלה הוא להמשיך ולשמר את אותה אידאולוגיה. ריינהרט מדגימה את הטענה הזאת לגבי האוניברסיטה במסגרת קורס "כתוב בעיתון".

לפי התאוריה של פרקינסון, כל מוסד בירוקרטי המורכב מפקידים ומקבלי החלטות (בין אם זה מוסד ממשלתי או קבוצה כלשהי בתוך חברה) נוטה להגדיל עם הזמן את כמות האנשים שמשרתים במוסד. הדבר נובע בעיקר משיקולי יוקרה של מנהלים. לכל מנהל יש אינטרס להגדיל ככל האפשר את מצבת העובדת מתחתיו כדי להגדיל את כוחו הפנימי בארגון מול מנהלים אחרים. קיומם של יותר עובדים ועובדי משנה בשרשרת היררכית מתחת למנהל מייצרת עבודה עודפת בארגון שכן רעיונות ומשימות עוברים יותר ידיים בתוך הארגון וסיבוך זה של קבלת החלטות מייצר עוד עבודה. ניתן להסתכל על דבר זה גם דרך כלי של תורת המידע - יותר יחידות במערכת מגדילים את כמות המידע הפנימי בה ואת כמות הרעש (מידע שמועבר בצורה לא נכונה) וכמות עיבוד המידע בתוך הארגון גדלה. פרקינסון הדגים את התאוריה שלו על משרד הימיה הבריטי ועל משרד המושבות הבריטי שכמות האנשים שלו גדלה דווקא לאורך תקופה שבה כמות המושבות של בריטניה ירדה.

חוק אחר של פרקינסון נוגע למוסדות רשמיים שבהם יש מנהלים - "חוק פרקינסון" שקובע שכל מנהל יקודם עד שיגע לתפקיד שבו הוא מפסיק להיות מוצלח, ובמשרה זו הוא ימשיך לכהן - היות וביצועיו הבינוניים לא מעודדים קידום שלו למעלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים