מס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מס הוא תשלום הנגבה מתושביה או אזרחיה של מדינה על–פי חוק המתיר זאת, כשהמטרה המוצהרת של רוב המסים היא מימון פעולות השלטון. דוגמאות למסים ישירים הם מס הכנסה, מכס ומס ערך מוסף, אך יש גם מיסים עקיפים כמו עבודות בכפייה (או גיוס חובה לצבא), או מס אינפלציה. את המסים גובה לרוב גוף שמונה לכך. בישראל הגוף העיקרי העוסק בכך הוא רשות המסים שבמשרד האוצר.

במחשבה המדינית, מייצגים המסים את הפן המשותף של ציבור המדינה בהכנסות של הפרטים בה. פן זה עומד בסתירה לתועלתם האנוכית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בממון הפרטי. קיומו של מס מניח מראש חברה מעורבת, כלומר - חברה שבה קיים ממון בידי הפרטים, ובצדו מתקיים קניין משותף, ומידת המיסוי הינה לרוב מדד כלכלי ליחס בין גורמים אלו.

מכיוון שהמס מקטין את כמות הממון שבידי הפרטים, נושא גביית המס קובע למעשה את אחד המרכיבים של חלוקת המשאבים בחברה. קביעת הפעולות עליהן יוטל המיסוי וגובהו, משנה ישירות את מצבו הכספי של האזרח.

חשיבות זו מאלצת לרוב את קובעי המס ליצור מערכת מיסוי מורכבת, בהשפעת הלחצים השונים הפועלים במערכת הפוליטית, המדינית והכלכלית, וממטרות השלטון.

לדוגמה, כדי לנתב את הפגיעה בהכנסות של שכבות חלשות, נהוגים מסים פרוגרסיביים שאינם קבועים אלא פועלים לפי מדרגות מס, כלומר- ככל שההכנסה גבוהה יותר המס גבוה יותר.

בדוגמה אחרת, עשויה הממשלה להקל את המיסוי על תחומי מסחר מסוימים, לטובת מטרות מדיניות-כלכליות או בהשפעת גורמים בעלי כוח.

מיסים יכולים לשמש גם כלי בידי הממשלה בניסיון להקטין השפעות חיצוניות במטרה לשפר את יעילות פארטו של השוק.

מיסוי ישיר ועקיף

ישנם שני סוגים של מסים:

יש סוגים אחרים של מיסים עקיפים שלרוב לא נתפסים כמיסים: שירות צבאי חובה, מילואים ועבודות כפייה הן סוג של מס עבודה - מס הנגבה בצורה של עבודה ולא בצורה של כסף. סניוראז' או מס אינפלציה הוא מס עקיף הנגבה מהאזרחים באמצעות תהליך של הדפסת כסף.

שיעור המס

הפעילות הכלכלית שעליה מוטל המס היא בסיס המס. במס הכנסה בסיס המס הוא ההכנסה החייבת במס, ובמס ערך מוסף בסיס המס הוא מחירו של המוצר הנרכש. המס מחושב בשיעור מסוים מבסיס המס, ומבחינה זו מבחינים בשלושה סוגים של מס:

  • מס פרוגרסיבי: אחוז המס גדל עם הגידול בבסיס המס. מס הכנסה בישראל הוא מס פרוגרסיבי.
  • מס נייטרלי: אחוז המס אינו תלוי בגובהו של בסיס המס. מס ערך מוסף הוא מס נייטרלי.
  • מס רגרסיבי: אחוז המס קטן עם הגידול בבסיס המס. מס כזה נחשב כבלתי צודק, עקב פגיעתו במעוטי היכולת, ולכן אינו נפוץ.

בנוסף לשיטות אלה, ניתן להטיל גם מס גולגולת, בסכום קבוע, ללא תלות בגובהו של בסיס המס. בדומה למס רגרסיבי, גם מס זה מטיל עול גבוה, יחסית, על מעוטי היכולת, ולכן נחשב כבלתי צודק.

נטל המס בישראל

משרד האוצר טוען כי בשנת 2005 נטל המס הכולל בישראל היה 36.8% מהתוצר המקומי הגולמי.

לטענת משרד האוצר נטל המס בישראל גבוה לעומת מדינות החברות ב-OECD - נטל מס של 32.2% מהתוצר, ואם ישראל הייתה חברה בארגון היא הייתה מדורגת במקום ה-14 מתוך 31 מדינות. באוצר טוענים שנטל המס גבוה במיוחד בהתחשב בכך שהתוצר לנפש בישראל הינו נמוך. בשנת 2005, הגיע התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל (במונחי שיוון כוח קנייה, PPP) לכ-26 אלף דולר, שהם כ-62% מרמתו בארצות הברית. לפי מדד זה, ישראל מדורגת בשליש התחתון של הטבלה, במקום ה-22 מתוך 31 מדינות.

באוצר טוענים כי אם וכאשר יחוקק חוק פנסיה ממלכתית בארץ, יתווספו לנטל המס עוד כ-4 נקודות אחוז והוא יעמוד על כ-41% מהתוצר שהוא נטל גבוה יותר מן המקובל ברוב מדינות ה-OECD, למעט אוסטריה, בלגיה, צרפת וסקנדינביה.

לפי האוצר בשנת 2004 הסתכם נטל המס הישיר ב-19% מהתוצר לעומת 21% במדינות ה-OECD. נטל המס העקיף בישראל עמד בשנה זו על 17.9% מהתוצר - גבוה בהשוואה לכל המדינות ה-OECD בהן נטל המס העקיף מהווה 10.3% מהתוצר. הסיבה לכך היא השיעורים הגבוהים של מיסי קניה על מוצרים בני קיימא, בעיקר כלי רכב.

הרפורמה במיסוי הישיר הגדילה את משקל המס ששולם על ידי שני העשירונים העליונים. בשנת 2002, לפני הפעלת הרפורמה, שני העשירונים העליונים שילמו 76% מסך המסים הישירים, בשנת 2006 עלה שיעור זה ל-80%.

ראו גם

קישורים חיצוניים